דרוש מידע הורה אחד שקם מוקדם, והשני מאוחר, זה מספיק בשביל שיקומו מוקדם?

[rivkic]

בדוגמאות אישית מעבירים מידות, תפיסות חיים
שעות שינה זה נטו עניין של הרגל
תשכיבו אותם בזמן, תעירו בזמן ותסיימו סיפור.
אה,
לגילאי העשרה לא חושבת שיש איך לעזור בנושא

 

[כובע הנזיר]

אולי הדוגמא אישית עובדת רק כשהיא הרמטית בלי חורים.
כשאבא ואמא מלמדים שזה אפשרי לפעמים.
אז אני גם יכול לאפשר לעצמי כשאני רוצה

אתה נכנס לפרטים
כל אדם יכול למצוא דוגמא למשהו שההורים שלו עושים באופן הרמטי בלי חורים, והילדים באופן ב.

ההורים שלי למשל התעמלו ושמרו על תזונה מאוזנת מאז שאני זוכרת אותם ועד היום.
(יש לי שתי אחים שמנהלים אורח חיים דומה)
לי נותר רק לקנא. אני ממש לא שם.

ההורים שלי היו מחויבים לקהילה ולרב באופן עמוק.
אני לא.

וכו וכו וכו'

 

[שפרה ר.]

אוהו.
זה ממש מעניין.
שאלה קטנה האלו שקמים מאוחר הכוונה עד 8 או ממש מאוחר....
כי אם הם לפחות מתחילים סדר יום בשעה סבירה יתכן שהם למדו את זה מהבית. ומתמרחים קצת כי זה זורם...
אלא אם כן תגידו שהם מתחילים סדר יום ממש מאוחר בניגוד להורים שאז זה ממש מעניין.
דבר נוסף ההורים שתקתקו זה היה גם בשבת? חופש ? או רק לריצה לעבודה?
כי אם זה רק לעבודה ובחופש לדוגמא הם חיבקו חזק את הפוך עד מאוחר אז זה לא כ"כ דוגמא

ההורים שלי שתיהם קמים מוקדם.
בחופשות אבא שלי קם רגיל (בעבר בשבע, כיום נץ), ואמא שלי הכי מאוחר בתשע, לעיתים נדירות מאוד. בד"כ לפני שמונה.
כבני עשרה קמנו בשעות מאוחרות (הבנים לא, הם קמו לתפילות לפי סופי הזמנים), הבנות בקושי קמו לחצות.
כיום כולם מנהלים סדר יום קלאסי של תפילות ויציאת לעבודה/כולל, אבל זו לא רק בגלל הדוגמא האישית אלא בעיקר כי החיים מחייבים, א"א לנחות לעבודה בעשר

 

[שפרה ר.]

אם השאלה היא באופן כללי יותר על דוגמא אישית - לכל אחד מההורים יש את החוזקות והחולשות שלו, ולא תמיד חייבים ששתיהם יהיו אותו דבר בשביל ללמוד מהם.
ילד יכול לקחת את האמת של אבא שלו, את החסד של אמא שלו ועוד.
אם ההורה השני מראה סלידה או התנגדות לנושא זה כמובן ישפיע, אבל אם הוא רק לא מושלם באותו תחום זה לא בהכרח ימנע מהילד ללמוד זאת מההורה שכן חזק בזה

 

[ראובן גרשנוביץ]

בדוגמאות אישית מעבירים מידות, תפיסות חיים
שעות שינה זה נטו עניין של הרגל
תשכיבו אותם בזמן, תעירו בזמן ותסיימו סיפור.
אה,
לגילאי העשרה לא חושבת שיש איך לעזור בנושא

אם יש פעמים שקורה שהאבא לדוגמא קם אחרי סוז''ת אפילו אם זה רק מידי פעם
אז למה כשהוא מגיע להעיר את הבן שלו לזמן תפילה שהבן שלו יקשיב לו?
כך שלדעתי זה לא רק ענין של הרגל

 

[תודה על חיים...]

בעיקרון אנחנו יורשים הרבה התנהגיות מהבית לא תמיד שמים לב מאיפוה השורש, גם אם יש התנהגות שאנחנו
ננהג הפוך מהבית לעיתים זה גם מהבית... קיבלנו ריאקציה...
ראינו כמה חשוב להתנהל אחרת. בגלל שראינו כמה התנהגות מסוימת שלילית.
לקום מאוחר. זה לא כזה נוראי. ולכן הרבה מרשים לעצמם להתחיל את היום בתשע בבוקר.ולעיתים גם אחרי....
השאלה אם אנו כהורים צריכים להשכיל שזה משפיע דרמטית ולנסות לאמץ התנהגות נכונה ומושכלת בעצמינו
למען הילדים. וגם אם זה מצריך מאמץ משותף של שניהם למען הילדים או שכל אחד שעושה צעד זה מספיק.

אנחנו גם יורשים אופי וצרכים, פיזית
אני מגיעה מבית שאחד ההורים צריך שינה (קם בד"כ בשניה האחרונה שאפשר, ישן צהרים כשאפשר וכו'), והשני ישן מינימום שעות וטוב לו.
בקטע של ירושה, חלק מהילדים באמת לא זקוקים לשינה וחלק נזקקים נואשות לשינה (ואיכשהו הם גם בסוף יותר חרוצים, קמים אולי מאוחר, אבל מספיקים כמו 10 אנשים בכל שניה אפשרית)