דרוש מידע הודעה חשובה מצליאק בקהילה

[נס שאני כאן]

ארגון צילאק בקהילה שמח לבשר על פתיחת קו מחודש בס"ד
מספר הקו 0723323900 (המספר של המכירות הקבועות, כדאי ומשתלם להרשם לצינתוקים ולקבל הודעות)
ביום שני ד כסלו כנס הורים במעייני הישועה
אירוע לבנות סמינרים בחנוכה
אירועים נוספים והפתעות בדרך
יש להרשם בקו
תודה להרב בנדיקט שליטא ולבנו על הפעילות, אלפי שעות עבודה ומימון כל הפרוייקטים המיוחדים
מכירים משפחות עם צליאק? תעבירו להם את המידע הנ"ל זה יכול להועיל להם מאד!
אשמח לקבל כתובות מייל של חינמונים בערים/שכונות החרדיות כדי שיוכלו לפרסם גם שם את המידע החיוני

 

[כי טוב]

כמו כל דבר טוב, מלבד החסד הגדול שעושים עם רגישי גלוטן, במכירות והשגת מוצרים לל''ג במחירים שפויים, יש גם ביקורת.

הפירסומים אודות רגישי גלוטן וחולי צליאק, לא מועיל לאותם אנשים, זה יוצר מעין סטיגמה שמדובר בבעייה, ובציבור אנ''ש כמו שלנו, שחוששים מכל בעייה קטנה ובמיוחד בשידוכים, עלול להרתיע.

כמ''כ חברי כנסת חרדיים מעלים את הנושא בוועדות הכנסת וכמובן שולחים תיעוד לעיתונים, בנתיים לא הזיזו כלום אפי' לא בשקל, מלבד נזק ביצירת סוג חדש של בעייה ומחלה.

ואין לכך כל הצדקה, מאחר ורגישי גלוטן, המתנזרים כליל מגלוטן, אין להם שום מחלה, ושום מוגבלות, מתרגלים לאכול רק מה שמותר, כמו שבודקים הכשרים. אין שום חולשה ושום דיאגנוזה רפואית, גם לא בבדיקות דם.

אין שום צורך בימי כיף נפרדים לילדים רגישי גלוטן, כמו שאין צורך בימי כיף נפרדים לילדים ג'ינג'ים או בלונדינים.
כך גם אין צורך בהנחיית הורים מיוחדת להורי רגישי גלוטן. ילד או הורה שלא מרגיש טוב עם עצמו זה לא בגלל הרגישות לגלוטן, אלא מבעיות רגשיות אחרות הנפוצות או המומצאות של דורינו.

אני כותב מתוך ניסיון עם ילדים רגישי גלוטן.

 

[נס שאני כאן]

תודה שאתה מאיר/מעיר
אעביר את הדברים
ובכן @כי טוב
דיברתי עם הנוגעים בדבר
וקיבלתי הסבר
בימי הכייף נהנו אלפי ילדים שצריכים להתנזר באופן קבוע בכיתה בשמחות במסיבות ובכל מקום
שום ילד ג'ינג'י לא צריך להיות מבודד באופן קבוע בגלל הצבע שלו
אבל הילדים של ציליאק מתמודדים יום יום בכל חלוקת מאכל שהם צריכים להתנזר ממנו
וזקוקים להגיע עם תחליפים לשבתות אירוח לשמחות משפחתיות למסיבות בבית הספר וכן על זה הדרך
האוכל שלהם פחות טעים באופן קבוע/פחות משביע ומגוון
מי שחושש מסטיגמה לא חייב להגיע
אבל גם בציבור שלנו ב"ה כבר יודעים שצילאיק לא נחשב לפגם או חיסרון גדול
ובטח לא נחשב לדבר שצרי להרתע ממנו ויעדיו על כך השידוכים הרבים שנעשים במשפחות שיש בהם ילדי צילאיק ועוד יותר מזה עם הצליאקים בעצמם

 

[כי טוב]

תודה שאתה מאיר/מעיר
אעביר את הדברים
ובכן @כי טוב
דיברתי עם הנוגעים בדבר
וקיבלתי הסבר
בימי הכייף נהנו אלפי ילדים שצריכים להתנזר באופן קבוע בכיתה בשמחות במסיבות ובכל מקום
שום ילד ג'ינג'י לא צריך להיות מבודד באופן קבוע בגלל הצבע שלו
אבל הילדים של ציליאק מתמודדים יום יום בכל חלוקת מאכל שהם צריכים להתנזר ממנו
וזקוקים להגיע עם תחליפים לשבתות אירוח לשמחות משפחתיות למסיבות בבית הספר וכן על זה הדרך
האוכל שלהם פחות טעים באופן קבוע/פחות משביע ומגוון
מי שחושש מסטיגמה לא חייב להגיע
אבל גם בציבור שלנו ב"ה כבר יודעים שצילאיק לא נחשב לפגם או חיסרון גדול
ובטח לא נחשב לדבר שצרי להרתע ממנו ויעדיו על כך השידוכים הרבים שנעשים במשפחות שיש בהם ילדי צילאיק ועוד יותר מזה עם הצליאקים בעצמם

ואני שוב טוען, המילים להתנזר, מבודד, פשוט לא נכונות, אין שום קושי אפי' לא מזערי, אחרי שילד מתרגל למה שהוא יכול לאכול, נכון שמגיעים עם אוכל לשמחות, או שאוכלים לפני, ולא רואה שהילדים מרגישים עם זה בעייה.

ילד שעושה להורים שלו עסק מהעניין, זה לא מגיע מהרגישות לגלוטן, אלא מהחינוך של להיות שמח בחלקו, וזה כמו ילד שמקנא במשחק שיש לילד אחר ו'חייב' שיהיה לו גם. זה כמו שנסביר לילד שאנחנו לא נוסעים לנופש למרות ש'כל' הכיתה (2 ילדים) נסעו, ולא נוסעים לדודים בירושלים בשלג, כי אין לנו שם דודים.

אותם ילדים יכולים להינות מכל יום כיף רגיל, לונה פארק או גן חיות, לא קשור כלל למה אוכלים.

גם אם נודה שלא כולם אותו דבר, ויש כאלו שיש להם עם זה קושי, זה עדיין לא מצדיק לקרוא לזה שם, ולהעצים אותו על ידי פרסומות, שבמחנינו עלולות להזיק. גם מי שלא מגיע לימי כיף, הסטיגמה נוצרת מעצם פרסום העניין.

 

[צפורה לוי]

על ראש ה.... מה אתם קופצים? מישהו אמר שהם חריגים? פחות טובים? אצלנו יש כלל: מה שנותנים - תקח! יעידו על כך כל הילדים ומשפחותיהם, שנהנים מזה מאד! אולי גם מודעות של מתנס מקומי פסולות, כי "מה עושים משהו מיוחד לשכונה X"? אם מישהו מרגיש עצמו חריג, שונה, פחות טוב מאחרים, זאת הבעיה שלו!

 

[נס שאני כאן]

שבמחנינו עלולות להזיק

באמת, מי שחושב שזה יכול להזיק לו, שלא ישתתף
אבל לענ"ד החשיפה דווקא מראה שאין עם זה בעיה, צריך תמיכה וכדאי לתת להם העצמה
אבל זה לא דבר שצריך להסתיר אותו
וחבל על הוויכוח,
מי שרואה לנכון שיצור קשר
מי שחושש שישב בשקט
וכל העניינים הרגשיים ופתרונותיהם, שכל הורה יעשה כראות עיניו

 

[כי טוב]

על ראש ה.... מה אתם קופצים? מישהו אמר שהם חריגים? פחות טובים? אצלנו יש כלל: מה שנותנים - תקח! יעידו על כך כל הילדים ומשפחותיהם, שנהנים מזה מאד! אולי גם מודעות של מתנס מקומי פסולות, כי "מה עושים משהו מיוחד לשכונה X"? אם מישהו מרגיש עצמו חריג, שונה, פחות טוב מאחרים, זאת הבעיה שלו!

כאשר הפרסום יכול לגרום נזק לאחרים, אי אפשר לומר 'זאת הבעייה שלו', כי גם מי שלא יגיע לאירוע המיותר הזה, הרי שיש לו רגישות גלוטן כל הכיתה יודעת, וכעת גם ידעו שזו בעייה שיש ארגונים שתפסו על זה טרמפ. וזאת מבלי לזלזל, ואפילו להעריך את שאר הפעולות החשובות שנעשו ונעשים.

 

[כי טוב]

באמת, מי שחושב שזה יכול להזיק לו, שלא ישתתף
אבל לענ"ד החשיפה דווקא מראה שאין עם זה בעיה, צריך תמיכה וכדאי לתת להם העצמה
אבל זה לא דבר שצריך להסתיר אותו
וחבל על הוויכוח,
מי שרואה לנכון שיצור קשר
מי שחושש שישב בשקט
וכל העניינים הרגשיים ופתרונותיהם, שכל הורה יעשה כראות עיניו

לתת להם העצמה - אפשר בכל מסגרת רגילה.

 

[נס שאני כאן]

קיבלתי במייל
ונתבקשתי שלא לפרסם
וסליחה מהכותבת שאני כן מפרסמת
כי את הצעקה שלה אני רוצה שעוד כמה ישמעו
ויעבירו הלאה
ויבינו ויכילו


את שומעת את הצרחה שלי
אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
אני רוצה לןפגוש את האשה הזו שכתבה שאין צורך לעשות ימי כיף לציליאקים
אני רוצה לפגוש אותה ולספר לה
שהבת שלי בריאה לגמרי ברוך ה'.
אבל - יש לה מגבלה.
היא לא גי'נגית. יש אחרים במשפחה שכן.
היא לא בלונדינית, יש גם מזה במשפחה
אף אחד לא צריך שום קבוצות תמיכה וימי כיף.
אבל היא
שמתנזרת ממזונות, שלא נוטלת ידיים בשבת
שאוכלת בפסח מצות מקמח שבולת שועל בטעם זוועה שכל הטעם של החג עובר לה
שאף פעם לא יכולה להנות מארוחות בוקר בכיתה כי תמיד יש שם פיצות - לחמניות - פלאפל והיא צריכה להצטייד מהבית בלחם העלוב שלה
היא לא יכולה להנות מסופגניות מריחות
היא לא יכולה לצאת סתם לרבי עקיבא לקניות של כמה שעות בלי אוכל כי אין לה איפה לקנות רוגלך במאפיה כשתהיה רעבה.

לכל טיול או יציאה קצרה ההורים שלה נסחבים עם תיק מלא באוכל בשבילה.
אין מצב לאכול במסעדה או לקנות וופלים בקיוסק שליד הפארק
צריך להביא הכל מהבית
אז נכון
היא ברוך ה' אלף פעמים בריאה.
בריאה בריאה
היא תתחתן בעזרת ה' עם הבחור הכי מושלם שנועד לה משמים.
אבל כן.
היא מתמודדת
וכל אחד וההתמודדויות שלו
יש מי שההתמודדות שלו היא סרטן
יש מי שההתמודדות שלו היא שלום בית
יש מי שההתמודדות שלו כלכלית
ויש מי שההתמודדות שלו
נבאך, רק צליאק.
שום דבר אחר לא.
ושכל אחד יקח את הפקאלע' שלו ויתמודד לבד.
מוכנה להושיט יד וכתף
אין צורך להגיע למפגשים ולימי כיף נטולי גלוטן אם לא מרגישים צורך.
די
נגמר לי האויר.
אל תעתיקי את כל הנ"ל לפרוג. שתמשיך לחשוב כי טוב הזו שהיא יודעת הכל בעולם וברור לה מה צריך ומה לא ואיזה ימי כיף ואיזה לא

 

[כי טוב]

כמו כל בת שיוצאת לרבי עקיבא ולא יכולה לקנות כל בגד או נעל שהיא רואה כי זה יקר מידי / לא לפי התקנון / כבר יש למישהי אחרת,
יש מי שתקבל בהבנה ויש מי שתגיב בהסטרייה כמו ההודעה למעלה, ושוב, ההסטרייה והקושי אין להם קשר לרגישות לגלוטן.
גם את התרבות של לצאת מהבית ולקנות אוכל על הדרך, ולאכול ברחוב, חסכנו מהם, האם לא יהיו מאושרים עוד יותר.
נכון שצריך להצטייד לפני כל נסיעה או טיול, אבל זה נתון כמו שצריך להצטייד בקרם שיזוף / מצלמה / נגן וחטיפים.
מצות אוכלים רק בליל הסדר, (אלו של שיבולת שועל אכן לא טעימות ואף גרוע מזה), וכל השבוע מסתדרים יופי עם אוכל מבושל שבפסח ללא שרויה הכל לל''ג. כמו הרבה שלא אוכלים מצות כל השבוע מרגישות לעצירות.
אגב יש האוכלים מצות רגילות כזית או כל הכזיתים, וממשיכים לל''ג עד שנה הבאה.

 

[LIBBY23]

הילדים שלי נהנים המפגשים האלו ברמות!!!
הם כבר מחכים לפעם הבאה.
נכון, הילדים האלו בריאים לחלוטין אך יש להם בהחלט התמודדות לא פשוטה בחיי היום יום.
רק ההורים לדעתי הם אלו שיכולים להעביר להם את השדר האם זו מחלה או התמודדות.

 

[כי טוב]

נכון, התמודדות
כמו כל ההתמודדויות שיש לכלל הילדים, לשבת בשקט, להתאפק עד סוף השיעור, לשמוע בקול המורה / המלמד, לקבל עונשים, למלא תפקידים, לריב עם חברות /ים, ועוד.
מה יותר קשה ?

 

[LIBBY23]

אני לא באה למדוד איזה התמודדות קשה יותר מרגישים לגלוטן.
אני רק יכולה לומר שהארגון הזה עוזר מאוד ונחמד.
מי שרוצה להקים ארגון למשפחות שמתמודדות עם ילדים ג'ינג'יים או עם ילדים שקשה להם לשבת בשיעור בשקט בהצלחה רבה!!

 

[נפלא]

לא הבנתי על מה הויכוח נכון יש שני גישות אני מכירה מישהי שיש לה ילדה עם צליאק וזה בסוד היא לא מגלה ולענ"ד סתם מתמודדת עם קושי נוסף שההורים הטילו עליה
ויש כאלו שזורמים עם זה בחופשיות ולא עשים מזה לא סוד ולא עסק אם אתה לא משדר לילד שהוא בבעיה אז הוא מתמודד בכבוד וזורם עם ההחלפות/ ההתאמות/ ההצטיידות- לכל אירוע
ולא מרגיש שונה ולא מסכן היום יש שפע גדול וילד יכול להתמודד עם זה בכבוד
אם הילד שמח מיום כיף אז למה לא שיהנה, נכון שבעיני הם לא קבוצה סובלת ומסכנה שצריכים ימי גיבוש וכיף - וזה מה שמפריע לכי טוב כ"כ כאן כי הוא מנסה להרגיש שהילד שלו רגיל וכאן כ"כ הרבה אנשים מתייגים אותו כלא רגיל,,
אבל גם זה סוג של סבל שהבנ"א לוקח לעצמו, אל תבדוק כל הזמן אם מסתכלים עליך כמסכן או לא
זה ברור שיש כאן איזשהו התמודדות אבל מי שמחליט לזרום עם זה לא יסבול מזה בשונה ממחלות אחרות שבכל מקרה זה סבל וחשש בריאותי

 

[Rochit]

ימי הכיף האלו הם ברכה!
ילדה שיושבת כל הזמן בצד כשאוכלים בארוחה משותפת, וכל ההתעסקות סביב באוכל קצת מלחיצה כי גם טיפה אחת אסורה, אז כשיש ארוע כזה שמותר הכל לאכול וכולם ילדים רגילים כמוה זה דבר אדיר.

זה ממש לא קשור לבגד ברחוב רבי עקיבא שיקר מידי!! זה קשור להתנהלות יומיומית שדורשת מחשבת תמידית.
ומנסיון, עניין האוכל דורש אצל ילד ציליאקי הרבה הרבה יותר מחשבה מילד רגיל. יש תחליפים, אבל כשמן כן הם - תחליפים. לא הדבר האמיתי. וטעמם לא משהו בדרך כלל....
(אני רגישה לגלוטן, אבל רק התגלה בגיל מבוגר, ועדין קשה לי... ויש לי מישהי במשפחה הקרובה שחולת ציליאק מגיל ינקות, ודיברתי איתה הרבה בעניין)

ולעניין שידוכים, מי שלא ירצה להתחתן עם מישהו בגלל ציליאק זה מראש מישהו שלא שווה להתחתן איתו...

 

[פירוש]

בעיני חבל על הויכוח, ישנם סוגים שונים של אנשים ולכן גם אופן ההתמודדות שונה, יש ציליאקים שזה אצלם סוד כמוס, יש כאלו שמספרים רק כשנתקלים בסיטואציות שהם נמנעים מלאכול אוכל מסוים ויש גם כאלו שהשוני נותן להם יחודיות וזה עושה להם טוב, יש ציליאקים שמה שאוכלים בסביבה הם חייבים לאכול גם ולכן א"א להכין משהו שאסור להם, ויש כאלו שדוקא תביא להם תחליף יחודי בשבילם זה מצוין, לכן יש כאלו שמאוד שמחים עם ימי הגיבוש וזה עושה להם טוב ויש כאלו שלא. לא חבל שלמי שזה יכול לתרום לא יתרם?

 

[Ruti Kepler]

עם וותק של למעלה מעשר שנות הורות צליאקית, ליותר מילד אחד, נראה לי שזה אינדבידואלי מאד.
יש ילדים שההינזרות מגלוטן קשה להם ממש. שום תחליף לא טעים להם. (בעיקר אלו שאובחנו בגיל גדול ולא בינקות). אין טעם לזלזל בהתמודדות שלהם.

בכל מקרה, כל ילדי הצליאק שאני מכירה, שמחים לשמוע על מפגשים וימי כיף.
לא חושבת שמישהו יכול לדרוש שלא לפרסם על כך, שמא הפרסום יזיק לבנו. לילדים שלנו הפרסומים האלה יעילים וטובים, ולאף אחד אין בעלות על הצליאק.

 

[מבורכת]

אין על אירגון של צליאק בקהילה!!!!!
והם ראויים לשבח והוקרה בלי גבול ומידה.
על כל המכירות המיוחדות שעוזרות כ"כ.
על מפגשים ועל עוד.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לדעתי-ויעידו עוד רבים -זוהי התמודדות יומיומית קלה יותר או קשה פחות....(תלוי)
ב"ה הם בריאים בגופם ובנפשם יותר מכל אחד אחר.....
גוף שנקי מקמח לבן ונפש שמתגברת כ"כ (ולא לחודש דיאטה והפסקות של יום כן יום לא)
ואין להשוות את זה להתגברות על בגד יקר בר' עקיבא.......
אישה שתצא ליום קניות או לימי נופש ותחוש רעב-היא תהיה מתוסכלת.
בת שיוצאת למחנה עם הסמינר וחסר לה מה לאכול,זה ממש לא קל......................
וכנ"ל במפגש כיתתי שמכינים פיציות/מוקרמים וכו"ט מטעמי גלוטן, קשה בפירוש!!!
אפשר כל פעם להצטייד בכל הנ"ל ללא גלוטן????לפעמים.
והברירה- מתמודדים ומתגברים.
שובע זה דבר חשוב שמשפיע......
וממש לא קשור ל"בעיה רגשית של דורנו" (כפי שנכתב למעלה)
מציאות שקשה להם יותר לשבוע.
וכמעט אין משו שלא טוען זאת......
ב"ה שיש היום שפע ומבחר גדול (ולא כמו שהיה לפני 15 שנה) וזה מאד מקל על ההתמודדות
אבל עדיין חושבת שיש כאן מוגבלות.
ולגבי שידוכים,זה רק בעיניים שלנו , כאן בעוה"ז......
הכל מאיתו יתברך.
עוד לפני שגילינו את הצליאק ,השידוך כבר נקבע!!!!!!!!!!!!!!
ובסוגריים- מי שלא רוצה את השידוך בגלל הצליאק, זה כנראה לא השידוך..........
וזה ברור לנו!!!!!

וכל שנכתב כאן ,לדעתי האישית.
כל אחד יחשוב כרצונו.........

 

[יעקב מנחם]

כמו כל דבר טוב, מלבד החסד הגדול שעושים עם רגישי גלוטן, במכירות והשגת מוצרים לל''ג במחירים שפויים, יש גם ביקורת.

הפירסומים אודות רגישי גלוטן וחולי צליאק, לא מועיל לאותם אנשים, זה יוצר מעין סטיגמה שמדובר בבעייה, ובציבור אנ''ש כמו שלנו, שחוששים מכל בעייה קטנה ובמיוחד בשידוכים, עלול להרתיע.

כמ''כ חברי כנסת חרדיים מעלים את הנושא בוועדות הכנסת וכמובן שולחים תיעוד לעיתונים, בנתיים לא הזיזו כלום אפי' לא בשקל, מלבד נזק ביצירת סוג חדש של בעייה ומחלה.

ואין לכך כל הצדקה, מאחר ורגישי גלוטן, המתנזרים כליל מגלוטן, אין להם שום מחלה, ושום מוגבלות, מתרגלים לאכול רק מה שמותר, כמו שבודקים הכשרים. אין שום חולשה ושום דיאגנוזה רפואית, גם לא בבדיקות דם.

אין שום צורך בימי כיף נפרדים לילדים רגישי גלוטן, כמו שאין צורך בימי כיף נפרדים לילדים ג'ינג'ים או בלונדינים.
כך גם אין צורך בהנחיית הורים מיוחדת להורי רגישי גלוטן. ילד או הורה שלא מרגיש טוב עם עצמו זה לא בגלל הרגישות לגלוטן, אלא מבעיות רגשיות אחרות הנפוצות או המומצאות של דורינו.

אני כותב מתוך ניסיון עם ילדים רגישי גלוטן.

שלום רב בתור צליאקי 25 שנה שמכיר את התחום לפני ולפנים בנושא קצת מורכב וננסה לעלות נקודות בקצרה 1 המאבק העיקש לאורך כל הדרך שצליאק זה לא מחלה שמי ששומר ומקפיד לא לאכול גלוטן הוא אדם בריא לחלוטין
2 בתור אחד שנפגש עם אלפי אנשים בשנה אדם שלא ידע נה זה צליאק חשב שזה המחלה

חלק חשוב מהמאבק זה הגברת מודעות מודעות נכונה עוזרת להבין במדיוק מה זה צליאק
מודעות נכונה מסבירה לרופאים מה זה צליאק ולא שרופא יגיד שאם הבן הבת שלך לא תשמור היא חולה בכל המחלות דבר בשלא נכון לחלוטין

הגברת מודעות מביאה לטיפול בבעיות לדוגמא אוכל אכיל בצהרונים קבלת אוכל בצהרונים

הגברת מודעות אחרי מאבק עיקש שהדרך עוד ארוכה זה שבכל מקום שאני מגיע יהיה מה לאכול

ברגע שאנחנו מדברים על מספרים של מעל 250000 צליאקים לפחות אנחנו לא חוששים מכלום
הפוך אנחנו כח צרכני עצום למאבק במחירים המופעקים לטיפול בהזנחה בתחום שכל אחד תפקידו להסביר מה זה צליאק לא להחביא נאת זה מתחת לשולחן אלא להסביר מה זה צליאק

בכל נושא שידוכים מוזמנים לפנות אלי יש הסבר מדיוק למה זה לא בעיה והפוך ככל שהבושה תרד ותפסיקו להחביא זה יהיה נורמאלי לכל אחד יש דברים שהוא לא אוהב
לאכול ואל לנו לשכח ששידוכים זה משמים הכל נקבע בדיוק בת פלוני לפלוני ולא יעזור לנו כלום

אני לא מנהל את העולם יש אבא שהוא קובע הכל

לגבי כנסים להורים וילדים לילד יש התמודדות שם ההתמודדות כולם אוכלים ורק לי אסור לאכול
לו היית מגיע לכנס היית מבין כמה כח זה נתן לילדים כמה כלים זה נתן להם לשמור לאורך זמן
פיתוח כישורים חברתיים להרגיש בטוח בעצמו הכל בצורה עקיפה אבל המסר עבר טוב מאוד

ונושא אחרון לגבי מידע שאתה שומענישיבות שאין לבחור מה לאכול ללא גלוטן כלום
שאתה שומע בבתי ספר יחס נורא לילדים
ילד צליאקי הוא ילד רגיל ולכן שמחלקים דבר עם גלוטן חובת המורה לדאוג לו לתחליף
בכל מקרה של שאלה[היות ואני לא פה רק באופן חד פעמי] ניתן לפנות אלי ל0583272755 תודה לכלום והמון בהצלחה איש בדכו

 

[נס שאני כאן]

אחרי שהנושא עלה
אני מקבלת תגובות
למרות שאני לא קשורה בכלי ראשון לנושא, אבל אחת המתנדבות הגדולות לא מקושרת לאתר וביקשה ממני לפרסם בחסות צליאק בקהילה
פתחו קו חדש שמתווך בין משפחות שרוצות להכין פעם בשבוע/שבועיים ארוחה חמה לבחורי ישיבה
לבין בחורי ישיבות שרגישים לגלוטן
ע"פ פרמטרים של מקום מגורים והכשר
באזור הצפון והמרכז אפשר לפנות לטל:0583272755
ובירושלים והסביבה 025852535
ניתן להשאיר הודעה