עזרה הוא לא צריך לישון, איזה מלאך!

  • הוסף לסימניות
  • #1
המתוק שלי בן שנה וחצי
כבר תקופה שמתעורר הרבה פעמים בלילה (אחרי שכבר נגמל מהנקה לילית וכבר יש לו בקבוק, וכבר עבר תקופה שהסתדר עם זה)
אצל המטפלת נרדם אחרון ומתעורר ראשון
אתמול הרגשתי כבר שצריך פתרון
הוא התעורר ב-12 בלילה שכב לפחות רבע שעה, אולי יותר! יפה בשקט עם עיניים פקוחות ולא נרדם!!
למרות שהיה אמור להיות עייף ולישון
בסוף התחיל לאבד סבלנות
סוף הסיפור עד 3:00 לפנות בוקר!
הבחור סידר לנו תוכניה.
ובעצם זה לא הסוף, הסוף שלמחרת אצל המטפלת הוא נרדם קצת יותר בקלות אבל התעורר אחרי שעה
בקיצור, בעיות שינה
חשבתי אולי לבדוק B12 וברזל
מה עוד יכול להשפיע?
אתמול לדוג' זה לא היה נראה שמשהו מציק לו היה ממש רגוע
מה שכן, כבר חודש הוא מרייר ויש 4 שניים עקשניות שלא יוצאות, מדי פעם אני בטוחה שהנה הן יוצאות, אבל לא.
יש מצב שכל החודש הזה הן עוד מציקות ומנסות לבקוע?
הבו עצות, הסברים וכו'
(הולך לישון בין 7:30 ל-8:00 בערב) אצל המטפלת אמור לישון מ-10:30 עד 12:15 בד"כ ישן כשעה
וזה אחרי המון התעוררויות בלילה, יש פעמים שאני חושבת שאולי זה רק הדייסה גורמת לו לרצות להתעורר,
אבל יש פעמים שהוא לא מצליח לחזור להירדם.
או בוכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תבדקי תולעים
מאוד הגיוני שזה מעיר ומציק גם אם אין צרחות
ביתי בת שנה וחצי גם התעוררה המון ובקושי ישנה קרוב לשבועיים, לא הצלחתי לראות תולעים. בסוף בייאוש נתתי לה ורמוקס...
ב"ה כבר 3 לילות נרדמת בשעה סבירה ולא קמה בלילה.
כנראה שזה היה זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
להקדים את שעת ההשכבה ולהשכיב אותו שוב בצהריים
יש מושג שינה מביאה שינה.
בפרט אצל ילדים קטנים
לא כמו המבוגרים שאם ישנים ביום קשה להרדם בלילה
מאחלת שישתפר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אצלי זה לא עוזר, השינה בצהריים
וזה לא תולעים. אני מביאה מוצץ והוא בשקט. אבל מתעורר מליון פעמים וקורע לי את השנה
 
  • תודה
Reactions: ETA
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני לא יועצת שינה אבל יש לי קצת ניסיון ושמעתי וקראתי המון חומר של יועצות.
רק מביעה את דעתי, לא עמדה מקצועית בשום אופן.

קודם כל, רשמת "כבר תקופה", כמה זמן בערך? לפעמים זו באמת תקופה קצרה של שבוע שבועיים ואם בודקים היטב אפשר לראות שזה קשור למשהו חדש שקרה ומרגש אותם. למשל, התקדמות בהתפתחות (הליכה, זחילה וכו'), מעבר דירה, מיטה חדשה, אח חדש ועוד שינויים שכאלה.
דבר שני, כשנכנסים לעייפות יתר ולא הולכים לישון - הגוף מפריש אדרנלין והרבה יותר קשה להירדם. אז זה מין מצב אבסורדי שאתה ממש עייף אבל לא מצליח להירדם. וגם השינה תהיה פחות איכותית ויהיו יותר התעוררויות.
אפשר לקרוא על זה פה.
אגב, שעת ההשכבה מאוחרת מדי לגיל שלו. הוא צריך להיות גג ב7 במיטה. אפשר גם ב6 וחצי, אל תפחדו מזה. ולא, הוא לא יתעורר יותר מוקדם. להפך, כמו שכתבתי למעלה, כשישנים פחות ממה שצריך - השינה פחות איכותית ומתעוררים יותר.
תבינו שזה הרבה יותר בריא בשבילו (ובשבילכם).
להתחיל את ההשכבה עם "סדר ערב" - מקלחת חמה, ארוחת ערב טובה, פעילות רגועה, מעמעמים את האורות בבית קצת לפני ההשכבה, והכל נעשה בצורה רגועה עד שהוא נכנס למיטה. (בחצי שעה- שעה לפני השינה)

העובדה שאצל המטפלת הוא נרדם אחרי כולם ומתעורר לפני כולם לא מרגשת. יש ילדים שישנים פחות מילדים אחרים. לישון כל יום כמעט שעתיים - לא מתאים לכולם.
אני יכולה להגיד מניסיון עם הילדים שלי - שזה ממש לא היה כך! שעתיים ביום היה נדיר ממש. גם שעה וחצי לא היה דבר שבשגרה.
הילד הגדול שלי היה נרדם בלילה בסביבות 6 וחצי, מתעורר ב5 בבוקר וישן אצל המטפלת שלו רבע שעה.
אח"כ הסבירו לי שהייתי צריכה להחזיר אותו לישון ב5 בבוקר לפחות לעוד שעה - ולא לתת לא להתעורר (לעשות כאילו עדיין לילה), כי הוא הגיע למצב של פחות שינה ממה שהוא צריך ולכן אצל המטפלת הוא לא היה נרדם למספיק זמן למנוחת צהריים עבורו.

