הדיסק של דודי קאליש

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
אחד הדיסקים המדהימים ששמעתי,
כל שיר פנינה, ובכל זאת הוא לא נכנס, לא שמעתי שיר ממנו בשום חתונה,
רק בזיצים שרים אותם.
מה ההסבר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נכתב ע"י הדוד סם:
אחד הדיסקים המדהימים ששמעתי,
כל שיר פנינה, ובכל זאת הוא לא נכנס, לא שמעתי שיר ממנו בשום חתונה,
רק בזיצים שרים אותם.
מה ההסבר?
לחצ/י כדי להרחיב...
השירים שם מידי מפולפלים, מבחינה מוזיקאלית. בשביל שירים שיכנסו צריך פשוט פשוט.
ואכן מה שבאמת יותר פשוט שם כן נכנס. כדוגמת אשת חיל, [זאג שוין ווען]. לב טהור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י הדוד סם:
אחד הדיסקים המדהימים ששמעתי,
כל שיר פנינה, ובכל זאת הוא לא נכנס, לא שמעתי שיר ממנו בשום חתונה,
רק בזיצים שרים אותם.
מה ההסבר?
לחצ/י כדי להרחיב...
אני חולק על כל ההנחה ולכך אני לא שואל את השאלה הזאת
אבל מה שבטוח שזה דיסק מאד לא מושקע מבחינת המוזיקה הכל זה אלקטרוני
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 2 2K
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת 'כשהגיוס יגיע לעולם הישיבות' - ועוד שלל טורי הומור וסאטירה
  • שועל ספרות. //
    • "לפחות אנחנו יודעים שאלינו כל גזירת הגיוס הזו לא תגיע. אנחנו כאן בתוך ה'תיבת נח' שלנו, הישיבה!" אמר/ דרש דודי, בחור שקדן ומגיד מישרים בוסרי למדי, ליענקי חברו המסור לשמיעת דרשותיו שהפכו תדירות מיום ליום...

    "אי אפשר לדעת..." פלט יענקי לדודי הנחרד.

    "חס ושול'עם! איך אתה מדבר?" אמר דודי ברעד לא מדומה.

    "על המשפט 'אל יאמין אדם בעצמו עד יום...'"

    "מותו. ודאי ששמעתי! אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לחשוב על כזה דבר! בישיבה שלנו אין בחורים שיתגייסו, אני אומר לך!" הרעד של דודי הפך מפחד לתקיף עד כועס... "טוב, אני הולך לראשיב'ע, להביא לו לראות את טיוטות דרשות המוסר שכתבתי..." אמר ועזב את יענקי לכיוון חדרו של ראש הישיבה.

    הוא צעד במרץ, לקצב מחשבותיו שנעו בתזזיתיות יתר לאור השיחה האמוציונלית שהייתה לו...

    הוא הגיע לדלת חדרו של ראש הישיבה. קולו נשמע מבפנים, מדבר בטלפון.

    הוא עצר בעצמו מלדפוק, קצת כדי לא להפריע לשיחה, יותר מסקרנות לשמיעתה.

    "כן, אני שומע מוישה, זה ברור, המצב ממש לא טוב! כמה שזה כואב, אני אשלח אליהם כמה בחורים מהישיבה.

    מפחיד אותי לחשוב שאני שולח ככה בחורים מידיעה לגיוס הזה.

    ברור שלא הייתי רוצה להגיע לזה... אבל אין מה לעשות, אנחנו לא נעמוד בסנקציות!"

    דודי בלע את רוקו באימה.

    "לא שמעתי, מה אמרת? כמה רוצים לגייס? אהה, רק מהישיבה שלנו, זה לא הרבה מדי? טוב, אל תדאג אני אשלח את הפחות טובים... נקווה שכל הישיבות יישרו קו שיחד נגיע ליעדים שנקבעו..."

    דודי כבר לא היה יכול. הוא פרץ לחדר משתנק מאימה.

    "הראשיב'ע! לגייס?! בחורים מהישיבה שלנו??!!"

    "אין מה לעשות דודיל'ה... אתה לא יודע באיזה מצב קשה..."

    "אבל איך? מה? זה לא ייתכן!"

    "אחרי שיגיעו ליעדים הכל יהיה טוב, ונוכל כולנו לחזור למסלול..."

    "אבל הראשיב'ע" פרץ דודי בבכי קורע לב "בחורים מהישיבה שלנו ילכו לצבא ויהיו לחייל..."

    "מה?? איך אתה מדבר דודי?? חס ושול'עם! לגייס כסף! במצ'ינג של עולם התורה!"
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: yes I am, אבטיח מעוך, נועה noa ועוד 93 משתמשים96 //
    27 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שימנלה
    אגדיייייייייייייי
  • 2 5K
    • נ
    ביקורת ספרות טאדדם! דודי, יפהל'ה, גדליה ומירי קמו לתחייה-
  • נחמת שוטים //
    • למען הסדר הטוב-
    זאת לא סקירה ספרותית אנליטית וקרה.
    המלאי שלי עדיין לא התברך בתכונות הנדרשות הללו, לצערי.

    אילו הגיגים. הגיגים נרגשים שנשפכו ובאו בעקבות קריאת הסיפור.
    אוהדי רותי קפלר, עולו והיתכנסו דכאן, על מנת לחגוג יחד את היצירה החדשה והיפה הזאת😊
    ________________________________________________________

    הבית | רותי קפלר. התפרסם במוסף סיפורים של עיתון משפחה סוכות תשפ"ו.

    בסיפור הקצר מידי הזה - דודי חוזר אלינו.
    (למה היא לא פרגנה עוד כמה אלפי מילים? אני בטוחה שמשפחה היו מסכימים!)

    הפעם הוא הגיבור. גיבור מריר ועצוב למדי.
    וזאת גם התשובה לשאלת המילון דולר: מה נסגר עם דודי ויפהל'ה?
    כש-שניה לפני האור הסתיים, הם התנדנדו בהרבה צמתים מסוכנים.

    אז כרגע דודי רווק בודד, חי בחדרון קטן בדירת שותפים, מתנדנד בין חייו המודרניים לבין הגעגועים למשפחה ולקהילה.
    מעבר להגשה הספרותית היפה, רותי מגישה לנו נושא יחסית חדש ולא מדובר:
    חייו של הגרוש החרדי. לא חסרים ספרים על הגרושות, ב"ה, תופעה מבורכת של השנים האחרונות.
    הגיע העת הזאת.

    בנוסף לדודי, רותי זורקת לקוראים המעולפים מגעגוע פרורי מידע על שאר הדמויות:
    אמא של דודי נשארה מרובעת, שמרנית ותקועה. מצער לקרוא את זה, אבל היה צפוי.
    נחמי עדיין נחמי, בתוספת תינוקת חדשה וצווחנית, שיירת נשואים חתנים וכלות, ומלאי ילדים בוגרים ועצמאים.
    נשמע שהמשפחה הזאת במקום טוב מאוד. מאושרת.
    הזוג הצעיר והחמוד מתגורר בנווה צנוברים. כן, הם עברו בסוף (!)
    ומה שלום מירי והאוזן המושתלת? מה שלום היחסים בינה לבין גדליה? טוב, אל תגזימו. נשארו כמה סודות לחלום עליהם בלילה.

    ונחזור לגיבור סיפורינו.
    דודי לא חוזר בתשובה, הוא עדיין דודי.
    הוא גם לא מתכנן לחזור, לצערה הרב של אימו.

    והוא עדיין בסדר. רותי מכילה את הדרך אותה הוא בחר לחיות. בלי ביקורת ובלי לעג.
    אבל-
    בגלל המסלול שהוא בחר, הוא נאלץ לספוג את ההשלכות הקלאסיות.
    יפהל'ה עוזבת אותו. הוא פוגש את אביטל פעם בשבועיים.
    המשפחה המורחבת לא מצליחה לבלוע אותו באמת, והתמיכה שלהם לא מספקת.

    הוא בודד.

    את גדליה, נחמי וחיה אנחנו פוגשים ברגעים משפחתיים קסומים,
    וההשוואה הבלתי נמנעת מעצימה את הבדידות של דודי, על רקע הבחירות של חייו.

    אבל תכלס, לוז העניין שלשמו פתחתי את הנושא הזה:

    אני חושבת שאת הסיפור הזה גדליה שכח למרקר ולשכוח למערכת להגהה.
    היו רגעים שפשוט סגרתי את המוסף והצצתי לכריכה- האם אני קוראת סיפור שנכתב ע"י סופרת חרדית, בהוצאה חרדית?

    העניין הוא שלא צונזרו מחשבות. לא צונזרו רגשות. לא צונזרו התרחשויות.

    דודי שותה קוקטיילים ובירות בבר במחנה יהודה. דודי מקלל. טוב, הקללות מצונזרות. אבל הבנו את העיקרון טוב מאוד😊
    דודי חי בדירת שותפים במגדל בקומה שבע עשרה.
    דודי חושב הרבה על יפהל'ה, למרות שהם התגרשו, ועפ"י חוקי הספר החרדי-
    ברגע שנתת גט שכחת שהיית נשוי אי פעם, בטח לא לדמות נשית ממשית. ובטח אין לה שם ומטען זיכרונות.

    ועל זה רציתי לכתוב.

    הסיפור העניק לי רגעים של חוויה ספרותית מענגת. שילוב של כתיבה נדירה, וחיים אמיתיים ומקורקעים.
    גיבור הסיפור חווה תהליך של צמיחה מתוך כאב,
    אבל הכאב הוא לא התמודדות שטחית ומתוייגת שנוגעת כמו תמיד רק בכותרות ובסטיגמות,
    אלא נקודות קטנות ומשמעותיות שפוגשות את חיי הגרוש החרדי, שמאלצות אותו לגדול.
    אגב הוא גדל, תודה לקל ותודה לרותי שהשאירה אותנו בטעם טוב.
    וזה גם מוסר ההשכל של הסיפור:
    הבית. הבית האישי אותו אתה כן יכול להרים, למרות החסר.

    יש פה גם קריאת משנה לשאר האנושות, הורים, אחים ואחיות:
    שימו לב לסוגיית השהות בשבתות של הגרוש או הגרושה. בודד להם. אתם לגמרי יכולים לעזור בעניין הזה.

    _______________________________________________________________

    תודה ל

    Ruti Kepler@ על סיפור חג מענג. על ההצצה לחיים של דמויות שאהבתי כל כך.

    מוזמנים לסחוט את דמו של הסיפור עד תום, לסתור ולבקר. מחכה לקרוא אתכם -
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: מִימִי, CynicalExplorer, אברהם בן ועוד 84 משתמשים87 //
    23 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נחמת שוטים
    תודה לכולם על התגובות והתודות. אני מודה שהניסוח שלי היה קצת מתלהב, וזכותך להיות נגד. ותודה...
  • 63
    • נ
    שיתוף - לביקורת השיר הראשון (הערוך) שלי + ברכת הצטרפות
  • נתנאל היוצר //
    • היי, כולם!

    אני באמת מתרגש להצטרף לקהילת הכתיבה המדהימה כאן! (צליל מזמין מחיאות כפיים) (מחיאות כפיים).
    ובכן, החלטתי שהפוסט הראשון שלי כאן יהיה השיר הראשון שכתבתי.
    חשוב לי להדגיש הערה חשובה - השיר כאן אינו השיר המקורי, הוא ערוך וחלקים ממנו הוסרו למען התאמה. זה בעיקר הערה לעצמי אז אין צורך להגיב על כך.
    בכל אופן, הוא בוסרי למדי, וזה אמור להיות כך, אחרי הכל - שיר ראשון, אבל הוא עמוק ומגיע ממקום כל כך אמיתי (ועצוב), שאין סיכוי שאני לא מפרסם אותו.
    הייתי ממשיך בהקדמות אבל נראה לי כבר אין לכם כוח.

    ---

    השיר הראשון שלי

    יושב אני
    מול אינסוף נקי
    של אורות נוצצים

    האור מבליח מרחוק
    מלא, יציב, אי אפשר למחוק
    יושב בחושך, יושב באור

    "אני אוהב את האור, לראות את הדרכים
    אני אוהב את החושך, הוא מראה לי כוכבים"

    יושב על סלע בדד
    שוכב, מביט אל השמיים
    אני לבד

    אין מישהו איתי באותו הרגע
    אין חבר, תקווה או מרגוע
    יושב מול העיר, כותב שיר

    מביט אל האורות
    מכניס אותם לליבי
    אני נשבע לעצמי

    כשאשוב יום אחד
    לאותו המקום, לאותה התצפית
    לא אהיה לבד

    איני יודע מה מתחיל
    איני יודע איך אסיים
    השראה שפרצה יש מאין
    חייבה אותי לשיר ראשון

    אך זאת אדע
    את זאת - לא אשכח
    לא יהיה זה שירי האחרון

    אני כתבתי שיר זה
    אין זה מובן מאליו בדור כזה
    אשוב, לא לבד אשוב
    כל השאר איננו חשוב

    ---

    השיר הזה אכן נכתב במקום מדהים ומעורר השראה ביער מסוים שצופה על עיר מסוימת.
    בלילה אפשר לראות את כל האורות המגיעים מהעיר המרוחקת ומכאן האווירה של השיר.
    אף על פי שהשיר הזה ערוך, עדיין העדפתי להשאיר אותו עד כמה שאפשר בצורתו המקורית.
    לכך, הצעות לשינויים בטקסט לא יתקבלו כלל בשיר הספציפי הזה, אשמח לשמוע על כך בשירים הבאים אם אפרסם אותם.
    ביקורות על סגנון, רגש, אומנות, חריזה, חיוביות ובונות - יתקבלו באושר רב.
    השיר הזה הוא שיר עצוב.
    לצערי, הסוף הטוב שלו עדיין לא הגיע, לכשיגיע כנראה אכתוב על כך שיר נוסף.
    השיר הזה הוא שיר אמיתי.
    אם אתם מרגישים קצת עצובים אחרי זה - זה לגמרי בסדר.
    השיר הזה אינו משקף את המצב של כותב השיר. השיר (המקורי) נכתב במצב תודעה מסוים שבו הדברים היו אמת מוחלטת, דברים השתנו מאז.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: leviva, ספרות בנשמה, rrrrrrrrrrrrrr ועוד 8 משתמשים11 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    rrrrrrrrrrrrrr
    וואו. יפה כל כך. עצוב? לא נראה לי. מהורהר, מעמיק, כנה.
  • 109
    • מ
    שיתוף - לביקורת מסטיק מפלדה
  • מימיי //
    • ''יש לך תשובה בשבילי?''
    אני מהננת. ''לא''. הקול שלי חלש, בקושי שמעתי אותו בעצמי.
    ''כן או לא?'' חדות מלווה את טון דיבורה השקט.
    חסר לי אוויר פתאום, ''יש לי תשובה'', אני אומרת במאמץ ולוקחת נשימה עמוקה ''התשובה היא לא''.
    המבט של שיר משפד אותי.
    ''מה קרה פתאום ציבילה?''
    ציבילה. שתגיד ציבילה לסבתא שלה.
    בעצם שלא תגיד, מסכנה הסבתא, מה היא אשמה שיש לה נכדה כזאת?
    שוב האוויר לא מגיע לריאות שלי, אולי פיתחתי קוצר נשימה בדקות האחרונות. ''לא קרה כלום שירהלה. יש לי עקרונות, זה הכל''.
    ''פחח.. עקרונות! נו באמת, ציבי, איפה הם היו לפני יומיים?''
    ''איפה באמת? גם אני חיפשתי אותם כשנסעתי איתך למסיבה ההיא. מבטיחה שהם ברחו לי''. את כל זה אני שותקת, בקול אני אומרת שלפני יומיים היה לפני יומיים.
    ''ולפני שבוע היה לפני שבוע'' שיר מחזירה לי באותה מטבע, והארסיות שמלווה את המילים שלה פוצעות אותי.
    ''ציבי'', פתאום הקול שלה מתקתק נורא, ''את מרגישה חזקה, אה? גיבורה כזאת מהספרים'' הדבש שניגר ממנה רק לפני שניה, הפך ברגע לעוקץ.
    בא לי ברגע זה לברוח מכאן. עכשיו. ללכת, לרוץ, לשוט או לטוס. העיקר לא להתעמת עם המפלצת הזאת.
    אבל שיר לא חושבת כמוני כנראה, הנאום שלה ממשיך.
    ''את יודעת ציבי? יש כל מיני סוגי אנשים בעולם. אמנם חלקם עשויים מפלדה, אבל את גבירתי, קרוצה מחומר שיותר דומה לגומי לעיסה''. העיניים שלה חודרות לתוך נשמתי עוד כמה שניות, והיא מסתלקת מכאן.

    כשאני רואה את הגב שלה, עם השיער הבלונד למחצה - חום למחצה מתרחק ממני, אני מרגישה באמת כמו מסטיק.
    כזה שלעסו אותו וכשנגמר לו הטעם, ירקו ודרכו עליו.
    ועכשיו הוא דבוק לנעל של איזו שיר אחת.

    אשמח מאוד לביקורת:)
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: s is me, AUVI, kshir ועוד 9 משתמשים12 //
    0 תגובות
    הצטרפות לקהילת מוזיקה
    הצטרפות לקהילת סאונד והפקות אולפן
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה