הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
צום תשעה באב לתורמי כליה ומושתלים
ידידי "מתנת חיים" יקרים, שלום
לשאלת רבים, לקראת יום צום תשעה באב, בו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, להלן הבהרה בנוגע לצום עבור אלו שתרמו כליה ועבור המושתלים.
בתחילה נכתוב בקצרה את ההלכה למעשה, ובהמשך נרחיב מעט עבור המתענינים להבין יותר.
בקצרה
תורמי כליה
מי שתרם כליה בשנה האחרונה, ימנע מלצום בתשעה באב, [לגבי יום כיפור, הדין שונה ותבוא הודעה נפרדת.]
לאחר שנה מתרומת הכליה, אפשר לצום כרגיל כאחד האדם. (כמובן למי שאין לו בעיות מיוחדות חריגות).
תורמי כליה שצמים - יזהרו שלא להתייבש, לפיכך יש להימנע ממאמץ גופני גדול במקום חם, ולהשתדל לשהות במקום ממוזג.
מושתלי כליה
מושתלים אינם צמים בשום אופן, ועליהם לשתות הרבה כמקובל בכל יום.
מי שאינו צם, יכול גם לאכול וגם לשתות כל כמות שירצה, אך ראוי שיהיה זה ממאכלים פשוטים ולא מטעמים מענגים, כדי שישתתף בצער הציבור.
[לעומת זאת מי שמנוע מלצום ביום הכיפורים, חלים עליו מגבלות שונות של אכילה לשיעורים וכו', עליהם יפורט במועד.]
בהרחבה:
נתונים רפואיים
תורם כליה לאחר החלמתו הראשונית הוא אדם בריא לכל דבר ב"ה.
במידה מסוימת אפילו בריא יותר מכלל האוכלוסיה הממוצעת, שכן הוא נבדק ביסודיות טרם תרומתו ונמצא שייך לקבוצת הבריאים[סיכון מופחת לאבנים בכליות, לסוכרת וללחץ דם גבוה]
השפעת צום עלתורמי כליה, לא נבדקה מעולם בשום מחקר רפואי מוסמך של מערכת רפואה מערבית, לא נכתבה על כך שום עבודה בשום שפה ומדינה, (בדוק!) למעט במספר מדינות מוסלמיות , כמו קטאר ואיחוד האמירויות, שם בוצעו מחקרים סביב צום הראמדאן, שמסקנותיהם היו שאין השפעה שלילית לצום על תורמי הכליה, אולם לא ברור עד כמה מחקרים אלו מוסמכים ומהימנים, שכן הם בוצעו על ידי גופים שלא ברורה רמתם המחקרית, וכן נבדקו אנשים שצמו מקסימום 16 שעות רצופות ולא 25 שעות כמו בצומות שלנו,מאידך הנבדקים צמו ימים רבים רצופים כנהוג אצל המוסלמים.
לאור האמור, ההמלצות של הרופאים כאן נשענות על הערכה וסברה בלבד, ולא על בסיס מחקר מסודר.
מבירור אצל גדולי הרופאים בארה"ב ובאנגליה, עולה שלדעתם תורם כליה יכול לצום לגמרי ככל אדם, כבר שבועות בודדים אחר תרומת הכליה, בוודאי שתוך 3 חודשים.
בארץ קיימת מרפאה אליה מגיעים רבים מתורמי כליה לשעבר לביקורת סדורה, בבית החולים השרון בפתח תקווה, לפני כשנה ערכנו מפגש גדול בהשתתפות הצוות המנוסה שם והדעות נחלקו בין ההימנעות מלצום למשך מחצית השנה מהניתוח כדעת מרבית הרופאים לבין המחמירים שהעדיפו למנוע צום עד שנה ממועד הניתוח.
הנימוק להימנעות הוא מפני שבתקופה הראשונה לאחר התרומה, הכליה הנותרת בגופו של התורם עוברת תהליך של התפתחות וגדילה, על מנת "לפצות" את הגוף על היעדר הכליה שהוצאה. בתקופה זו יש להימנע מלהגיע למצב של התייבשות, ולאפשר לגוף לבנות את עצמו. בשל כך ממליצים הרופאים להימנע מלצום בתקופה הראשונה לאחר תרומת הכליה.
משך הזמן לאחר התרומה המוגדר כתקופה ראשונה, מצוי כאמור במחלוקת בין הרופאים. אף כי מוסכם כמעט על כולם שלאחר שעברה שנה מהתרומה, אפשר לצום כרגיל.
לגבי אכילה, אין כל חולק כי תורם כליה לא זקוק לאכול כלום מעבר לשאר בני אדם, הנדון הוא אך ורק על שתיה.
למעשה להלכה
הואיל ויש דעות בין הרופאים, אף כי במיעוט, כי ראוי להימנע מלצום משתיה, עד שנה לאחר תרומת הכליה, לפיכך הורו לי רבים מגדולי הפוסקים להורות לתורמים שלא לצום בשנה ראשונה.
בדיון מעמיק שהתקיים בערב יום כיפור בשנה שעברה, אצל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א בהשתתפות עשרות רבנים ורופאים נקבע כדלהלן:
בשאר צומות מלבד יום כיפור, מי שתרם כליה בשנה האחרונה, ימנע מלצום בתשעה באב, וכמובן גם לא בי"ז בתמוז, עשרה בטבת, צום גדליה ותענית אסתר.
לאחר שנה מתרומת הכליה, אפשר לצום כרגיל כאחד האדם. (כמובן למי שאין לו בעיות מיוחדות חריגות).
תורמי כליה שצמים - יזהרו שלא להתייבש, לפיכך יש להימנע ממאמץ גופני גדול במקום חם, ולהשתדל לשהות במקום ממוזג.
מושתלי כליה,מושתלים אינם צמים בשום אופן, ועליהם לשתות הרבה כמקובל בכל יום.
מי שאינו צם, יכול גם לאכול וגם לשתות כל כמות שירצה, אך ראוי שיהיה זה ממאכלים פשוטים ולא מטעמים מענגים, כדי שישתתף בצער הציבור.
גם הנצרכים לאכול בתשעה באב, אל יתראו בפני הציבור כשהם אוכלים, ולא ינהגו עידונים בעצמם, אלא יאכלו מה שנצרך לבריאות הגוף, ובצינעה, וכל שאר דיני התענית חלים עליהם.
תפלין
מנהג האשכנזים ועוד קהילות, שאין מתעטרים בטלית ותפלין עד המנחה. מי שנצרך לאכול בתשעה באב בבוקר, יכול לאכול קודם הנחת תפלין, מפני שהכול רגילים להניחן בתפילה ואין חשש שכחה (האדר"ת). משהגיע חצות היום, ראוי שיניח תפילין ואח"כ יאכל, ובמנחה יניחם שוב.
עליה לתורה, 'נחם' ו'עננו'
מי שאוכל בתשעה באב, יכול לעלות לתורה בשחרית, אבל לא יעלה לתורה במנחה – שהיא קריאה שמיוחדת לתענית. (וכן בעל הקורא יהיה מי שמתענה).
מי שאוכל כרגיל מהבוקר לא יאמר 'עננו' בתפילה, אבל אומר 'נחם'.
מי שהתחיל להתענות ולא השלים תעניתו יאמר 'עננו... ביום צום התענית הזה (במקום 'תעניתנו')'.
לגבי יום כיפור, הדין שונה, ועליו תבוא בעזרת השם הודעה נפרדת במועדה.
אמרו חז"ל כי בית המקדש חרב, בעוון שנאת חינם, המעשה האצילי של נתינה לזולת ממניע של אהבת ישראל, הינו חלק מהתיקון לסיבת החורבן, יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה השלימה וצום החמישי , יהפוך לנו השי"ת לשמחה וליום טוב
הרב ישעיהו הבר
יו"ר "מתנת חיים"
ידידי "מתנת חיים" יקרים, שלום
לשאלת רבים, לקראת יום צום תשעה באב, בו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, להלן הבהרה בנוגע לצום עבור אלו שתרמו כליה ועבור המושתלים.
בתחילה נכתוב בקצרה את ההלכה למעשה, ובהמשך נרחיב מעט עבור המתענינים להבין יותר.
בקצרה
תורמי כליה
מי שתרם כליה בשנה האחרונה, ימנע מלצום בתשעה באב, [לגבי יום כיפור, הדין שונה ותבוא הודעה נפרדת.]
לאחר שנה מתרומת הכליה, אפשר לצום כרגיל כאחד האדם. (כמובן למי שאין לו בעיות מיוחדות חריגות).
תורמי כליה שצמים - יזהרו שלא להתייבש, לפיכך יש להימנע ממאמץ גופני גדול במקום חם, ולהשתדל לשהות במקום ממוזג.
מושתלי כליה
מושתלים אינם צמים בשום אופן, ועליהם לשתות הרבה כמקובל בכל יום.
מי שאינו צם, יכול גם לאכול וגם לשתות כל כמות שירצה, אך ראוי שיהיה זה ממאכלים פשוטים ולא מטעמים מענגים, כדי שישתתף בצער הציבור.
[לעומת זאת מי שמנוע מלצום ביום הכיפורים, חלים עליו מגבלות שונות של אכילה לשיעורים וכו', עליהם יפורט במועד.]
בהרחבה:
נתונים רפואיים
תורם כליה לאחר החלמתו הראשונית הוא אדם בריא לכל דבר ב"ה.
במידה מסוימת אפילו בריא יותר מכלל האוכלוסיה הממוצעת, שכן הוא נבדק ביסודיות טרם תרומתו ונמצא שייך לקבוצת הבריאים[סיכון מופחת לאבנים בכליות, לסוכרת וללחץ דם גבוה]
השפעת צום עלתורמי כליה, לא נבדקה מעולם בשום מחקר רפואי מוסמך של מערכת רפואה מערבית, לא נכתבה על כך שום עבודה בשום שפה ומדינה, (בדוק!) למעט במספר מדינות מוסלמיות , כמו קטאר ואיחוד האמירויות, שם בוצעו מחקרים סביב צום הראמדאן, שמסקנותיהם היו שאין השפעה שלילית לצום על תורמי הכליה, אולם לא ברור עד כמה מחקרים אלו מוסמכים ומהימנים, שכן הם בוצעו על ידי גופים שלא ברורה רמתם המחקרית, וכן נבדקו אנשים שצמו מקסימום 16 שעות רצופות ולא 25 שעות כמו בצומות שלנו,מאידך הנבדקים צמו ימים רבים רצופים כנהוג אצל המוסלמים.
לאור האמור, ההמלצות של הרופאים כאן נשענות על הערכה וסברה בלבד, ולא על בסיס מחקר מסודר.
מבירור אצל גדולי הרופאים בארה"ב ובאנגליה, עולה שלדעתם תורם כליה יכול לצום לגמרי ככל אדם, כבר שבועות בודדים אחר תרומת הכליה, בוודאי שתוך 3 חודשים.
בארץ קיימת מרפאה אליה מגיעים רבים מתורמי כליה לשעבר לביקורת סדורה, בבית החולים השרון בפתח תקווה, לפני כשנה ערכנו מפגש גדול בהשתתפות הצוות המנוסה שם והדעות נחלקו בין ההימנעות מלצום למשך מחצית השנה מהניתוח כדעת מרבית הרופאים לבין המחמירים שהעדיפו למנוע צום עד שנה ממועד הניתוח.
הנימוק להימנעות הוא מפני שבתקופה הראשונה לאחר התרומה, הכליה הנותרת בגופו של התורם עוברת תהליך של התפתחות וגדילה, על מנת "לפצות" את הגוף על היעדר הכליה שהוצאה. בתקופה זו יש להימנע מלהגיע למצב של התייבשות, ולאפשר לגוף לבנות את עצמו. בשל כך ממליצים הרופאים להימנע מלצום בתקופה הראשונה לאחר תרומת הכליה.
משך הזמן לאחר התרומה המוגדר כתקופה ראשונה, מצוי כאמור במחלוקת בין הרופאים. אף כי מוסכם כמעט על כולם שלאחר שעברה שנה מהתרומה, אפשר לצום כרגיל.
לגבי אכילה, אין כל חולק כי תורם כליה לא זקוק לאכול כלום מעבר לשאר בני אדם, הנדון הוא אך ורק על שתיה.
למעשה להלכה
הואיל ויש דעות בין הרופאים, אף כי במיעוט, כי ראוי להימנע מלצום משתיה, עד שנה לאחר תרומת הכליה, לפיכך הורו לי רבים מגדולי הפוסקים להורות לתורמים שלא לצום בשנה ראשונה.
בדיון מעמיק שהתקיים בערב יום כיפור בשנה שעברה, אצל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א בהשתתפות עשרות רבנים ורופאים נקבע כדלהלן:
בשאר צומות מלבד יום כיפור, מי שתרם כליה בשנה האחרונה, ימנע מלצום בתשעה באב, וכמובן גם לא בי"ז בתמוז, עשרה בטבת, צום גדליה ותענית אסתר.
לאחר שנה מתרומת הכליה, אפשר לצום כרגיל כאחד האדם. (כמובן למי שאין לו בעיות מיוחדות חריגות).
תורמי כליה שצמים - יזהרו שלא להתייבש, לפיכך יש להימנע ממאמץ גופני גדול במקום חם, ולהשתדל לשהות במקום ממוזג.
מושתלי כליה,מושתלים אינם צמים בשום אופן, ועליהם לשתות הרבה כמקובל בכל יום.
מי שאינו צם, יכול גם לאכול וגם לשתות כל כמות שירצה, אך ראוי שיהיה זה ממאכלים פשוטים ולא מטעמים מענגים, כדי שישתתף בצער הציבור.
גם הנצרכים לאכול בתשעה באב, אל יתראו בפני הציבור כשהם אוכלים, ולא ינהגו עידונים בעצמם, אלא יאכלו מה שנצרך לבריאות הגוף, ובצינעה, וכל שאר דיני התענית חלים עליהם.
תפלין
מנהג האשכנזים ועוד קהילות, שאין מתעטרים בטלית ותפלין עד המנחה. מי שנצרך לאכול בתשעה באב בבוקר, יכול לאכול קודם הנחת תפלין, מפני שהכול רגילים להניחן בתפילה ואין חשש שכחה (האדר"ת). משהגיע חצות היום, ראוי שיניח תפילין ואח"כ יאכל, ובמנחה יניחם שוב.
עליה לתורה, 'נחם' ו'עננו'
מי שאוכל בתשעה באב, יכול לעלות לתורה בשחרית, אבל לא יעלה לתורה במנחה – שהיא קריאה שמיוחדת לתענית. (וכן בעל הקורא יהיה מי שמתענה).
מי שאוכל כרגיל מהבוקר לא יאמר 'עננו' בתפילה, אבל אומר 'נחם'.
מי שהתחיל להתענות ולא השלים תעניתו יאמר 'עננו... ביום צום התענית הזה (במקום 'תעניתנו')'.
לגבי יום כיפור, הדין שונה, ועליו תבוא בעזרת השם הודעה נפרדת במועדה.
אמרו חז"ל כי בית המקדש חרב, בעוון שנאת חינם, המעשה האצילי של נתינה לזולת ממניע של אהבת ישראל, הינו חלק מהתיקון לסיבת החורבן, יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה השלימה וצום החמישי , יהפוך לנו השי"ת לשמחה וליום טוב
הרב ישעיהו הבר
יו"ר "מתנת חיים"
Reactions: שמואלזון1 //