עוד עניין זה צורת ההשכבה. איך הוא נרדם?
עם הבקבוק, על הידיים? אם יש משהו שהוא תלוי בו בהירדמות, כשהוא יתעורר באמצע הלילה הוא בד"כ יחפש את זה שוב כדי לחזור לישון כיוון שהוא לא מסוגל להירדם באופן עצמאי.
אני חושבת שעם הבן הגדול שלי הייתי קמה לא פחות מ6-7 פעמים בלילה כדי לתת לו בקבוק. עד שגמלנו אותו מזה.

חוץ ממה שכתבתי כמובן שיש מקום למשהו שמציק לו, אם זה שיניים כואבות או תולעים כפי שנכתב.
אבל צריך לראות גם שסדר היום מתאים.
בהצלחה רבה! זה באמת לא פשוט, אבל זה עובר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני לא יועצת שינה אבל יש לי קצת ניסיון ושמעתי וקראתי המון חומר של יועצות.
רק מביעה את דעתי, לא עמדה מקצועית בשום אופן.

קודם כל, רשמת "כבר תקופה", כמה זמן בערך? לפעמים זו באמת תקופה קצרה של שבוע שבועיים ואם בודקים היטב אפשר לראות שזה קשור למשהו חדש שקרה ומרגש אותם. למשל, התקדמות בהתפתחות (הליכה, זחילה וכו'), מעבר דירה, מיטה חדשה, אח חדש ועוד שינויים שכאלה.
דבר שני, כשנכנסים לעייפות יתר ולא הולכים לישון - הגוף מפריש אדרנלין והרבה יותר קשה להירדם. אז זה מין מצב אבסורדי שאתה ממש עייף אבל לא מצליח להירדם. וגם השינה תהיה פחות איכותית ויהיו יותר התעוררויות.
אפשר לקרוא על זה פה.
אגב, שעת ההשכבה מאוחרת מדי לגיל שלו. הוא צריך להיות גג ב7 במיטה. אפשר גם ב6 וחצי, אל תפחדו מזה. ולא, הוא לא יתעורר יותר מוקדם. להפך, כמו שכתבתי למעלה, כשישנים פחות ממה שצריך - השינה פחות איכותית ומתעוררים יותר.
תבינו שזה הרבה יותר בריא בשבילו (ובשבילכם).
להתחיל את ההשכבה עם "סדר ערב" - מקלחת חמה, ארוחת ערב טובה, פעילות רגועה, מעמעמים את האורות בבית קצת לפני ההשכבה, והכל נעשה בצורה רגועה עד שהוא נכנס למיטה. (בחצי שעה- שעה לפני השינה)

העובדה שאצל המטפלת הוא נרדם אחרי כולם ומתעורר לפני כולם לא מרגשת. יש ילדים שישנים פחות מילדים אחרים. לישון כל יום כמעט שעתיים - לא מתאים לכולם.
אני יכולה להגיד מניסיון עם הילדים שלי - שזה ממש לא היה כך! שעתיים ביום היה נדיר ממש. גם שעה וחצי לא היה דבר שבשגרה.
הילד הגדול שלי היה נרדם בלילה בסביבות 6 וחצי, מתעורר ב5 בבוקר וישן אצל המטפלת שלו רבע שעה.
אח"כ הסבירו לי שהייתי צריכה להחזיר אותו לישון ב5 בבוקר לפחות לעוד שעה - ולא לתת לא להתעורר (לעשות כאילו עדיין לילה), כי הוא הגיע למצב של פחות שינה ממה שהוא צריך ולכן אצל המטפלת הוא לא היה נרדם למספיק זמן למנוחת צהריים עבורו.

עוד עניין זה צורת ההשכבה. איך הוא נרדם?
עם הבקבוק, על הידיים? אם יש משהו שהוא תלוי בו בהירדמות, כשהוא יתעורר באמצע הלילה הוא בד"כ יחפש את זה שוב כדי לחזור לישון כיוון שהוא לא מסוגל להירדם באופן עצמאי.
אני חושבת שעם הבן הגדול שלי הייתי קמה לא פחות מ6-7 פעמים בלילה כדי לתת לו בקבוק. עד שגמלנו אותו מזה.

חוץ ממה שכתבתי כמובן שיש מקום למשהו שמציק לו, אם זה שיניים כואבות או תולעים כפי שנכתב.
אבל צריך לראות גם שסדר היום מתאים.
בהצלחה רבה! זה באמת לא פשוט, אבל זה עובר.
מעניין מה שאת כותבת. אצלי הוא אף פעם לא ישן מדי טוב. מאז שהוא נולד הוא חייב לוודא כמה פעמים שאני חיה. כמה? פעמיים זה בחסד ונדיר ממש. בלילה האחרון היה גם 5 (חגג שנה, השבוע). בד"כ זה מוצץ וזהו. אבל אני מתעוררת.
בד"כ כשהאו עייף אני משכיבה אותו והוא נרדם מיד. הבעיה היא שעתיים אלר כך. אם הוא הולך לישון ב-6.30 בערב, בשעה תשע הוא קם רענן וחוגג לי כאילו אין מחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מעניין מה שאת כותבת. אצלי הוא אף פעם לא ישן מדי טוב. מאז שהוא נולד הוא חייב לוודא כמה פעמים שאני חיה. כמה? פעמיים זה בחסד ונדיר ממש. בלילה האחרון היה גם 5 (חגג שנה, השבוע). בד"כ זה מוצץ וזהו. אבל אני מתעוררת.
בד"כ כשהאו עייף אני משכיבה אותו והוא נרדם מיד. הבעיה היא שעתיים אלר כך. אם הוא הולך לישון ב-6.30 בערב, בשעה תשע הוא קם רענן וחוגג לי כאילו אין מחר
שמעתי על כאלה שקמים אחרי כמה שעות כאילו הבוקר הגיע ולא נרדמים שוב עד לפנות בוקר..
צריך לשים לב ממש שאין להם בשביל מה לקום. מה הכוונה?
מה אתם עושים כשהוא מתעורר? אם אתם מוציאים אותו מהמיטה או מדברים או צוחקים איתו - הוא מרגיש ש"שווה לי לקום, מעניין פה".
במקרה שציינתי פה, הילד היה מתעורר והיה יוצא מהמיטה (בגיל קצת יותר גדול) וכל הבית היה בשיא העירנות, אור בכל הבית, מדברים איתו, רעש וכו'. הוא פשוט התרגל לעשות את זה כל יום וזה היה לו נחמד, למה לא? רק אמא שלו הייתה הולכת לישון בכל יום ב3 בבוקר. אבל מה שהיה צריך לעשות זה פשוט להחזיר אותו מיד לישון ומלכתחילה שהבית לא יהיה כ"כ שוקק חיים אחרי שהקטנים כבר הלכו לישון (קשה, אבל שווה).

אם הילד מתעורר, לא מדברים איתו. אפשר רק לומר "עכשיו לילה, הולכים לישון" או משהו בסגנון הזה. וגם כמה שפחות. להשאיר הכל חשוך ולא להוציא בשום אופן מהמיטה (רק אם זה מגיע למצב של בכי היסטרי..).

אני גם מתמודדת עד היום עם התעוררויות בלי סוף. לא הכל עובד לכולם ויש דברים שקשה ליישם, אבל יש דברים ששמעתי וניסיתי ובאמת עזרו. שווה לנסות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
!!
וזה קורה מהר, והוא מעיר את אחותו. בקיצור, אין מצב להשאיר אותו במיטה. גם לא בעגלה
כן... מוכר מאוד.
לכן אמרתי, יש דברים שבאמת קשה ליישם..
היו דברים שוויתרתי ונתתי להם לעבור לבד. זה בד"כ מסתדר עם הגיל.

אישית כן הקפדתי על העניין של לא להוציא מהמיטה בלילה.
לפעמים הם "מנצלים" את העובדה שאנחנו לא מסוגלים להשאיר אותם בוכים ויודעים שזה יגרום לנו להוציא אותם. צריך לשים לב שהם לא משתמשים בזה כל פעם מחדש...
אני השתדלתי להוציא כשהם היו ממש בוכים, אבל רק כדי להרגיע ומיד החזרתי למיטה. אם קרה שוב - הייתי מנסה להרגיע ב"ששש", או ב"עכשיו לילה, ישנים", או בליטוף ולומר "אמא פה". ואם לא עזר והגיעו למצב של היסטריה - שוב להוציא, להרגיע ולהחזיר למיטה. עד שהם מתייאשים מלבכות כי הם מבינים שזה לא יגרום לאמא להוציא אותם מהמיטה. זה לא יעבוד..
לפעמים הם גם פשוט מתעייפים.
ברגע שמתייאשים ומוציאים מהמיטה ונותנים לו לשחק או להיות איתנו כאילו בוקר - הוא ינסה לעשות את זה שוב ושוב בכל לילה.. כי "הנה, אתמול זה עבד לי, אני אשיג את זה גם היום. זה דווקא כיף."
זה מתיש, אבל נראה לי יותר מתיש לא לישון בלילה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כן... מוכר מאוד.
לכן אמרתי, יש דברים שבאמת קשה ליישם..
היו דברים שוויתרתי ונתתי להם לעבור לבד. זה בד"כ מסתדר עם הגיל.

אישית כן הקפדתי על העניין של לא להוציא מהמיטה בלילה.
לפעמים הם "מנצלים" את העובדה שאנחנו לא מסוגלים להשאיר אותם בוכים ויודעים שזה יגרום לנו להוציא אותם. צריך לשים לב שהם לא משתמשים בזה כל פעם מחדש...
אני השתדלתי להוציא כשהם היו ממש בוכים, אבל רק כדי להרגיע ומיד החזרתי למיטה. אם קרה שוב - הייתי מנסה להרגיע ב"ששש", או ב"עכשיו לילה, ישנים", או בליטוף ולומר "אמא פה". ואם לא עזר והגיעו למצב של היסטריה - שוב להוציא, להרגיע ולהחזיר למיטה. עד שהם מתייאשים מלבכות כי הם מבינים שזה לא יגרום לאמא להוציא אותם מהמיטה. זה לא יעבוד..
לפעמים הם גם פשוט מתעייפים.
ברגע שמתייאשים ומוציאים מהמיטה ונותנים לו לשחק או להיות איתנו כאילו בוקר - הוא ינסה לעשות את זה שוב ושוב בכל לילה.. כי "הנה, אתמול זה עבד לי, אני אשיג את זה גם היום. זה דווקא כיף."
זה מתיש, אבל נראה לי יותר מתיש לא לישון בלילה :)
אני גם משתדלת להיות חזקה בזה. קשה! מאד!
לפעמים מרימה ידיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
@Anunimus תודה על התגובה המפורטת!!
אז ככה,
תקופה זה שתמיד היה ובתקופה ובחודש-חודשיים האחרונים ממש החמיר

לגבי שינה בזמן עייפות מוגברת, שמעתי על זה , וכשהקפדתי ראיתי כמה פעמים שהיה מצוין
אבל גם הרבה פעמים ששילמתי על זה כזה מחיר.. אולי אנסה באמת להקדים את שעת ההשכבה
מה שמלחיץ אותי בזה שהוא יתחיל להעיר אותי מוקדם ולא בא לי
הוא ילד ראשון, ואני יוצאת לעבודה רק ב8:30 אין לי כוח לקום ב-6:00...
יש לזה פתרון?
עכשיו אני נזכרת גם שניסתי פעם להשכיב אותו יותר מוקדם כשפחות עייף,
והוא פשוט לא הצליח להירדם מלא זמן ובסופו של דבר רק הגעתי לשעת השכבה מאוחרת מתמיד
יכול להיות שפשוט צריך להמשיך עד שיתרגל?

סדר ערב קבוע ב"ה יש לי והוא יודע שהוא הולך לישון עוד מעט,
אולי אקפיד יותר להוריד פרופיל כלומר, לכבות חלק אורות מוקדם יותר וכד'

זה שהוא ישן פחות לא מרגש אם הוא היה ישן בלילה טוב, אבל כשגם בלילה הוא לא ישן וגם אצלה
אז בסופו של דבר חסרים לו שעות שינה וחבל לי- זה ממש כמו חסרים בתזונה לדעתי

נקודה חשובה שלא כתבתי זה שתמיד הוא היה קל להתעורר מגיל חודש בערך,
מגיל חודשיים -שלוש לא הצליח לישון ביום יותר מ-20 דקות ברצף
בלילה המון התעוררויות אבל את זה אני תולה בהנקה...
השינה ביום הייתה מאד חלשה, מתעורר מכל דבר קטן ובלי שום סיבה 20 דק' היה הרצף הכי ארוך
ממש לא היה לי זמן לעשות כלום
מבחינת צורת ההשכבה - פעם באמת היה את ההנקה והבנתי את זה
אבל היום יש לו בקבוק וכשהוא מתעורר בד"כ הוא שותה מהבקבוק מעצמו לא צריך אותי
אבל כל פעם יש פעם אחת בלילה שהוא צורח שרוצה לצאת באמצע הלילה
ואני לא מוציאה אותו אלא במקרה ממש נדיר שאני רואה שהוא ממש מאבד את זה כבר ואפילו לא זוכר על מה בכה....
בד"כ אני אומרת לו: בלילה ישנים, לא יוצאים. במקרה שממש קשה לו אני מחבקת אבל בתוך המיטה, מלטפת
לפעמים כשמתאים אני אומרת לו שעכשיו אני יוצאת לסלון עוד מעט אבוא עוד פעם, עכשיו ישנים
זה עזר קצת, היום הוא יותר מהר מבין שאין לו סיכוי,
אבל עדיין באמצע הלילה, הוא ממשיך לבקש לצאת כל לילה.
חוץ מהסיפור הזה של ההתעוררות.

מעניין מה שאת כותבת. אצלי הוא אף פעם לא ישן מדי טוב. מאז שהוא נולד הוא חייב לוודא כמה פעמים שאני חיה. כמה? פעמיים זה בחסד ונדיר ממש. בלילה האחרון היה גם 5 (חגג שנה, השבוע). בד"כ זה מוצץ וזהו. אבל אני מתעוררת.
בד"כ כשהאו עייף אני משכיבה אותו והוא נרדם מיד. הבעיה היא שעתיים אלר כך. אם הוא הולך לישון ב-6.30 בערב, בשעה תשע הוא קם רענן וחוגג לי כאילו אין מחר
כ"כ מזדהה, זה היה נדיר שקם רק פעמיים בלילה, 4-5 זה נורמלי...
במקרה שציינתי פה, הילד היה מתעורר והיה יוצא מהמיטה (בגיל קצת יותר גדול) וכל הבית היה בשיא העירנות, אור בכל הבית, מדברים איתו, רעש וכו'. הוא פשוט התרגל לעשות את זה כל יום וזה היה לו נחמד, למה לא? רק אמא שלו הייתה הולכת לישון בכל יום ב3 בבוקר. אבל מה שהיה צריך לעשות זה פשוט להחזיר אותו מיד לישון ומלכתחילה שהבית לא יהיה כ"כ שוקק חיים אחרי שהקטנים כבר הלכו לישון (קשה, אבל שווה).
אני ממש מקפידה לא להוציא אותו , או לתת מדי הרבה צומי,
אין מצב לצחוקים בלילה! בלילה ישנים! לא?

כרגע הוא עם הנקת בוקר עדיין, הוא קם ומבקש את זה כשרק מתחיל האור מרגישה שאולי גם זה מפריע לו את השינה אבל לא מסוגלת לקחת לו גם את זה....
(לא שמרגישה שלקחתי לו משהו עד עכשיו, אבל כל פעם זה מה שמחזיק אותו ונותן לו סימן מתי יכול לקבל אוכל 'בבוקר תקבל, כשיש אור' אז איך אגדיר לו מתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
@Anunimus תודה על התגובה המפורטת!!
אז ככה,
תקופה זה שתמיד היה ובתקופה ובחודש-חודשיים האחרונים ממש החמיר

לגבי שינה בזמן עייפות מוגברת, שמעתי על זה , וכשהקפדתי ראיתי כמה פעמים שהיה מצוין
אבל גם הרבה פעמים ששילמתי על זה כזה מחיר.. אולי אנסה באמת להקדים את שעת ההשכבה
מה שמלחיץ אותי בזה שהוא יתחיל להעיר אותי מוקדם ולא בא לי
הוא ילד ראשון, ואני יוצאת לעבודה רק ב8:30 אין לי כוח לקום ב-6:00...
יש לזה פתרון?
עכשיו אני נזכרת גם שניסתי פעם להשכיב אותו יותר מוקדם כשפחות עייף,
והוא פשוט לא הצליח להירדם מלא זמן ובסופו של דבר רק הגעתי לשעת השכבה מאוחרת מתמיד
יכול להיות שפשוט צריך להמשיך עד שיתרגל?

סדר ערב קבוע ב"ה יש לי והוא יודע שהוא הולך לישון עוד מעט,
אולי אקפיד יותר להוריד פרופיל כלומר, לכבות חלק אורות מוקדם יותר וכד'

זה שהוא ישן פחות לא מרגש אם הוא היה ישן בלילה טוב, אבל כשגם בלילה הוא לא ישן וגם אצלה
אז בסופו של דבר חסרים לו שעות שינה וחבל לי- זה ממש כמו חסרים בתזונה לדעתי

נקודה חשובה שלא כתבתי זה שתמיד הוא היה קל להתעורר מגיל חודש בערך,
מגיל חודשיים -שלוש לא הצליח לישון ביום יותר מ-20 דקות ברצף
בלילה המון התעוררויות אבל את זה אני תולה בהנקה...
השינה ביום הייתה מאד חלשה, מתעורר מכל דבר קטן ובלי שום סיבה 20 דק' היה הרצף הכי ארוך
ממש לא היה לי זמן לעשות כלום
מבחינת צורת ההשכבה - פעם באמת היה את ההנקה והבנתי את זה
אבל היום יש לו בקבוק וכשהוא מתעורר בד"כ הוא שותה מהבקבוק מעצמו לא צריך אותי
אבל כל פעם יש פעם אחת בלילה שהוא צורח שרוצה לצאת באמצע הלילה
ואני לא מוציאה אותו אלא במקרה ממש נדיר שאני רואה שהוא ממש מאבד את זה כבר ואפילו לא זוכר על מה בכה....
בד"כ אני אומרת לו: בלילה ישנים, לא יוצאים. במקרה שממש קשה לו אני מחבקת אבל בתוך המיטה, מלטפת
לפעמים כשמתאים אני אומרת לו שעכשיו אני יוצאת לסלון עוד מעט אבוא עוד פעם, עכשיו ישנים
זה עזר קצת, היום הוא יותר מהר מבין שאין לו סיכוי,
אבל עדיין באמצע הלילה, הוא ממשיך לבקש לצאת כל לילה.
חוץ מהסיפור הזה של ההתעוררות.


כ"כ מזדהה, זה היה נדיר שקם רק פעמיים בלילה, 4-5 זה נורמלי...

אני ממש מקפידה לא להוציא אותו , או לתת מדי הרבה צומי,
אין מצב לצחוקים בלילה! בלילה ישנים! לא?

כרגע הוא עם הנקת בוקר עדיין, הוא קם ומבקש את זה כשרק מתחיל האור מרגישה שאולי גם זה מפריע לו את השינה אבל לא מסוגלת לקחת לו גם את זה....
(לא שמרגישה שלקחתי לו משהו עד עכשיו, אבל כל פעם זה מה שמחזיק אותו ונותן לו סימן מתי יכול לקבל אוכל 'בבוקר תקבל, כשיש אור' אז איך אגדיר לו מתי...
וואו, דיבררת אותי ממש.
ב"ה עם השני אין בקבוק. רק מוצץ, ועדיין הוא קם. יש מקרים שבהם אני נאלצת להעביר אותו לעגלה (כי במיטה הוא נעמד, וכמה שאני מנסה להשכיב - זה לא מחזיק אפילו שניה), ואח"כ מחזירה אותו למיטה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
וואו, דיבררת אותי ממש.
ב"ה עם השני אין בקבוק. רק מוצץ, ועדיין הוא קם. יש מקרים שבהם אני נאלצת להעביר אותו לעגלה (כי במיטה הוא נעמד, וכמה שאני מנסה להשכיב - זה לא מחזיק אפילו שניה), ואח"כ מחזירה אותו למיטה
לא יפה. אבל איזה כיף לא להרגיש לבד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כרגע הוא עם הנקת בוקר עדיין, הוא קם ומבקש את זה כשרק מתחיל האור מרגישה שאולי גם זה מפריע לו את השינה אבל לא מסוגלת לקחת לו גם את זה....
(לא שמרגישה שלקחתי לו משהו עד עכשיו, אבל כל פעם זה מה שמחזיק אותו ונותן לו סימן מתי יכול לקבל אוכל 'בבוקר תקבל, כשיש אור' אז איך אגדיר לו מתי...
עונה כיועצת שינה מוסמכת: יש כאן הרבה שרשורים בעניין.
אני חושבת ש @Anunimus למדה הרבה מהניסיון ומחיפוש המידע
והגדירה יפה שמקור הבעיה, מעבר לסדר יום ולעצות השונות
הוא ההרגל להרדם עם עזרה.
כל אדם מתעורר לשניונת בין מחזור שינה אחד לשני ואפילו לא מודע לכך
אבל תינוק שרגיל לעזרה- עלול לדרוש אותה בכל פעם שהוא מתעורר
ובנוסף השינה שלו לא איכותית ולא עמוקה ולכן הוא מתעורר יותר, ישן פחות וקשה לפרוץ את המעגל הזה...

אבל הסיבה העיקרית שאני מגיבה, היא כדי שח"ו לא תפסיקי עם הנקת הבוקר או בכלל, בגלל השינה.
הוכח מחקרית שאין קשר בין הדברים
ולגמול מהנקה- מעבר להפסד הגדול לך ולתינוק- ממש לא מבטיח לך שינה טובה....
אם יש לך אפשרות להתייעץ עם משהו מקצועי- זה חשוב, ומציל נפשות של אמהות גמורות...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

100% סוללה/הודיה בושארי
"אמא...אמא" לחישות בהולות קורעות אותי מטיול בהרי האלפים. איך הגעתי לשם בכלל?

"מ..ממהה" אני פוקחת עין אחת.

"אמא" ישי מנענע לי את הכתף " דניאל משתעל הרבה, ונראה לי שהוא הקיא"

קול בכי מסכן ושיעול חודרים גם הם לתאי המוח הרדומים שלי.

"אמא נו..."

אני מתעוררת באחת.

"מה אמרת ישי?" אני מסרבת להאמין שהלילה שלי נגמר טרם התחיל.

"דניאל חולה. איכס אמא, אני לא רוצה לישון בחדר!"

אני מכניסה במהירות כפות רגליים לכפכפי הפרווה שלי, ישי מתגנב למיטה החמה שלי, ממשיך לחלום על סקי ושלג.

אני מאחלת לילה טוב לו, לילה מאתגר לי, ורצה לחדר הבנים.

האוויר והאווירה בחדר מספרים לי שישי צדק.

האף שלי עוצר את נשימתו, והידיים שלי מתחילות לעבוד על אוטומט:

מרימה את דניאל הבוכה לאמבטיה, מכינה מים חמים לשטיפת הגוף, את הבגדים המלוכלכים אני מניחה בזהירות על הרצפה, כבר נטפל בהם.

דניאל מייבב, ליבי נכמר עליו.

"מה קרה קטנצ'יק?" אני שוטפת לו את הגוף בעדינות "מה אכלת היום שבילגן לך את הבטן?" עוטפת גוף קטן במגבת וצועדת לחדר.

מבט לשעון מספר לי שעוד רגע אשמע את השכווי שקיבל בינה להפריד בין יום ובין לילה.

העיניים שלי שורפות. הלכתי לישון ב2:30 הלילה, כתבה שלמה הצלחתי לסיים בזכות ויתור על שעות השינה שלי.

אני מניחה את דניאל במיטה של ישי, מלבישה ומלטפת.

הוא משתעל שוב, אני מרימה במהירות ומטה את גופו קדימה, גופו מתכווץ והוא פורץ בבכי חזק עוד יותר, יאיר זז באי נוחות במיטתו רק שלא יתעורר לי עכשיו.

"אויי ריבונו של עולם" אנחה בוקעת מגרוני.

דניאל משתעל שוב, ושוב מתכווץ בזרועותיי לכיוון הרצפה עד שחדל ונשמט בידיי בבכי מיוסר,

אני מנגבת את פניו במגבון, מודה לה' שלא התלכלך.

מניחה אותו שוב במיטה, לוקחת ליאיר את הכרית ויוצרת הגבהה לראשו. הוא עוצם עיניים בחוסר אונים, אילו רק יכולתי להתחלף איתך קטנצ'יק.. ליבי שוב עושה סיבוב של רחמים.

אני מתאפסת מהר..

החדר זקוק לי נואשות.

שוב מעבירה את האף למצב OFF והידיים בזריזות מתחילות לעבוד: פותחות חלון לאוורור, מקלפות מצעים, מפעילות מכונה, גורפות שטיפה מהירה, מעבירות סמרטוט לח עם מעט אקונומיקה על הלול.

מבט נוסף לחלון.

זריחה.

יופי לי, נגמר הלילה.

צועדת בתשישות לסלון, אני רוצה לישון לישון לישון.. כל עצמותיי זועקות מנוחה..

הברכיים שלי מנומנמות, המצח נופל על הגבות שנופלות על העפעפיים שסוגרות לי את העיניים.

מתיישבת על הספה.

קר לי.

השעה 06:05

אני מניחה עלי כריות של הספה ומנמנמת, אין לי כח אפילו לצעוד לחדר להביא שמיכה.

כשיאיר מעיר אותי אחרי עשר דקות, אני מבינה שהלילה באמת נגמר.

6:15

נטילת ידיים, לחיצה על הקומקום, לחיצה על המגהץ.

פתיחת חלון, פתיחת מקפיא, הפשרת לחם בטוסטר, גיהוץ תלבושת, מריחה של גבינה/חומוס/שוקולד/חמאת בוטנים, תפוחים לשקיות...

הילדים מצטרפים לאוטומט.

"בוקר טוב בוקר טוב!! מי עדיין לא קם? יאיר לא לבהות! להתלבש! איילה יש לך גרביון במתלה כביסה, ישי קום נו.... ההסעה עוד רגע תצפצף! כבר אחתום לך, תיזהר על השוקו!!"

ההילוך שלי יורד שדניאל מדדה אלי עם מוצץ בתוך חיוך.

"דניאלצ'וק אתה לא נראה טוב נסיכי, אתה נישאר עם אמא בבית היום, כבר אטפל בך, תחכה לי במיטה של ישי, טוב?" באופן מפתיע הוא מציית וחוזר לחדר.

ההילוך עולה ל100 שאני רואה שהשעה 7:45.

"מי לא שתה שוקו? איילה למה לא אכלת אתמול את הלחם? יאיר וישי ההסעה למטה, אני לא יכולה להחליף קורנפלקס לבייגלה, שתחזור מהגן, להתראות מתוקים, מהר.. ונו... וביי...."

8:02

שקט.

ומהפכה של שמחה במטבח באמבטיה ובחדרים.

אני על 20% סוללה.

בעיניים טרוטות אני סוגרת סוכר, עורמת כוסות לכיור, חלקי ירקות ופירות לפח, "קשה'" של לחם לשקית, קורנפלקס עם גומיה לארון.

עוד רגע... עוד רגע.. אני חוזרת לישון, אני מעודדת את עצמי...

אחח.. הפריווילגיה שיש רק לעצמאיות... לחזור לישון בבוקר... פסטורליות ממלאת לי את הראש כמו ימבמבם אוורירי ומתוק...

קול בכי מתלונן עולה מחדר, אני מנתרת בבהלה. דניאל כאן. איך לרגע שכחתי.

אני רצה אליו "קטנצ'יק בוא נראה מה שלומך?" יד על המצח מגלה שהוא קודח.

אני מכינה מהר תה בבקבוק, שמה מעט סוכר ומעט מלח לאזן סוכרים מלחים ונוזלים שהוא איבד אתמול.

רוחצת ידיים ומוציאה בזהירות נר אקמול, מחליפה טיטול, מסדרת שיער סתור ומחבקת אליי באהבה.

"רוצה לישון עם אמא בספה?" תקווה בקולי.

הילד מסכים.

אנחנו נשכבים יחד בספה ואני מדמיינת את שנינו רדומים עד 13:00 בצהריים.

דניאל שם עליי ראש, תוך כדי שפריץ ארוך של תה חמים על הפנים והצוואר שלי, אני מבינה שהשינה הגואלת לא תגיע כל כך מהר.

אולי נמנמתי דקה אולי חמש דקות שהנר אקמול משפיע על כל אחד מאבריו, ודניאל מתמלא במרץ בריא.

הוא רוצה ביסקוויט, ומגנטים, וחתול וחלון, אני מביאה לו את מבוקשו ונזרקת שוב לספה.

רק לעצום עיניים, רק ליישר רגליים בבקשה.

הוא בוחר בי כקיר טיפוס, מגלשה וטרמפולינה.

אני קמה בייאוש.

אם לא אצליח להשלים שעות שינה, לפחות אנסה קצת לעבוד.

הולכת לחדר העבודה ומדליקה את המחשב, דניאל בעקבותיי.

המייל מחכה לי עם 20 הודעות, והכתבה שסיימתי אתמול מחכה להישלח בדחיפות לעורכת.

דניאל רוצה לשבת עליי, ורוצה שנסתובב ביחד בכיסא עבודה, ומגלה שיש מאחורי הוילון עוד חלון,

אז אפשר שלוק?

אני חסרת אונים. מרגישה כמו בלון ריק מאוויר.

"קטנצ'יק..." אני לוחצת על אפו. "אולי תתרכז במשהו אחד לשעה רצופה?"

הוא מרים לי עיניים עגולות, "אני רעב..." הוא מתבכיין...

אוי. אוכל.

אני בצום וגם אתה.

הכבלים מנותקים לי במוח שאני עייפה.

גוררת רגליים למטבח, מכינה לו צנימים רכים, צלחת גבינה.

"עכשיו נלמד לטבול את הלחם בתוך הגבינה" אני פותחת חוג בישול ואפיה בעל כורחי,

"אמא.. סיפור..." הוא קופץ לחדר וחוזר עם ערימת ספרים.

אנחנו אוכלים את הצנימים, ואני מקריאה סיפור בתקציר מהיר שישביע את רצונו.

רגע לפני שאני נרדמת על השולחן כמו תלמידת יא' מנוסה, אני מוצאת קרש הצלה.

"עכשיו" אני אומרת בקול ממתיק סוד "אני בונה לך אוהל" הידיים שלי נפרסות לצדדים שיבין את סדר הגודל של האוהל "ואתה הגננת! אני אביא לך דובים וגם בובות של איילה" אני מוסיפה שוחד "ואתה מספר להם את כל הספרים שהבאת לכאן טוב?"

העיניים שלו נדלקות כמו שני כוכבים.

"ואני," אני ממשיכה את המשפט בראש שלי "אני הולכת לישון!"

מסתערת על המשימה, מזיזה את הספה, את הוילון של הסלון מותחת מעל, מניחה שמיכה על הרצפה, וכריות, דובים, בובות, ספרים, משחק הרכבה קופסא של מגנטים, ואפילו קערה עם קורנפלקס ובקבוק תה.

כל האמצעים כשרים.

רק שישכח לרגע שהוא פה לידי, וייתן לי דחוף לחטוף שינה לעיניי ותנומה לעפעפיי.

דניאל מתלהב מהרעיון.

הוא נכנס ומתמקם, "אמא תראי בובה של איילה מנגנת" הוא לא מאמין לאיסורים שהתרתי לו.

אני מפעילה דיסק עם סיפור שהוא אוהב, שיכנס לגישמאק של המשחק באופן סופי ומוחלט.

צועדת בצעדי ריקוד לחדר שלי וחוזרת עם כרית ושמיכה לסלון.

בספה ליד אני נשכבת בשקט, שמה טלפון על השתק, מסתכלת על השעון 11:00 בבוקר

מכוונת שעון מעורר לשעה 13:00 (לא מאבדת תקווה)

"אני כאן לידו" אני מסבירה לאמא האחראית שבתוכי, "אני שומעת מה קורה, ואין סיבה שיקרה. הבית נעול, שום דבר לא מסוכן. אני כאן!"

מתכסה מעל הראש.

סופרת עד שלוש.

ונרדמת.

ב13:00 צלילים צוהלים קורעים אותי מחופשה באלפים.

לוקח לי 3 שניות להבין, מי אני ומה שמי, איזה יום היום, בוקר או לילה, חולה או בריאה ולמה אני בכלל בספה.

אני פוקחת חצי עין, מה קרה לוילון?

כעס מתמלא בתוכי.

כמה פעמים אמרתי לילדים לא לשחק עם הוילון בתור אוהל.

אוהל.

עוד נתון נכנס למאגר המידע המתעורר במוח שלי.

יש מישהו באוהל.

דניאל---

אני קופצת בבהלה.

13:00 בצהריים איך הוא נתן לי לישון כל כך המון זמן בלי לקפוץ עליי, מה הוא עולל הקטן?

עוברת מכשול של בובה, ודובון וכרית

ומגלה את דניאל רדום על הרצפה. ידיו פשוטות לצדדים, שוכב בתוך ערימת קורנפלקס צהובה, מגנטים פזורים וספרים פתוחים.

מבט חטוף מגלה לי שהוא לא הסתפק בצלחת הקורנפלקס שהכנתי לו אלא לקח מהמטבח את כל החבילה.

הלב שלי מסתובב בסיבוב נוסף של רחמים ומצפון.

אני מרגישה איך הוא יורד במידות שלו מxl עד לXS

"איזה אמא את" עורב קטן ושחור צווח לי באוזן

"הילד חולה!" ממשיכה אישתו

"הוא התאושש" אני מנסה להתגונן "הוא היה בסדר!"

"רדום על הרצפה הקרה" ממשיך העורב

"ממש על הרצפה! השמיכה זזה שמת לב?" מדייקת העורבת

בא לי לבכות.

אני מרימה את דניאל בזרועותיי חוזרת לספה שלי, מערסלת ומכסה, מנשקת ומלטפת.

אין לו חום תודה לה' אני נרגעת מעט.

המצפון עושה עוד כמה סיבובים, איך העזתי לישון, למה אני לא יכולה להתגבר, עד שהילד איתי...

דניאל פוקח עיניים.

מוצץ תקוע בחיוכו.

"אמא יושנת" הוא אומר בחדוה "לא מפריעים לאמא שיושנת!" הוא ממשיך במגינה שגורמת לי להסתער עליו בנשיקות ודמעות.

"נכון" אני צוחקת "כל הכבוד לדניאל!"

עכשיו אמא כאן, עם 100% סוללה. יכולה להקריא סיפור, ולשיר שירים, ולבשל ארוחת צהריים,

לתפקד ולחשוב בהגיון..

אני טורקת את החלון על צמד העורבים שהעיזו לערער את אימהותי.

"בוא קטנצ'יק" אני אומרת בעליזות "רוצה להכין איתי עוגיות שוקוצ'יפס?"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה