דרוש מידע הוראה לתכנות

  • הוסף לסימניות
  • #21
צריך לזכור שזה שכר מרצים בלבד
אין חופשות, חופשות מחלה וכו
הכל על חשבונך
ככה שגם אם השעתי גבוה החופשות הכפויות (כמו אוגוסט - חודש שלם לפחות!) מורידות הרבה מהשכר
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
המחיר הוא ל 45 דקות

בדר"כ מתחיל מ 150 (אולי יש פחות ממש למתחילות בשנת הניסיון)
כאשר יש הרבה שמקבלות הרבה יותר וגם באיזור 250+

רב המורות הן בעלות נסיון רב בהוראה או לפחות קצת בעבודה עצמה
יתכן מקומות מתחילים קטנים שלוקחים יותר צעירות

רק כמו שרשמו זה נטו פר שעה כולל הכל! אין חופשים בכלל גם אם יצאו לטיול או התבטלו לימודים בגלל פעילות וכל משהו אחר
אין הבראה בונוסים ביגוד וכו
אין קרה"ש
יש פנסית חובה בלבד

יש כאילו שמקבלות כבר כמו מורות לפי תקן שזה יותר שווה עם השנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
צריך לזכור שזה שכר מרצים בלבד
אין חופשות, חופשות מחלה וכו
הכל על חשבונך
ככה שגם אם השעתי גבוה החופשות הכפויות (כמו אוגוסט - חודש שלם לפחות!) מורידות הרבה מהשכר
מצד שני, זה גם יתרון גדול. שלא קיים לעובדות הייטק. חופשות לפני החגים, בחודש ניסן ובחופש הגדול.
מי שמאוד רוצה, יכולה להכין גם שיעורים מוסרטים ולהפיץ, ולמקסם רווחים עוד יותר. יש תלמידות שמתחננות לזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מצד שני, זה גם יתרון גדול. שלא קיים לעובדות הייטק. חופשות לפני החגים, בחודש ניסן ובחופש הגדול.
מי שמאוד רוצה, יכולה להכין גם שיעורים מוסרטים ולהפיץ, ולמקסם רווחים עוד יותר. יש תלמידות שמתחננות לזה.
בתור עובדת משרד את יכולה להחליט שבא לך לקחת את כל החופשות הנ"ל על חשבונך מבחירה חופשית ולא כחובה.
אגב, בסמינרים יש עדיפות משמעותית למורות שעובדות בתעשייה ולא רק בהוראת תכנות כי השוק מתפתח בקצב מסחרר
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
בתור עובדת משרד את יכולה להחליט שבא לך לקחת את כל החופשות הנ"ל על חשבונך מבחירה חופשית ולא כחובה.
אגב, בסמינרים יש עדיפות משמעותית למורות שעובדות בתעשייה ולא רק בהוראת תכנות כי השוק מתפתח בקצב מסחרר
אישית, לא מכירה הרבה מקומות שיתנו לקחת את כל החופשים האלה (גם אם זה על חשבונך)
ואם את מכירה מקומות כאלה, אשמח לשמוע עליהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
למשל אצלינו בסמינר המורה לJAVA בסיס
היא מורה ששנים מלמדת את זה
אבל בחיים לא הייתה מתכנתת
לפי דעתי זה הרבה יותר טוב
את התאוריה היא יודעת הרבה יותר טוב
מאשר אחת שעובדת בזה
זה ממש לא יותר טוב ממתכנת עם ניסיון
אין כ"כ תיאוריה בשפת תכנות..
יש פרקטיקה וקונבנציות
לי זה מאוד הפריע שהיו מורות שלא הגיעו מהשוק ולימדו חומר לא מעודכן.
היו מורות שלא עבדו במשרד אבל כל הזמן התעדכנו אצל עובדות והביאו חומר מתקדם, אבל צריך בשביל זה מוסר עבודה גבוה.. ופיקוח טוב של הסמינר.
אני חשתי זילזול כלפי הסמינר שהביאו מורות גונריות שלא מצאו עבודה.. אבל לא תמיד יש בררה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני מלמדת בנוסף לעבודה, אבל זה לא דבר שיכול להחליף עבודה בחברה מבחינה כספית.
וחובה לקחת בחשבון הכנה של השיעורים - דבר שלוקח שעות אם רוצים שיעור איכותי.
גם כשמעבירים את הקורס פעם שניה ויותר חובה בעיני לעבור לפני זה על השיעור ולעדכן אותו.
כך שיש לשקלל גם את זמן ההכנה שהוא לא מועט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מי שכן רוצה לחפש הוראה לתכנות
(מתכנתת עם 6+ שנות נסיון)
האם יש מקומות כלשהם שאפשר למצוא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
בטח. יש ביקוש גדול.
במיוחד אם הקורס שלך יותר מכוון תעשיה. (ענן, git , devopa, docker, )
הקורסים האלה מבוקשים ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
בטח. יש ביקוש גדול.
במיוחד אם הקורס שלך יותר מכוון תעשיה. (ענן, git , devopa, docker, )
הקורסים האלה מבוקשים ממש.
יש לי נסיון בחלק מהתחומים הנ"ל
השאלה שלי היא אחרת
איפה לחפש עבודה?
למשרות בפיתוח חיפשתי באתרים או קבוצות ייעודיות
אבל למשרות בסמנרים איך אפשר לחפש
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לא כזה קשה לברר מי המרכזות של המגמות בעיר שלך
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה