כללי הדרך להגיע למאות פריטים וקטורים

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
גיליתי דבר שלכאורה הוא נראה פשוט ואני לא מבין איך לא חשבתי על זה קודם,
אני חושב שיש פה בפורום לפחות אחד שיעזר בזה,

לחפש בגוגל free vector וכן כל דבר שאתם צריכים אם זה פטרן או כל דבר לחפש free והדבר שאתם מחפשים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 2 966
    • נ
    שיניים ציחצוח שינים - מרגע בקיעת השן!!!
  • נח זאב //
    • מכיוון שהגנטיקה שלי העניקה לי שינים חלשות, בשילוב עם אהבה לכל מה שמתוק...
    אני מתאבד על ציחצוח השיניים של ילדיי.
    מרגע בקיעת השן, בהתחלה במברשת סיליקון שמתלבשת על האצבע, ולאחמ"כ במברשת לילדים.
    שלא תחשבו שזה קל, לא תמיד הם משתפים פעולה, מקווה שכשהם יגדלו הם יידעו להודות לי.
    -
    רציתי לשתף בחורים שנהיו לבת שלי והטיפול. מקווה שיהיה לתועלת.
    אני אקדים ואציין את אחת הסיבות שבגללה נהיו לה חורים -
    הבת שלי בת שנה ו 10 חודשים - מכיוון שהייתה בלי מוצץ, הייתה נרדמת עד לפני חודש רק עם בקבוק מטרנה
    (וכן אילו התעוררה באמצע הלילה הייתה בוכה ומקבלת קצת מטרנה בבקבוק)
    למעשה היה כל כך קל לגמול אותה ואני אשתף בתהליך - א. אמרתי לה שנגמר לנו המטרנה, ועכשיו אין מטרנה יש רק מים.
    היא כמובן בכתה, וכך היא נרדמה (אשתי כמובן ברחה מהזירה, היא לא עומדת בבכי).
    תוך פחות משבוע היא שכחה מהמוצר הזה. ונרדמת בקלות עם מים.
    מה שמדהים זה שאשתי פחדה להפסיק עם המטרנה כי היא לא אכלה טוב.
    (אני מאידך טענתי שלא שמעתי על ילדה שמתה מרעב, אם היא תהיה רעבה היא תאכל).
    והדבר המדהים הוא שמאז שהפסקנו עם המטרנה היא פשוט התחילה לאכול כמו בן אדם.
    ועוד דבר מדהים לא פחות, חששנו מה יהיה אם היא תתעורר בלילה, כיצד היא תירדם שוב,
    ומה שקרה זה שהיא פשוט הפסיקה להתעורר!!! (בעצם אולי היא מתעוררת ושותה מהבקבוק מים?! בכל אופן אותנו היא לא מעירה...)
    -
    שורה תחתונה לאחרונה גיליתי שבשינים שבצד הפה (הטוחנות הראשונת למעלה) נהיו כתמים חומים, שהיו נראים לי כמו חורים.
    קבעתי תור לרופא שינים, הרופאה עשתה צילום וראו שבצד אחד יש חור מהצד,
    ובצד השני של הפה יש בשן שתי חורים, אחת מהצד ואחת מלמטה שאוטוטו הייתה מגיעה לשורש.
    אז ככה, אשתי כמובן לא העיזה להגיע למרפאה ולשמוע את הצרחות.
    אז אני לקחץי את הילדה, ישבתי על הכיסא והילדה שלי עלי, הרופאה מכניסה את הצילום (שכמובן גדול ופוצע את החיניכים הרגישות של הילדה שלי, אבל אני רגיל לדם הזה מהציחצוח שינים כל יום)
    ואז אני סוגר ותופס לה בחוזקה את הלסת שלא תזוז ותפתח את הפה. 3 צילומים וצרחות אימים.
    כמובן אני תוך כדי מחבק אותה ומעודד אותה שעוד רגע זה נגמר, ושזה קצת כואב ועוד רגע עובר
    -
    לאחר שרואים בצילום את שלושת החורים, הרופאה גם כמעט נשברת נוכח הבכי, אני מעדיף לסיים עם הסתימות
    (פעם הבאה היא לא תרצה להיכנס לרופאה, ועכשיו אנחנו כבר מילא פה, והיא מילא כבר בוכה...)
    בסוף הרופאה מבינה שאכן נכון לסיים את הטיפלו ולא לחכות שבועיים לתור ולחור שילך ויגדל
    אז אני מתיישב שוב על הכיסא, הפעם היא שוכבת בכיסא ואני יושב ורוכן עליה
    מחזיק לה את הידים והרגלים, מנסה לומר לה מילים מרגיעות, היא כמובן צורחת את נשמתה
    הרופאה מכניסה לפה שלה את הצבת המיוחדת שנועלת את הפה על מצב פתוח,
    הם שמים לה גז צחוק שלא עושה כלום חוץ מלהסיט את האנרגיה שלה אליו להוריד אותו...
    שלש נגיעות עם הקודח, החורים נקיים, צ'יק צ'אק שלש נגיעות חומר מילוי
    וזהו - הילדה יוצאת עם שלל מתנות, מרגיעה את הנשימה מהבכי
    משלמים 58 ש"ח והבייתה. מהיום מצחצחים שינים גם בבוקר... בל"נ, לפחות בבקרים פחות עמוסים
    -
    אז למה אני משתף את כל זה?
    א. לעורר מודעות על חשיבות הציחצוח - אין שום הבדל בין השן שלכם לשן שבקעה לתינוק.
    שניהם צריכים צחצוח.
    ב תתעקשו עם הילדים שלכם על הציחצוח, לא אמור להיות על זה דיון, פשוט תקבעו עובדה, כמו שהולכים לישון ולהתקלח הולכים לצחצח.
    אין להם יכולת הבנה כמה זה חשוב, זה האחריות המלאה שלכם.
    ג. תצחצחו יסודי, ותעקבו לראות שאין חורים וכתמים על השיניים
    ד מצאתם חורים אל תתמהמהו - רוצו להיבדק
    ה אל תרחמו, קשה לכם - תשלחו את הבעל
    ו ללא ספק יש השפעה לגנטיקה, אבל ללא ספק הציחצוח יוריד את כמות החורים, וכן תוכלו לגלות אותם מהר,
    ובנוסף השינים והפה של הילד שלכם פשוט יהיו נקיים במובן הכי פשוט של המושג ניקיון
    בהצלחה

    -
    ודרך אגב אני גר בנווה יעקב, והלכתי למרפאה פרטית שיש לי קרוב לבית, תוך כדי שאני ממתין בתור יוצאת רופאה ערבית
    אז אני שואל את המזכירה (יהודייה) - הרופאה שלי יהודייה?
    אז היא עונה לי - יש כאן במרפאה רק רופאים ערביים... (לפני שהחברה מהמרכז מתעלפים אציין שבירושלים כמעט כל הנהגים בתח"ץ ערבים, רוב הרוקחים, וכחצי מהרופאים, דו קיום לעילא ולעילא, ושהתל-אביבים לא יספרו לי סיפורים)
    מה לעשות? בירושליים גרים בעיקר חרדים שלא הולכים להיות רופאים, וערבים שכן.
    נא לא להסיט את הדיון לנושא הזה.

    (בהזדמנות אחרת אספר מה אני חושב על הרמה המקצועית שלהם ועל ה'חפפנות' שנמצאת עמוק בתרבות השבט)
    אבל לסתימה קלה לא כ"כ איכפת לי.
    (אם כי באופן עקרוני סתימה שלא בוצעה טוב תהפוך לטיפול שורש, אולי פעם הבאה אני אחפש יהודים)
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אחות 1308, אינסוף, B383 ועוד 34 משתמשים37 //
    26 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חביבונת
    כי החיים שלנו, וגם שלהם הם מכלול שלם ולא, אני לגמרי לא חושבת שצריך ללמוד מהם את הדברים הטובים...
  • 36
    • נ
    סיפור בהמשכים פרק ג תעתועי הזמן
  • נחמה 12 //
    • פרק ג

    מעיין התעוררה בבעתה. החלום היה מציאותי מתמיד. היא איננה טיפוס של חלומות ומתייחסת למעטים שזוכרת בביטול. חלומות שווא ידברו, היא מנסה להרגיע את עצמה. מאורעות מדומיינים והזויים, ממש מפחידים. אך מה שהשכל מבין, הרגש מסרב להפנים. רגע, היא חייבת לעשות סדר. מה בדיוק ראתה בחלומה? והיא משחזרת לעצמה: אני ואיילת טיילנו יחדיו בעמק. לפתע איילת הרימה חצי מטבע. "את רואה, מצאתי את החצי המשלים". כעת הוציאה מכיסה את החצי הראשון וקירבה אותם זה לזה. המטבע נצנץ באור מוזר מאוד. הוא הכיל שמות לא מוכרים, והיא אמרה: "את יודעת, זה ילמד אותי הרבה על ההיסטוריה וייתן לי תשובות לשאלות שיש לי". המטבע גדל במהירות. ניסיתי לברוח. תפסתי את איילת וצרחתי: "איילת זרקי את מה שיש לך ביד". בינתיים המטבע קיבל צורה מפלצתית והגיע לגובה של שני מטרים. ברחתי וצרחתי באימה: "איילת, איילת". המטבע בלע לתוכו את איילת המסכנה, שצרחה: "מעיין, הצילו! הצילו!" ואז התעוררתי.

    רגע, היום תתקיים מסיבת האירוסין. יש לי יום עמוס בסידורים. מתוכנן לי יום תפילות והודיה לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי להגיע עד הלום, ששידך לי חתן ירא שמיים ונתן לי הורים נפלאים, שמקבלים את השינוי בחיי, תומכים בי. נוסף לכל אלה עליי לקבל את האורחים והאורחות. פה ניתקל במכשולים. יהיה הרבה לעג על ההפרדה. היא ממש לא מקובלת על משפחתי המורחבת. גם איילת הבטיחה להגיע. למה היא מדאיגה אותי? ארים אליה טלפון. אולי אספר לה על החלום. היא תצחק עליי ותגיד שהדת הכניסה לי דמיונות. לא אספר לה, רק אזהיר אותה שלא תעשה שטויות ואולי אצליח לשכנע אותה לזרוק את המטבע המוזר והמאיים.

    "איילת?"

    כן, מה העניינים? איך זה להרגיש כמעט מאורסת?"

    "נפלא. שיהיה אצלך בקרוב זיווג הגון".

    "אמן. את צריכה לראות את אימא שלי איך היא מסתכלת עליי. היא לא שמעה שאמרתי פעם אמן. את זה את לימדת אותי. היא מודאגת שחלילה תחזירי אותי בתשובה. הרגעתי אותה שיצטרכו להתאמץ ולהזיע כדי שאחזור בתשובה. אני ממש לא בכיוון. אל תכעסי, לא התכוונתי לקנטר".

    "אני אוהבת אותך בכל מצב ומתפללת שהקב"ה יראה לך את הדרך האמיתית".

    "את הברכה הזו אני מוכנה לקבל כי לכל אחד יש הדרך האמיתית שלו".

    "אל תשכחי לבוא היום לאירוסין".

    "גם לנו מגיע מזל טוב, אחי התארס".

    "מזל טוב! הוא בחו"ל, לא?"

    "הוא כרגע בארץ לזמן קצר, הבחורה משיקגו, סטודנטית לרפואה. תארי לך שיש לי גיסה".

    "איילת, יש עוד משהו שרציתי לומר".

    "מה?"

    "את זוכרת את חצי המטבע?"

    "ברור. הוא אצלי בארנק".

    "חשבתי שאולי, אההה".

    "לא הבנתי".

    "חשבתי שאולי, אולי כדאי לך להשליך אותו".

    "מה פתאום, מה עולה לך בראש?"

    "אני לא יודעת להגיד לך, אבל אולי לא תקבלי את דבריי. אני חוששת מאוד".

    "ממה?"

    "את יודעת, יש שמות קודש שכשמצרפים אותם יחד נוצר כוח, כמו למשל בקבלה שאפשרי בעזרתה לעשות דברים על טבעיים. זה דבר שלאנשים כמונו אסור להתעסק איתו. זה יכול להזיק לבן אדם, את מבינה אותי?"

    "מעיין, הישארי שפויה. מה הכנסת לפה את הקבלה ושמות הקודש, מה הקשר? ואם כבר את מדברת, אעדכן אותך שמחר אני הולכת לאתר החפירות לחפש את החצי השני".

    "איילת אל תעשי את זה. חלמתי חלום רע".

    *******************

    היה קריר באותו בוקר. העננים היו בהירים וכיסו את פני הרקיע כולו. השמש הצטנפה אי שם, מוסתרת מעין רואים והסתפקה באור החיוור המסונן מבין העננים. איילת נסעה בנסיעה איטית וחולמנית. היא לא מיהרה. היום הזה מתוכנן ליום חופשי מלימודים. השקדנים מנצלים אותו לחזור על חומר והאחרים להרפות את המתח. איילת נמנית עם החלק הראשון. היא תנצל את הזמן הנדיר הזה למצוא ממצאים נוספים באזור החפירות, ואולי את החצי השני של המטבע המסקרן.

    היא החנתה את מכוניתה על אדמה גבשושית הזרועה בחצץ. הדרך הלא סלולה הסתיימה באזור העתיקות, שלעין בלתי מזוינת בידע מתאים לא אומרות דבר מלבד חלקי קירות ישנים והרוסים.

    רק עתה, כשכיבתה את מנוע מכוניתה, גילתה למגינת ליבה שהיא לא לבד. סמוך אליה חונה מכונית נוספת. והיא כל כך זקוקה לשקט נפשי. שני שוחרי עתיקות רכנו על גבי האדמה, אולי סטודנטים כמוה. לקול צעדיה הפנו מבטם לאחור.

    "היי, איילת".

    "היי, עומר ואדם, איך לא חשבתי על כך. כמה מתאים שאפגוש אתכם כאן". אלו חבריה להתמחות. גם הם כמותה אוהבי ארץ ישראל ואף בזים לכל היורדים מן הארץ. אפשר לומר בוודאות שמכל קבוצתם, שלושתם היו חוד החנית של הקבוצה שלמדו על מנת לדעת. אם יצליחו להתפרנס מהתחום - זה יהיה רק בונוס.

    "יש לנו פרופסור מוצלח. הוא הצליח לחנך חניכים מצטיינים, אה?"

    "כך את חושבת?"

    "ברור, אתם ההצלחה במבחן התוצאה".

    "אנחנו לא קנה מידה".

    "מי אם לא אתם. הלוואי שהרבה צעירים יהיו מחוברים לארצם ולמולדתם. אתם יהודים עם זהות".

    מבטם של עומר ואדם הצטלבו לרגע קט. קשה היה שלא לשים לב לסוד שניסו להסתיר. מה הם מסתירים ממנה?

    "את יודעת, בשבוע שעבר השתתפנו בהרצאה שהתקיימה למדריכי טיולים. במסגרת סדרה של הרצאות, הביאו גם רב שייתן זווית קצת שונה. שם הוא דיבר על עם ישראל, ארץ ישראל ומה שביניהם. ואני רוצה להגיד לך", הטעים עומר בהדגשה. "שפעם ראשונה שאני שומע על הקשר של אברהם, יצחק ויעקב ועל ההבטחה של אלוקים שייתן להם את הארץ. מצטער איילת, אני לא חושב כמוך. אם המורה הנכבד שלנו פרופסור דיקמן לא מצא לנכון להזכיר את הדבר הכל כך משמעותי הזה, בעיניי הוא תלוש ואין לו קשר אמיתי לארץ".

    "אתה מסיק מסקנות פזיזות. דיקמן אדם חילוני כמו כולנו. הדת לקחה את המונופול על ארץ ישראל וניכסה אותו לעצמה, וגם אתה נופל ברשתה. אנחנו נמצאים פה כדי לחקור בצורה מדעית את הארץ ולמי היא שייכת. אם אתה מאמין למה שהרב ההוא סיפר לך, אז המקום שלך בישיבה בבני ברק, לא פה".

    "אם התנ"ך הוא לא נכון - אין לך שום זכות על האדמה הזו".

    "מה שברור שהיינו פה אלפי שנים וזה מספיק כדי שהיא תהיה שלנו, החפירות שלנו מוכיחות את זה".

    "הערבים ישבו כאן מאות שנים כשרוב היהודים חיו באירופה, אסיה ואפריקה, תוכיחי שלא".

    "אתה מנסה לומר לי שאני חייבת להיות דתייה כדי להרגיש טוב". הכעס האדים את פניה ושוב חשה תסכול עמוק. למה זה קורה? מדוע היא צריכה להיכנס לוויכוחים עקרים? די לה במה שהיא מאמינה. האומנם? היא הבטיחה לעצמה ולאיילת שתכין תשובה חילונית לישיבתנו על הארץ. היא גם חייבת קונטרה לרב רוט שבטוח במשנתו הדתית. חבל לה על עומר ואדם. הם מבחינתה היו יכולים לפאר את דף התשובה שלה, שהינה יש עוד יהודים שקשורים לאדמת ארץ ישראל, בלי להיות יהודים דתיים. יותר מכול כאב לה על אחיה אסף ועל אביה האומלל, לאחר החגיגה הגדולה בבואו ארצה, כשהתבשרו על אירוסיו. הרגעים הקסומים שהוא הביא איתו הביתה התנפצו לאחר שהתברר שגיסתה לעתיד היא נוצרייה.

    אבא המסכן. הדמעות חנקו אותו ולא יכול היה להוציא הגה מפיו. גם אחרי השידולים הרבים של אסף, שלא הבין מדוע הוא לא שמח בשמחתו, לא הצליח אביו להסתיר את אכזבתו. רק אימא השתתפה בשמחתו ואמרה: אבא שלך שבוי במשנתו הציונית ועדיין מאמין שהמדינה אמורה להיות יהודית נטו, הוא לא מבין שהמציאות השתנתה. המדינה מלאה בעולים ובמהגרים שלא מתקבל על הדעת לבדוק בציציותיהם. ויש מהם הרבה טובים ונאמנים שמשרתים בצה"ל ואזרחים למופת.

    "אנחנו זזים מפה", העיר אותה לפתע אדם מהרהוריה. "אל תכעסי עלינו. תכעסי על כל מערכת החינוך של המדינה שלך שלא ידעה או לא רצתה שתדעי את האמת".

    "למה אתה אומר המדינה שלך? היא גם המדינה שלך, לא?"

    "את מכריחה אותי לגלות מה שאני שומר בסוד". שוב נפגשו מבטיהם של עומר ואדם. "אני אגיד לך אבל אני מבקש שבינתיים תשמרי את מוצא פיך. אנו לא יהודים, אנו ערבים ישראלים. ואני חוקר את הקשר העתיק של העם הפלסטיני עם האדמה הקדושה. אבל ברור לי שהעם שלך גזל אדמה ששייכת לדורות שלפניי. אל תסתכלי עליי כך. נישאר ידידים. יתרה מזאת אני מסתדר מצוין עם יהודים. יש לנו במשפחה המורחבת כמה יהודיות".

    "מה?" שאלה איילת נדהמת מהידיעה האכזרית שנחתה עליה.

    "תירגעי, קחי מים. אנו לא מפלצות כמו שמציירים אותנו. תפסיקי לחלום על מדינה יהודית. היא מזמן לא כזאת".

    הם נכנסו למכוניתם והשאירו אותה פעורת פה והלומה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: נחמת שוטים, ללי99, אננס מצוי ועוד 11 משתמשים14 //
    0 תגובות
    הצטרפות לקהילת מעצבי כריכות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה