הגיגי לב,

  • הוסף לסימניות
  • #1
זו עוולה שזועקת למרומים,

בטווח עומדים מיואשים

פוכרים ידיים חסרי אונים,

- זוג הורים.


זו מצווה שלא כתובה בתורה,

אוי להורה שלא יביע עמדה,

אבוי לילדונת שחַבְרָה לשכחה,

ובידה שק תירוצים, עמוס לעייפה.


טלפון מאשיות נכבדה,

הרצאה לאם הכבודה,

אזהרה חמורה רבת הפחדה,

גרוש בחרפה, או גרוע נורא.


והמשימה מאוד מרשימה,

על תועלתה אין סתירה,

פעמים היא אפילו נעימה,

רק בלי רוח לחימה.


כשהנערה אינה בעניינים,

שעורי בית, ומבחנים,

אצלה אינם נטחנים.

להורים זו גזרה, אנא רחמים... .


מזדהים??
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בענין הסמינרים??
השורות נכתבו אחרי מרדף בלתי פוסק אחר ש"ב של הילדונת הקטנטנה.
מעדיפה לא לחשוב מה יהיה כשהיא תגיע לסמינר....
(ב"ה, אני לא זקוקה לעצות כמו תשאירי לה את האחריות וכיוצ"ב.... נכתב מתוך תסכול להזדהות.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
השורות נכתבו אחרי מרדף בלתי פוסק אחר ש"ב של הילדונת הקטנטנה.
מעדיפה לא לחשוב מה יהיה כשהיא תגיע לסמינר....
(ב"ה, אני לא זקוקה לעצות כמו תשאירי לה את האחריות וכיוצ"ב.... נכתב מתוך תסכול להזדהות.)

האמת, שזה היה נשמע מפחיד ביותר ["להורים זו גזרה, אנא רחמים..."], ה"י.
טוב, בסדר, אתם ב"ה במצב טוב.

הש"ב של הילדות היום, זה כמו לימודי אוניברסיטה לתואר ראשון (כמובן, יחסי לגיל). מסכנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
האמת, שזה היה נשמע מפחיד ביותר ["להורים זו גזרה, אנא רחמים..."], ה"י.
טוב, בסדר, אתם ב"ה במצב טוב.

הש"ב של הילדות היום, זה כמו לימודי אוניברסיטה לתואר ראשון (כמובן, יחסי לגיל). מסכנות.
ילדה בכיתה ב' שעורי בית בחשבון: עמוד בספר (עם מספר לא מבוטל של תרגילים...) דרישה מאמא שתכתוב עוד כ12 תרגילי מאונך במחברת ושכפול דו צדדי. נראה לכן??
ואני מרגישה שבנושא הזה זו בפירוש גזרה. אוי לי אם לא אשתף פעולה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מעדיפה לא לחשוב מה יהיה כשהיא תגיע לסמינר....
אז דווקא יותר קל להורים. האחריות יותר על הבת עצמה, וגם המורות מבינות את זה. הדרישות גבוהות, אך מכוונות לנערה. ואלו בכיתות נמוכות, השיעורים בחלקם מכוונים בפירוש להורים. גורם לתסכול גדול מאוד אצל הרבה הורים עמוסים ועסוקים גם בלי לחזור לשיעורי בית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אז דווקא יותר קל להורים. האחריות יותר על הבת עצמה, וגם המורות מבינות את זה. הדרישות גבוהות, אך מכוונות לנערה. ואלו בכיתות נמוכות, השיעורים בחלקם מכוונים בפירוש להורים. גורם לתסכול גדול מאוד אצל הרבה הורים עמוסים ועסוקים גם בלי לחזור לשיעורי בית.
מאוד נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
דרך אגב,
מנסיון,
עדיף להשאיר ילדה קטנה עוד שנה בגן חובה - אם היא מורווחת שנה, מאשר להעלות אותה לכיתה א' [לגאוות הורי ה"מחוננת הקטנה"], שהיא עדיין בוסר וילדותית, ואח"כ לרדוף אחריה הרבה - כמעט עד גיל סמינר [ולפעמים עד בכלל].
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
דרך אגב,
מנסיון,
עדיף להשאיר ילדה קטנה עוד שנה בגן חובה - אם היא מורווחת שנה, מאשר להעלות אותה לכיתה א' [לגאוות הורי ה"מחוננת הקטנה"], שהיא עדיין בוסר וילדותית, ואח"כ לרדוף אחריה הרבה - כמעט עד גיל סמינר [ולפעמים עד בכלל].
הלוואי והיו נותנים לי. (-יודעי דבר אמרו שאין לי מה לנסות.... אם היא ילידית אב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מזדהה מאחלת לכולנו הרבה סבלנות לייסורים של העולם הזה. (כן. זה חלק מהם)
ולמורה עונים כך:
את צודקת. כן כן. נשתדל. בטח!! כמובן.. ובלב, תדעי שלא הכל חייב להיות לה מובן.

נו.. אל תתני למשבצת לחולל בך תהפוכות. שום דף חשבון לא יכריע לנו את המצב רוח.
ככה אני אומרת לעצמי במצבים כגון דא. חזקי ואמצי! את וכולנו, וגם הילדות החמודות שלנו (שממש לא אשמות בירידת הדורות ועליית השאיפות הלימודיות עד אין סוף חקר ומספר חשבוני או לא)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ולמורה עונים כך:
את צודקת. כן כן. נשתדל. בטח!! כמובן.. ובלב, תדעי שלא הכל חייב להיות לה מובן.
לגמרי...
@ר גן עדן נסי להתעודד- כתה ב' היא אחת המכות שלא כתובות בתורה מבחינת העומס הלימודי. כאילו אומרים לילדות-שיחקתן יופי, זהו! נגמרו המשחקים! לעבודה! וכבדה העבודה על ה(א)נשים...
כתה ג' הרבה יותר נינוחה, אבל לא להרבה זמן...בכתה ה', (כשהעזרה שלהן בבית נהיית יותר משמעותית), מתחיל עומס לימודי הזוי, עד... ובכן, עד בוא גואל צדק במהרה בימינו אמן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני לא זקוקה לעצות כמו תשאירי לה את האחריות
ארשה לעצמי לייעץ בכל זאת- את יכולה לפעמים לעשות במקומה את השיעורים... לא יקרה לה כלום! הרבה פעמים עשיתי עם בנותיי הסכמי עודפים- תעשיעד עמ' 43 ואני עושה את 44 45 וכד'. או 3 תרגילים מכל סוג והשאר אני, אחריות היא דבר נפלא ויש דרכים רבות לרכוש אותה. ילדה שקולטת מהר, זה ממש עינוי בשבילה לתרגל שוב ושוב ושוב. כשראיתי אצל חלק בנות אצלי שזה מכבה את האור בעיניים, לקחתי חלק מהעסק עלי, והשארתי להן זמן לנשום. הן לא הושעו מביה"ס, גם לא נחלשו בלימודים, והן אחראיות מאד. גם המורות שלהן שרדו את זה. (אגב, רוב המורות בשיחה כנה ורגועה יודו ששיעורי הבית הרבים מיותרים לחלק נכבד מהבנות ויעלימו עין מהמשת"פיות שתגלי. גם להן לא תמיד יש בחירה בנושא.)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
ארשה חעצמי לייעץ בכל זאת- את יכולה לפעמים לעשות במקומה את השיעורים... לא יקרה לה כלום! הרבה פעמים עשיתי עם בנותיי הסכמי עודפים- תעשיעד עמ' 43 ואני עושה את 44 45 וכד'. או 3 תרגילים מכל סוג והשאר אני, אחריות היא דבר נפלא ויש דרכים רבות לרכוש אותה. ילדה שקולטת מהר, זה ממש עינוי בשבילה לתרגל שוב ושוב ושוב. כשראיתי אצל חלק בנות אצלי שזה מכבה את האור בעיניים, לקחתי חלק מהעסק עלי, והשארתי להן זמן לנשום. הן לא הושעו מביה"ס, גם לא נחלשו בלימודים, והן אחראיות מאד. גם המורות שלהן שרדו את זה. (אגב, רוב המורות בשיחה כנה ורגועה יודו ששיעורי הבית הרבים מיותרים לחלק נכבד מהבנות ויעלימו עין מהמשת"פיות שתגלי. גם להן לא תמיד יש בחירה בנושא.)
הבעיה שזה אכן נופל גם על ההורים במקום לבטל חצי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כן, אבל נראה לי שלא כ"כ קשה לפתור כמה תרגילים, כמו שקשה לנסות לשבת עם ילדה שמיצתה עם שיעורי בית לשנתיים הקרובות ולנסות לדלות ממנה הבנה, ותשובה, ואז כתיבה של התשובה וכו'... אז שווה לפעמים לפתור את זה צ'יק צ'ק;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כן, אבל נראה לי שלא כ"כ קשה לפתור כמה תרגילים, כמו שקשה לנסות לשבת עם ילדה שמיצתה עם שיעורי בית לשנתיים הקרובות ולנסות לדלות ממנה הבנה, ותשובה, ואז כתיבה של התשובה וכו'... אז שווה לפעמים לפתור את זה צ'יק צ'ק;)
אם תקראי את כל ההודעות תגלי עוד כתה משת"פיות.;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
  • הוסף לסימניות
  • #19
זו הודעה ששלחה לי: @bbr

הבת שלי עדיין לא בבית ספר, היא רק בגן חובה, וכבר אני סובלת מגרדת בנושא, גם כי כבר בגן היום יש שיעורי בית וגם כי אני רואה בסביבתי איך אמהות מתמודדות עם הנושא הזה.

אולי הגיע הזמן להוביל מהפך בתחום?
אולי פעם כשהאמהות ישבו בבית ולא עבדו בחוץ היה להן זמן ל1/8 שיעורי בית ממה שיש היום וגם בזה לא עמדו, והיום שרוב האמהות כל כך עסוקות, זה פשוט עוול להן ולבנות הטלת העול ההזויה הזו.

הגישה שלי היא שאם אני אחרי לידה חסרת כוחות אני מביאה עוזרת שתנקה את הבית.

אם אני לא מגיעה לגיהוץ אשלח למגהצת.

אם אני לא משתלטת על העומס בעבודה אעסיק עובדת.

אם אין לי מסוגלות לשבת וללמד את ביתי את כל המקצועות (המיותרים ברובם, יש לציין) הנלמדים בבית הספר, ולשמש לה כחברה ברמה שהחברה בבית הספר מספקת לה אני שולחת אותה לבית הספר.

מה קורה היום? שלחתי לבית הספר שיעשו לי את העבודה, כי אין לי פניות לזה (לצערי) ואני מקבלת בחזרה שיעורי בית מהמורה שהיא לא מספיקה בכיתה לתרגל. נחמד מאוד מאוד.

מהיום אם לא היה לי כח לכבס בגדים לילדה אשלח למורה שתעשה זאת וגם שתגהץ לקינוח.

אם שכחתי להדליק בוילר ואין מים חמים שהמורה תקלח אותה.

הרי שלחתי כדי שגברת מורה תעשה את העבודה, לא?

איך אני עובדת בסוף עם הבת שלי יותר מהמורה?

מה בעצם פספסתי פה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
@bbr אי אפשר להפיל ת'תיק על המורות. יש ההההמממווןן שינויים והגבהת דרישות גם מול המורות, והכיתות גדולות מאד.
בלי קשר, ועם קשר לעוד הרבה תחומים אחרים בנוסף לש.ב., אכן הגיע הזמן להוביל מהפך בתחום בתי הספר בכלל.
איך ייראה המהפך?
מסתבר שמס' הדעות כמס' האנשים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה