ההודעה לא נשלחה. כדאי לבדוק את החיבור לרשת ולנסות שוב.

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
מה אומרת ההודעה האדומה הזאת שקופצת לי כשאני מנסה לשלוח מייל?
זה ממש מוזר, כי הרשת עובדת כרגיל...
לכידה.JPG

מישהו יודע מה הסיבה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ועכשיו אני רואה שזה קרה כי הכתובת לא היתה תקינה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 137
    • ח
    שיתוף - לביקורת אני ממש לא עצבנית
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    פחדים בתחפושת

    הפחדים הגדולים שלנו – אלה עם הכובעים השחורים והכותרות המבהילות,
    כבר הבינו שאם הם ייכנסו ככה בדלת הראשית, נברח להם מהחלון.
    אז הם התחילו להתחפש.

    פתאום זה לא "מה אם יפלו טילים?", אלא,
    "מה אם בדיוק ייגמר הטישו כשאני בממ"ד?"
    לא "האם המלחמה תימשך?", אלא,
    "אם נדחה את הטיול השנתי – מתי נספיק לעשות שקופיות?"

    והכי מפחיד:
    האם אמא באמת תתעקש לשמור את כל השוקולד ל'שעת חירום'?
    (וכולנו יודעים שהשעה הזאת מגיעה ברגע שמישהו משאיר כפכף באמצע המסדרון.)

    הפחדים הגדולים התעייפו מלהפחיד בגדול,
    אז הם התחילו לפחד בקטן.
    בקטנות.
    בקטנוניות.

    שלא ייגמר החלב.
    שלא נתקע במעלית בזמן אזעקה.
    שלא נצטרך לשחק טאקי עם דודה רבקה עוד פעם.

    ובינתיים, אנחנו עסוקים בלהתמודד עם הדרמות הקטנות,
    כשהפחד הגדול יושב בצד, שותה תה,
    ואומר:
    "מצוין. תמשיכו ככה. אני לא צריך להתאמץ בכלל."

    אז הנה,
    רשימה ארוכה של פחדים קטנים בזמן גדול
    (או: למה במלחמה דווקא הפחד הכי מלחיץ הוא שלא יהיה שוקולד…)

    • "תפסיקו לשתות מים! אם תהיה הפסקת מים, מה תשתו??"
    • "תשתו הרבה מים, שלא נתייבש מהלחץ!"
    • "למה קניתם רק 12 חבילות פסטה? מה יקרה אם ניתקע פה חודשיים??"
    • "למה קניתם כל כך הרבה פסטה? איפה אני אמורה לשים אותה?! גם אני צריכה חמצן!"
    • "אני שומרת את העוגיות לאזעקות. רק לאזעקות!"
    • (אחרי ביס חמישי) "טוב, זאת הייתה אזעקה פנימית. של העצבים."
    • "אני לא ישנה. אני דרוכה. מישהו צריך להקשיב לחדשות!"
    • (שעה אחרי): "מה? הייתה אזעקה? לא שמעתי, הייתי באמצע משבר לאומי, הקוטג’ נגמר במדפים."
    • "אם הבית יהיה מבולגן ונצטרך לרדת למקלט, מה יחשבו עלינו השכנים?"
    • "בבקשה, רק תסדרו את הסלון! לא אכפת לי מהטילים – אכפת לי מהבלגן!"
    • "מי לקח את המטען של הפלאפון? אני שומרת אותו לזמן חירום!"
    • (אחרי דקה): "מה זאת אומרת נשאר לך רק 4%? איך לא שמרת אותו לזמן חירום?!"
    • "לא לגעת בשום דבר! אני מתעדת את המזווה, שאם תהיה קטסטרופה, נדע בדיוק מה היה!"
    • "אל תשבו קרוב לקיר, אולי הוא יתמוטט."
    • "תשב צמוד לקיר, מה אתה באמצע החדר?!"
    • "אני שומעת את החדשות רק ברקע."
    • (בפועל): "שקט כולם! אני מנסה להבין אם אמרו 'יירוט' או 'יריב'!"
    • "תורידו ווליום באזעקה, היא מלחיצה את אבא."
    • "תעלה ווליום, שלא נפספס עוד אחת!"
    • "שמרתי לכם טונה ובמבה לימי חירום."
    • (אחרי חמש דקות): "הילדים כבר גמרו הכול...
    טוב, נצא למכולת, אבל רק לדברים חשובים,
    טונה, במבה, ושוקו. ולחמניות. וחיתול.

    ויש את הפחד הכי מוכר מכל,
    שלא נצליח להרדים את הקטנים בזמן.

    אנחנו משכיבים אותם בעדינות.
    מניחים ראש על הכרית, לוחשים שיר ערש,
    מסדרים את הדובי בזווית אסטרטגית,
    נושמים נשימה של ניצחון,
    ואז: אזעקה.

    הכול מתחיל מהתחלה.
    להרדים. שיר ערש.
    "שכחתי לנשק את הדובי."
    ואז שוב אזעקה.
    בשלב הזה הילדים כבר שואלים אם יש טקס השכבה בהמשכים.

    וההורים?
    שומרים על קור רוח,
    כי אם נבהל גם מזה, מי יכין את הקפה של הבוקר?

    והפחדים הקטנים לא עוצרים שם.
    יש להם תחפושות נוספות, מתוחכמות הרבה יותר.
    הם יודעים להסתנן פנימה דרך הסדקים של העצבים המרוטים.

    למשל:
    – שאם לא נשתוק בדיוק עכשיו – יהיה פיצוץ (לא חיצוני).
    – שאם מישהו שוב יגיד "מה קרה? הכול בסדר", לא נוכל להבטיח שנשיב תשובה רגועה.
    – שאם הילד שוב ישאל "יש משהו טעים?" בדיוק כשנגמר הקפה – אולי נצעק עליו בטעות גם אם הוא רק בן ארבע.

    ויש גם את הרגע שבו כולנו יודעים:
    אין יותר גבול בין רוגע מתוח לבין מתח רגוע.

    אנחנו שוטפים כלים כאילו מדובר בנשק להשמדה רגשית.
    מנקים את הבית כאילו מישהו הולך להיכנס לבדוק אם טאטאנו מתחת לספה.

    ואז, בין כותרת מבהילה למריחת שוקולד חשאית מהמגירה הסודית,
    אנחנו נזכרים:
    אה, נכון. הפחדים הגדולים שוב התחפשו.
    והקטנים, שוב ניצחו אותם בנקודות.

    ובינתיים, הפחד הגדול יושב לו בפינה, שותה תה בשקט,
    מסתכל על הפאניקה הקטנה שעושה עבודה מעולה,
    ואומר לעצמו:
    "אני בכלל לא צריך לעבוד קשה.
    הם כבר עושים את זה בשבילי."
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: lev.adin, הילדה "המאומצת", קרב ועוד 15 משתמשים18 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    אז עכשיו תורכם. כתבו גם אתם: על כל הדברים שממש לא מעצבנים אתכם. על איך שאתם ממש לא כועסים בכלל...
  • 226
    • ח
    שיתוף - לביקורת אמא, זה לא סוף העולם
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    אמא למתבגרים בתקופת מלחמת העולם השלישית

    פעם אמרו שזה אתגר לגדל מתבגרים.
    היום זה כבר לא אתגר, זה פשוט לא בידיים שלנו.
    (לפי דעתם, כן?)

    ההתמודדות כולה שלהם.
    תנסי לבקש שייכנסו לממ"ד, הם יסבירו שאין בזה שום צורך.

    אני אומרת להם: "יש אזעקה, תיכנסו לממ"ד."
    והם עונים: "אמא, זה צבע אדום רק באזורים הפנימיים של אזור ג'.
    אנחנו באזור ג'-מערב, וזה ממש לא אותו דבר."
    ואני, רק רציתי שהם ייכנסו לחדר בלי לצעוק.

    לא פלא שהם מעדיפים לא להישאר בבית.
    בבית יש אזעקות.
    ובית זה מקום שבו עוד חושבים שצריך להיכנס כשיש אזעקה.

    פעם עוד האשימו אותנו בשקט, היום הם פשוט אומרים לנו.
    ותוך כדי מלחמה את שואלת איפה הם,
    "הלכתי לקנות פיצה. בעיר אחרת.
    כי פה סגור.
    אבל אל תדאגי אמא, אני עובר עוד מעט לעיר אחרת, שם יש מקלט".

    חושבים לבד, הולכים לבד, שוכחים לעדכן,
    אבל תמיד נזכרים לשלוח רשימת דרישות מהסופר.
    "מים בטעם ענבים, לא אפרסק",
    "ולקנות שוב את הסבון הזה שהיה פעם בירוק זוהר",
    "ולמה אין שוקולד קפוא?"

    אזעקה? לא דחוף.
    אבל שנגמרו הצ’יפס בטעם ברביקיו?
    זה כבר מקרה חירום.

    וכמובן, תמיד יש תזמון מושלם:
    דווקא כשאני רצה למקלט,
    הטלפון רוטט עם הודעה דחופה:
    "אמאאא, את יכולה לבדוק אם יש לי חולצה לבנה בחדר כביסה?
    יש לי עכשיו משהו חשוב!"

    ואני לא יודעת מה יותר מלחיץ,
    אזעקה באמצע הבית,
    או חולצה לבנה שאיננה.

    ובדיוק אז יש אזעקה נוספת.
    ואני לא בטוחה אם לרוץ למקלט או לארון.

    ולמה אני לא מבינה שהעולם ממשיך, שיש אוטובוסים, שיש סטטיסטיקות,
    ובסטטיסטיקה, דווקא העיר שלי לא מועדת לפורענות.

    תוך כדי הטילים, גם בירורים על שידוכים.
    טוב שלאנשים יש זמן לענות.
    ואז החקירה שלי על "המועמד" מצטרפת לחקירות הכלליות על "מה קורה בעולם".

    רק שעכשיו צריך גם למצוא מקום מוגן לפגישה.
    צריך לדעת איך מגיעים, איך חוזרים, מי בדיוק עם מי,
    ומי כבר אכל פיצה.

    אה, ומה ענו לי על הטיל המיועד,
    סליחה, המועמד המדובר.
    הכול מתערבב כשאת הורה למתבגרים בימי לחימה.
    טילים, שידוכים, אזעקות, בירורים,
    העיקר לא להתבלבל ולשלוח את הבן לפגישה עם קסדה.
    הגיוני להתבלבל כשאת אמא למתבגרים, לא?

    אני עדיין לא יודעת מה בדיוק המשמעות של מלחמת העולם השלישית.
    אולי תכף אדע.
    ודיי לי במלחמות העולם הקטנות שאני מנסה להרגיע.
    ודיי לי באווירה טובה,
    ואולי, אולי זה כל מה שהעולם מבקש.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ספרות בנשמה, AUVI, NOA# ועוד 27 משתמשים30 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הילדה "המאומצת"
    ואוו מדהים. באיזה עולם אנחנו חיים?:(
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה