• הוסף לסימניות
  • #21
את האמת, אני לא יודעת שום דבר על החיה הזאת, בקושי את השם שלה.
אשמח לקבל עליה קצת חומר ביוגרפי
מה לעשות, שבתמונה היא נראית כאילו היא עומדת לצילום
ומה לעשות, שזה בדיוק הערך המוסף של הקלפים שלי
כל אחד רואה בהם ומוצא בהם משמעות אחרת
בדור הפ''מ זה נשמע כמעט מיושן לעסוק בזה אבל הנה-
https://he.wikipedia.org/wiki/סוריקטה

בתמונה של הג'ירפה זה באמת נראה בגלל הפוזה המקרית של הגברת, אבל כאן זו פוזה מפורסמת (יחסית, הכל יחסית), זה גם בגלל שכך היא רואה למרחוק וגם בגלל שהיא רוצה להחשף לשמש.
אבל אם זה עוזר לאנשים, אז מצויין
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
פוסט מודרנה
שם הכל לפי הקורא ולפי התחושות שלי ובכלל לא משנה מה המציאות האמיתית, ולפעמים לוחשים בשקט שאפילו אין כזו מציאות, כי הרי זה לא מה שאנו מרגישים וכו' וכו'.
תגגלי פוסט מודרניזם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.
אשמח לביקורת...
---
היא משפשפת את העיניים, שמה לב שנפלט לה
פיהוק לקוני ו...
כלום לא משתנה.
היא מנסה לצבוט את עצמה – לבדוק האם היא
בחלום.
אפס.

היא רואה שהיא שוכבת על מיטה מקש – אם אפשר
לקרוא לכמה זרעי קש צהובים "מיטה".
מעליה שמים, והשמש מסנוורת אותה באור בוהק.
לידה ניצבת חדוה, ומביטה בדיוק כמוה על
הנוף שהשתנה.

דוד לא בא הפעם.
עכשיו בא מישהו אחר.
אני לא אוהבת אותו. הוא שחור כזה, ומדבר
בשפה שאני לא מכירה.
הוא מביא לי אוכל ומחכה לידי.

אני רואה שחדוה כבר גמרה לאכול, וגם היא
לא ממש מחבבת את השחור שחור הזה.
לא שאנחנו גזעניות או משהו, אבל... החלב
יכול להתלכלך.

הוא התחיל לחבר לחדוה את המכשירים של דוד.
היא לא מסכימה. בורחת לו.

אז הוא בא אליי.
גם אני לא מסכימה. זה מפחיד אותי.
מי יודע איך הוא חולב בכלל?
יש לו ניסיון?
אולי הוא לא מנוסה ולא יודע לחלוב כמו דוד...

ואז הסתכלתי עליו, וראיתי שהוא עצוב.
אז מה אם הוא שחור כזה – גם הוא בן אדם.
אז שכנעתי את חדוה,
ושתינו הוצאנו לו המוןן חלב – יותר מכל
פעם!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה