דרוש מידע הדרך לנתב בין החוצפה לדיני נפשות. עזרתכם!!

[וייס1]

תודה לכולם. באמת .
מעריכה את הזמן לענות.. באמת שהרגשתי אובדת עצות ולא נח עם עצמי שניהלתי איתו דיאלוג של: "אצלנו בבית לא עושים כך".
אנסה לעשות את זה בפעם הבאה (כנראה היום) עם יותר ביטחון.

 

[ברוך ר]

אם המשפט נאמר מתוך חיוביות עם חיוך וברגוע ולא מתוך לחץ/כעס/בהלה,
הוא לא נשמע כזה מאיים,
זה סה"כ מבהיר לילד מה מתאים מה לא מתאים בצורה ברורה,

ותופתעי, לרוב הוא לא ירצה לחזור לבית...

אפשר, להוסיף מיד משפט מכוון: טוב, אני בטוחה שאתה רוצה להשאר, וזה נחמד לנו, אז בא תרד מהספה, יש המון מקום לשחק גם על הרצפה.
ולצאת מהחדר.

כך בטוח לא פגעת בו, וגם העניינים נשארו ברורים, ובזה שיצאת הבהרת לו שאת סומכת עליו.

אם למרות זאת, העניינים לא הסתדרו - משפט כמו: שלום חמוד, אם תרצה עוד פעם לבוא ולשחק על הרצפה - אתה מוזמן בשמחה, ש-ל-ו-ם. וללוות אותו אל הדלת.

אגב, כנראה שזה תהליך שצריך לעבור:
ילדים נענים כמעט במיידי, למבוגר עם סמכות.

ילד גם אם הוא חצוף ומתנהג באופן לא טוב
הוא סה"כ ילד שזקוק לאהבה, התייחסות, הערכה וכמו שכתבו מעלי - גם גבולות!
גבולות, נותנים לילד ביטחון, הוא מרגיש בטוח בתוך מרחב ברור.

המקום שאנחנו צריכים לפנות אל הילדים, הוא אכן ממקום שלא רוצה לפגוע בילד,
ולכן, כשהתגובה תגיע ממקום בוגר, סמכותי ואוהב (סה"כ כל הילדים חמודים, גם מתחת לחצוף הכי גדול מסתתר ילד קטן),
ולא ממקום שופט - (כמו: הילד הזה חצוף) וודאי לא ממקום מפחד,
בלי הרמת קול או מילים פוגעות,
היא לא תפגע בילד!

תגובה ברורה מנומקת ויפה !

 

[לוטוס]

בלת"ק
אני מזועזעת מהחוצפה! ולא הייתי מסכימה לבן שלי להתחבר לכזה ילד!
לא מעניין אותי מאיזה בית הוא בא, חצוף!

 

[דייזי]

אם אפשר להוסיף, אני חושבת שבאופן כללי להזמין 3 חברים/שכנים בגיל הזה זה מאוד מתיש.
כתבת שעדיין לא התאוששת ואת מותשת מזה.
אולי לסכים רק חבר אחד-אולי שניים-בבית.
זה גיל אינטנסיבי שמצריך השגחה. במיוחד בנים.
את יכולה להנות שיש חבר אחד בבית שמעסיק את הילד שלך ולא להיות גננת כל אחה"צ.

 

[בשעות הפנאי]

עוד נקודה.
לפעמים דווקא ילד שבבית לא יכול להתבטא כך, כי ההורים שלו חזקים מספיק ולא נותנים לו את זה
יחפש לנצל את ההזדמנות שהוא מגיע לבית שמצטייר בעיניו חלש יותר
ושם ירשה לעצמו לנסות לפרוץ קצת את המסגרת

 

[בשעות הפנאי]

בלת"ק
אני מזועזעת מהחוצפה! ולא הייתי מסכימה לבן שלי להתחבר לכזה ילד!
לא מעניין אותי מאיזה בית הוא בא, חצוף!

הוא לא חצוף.
הוא דיבר בצורה חצופה.

וצריך להציב לו גבולות בנושא הזה
ולא להפוך אותו להמן הרשע.

גם הילדים שלנו לא תמיד מושלמים.
(וגם אנחנו...)

 

[מגבת]

עוד נקודה שאולי לא שמת לב אליה, ויכולה לתת לך כוח.

הילד שלך יודע שאת לא מרשה.
הילד שלך רואה שאת נמנעת להגיב/מוותרת/שותקת
הוא עלול לחקות אותך בדיוק כאשר יזיקו לו-
וזה בדיוק מה שאת לא רוצה.

אם תתמודדי בנעימות ובביטחון
הוא ילמד איך מתנהגים מול מישהו שפוגע בך.
( ולעשות את זה מול ילד בן 5 זו הזדמנות להתנסות טובה)

 

[Deleted 66182]

משפט כזה לא יכול לפגוע באמא של הילד?

מנסיון רב...
הפחד לפגוע בהורי החבר או שיקולים שאינם החינוך נטו של ילדי עלולים לגרום לנו להגיב בצורה שאנחנו או ילדנו נפסיד ממנה.
ילד שמדבר בכזו חוצפה זה מדליק נורה אדומה ויש לפקח עין טוב טוב (תיתכן מעידה חד פעמית שהוא מצטט משהו ששמע, כנ"ל גם לגבי מילים לא ראויות וכד') אפשר לתת עוד צ'אנס אחד קצר רק כדי לוודא
האם מתאים לך כאמא לספוג את ההתנהגות והחוצפה הזו על חשבון שלוות נפשך וטוהר נפש ילדך, או לא.
ואם זה לא מתאים לך-אפשר להסביר לילד בצורה יפה
שאצלנו בבית מדברים יפה למבוגרים ולאחרים
ואת רואה שקשה לו..אז הנה נלווה אותו הביתה (עם ממתק) ושלו' על ישראל.
אם הביקורים ממשיכים אפשר לומר: לא נח לנו, היום אנחנו יוצאים.
פעם פעמיים המסר יעבור.
חויתי את זה עם ילד שלא קבל מספיק גבולות כנראה בבית
התחצף העיף דברים בביתנו וכד'
לאמא היה נח מאד לשלוח אותו אלינו עד ששמנו סטופ.
הכלל: עד החינוך והרוגע בבית!!!
התחמקנו קצת ובזה זה נגמר!!!
לא לפחד להיות אסרטיבית.
כמובן בלי לפגוע רק לרחם, לתת תשומת לב.
וחשוב גם לתווך לילד שלך את התהליך הוא מבין מעולה מה חשוב בביתש לנו ולא ייאלץ להתמודד עם סתירה במסר.

 

[יהודי-פשוט]

מאד חשוב
גם בשבילך וגם בשביל שיבין
לא באים לחנך אותו
או לומר לו מה לעשות
באים לקבוע את הכללים למי שרוצה לשחק אצלנו בבית
עדיף לפני שמתחילים המהומות
מיד כשילד נכנס הביתה
גם הילד שלנו יכול לדעת שזה הכללים ואם הוא רוצה להביא חברים הוא צריך לעמוד בכללים
לא עונש על התנהגות לא נאותה של החברים - באמת לא מגיע לו
אלה כללי משחק אצלנו בבית

 

[Deleted 66182]

הוא לא חצוף.
הוא דיבר בצורה חצופה.

וצריך להציב לו גבולות בנושא הזה
ולא להפוך אותו להמן הרשע.

גם הילדים שלנו לא תמיד מושלמים.
(וגם אנחנו...)

נכון, צריך להפריד בין העושה למעשה
אבל זה מדליק נורה אדומה, לטעמי.

 

[יהודי-פשוט]

הוא לא חצוף.
הוא דיבר בצורה חצופה.

וצריך להציב לו גבולות בנושא הזה
ולא להפוך אותו להמן הרשע.

גם הילדים שלנו לא תמיד מושלמים.
(וגם אנחנו...)

נכון, צריך להפריד בין העושה למעשה
אבל זה מדליק נורה אדומה, לטעמי.

כל הנושא פחות רלוונטי
אנחנו לא מחנכים של הילדים של השכנים
ולכן באמת לא משנה אם הוא
חצוף
חוצפן
חסר גבולות
אמא עובדת
שמע מחבר
מדבר בחוצפה
כואב לו הבטן
וכו
הנושא הוא רק הכללים של הבית שלנו
איך מתנהג מי שרוצה לשחק אצלנו
איך מדברים אתנו
ולגבי השפעה על הילד
צריך להסביר מה לא מקובל בכזו התנהגות

 

[בשעות הפנאי]

כל הנושא פחות רלוונטי
אנחנו לא מחנכים של הילדים של השכנים
ולכן באמת לא משנה אם הוא
חצוף
חוצפן
חסר גבולות
אמא עובדת
שמע מחבר
מדבר בחוצפה
כואב לו הבטן
וכו
הנושא הוא רק הכללים של הבית שלנו
איך מתנהג מי שרוצה לשחק אצלנו
איך מדברים אתנו
ולגבי השפעה על הילד
צריך להסביר מה לא מקובל בכזו התנהגות

מסכים לגמרי
אבל כתבתי את הדברים בעיקר כדי לעורר את הכותב/ת לנקודה הזו
שלא כל ילד שזרק משפט שלא במקום, הוא חצוף החצופים וראוי לארבע מיתות בית דין...

ואקוה שיביא לה תועלת אם ח"ו הבן שלה יגיד מילה לא במקום...

 

[דאבל]

שלא כל ילד שזרק משפט שלא במקום, הוא חצוף החצופים וראוי לארבע מיתות בית דין...

כמה נכון
צריך להפריד בין התגובה הטכנית - איך לנהוג, מה להגיב
לבין התגובה השיפוטית
לעולם לא נדע מה הילד חווה / רואה / שומע שגורם לו לדבר כך
אני מציעה לך לחכות אם הטלפון לאמא, לפחות בינתים
משתפת במקרה שקרה לי, הייתי בגינה עם הילדים וילד אחד דיבר ממש לא יפה
הערתי לאמא בצורה עדינה ממש! ורגישה!! כך לפחות חשבתי
אבל דרכתי על נקודה ממש כואבת, ראיתי על התגובה שלה
התנצלתי, היא אמרה לי שזה בסדר, אני לא היחידה שמתלוננת עליו והוא כל היום מקבל הערות
שממש אכלתי את הלב שהכאבתי.
תצליחי.

 

[Deleted 66182]

כמה נכון
צריך להפריד בין התגובה הטכנית - איך לנהוג, מה להגיב
לבין התגובה השיפוטית
לעולם לא נדע מה הילד חווה / רואה / שומע שגורם לו לדבר כך
אני מציעה לך לחכות אם הטלפון לאמא, לפחות בינתים
משתפת במקרה שקרה לי, הייתי בגינה עם הילדים וילד אחד דיבר ממש לא יפה
הערתי לאמא בצורה עדינה ממש! ורגישה!! כך לפחות חשבתי
אבל דרכתי על נקודה ממש כואבת, ראיתי על התגובה שלה
התנצלתי, היא אמרה לי שזה בסדר, אני לא היחידה שמתלוננת עליו והוא כל היום מקבל הערות
שממש אכלתי את הלב שהכאבתי.
תצליחי.

בשביל מה לדבר עם האמא??
לטעמי כדאי להשאר במיקוד מה מתאים לי, בלי התנצלויות הסברים או הבהרות.
אא"כ היא תשאל ונסביר בעדינות

 

[דאבל]

בשביל מה לדבר עם האמא??

היו פה כמה שהמליצו, לכן כתבתי

 

[RVR]

תודה על התגובות היפות ומחכימות
הארתם את עיני!

 

[נני5]

אחותי מתמודדת עם חבר של הבן שלה שמתנהג בדיוק כך, ויותר גרוע... [גיל 5!!]
אנחנו גרות קרוב, ובאחד הימים החבר הגיע לבקר בבית שלנו, כי הוא 'חבר של...', הוא פשוט נכנס [פרץ, יותר נכון] ואמר שהוא רוצה לראות את הבית שלנו. ולא נתן בכלל לומר לו 'לא'. היינו בהלם, אבל מאוד מהר העפנו אותו מהבית
אם האמא לא מסתדרת עם הילד שלה, לא אני צריכה להיות הבייביסיטר שלו.
לדעתי, אם ילד מתחצף בצורה כזו, בגיל כזה. כדאי מאוד שההורים ילכו להנחיית הורים בדחיפות או אבחון לילד.
בגיל 5, ילד שמדבר ומתנהג בצורה כזאת - זה לא תקין.

 

[bracha5]

לפעמים דווקא ילד עם משטר ברזל בבית מתפרק בבתים של אחרים....
תגובה עניינית תהיה טובה לכל הצדדים
ובאמת לא צריך לדמיין כל מיני דברים על אמא שלו ועתיד הילד...

 

[וייס1]

אחותי מתמודדת עם חבר של הבן שלה שמתנהג בדיוק כך, ויותר גרוע... [גיל 5!!]
אנחנו גרות קרוב, ובאחד הימים החבר הגיע לבקר בבית שלנו, כי הוא 'חבר של...', הוא פשוט נכנס [פרץ, יותר נכון] ואמר שהוא רוצה לראות את הבית שלנו. ולא נתן בכלל לומר לו 'לא'. היינו בהלם, אבל מאוד מהר העפנו אותו מהבית
אם האמא לא מסתדרת עם הילד שלה, לא אני צריכה להיות הבייביסיטר שלו.
לדעתי, אם ילד מתחצף בצורה כזו, בגיל כזה. כדאי מאוד שההורים ילכו להנחיית הורים בדחיפות או אבחון לילד.
בגיל 5, ילד שמדבר ומתנהג בצורה כזאת - זה לא תקין.

אם זה היה הילד שלי, הייתי באמת פונה להנחיית הורים..
אבל אני צריכה לעשות כרגע הנחיית הורים לעצמי
בתפילה, שהכל יתקבל בצורה מובנת, נכונה, וסמכותית (?!)

 

[ש. צ. וינמן]

אוקיי,
רואה שהתשובה הזו דיי נחרצת, וזו דעתי, אך אני נורא חוששת.
האם זו תגובה הגיונית להשיב לילד בן 5?
בסופו של יום, אין לי היכרות איתו מידי לעומק, רק שהוא בא מבית טוב.
אני לא רוצה שהאמא תיפגע או משהו,
והילד - ילד כזה שיש לו אומץ לומר משפטים כנ"ל ואחרים,
יכול גם לכעוס על התגובה שלי, ולפגוע בילד שלי..
הוא כריזמתי מאוד, לפי מה שראיתי היום.
ומאוד מחליט מי משחק עם מי ומה...

עכשיו אני רואה את התגובה שלך.

א. תחשבי על כיוון הפוך שח"ו הילד שלך מתנהג בצורה כזו.
האם הייתי רוצה שיחפו עליו/יותרו לו/ יפחדו ממנו?
הורה שמח ומודה למי ששם גבול הגיוני לילד שלו.
ב. אנשים עם כח מעריכים כח. לכן אם הילד הזה משדר כח, מה שיקנה אותו אלו דווקא הגבולות הברורים.
ג. גם כשזה החלטי וברור זה עדיין יכול להיות נעים ולא פוגע.
במיוחד אם רואים זאת בפרופורציה המתאימה.
ילד בן חמש וכזה שיח, זה אפילו קצת מצחיק. אבל מחייב תגובה.