הגזמות, קלישאות ושאר ירקות

  • הוסף לסימניות
  • #62
וזו בדיוק השאלה: סיפורי קלישאות מחנכים? או שהם יוצרים תחושה של ניתוק מהמציאות ומהחיים?
בזהירות בזהירות בזהירות אשאל:
ומה לגבי סיפורי צדיקים??

אחחח
אמרתי בזהירות...

לא רוצה חלילה חלילה לפגוע בבטן הרכה
אבל סתם דוגמא:
שמעתי פעם סיפור על אישה של צדיק (לא זוכרת מי) שהיה להם כמובן בית קטן והיא לא רצתה לאכול בזמן שבעלה למד בבית שמא קול הלעיסות יפריעו לו מתלמודו.

ילדים (ולא רק ---) יכולים לקלוט מסרים נעלים ולחשוב שהם יכולים לקפוץ למדרגות גבוהות מבלי שעלו על השלבים הראשונים בסולם.
ואם תשאלו אותי, מי שינהג כך היום (לו היה לו בית קטן כמובן), הוא לא שונה מכל כפייתי אחר…

אז מה עושים? מתחילים להסביר להם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
קלישאות יש בציבור החרדי בעיקר בשני סוגי מודעות -
1. מודעות / תעודות ברכה והוקרה, מכל סוג שהיא.
2. להבדיל, מודעות אבל.

"איש האשכולות ורב הפעלים לתורה ולתעודה..."

"הלומים והמומים, כואבים ודואבים אנו על הסתלקותו בחתף של האי גברא רבא ויקירא, ארי שבחבורה מבחירי וותיקי יושבי בית המדרש, מופלא ומופלג בשלשה עמודי עולם תורה עבודה וגמילות חסדים, שם לילות כימים בעמלה של תורה בשקידה ויגיעה מופלאה, בקי בכל חדרי ומכמני התורה, מרא דכולא תלמודא, עובד ה' משכמו ומעלה, זהיר בהליכותיו וממארי דחושבנא..."

תמשיכו לבד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
ואם תשאלו אותי, מי שינהג כך היום (לו היה לו בית קטן כמובן), הוא לא שונה מכל כפייתי אחר…

לא להסחף. לא כל הנהגה לא מקובלת היא כפיתיות. (קלישאות, קלישאות)
לא חייבים להיות כפייתי כדי להתנהג באופן כזה. יש מתבגרים שמתחברים להנהגות מן הזן הזה לזמן מה.
בחלק מן מהמקרים, תגובות החרדה והבהלה הבלתי פרופורציונליות של המבוגרים, היא הדלק והמנוע שמקבעים תופעות בריאות של נסיון, להתנהלות מקובעת.


2. להבדיל, מודעות אבל.
אכן, ואגב, הופתעתי לשמוע שכאשר מספידים אדם, בהספד כללי או בשיח סתמי בהגזמה. הדיבורים גורמים לו לנזק.:eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אכן, ואגב, הופתעתי לשמוע שכאשר מספידים אדם, בהספד כללי או בשיח סתמי בהגזמה. הדיבורים גורמים לו לנזק.:eek:
כתוב בגמרא, והרב שטיינמן זצ"ל חרד מזה כל ימיו. לכן מיעט מאוד מאוד בהספדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
  • הוסף לסימניות
  • #67
ילדים (ולא רק ---) יכולים לקלוט מסרים נעלים ולחשוב שהם יכולים לקפוץ למדרגות גבוהות מבלי שעלו על השלבים הראשונים בסולם.
אמר פעם אחד מגדולי אישי המוסר של הדור הקודם, כי אין אדם עובד ה' שלא דמיין את עצמו בשלב כלשהו של חייו, כ"נוברדוק'ער" או "קלם'ער", (בחסידי: "קוצק'ער") הכוונה היא, שאין אפשרות להגיע לדרגה כלשהיא בעבודת ה', אם לא קדמו לה דמיונות ושאיפות שאינן לפי הדרגה.
כל אחד מתבגר בסוף, ומבין את האיזונים הנדרשים.
ועוד נ.ב. הרבה יותר מפחיד אותי שהילד לא ישאף בכלל מאשר שישאף ויקפוץ...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #68
ברור שצריך לשאוף לדרגות גבוהות אבל אדם לא יכול לרמות את עצמו שהוא כבר שם.
איזהו חכם המכיר את מקומו…
מי שכביכול גבוה מידי, נופל עמוק יותר..

וכמובן שעדיף לשאוף מאשר שלא. רק שיהיה בפרופורציה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #69
לעיתים נעים להשתמש בקלישאות על ידי שבירה, או תוספת של הומור, חידוד, שאלה.

"הזמן הוא הנכס היקר ביותר, לכן קניתי לי שעון טיסוט בששת אלפים שקלים"

"דוגמא אישית היא הדבר החשוב ביותר בחינוך. של עצמך"

"חייבים להקנות לילדים כלים להתמודדות עם בעלי חיים"

"אנחנו לא מספיק עשירים כדי לקנות בזול, אלא רק ביד 2"

"לא בוכים על חלב שנשפך, מספיק רטוב כאן"
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
בזהירות בזהירות בזהירות אשאל:
ומה לגבי סיפורי צדיקים??

אחחח
אמרתי בזהירות...

לא רוצה חלילה חלילה לפגוע בבטן הרכה
אבל סתם דוגמא:
שמעתי פעם סיפור על אישה של צדיק (לא זוכרת מי) שהיה להם כמובן בית קטן והיא לא רצתה לאכול בזמן שבעלה למד בבית שמא קול הלעיסות יפריעו לו מתלמודו.

ילדים (ולא רק ---) יכולים לקלוט מסרים נעלים ולחשוב שהם יכולים לקפוץ למדרגות גבוהות מבלי שעלו על השלבים הראשונים בסולם.
ואם תשאלו אותי, מי שינהג כך היום (לו היה לו בית קטן כמובן), הוא לא שונה מכל כפייתי אחר…

אז מה עושים? מתחילים להסביר להם?
זו הסתכלות של 'הבן שלי קורא ספרי סיפורים, עדיף שיקרא סיפורים אמיתיים, או סיפורים קלישאתיים'?
יש כאלו שאצלם צורת ההסתכלות היא שונה לחלוטין.
צריך ללמוד רק תורה כל היום.
אז מה, הבן יקיר צריך לנוח מדי פעם? הוא לא ממש מסוגל שלא להזיז את הראש מהגמרא?
נו, אז שיקרא סיפורי צדיקים!
לפחות שיתחזק במשהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
לדים (ולא רק ---) יכולים לקלוט מסרים נעלים ולחשוב שהם יכולים לקפוץ למדרגות גבוהות מבלי שעלו על השלבים הראשונים בסולם.
ואם תשאלו אותי, מי שינהג כך היום (לו היה לו בית קטן כמובן), הוא לא שונה מכל כפייתי אחר…

אז מה עושים? מתחילים להסביר להם?

חושבת שילדים שגדלים בבית בריא, שמאפשר שיח פתוח, לא ירוצו לחקות כל דרגה נעלית שקראו עליה. ואם תעלה בליבם שאלה, (ובאופן נורמלי היא אמורה לעלות, לטעמי)
זה לא מוגזם?
או
למה אנחנו כן לועסים כשאבא לומד, ואפילו מדברים ורבים?
או
איך היא יכלה לא ללעוס לידו, היא צמה כל היום? כי הוא למד כל היום!
ועוד,

הם גם יקבלו תשובות בריאות ומתאימות, וכן... יסבירו להם. אבל לרוב לא יהיה צורך. ילדים מבינים ברוב המקרים מה שייך לפלאנטה שלהם ומה לא.


לדעתי, יש בעיה אחרת עם סיפורי צדיקים. שהם מדי רחוקים ונותנים תחושה של- הוא נולד קדוש וטהור, מילדותו לא אהב להשתעשע ורק ישב ולמד- וזה נותן לילד תחושה שכל זה לא שייך אליו.

דווקא לאחרונה ראיתי כמה וכמה ספרים לילדים שמתארים את הקשיים של ההתחלה, את העמל, את השובבות בילדות, ואת הצמיחה שאחרי כל זה וזה נפלא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
הרב יחיאל יעקבזון בהרצאותיו המאלפות ובספריו הנפלאים, חוזר שוב ושוב על הנקודה העיקרית, שלפיה הבעיה בדוגמא אישית של הורה שאינה תואמת למה שהוא מדבר עליו ומחנך לו, אינה בכך שהילד חש סתירה ביניהם, אלא בכך שהילד לא חש סתירה ביניהם.
לדבריו, לילד אין סולם ערכים שלפיו הוא מודד את האב - האם דבריו תואמים לסולם הערכים שעליו הוא מחנך. אלא הילד מבין בצורה פשוטה ביותר שיש שני חלקים בחיים שאין קשר ביניהם. יש את מה שמדברים עליו, ומספרים עליו סיפורים, ויש את החיים האמיתיים, אלו שבהם אין את הסיפורים האלו.
הוא טוען שזו הבעיה האמיתית, שהילד לא חש כל קשר בין מה שאביו מחנך עליו, לבין איך שבאמת צריך להתנהג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
בזהירות בזהירות בזהירות אשאל:
ומה לגבי סיפורי צדיקים??

ניסיתי לגעת בנקודה הזו כאן:

1 (Large).jpg

2 (Large).jpg
3 (Large).jpg
4 (Large).jpg


אבל כבר זעמו עליי רוב זעם קדוש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
החריזה והניסוח מיוחדים. המסר לא ברור.
'אמיתי' ו'הגיוני'?
אמיתי ודאי שלא.
והגיוני - אם הוא היה בדרגה של בזבוז כל כספו בשביל מטרות קדושות ונעלות, כיצד יבזבז את שכר אותן מצוות עצמן, בשביל כסף?
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
ול'ילדים' קצת יותר גדולים, יש סיפור אחר.
איני זוכר את הפרטים המדוייקים, אך רוח הדברים היא כך:
יש סיפור חסידי על אחד שעשה מצווה גדולה ונתנו לו לבחור את שכרו בין 3 אפשרויות, עשירות בנים צדיקים ורוח הקודש, איני זוכר מה הוא בחר, או בנים צדיקים או רוח הקודש.
אחד האדמורים מהדור הקודם סיפר את הסיפור לחסיד שהיה ידוע בהתמסרותו לזולת, והלה הגיב שהוא היה בוחר בעשירות, כך אפשר לעזור לעוד יהודי, הדברים האחרים הם שוב דאגה לעצמי....
וקילס האדמור את דבריו.
לדעתי זה המסר האמיתי בסיפורו של @מ"ם .
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
המסר בסיפור הוא שאנחנו רק בני אדם ולא תמיד אנחנו עושים את הבחירות הנעלות ביותר..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה