דרוש מידע הוריך גרושים!

[SHILATI]

@בתהליך וואהו.
אמיץ מצדך.
הרבה הרבה הצלחה וס"ד!

 

[אחד הטיפשים]

אחרי הסיפורים שנכתבו פה, יהיה לי קשה לישון הלילה,
כמה צריך להודות....

לא דנה, שמעתי על ילדים להורים כאלה, זה זוועה מה שקורה להם.
להיות ליד הילד בהשגחה ולתת לאבא שתי דקות לא קורה כלום.
אם זה לקחת את הילד למקום אחר, יש כאן שאלה מה פס"ד!!
הייתם רוצים שהילד שלכם יחווה הגעה של משטרה לגן???? לא הבנתי.

קשה מאוד לשמוע, כמו שכבר כתבתי......

רק שאף פעם לא נבין מישהו אחר עד הסוף...
לפעמים זה מלחץ מטורף, לפעמים הוא הצליח להשניא את עצמו עליה כ"כ וכו'


(מכיר אישית כמה סיפורים שאחרי ששמעתי סיפור מצד אחד לא היה אפשר שלא לישנוא את הצד השני, אבל כששומעים אח"כ מהצד השני, מבינים שיש עוד הסתכלות,)

 

[stars]

אם הבנתי נכון הוא בא להגיד שמובלת כאן איזו שהיא מוסכמה שחייבים להכיל כל התנהגות של גרוש, בלי יוצא מן הכלל.
כאילו להורים מותר להתעלל בילדיהם, וזו לא גוזמה מול המציאות בשטח. [לא מעט פעמים]
ואחר כך לבוא לחברה בטענה על חוסר רגישות.
וחלילה וחלילה אין בדברי כדי להצדיק צל צילה של פגיעה הקטנה ביותר.
אך כשזה מגיע מהורה שרגשות וחיי ילדיו הפכו ללא רלוונטים כשמדובר בחייו הוא, זה נשמע לא טוב.
התנהגות שלילית צריכה להיות מוקעת בכל מקרה ומצב.
תחשבו שיתחילו להכיל בן זוג אלים. כי הוא מסכן ומי יודע מה עבר. ואי אפשר לדון.

אמת. אם אני יודע על אדם שמתעלל בילדיו (בפרט אם זה רק כדי להתנקם בגרושתו) - אשפוט אותו לרעה ואוקיע את מעשיו.
אבל בכמה מהמקרים אנחנו אכן יודעים מה באמת קרה?

הנה שני סיפורים שנתקלתי בהם מכלי ראשון:

ביישוב בו גדלתי היתה משפחה גרושה שאביה גר בחו״ל עם חלק מילדיו והאם נותרה ביישוב עם חלק מילדיה.
כל הילדים בשכונה ראו באבא המסתורי דמות מפלצתית ומאיימת שחטף חלק מילדי המשפחה ולא חדלו מלדבר אודותיו רעה.
והנה, לאחר 20 שנה (!), בהיותי כבר אברך, יצא לי לדבר עם חבר טוב שלי (של כמה וכמה שנים) בשיחה שנסובה אודות אותה משפחה.
מה מתברר? שהחבר הזה הוא אחיין של אותה אישה, והוא מספר לי בדיוק את הצד השני בסיפור! הוא סיפר כמה האם היא זו שהיתה מפלצתית והאב פשוט סבל ממנה מרורים עד שלא היתה לו ברירה אלא לברוח לחו״ל לפני שהיא תכניס אותו לכלא. כלומר הוא דיבר נגד דודה שלו! (לא אכנס לסיבה בגינה היה זה לשון הרע לתועלת).
מצאתי את עצמי בהלם. שנים ע״ג שנים גדלתי בידיעה שהמשיכה עמי לתוך חיי הבוגרים, שהאם היא הקרבן, ופתאום אני שומע צד הפוך לחלוטין.

איזה מן הצדדים נכון? אין לי מושג. אבל לפחות אני יודע שאין לי מושג.

סיפור שני (שארע ממש לא מזמן):

חבר טוב שלי אב לשני ילדים התגרש לפני כמה שנים (ב״ה כבר נשוי שוב), ובאחת הפעמים שהילדים היו אצלו בשבת הוא נאלץ להעניש את אחד הילדים.
במוצ״ש האם (גרושתו) שמעה על כך, ופנתה למרכז קשר כשהיא מעלילה עליו שהוא התעלל בילדים!
עכשיו שתבינו, חבר שלי הוא אדם עדין נפש שלא מסוגל לפגוע בזבוב, אבל לגרושתו יש חשבון לסגור איתו ולכן היא לא בוחלת באמצעים להתנקם בו גם כשזה בא על חשבון ילדיה!
מבלי לשמוע את טענת אבי הילדים - הרשויות שללו ממנו את הזכות לראות את ילדיו עד לזימון לשימוע, כשהם מציינים מראש שללא כל קשר לתוצאות השימוע - הוא יצטרך להיפגש עם ילדיו עשרה פגישות במרכז קשר (שזה אומר פגישה בנוכחות אדם שלישי ממחלקת הרווחה וכו׳), ורק אז יוחלט אם הוא יוכל להיפגש עם ילדיו כרגיל.
כשחבר שלי טען שזה לא הוגן ששוללים ממנו זכות בסיסית שכזו מבלי לשמוע את הצד שלו, הם הגיבו שכך אומר החוק... (אגב, בעניינים כאלו אף פעם לא דורשים מהאישה ראיות, רק מהגבר. תשפטו את הצדק בעצמכם).
אופיינית לבירוקרטיה הזוועתית, הזימון לשימוע היה 4 חודשים לאחר המקרה. כלומר 4 חודשים הוא לא ראה את ילדיו כלל ועיקר!
לאחר השימוע אמרו לו האחראים / שופטים / איך שתרצו לקרוא להם, שמדובר בשערוריה של ממש: לא היתה שום עילה לכל הבלגן הזה, האם התעללה בילדיה ובגרוש שלה בלי שום סיבה, וכל העלילה מופרכת מיסודה, אבל מכיון שידיהם כבולות לחוק ה״צדק״ - הוא יאלץ לערוך את עשרת הפגישות בנוכחות אדם שלישי.

כל אדם שישמע את הסיפור הזה מהאם, יאמין ללא כחל ושרק שהאב אדם מתעלל. אבל כל אדם ששמע את הסיפור מהאב - מאמין לו ללא כחל ושרק.

 

[TYPE:{programmer}]

זה באמת מאד משמעותי לילדים. כשמישהו אחד מחליט לצאת מהמלחמה זה עובד.

אצלכם כן,
יש מקרים אחרים שלא.
"זכיתי" להיוודע לצערי
על המון רכילויות ושקרים
שהפיצה גרושתו של ידיד שלי.
הוא לא אמר מילה.
לאחר תקופה דיברתי במקרה עם רב השכונה
על נושא אחר לגמרי,
ואיכשהו יצא שאמרתי לו משהו (סתם משהו, לא קשור לכלום) על הידיד,
והרב הסתכל עלי עם רמז לדמעות בעיניים
ואמר לי:
אתה יודע איזה צדיק היהודי הזה?
עליו עומד העולם!!!
הוא חווה השפלות ודברים נוראים
ממשפחת גרושתו (משפחה קשה וכוחנית)
ולא אומר דבר!!!

אז ככה שלצערי זה לא תמיד נכון....

 

[stars]

חשוב לי גם לציין ששנינו הבנו שלטובת הילדים נהיה בשיתוף פעולה
וב"ה אנחנו מתנהלים בשיתוף פעולה מלא ובכבוד הדדי.
משתפים אחד את השני בכל צורך של הילד ממבחינה רגשית-טכנית וכו, הצלחה של הילד מעשה טוב וכו.
זה באמת מאד משמעותי לילדים. כשמישהו אחד מחליט לצאת מהמלחמה זה עובד.

דוגמה למופת לתעצומות נפש!
אנשים שומעים על זוג שהתגרש שמתנהל בצורה טובה למען הילדים, ואומרים ״יופי, טוב שיש להם שכל״. לא קולטים כמה צריך מעבר לשכל וחכמה ופיקחות. כמה צריך לספוג ולהבליג. כמה עוצמות נפשיות צריך בשביל ״להתנהל בצורה טובה למען הילדים״.
זה משפט אחד שכולל בתוכו כ״כ הרבה, וזוג שעושה את זה ראוי למדליה. וכשרק אחד מבני הזוג עושה את זה, המדליה שלו צריכה להיות גם מזהב טהור.
כל הכבוד וההערכה!

 

[מרובע]

אולי עכשיו כשיש ממשלה שיש בה יותר אנשים "משלנו" ישנו מעט את החוק הפמיניסטי המזעזע שבכל שלבי הגירושין האשה היא המלך וכל מילה שלה יכולה להכניס את האיש למאסר או להרחקה או שלילת הסדרי הראייה.
והיא יכולה לדרוש גט בכוח ע"י עונשים ועינויים לבעל (שבהרבה מקרים הגט בכלל פסול בגלל זה)
והיא מחליטה על הכל, וגם מקבלת על הילדים סכומים אסטרונומיים שרובם לא נצרכים להם בכלל.

 

[TYPE:{programmer}]

אולי עכשיו כשיש ממשלה שיש בה יותר אנשים "משלנו" ישנו מעט את החוק הפמיניסטי המזעזע שבכל שלבי הגירושין האשה היא המלך וכל מילה שלה יכולה להכניס את האיש למאסר או להרחקה או שלילת הסדרי הראייה.

ממש נכון ועצוב.
מכיר הרבה מקרים ש"צדיק ורע לו"....
ולא ניתן לתאר את סבלו
כשבנוסף להכל הוא גם משלם מזונות מנופחים
וגם לא זוכה לראות את ילדיו

והיא יכולה לדרוש גט בכוח ע"י עונשים ועינויים לבעל (שבהרבה מקרים הגט בכלל פסול בגלל זה)

"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני...."

והיא מחליטה על הכל, וגם מקבלת על הילדים סכומים אסטרונומיים שרובם לא נצרכים להם בכלל.

לא תמיד,
אבל הרבה פעמים זה נכון.
מכיר מקרוב זוג (לשעבר)
שהאישה רצתה אלפי שקלים על שני ילדים
ואיימה על הגרוש שלה במשטרה
(וגם קיימה את האיום )
הוא כמעט נכנס לכלא בגלל הסחיטה שלה

 

[לואיזה]

קראתי את כל השרשור הזה ככה בשקט.
ויש לו הרבה תועלת, ויש בו הרבה כנות ואמת,
והרבה חלקים של לב יהודי רחמן, שמרגש לפגוש.
יש לי הרבה מה לומר, אני מאד מוצפת,
זה הולך להיות ארוך, אז רק לבעלי סבלנות ולב חזק
גרושה, , לא מזמן, עם 3 ילדים, באתי לסיפור הזה בלי הרבה מידע ולשם הקב"ה הוביל.
מנסה להאמין שברחמים. משתדלת לקבל את המציאות. בתהליך.

חשוב לי לציין שכמה שחיי הנישואים היו מורכבים וגורמי סבל אמיתי.
המציאות היא לא שחור לבן כלכך כמו שהרגשתי כאן בשרשור,
נכון שהיה צריך לעשות את זה, ולא היתה אפשרות להמשיך,
אבל באותה מידה, אני באבל, אבל כואב ויומיומי.
אבל כואב על בעלי ועל המשפחה שלנו. אבדתי בעל וחלום של משפחה.
בכל חלק קשה היו גם ימים יפים וזמנים של ביחד ומשפחה,
אין דבר כזה הכל רע, הכל טוב. בכל אדם יש חלקים טובים ופחות.
כמה שהיינו רוצים שהמציאות תהיה שחור לבן -היא קצת יותר מורכבת....

כשזה קרה אני יודעת על כמה ספסלים דברו עלינו...
והרגשתי את עצמי שוחה בתוך שלולית של דם.
מי הרשה לכם לדבר עלי? על מה שהיה ביננו?
למה חברה טובה שיום אחד התפרקתי וספרתי לה העבירה מידע לכל השכונה?
למה חברה אחרת מספרת שאמא אחרת מהכתה של הבת שלי (שאף פעם לא דברה איתי) התקשרה לברר מה קורה ביננו?
בכלל- מי הרשה לדבר? בתורה מותר לדבר על גירושים? על משפחות?
בבקשה אם אתם שומעים על משפחה כזאתי. תשתקו. תברחו. אל תפתחו שיח. זה דיני נפשות.
ואני מבינה ממש למה לשון הרע זה תולדה של רוצח.
אני בפירוש לא סולחת לאף אחד שדבר עלינו.
בדקתם גם מה קורה אחר כך ואיך היחסים ביננו היום? איך הילדים?
רק לכלוך. נכון זה לשון הרע עסיסי, אבל מדובר גם במקומות האלה,
אולי בעצם, לשון הרע מדבר בדיוק על המקומות האלה?
מי הרשה לאשה\בעל ללעוס ולדבר על השכנים שלו , גם אחד עם השני? זה מותר?

במוסדות הלימוד של הילדים אנחנו (גם הצד השני) לא מספרים
במיוחד בחודשים הראשונים של השנה (וגם לילדים יש את התבונה הזאתי)
מחכה לאסיפת הורים בה המורה,
ברחמי ה' ובחסדיו אומרת לי: "הילדה שלך סמל לבריאות הנפש בכתה, מתקשרת. בוגרת"
"הילדה שלך מוערצת על ידי המורות, הכי בוגרת בכתה"
חוץ מהקטן (שמדבר הרבה שהגננת אמרה לי:"לא רואים עליו שהוא ילד להורים גרושים"
ואז לא אכפת לי שידעו את הסיפור ולמה?
אני בעצמי מורה ביסודי ואני רואה את העליונות של המורות על הסיפורים, לצערי הרב,
עד שלא הייתי כזאתי לא היה לי אכפת, עד שאני שומעת- זאתי ההורים שלה גרושים ולכן..
האבא עשה ככה האמא עשתה ככה ...
"תגידי, זאתי ההורים גרושים?" בלי קשר לכלום. סתם. ועוד כל מיני סיפורים עסיסיים.
למה הרכילות הזאתי והעליונות הזאתי? יש עזרה עניינית לתלמיד ויש עליונות ולכלוך.

ולי אישית גם לא נעים לספר על עצמי, אני ישר רואה את המבטים והתגובות והלחשושים והסטיגמות...
למי יש כח לעמוד בבית דין צולב כזה? יש לי ב"ה מספיק התמודדויות בחיים...
חוץ מאנשים שאני יודעת, שהם אנשים בעבודה עצמית, שרואים מעבר למעטפת....

חשוב לי גם לציין שאשה גרושה מתמודדת לבד וזה קשה.
נפשית-רגשית-כלכלית-גידול ילדים-עבודה-בית
תחשבו מה הבעל\האשה שלכם עושה בבית, את כל זה צד אחד עושה לבד.
מבחינה כלכלית, אין עזרה משום מקום. וזה באמת התמודדות יומיומית להשתקם ולהקים בית שפוי על הרגליים..
חשבתם פעם אולי תוכלו להושיט יד (אפילו קטנטנה) לאשה כזאתי? אולי לקחת את הילד לגן פעם בשבוע?
(היא צריכה לרוץ לעבודה... וחייבת לעבוד ולגדל..)

חשוב לי גם לציין ששנינו הבנו שלטובת הילדים נהיה בשיתוף פעולה
וב"ה אנחנו מתנהלים בשיתוף פעולה מלא ובכבוד הדדי.
משתפים אחד את השני בכל צורך של הילד ממבחינה רגשית-טכנית וכו, הצלחה של הילד מעשה טוב וכו.
זה באמת מאד משמעותי לילדים. כשמישהו אחד מחליט לצאת מהמלחמה זה עובד.

לסיכום, נראה לי שאף אחד לא יכול לדון אנשים שהתנהגו כך או אחרת...
אתם אף פעם לא הייתם במקום הזה,
אז איך אפשר לדון את האבא את האמא? את הילדים? שמעתם את הסיפור?
אז אולי בעצם לא צריך לדון\לתייג\לחשוב\לדבר
פשוט לכבד ולהבין שזה מורכב? ולפזר אהבה ואור ואכפתיות? זה מה שבאמת צריך.

ומשהו קטן שהצליח לנחם אותי-
האשה נמשלה לשכינה, לשכינה הקדושה אין בית,
ואנחנו בגלות ולכן גם בתים מתפרקים וחווים חורבן,
כשהשכינה תחזר לביתה תהיה יותר סיעתא דישמיא לבניית בית.
יש כאלה שהקב"ה בחר אותם לחוות איתו את צער השכינה,
הלוואי שנצליח לתקן את סיבות החורבן ולתת לשכינה הקדושה אפשרות ומקום לבנות את ביתה.
אמן
בשורות טובות

כל מילה!
שולחת לך חיבוק חם

 

[00:00]

לא הולך, לא הכוונה לא בא לי, אלא צורת חיתון מהירה מדי.
אם בוועד שלי בישיבה (ליטאית, צדיקה, מהטובות.)
יש 4% גירושין תוך עד שנה מהחתונה, זה לא בגלל שהיו בעיות 'שלום בית'...

זה מאוד עצוב.
אגב, בלי להתערב לאנשים בחיים שמעתי לאחרונה על כמה חברות פצצות שהתגרשו כמה חודשים אחרי החתונה.
נראה שגירושין נהיתה אופציה ליותר ויותר אנשים וזה מזעזע!!
(מדברת בכללי, בלי להתייחס לכל מקרה לגופו)

 

[רוחי ב]

אולי עכשיו כשיש ממשלה שיש בה יותר אנשים "משלנו" ישנו מעט את החוק הפמיניסטי המזעזע שבכל שלבי הגירושין האשה היא המלך וכל מילה שלה יכולה להכניס את האיש למאסר או להרחקה או שלילת הסדרי הראייה.
והיא יכולה לדרוש גט בכוח ע"י עונשים ועינויים לבעל (שבהרבה מקרים הגט בכלל פסול בגלל זה)
והיא מחליטה על הכל, וגם מקבלת על הילדים סכומים אסטרונומיים שרובם לא נצרכים להם בכלל.

אוי נו באמת...
מכירה מקרוב שני סיפורים של קרובות משפחה שהתגרשו,
אצל אחת מהן בעלה מנע ממנה לראות את הילדים תקופה ארוכה עם עלילות שקריות,
ואצל השניה בעלה התחמק מתשלום המזונות, למרות שהילדים גדלים אצלה, כי הוא עובד בשחור והוכיח לבית הדין שאין לו הכנסות .
אם יש מישהו עם מידות רעות ורוצה למרר את החיים זה יכול להיות לצערנו כל אחד משני הצדדים.

 

[ext]

קודם כל גירושין ללא ילדים זה סיפור אחר, אבל שיהיה ברור שחוסר התאמה קל לא מחזיר אנשים הביתה, לצערינו יש מקרים שאחרי החתונה מתגלים דברים, אנשים שלא היו אמינים בפגישות והציגו משהו שונה ממש שהם באמת, ויש גם מקרים שזה חובה להתגרש, לאף אחד לא קל לחזור אחרי כמה חודשים או שבועות - במיוחד לאור הגיל הצעיר שמעניין אותם יותר מה יגידו אבל לצערינו מודעת מקרוב לסיפור כזה שכל מי שנשאל לגבי זה אמר חד משמעית להתגרש.

 

[שרוליק אלף]

מה הייתם עושים במקרה כזה :
אח של חברה שלי חזר מחוג בטוענה שהוא לא הולך לשם יותר,
המשפחה שלו נסתה להבין "מה קרה ?"
החרימו אותו כי ילד רע גילה לקבוצה שההורים שלו גרושים.
עכשו תעזרו לי להבין זה שההורים שלו גרושים מה זה אומר?
שצריך להחרים אותו? לבייש אותו ברבים? לגעת בנקודות כואבות?

למה אני חושבת שהילד גם ככה חווה טראומה והוא זקוק לתמיכה מבחוץ?
שמגיע לו מחיאות כפים שהוא נשאר שפוי?

 

[מרובע]

אוי נו באמת...
מכירה מקרוב שני סיפורים של קרובות משפחה שהתגרשו,
אצל אחת מהן בעלה מנע ממנה לראות את הילדים תקופה ארוכה עם עלילות שקריות,
ואצל השניה בעלה התחמק מתשלום המזונות, למרות שהילדים גדלים אצלה, כי הוא עובד בשחור והוכיח לבית הדין שאין לו הכנסות .
אם יש מישהו עם מידות רעות ורוצה למרר את החיים זה יכול להיות לצערנו כל אחד משני הצדדים.

מעניין אני תמיד שמעתי על האשה. בכל הגירושין שהכרתי (אבל באמת לא הכרתי הרבה מאוד. לא שהנשים יותר גרועות, אלא שיש להן יותר כוח בבית דין ולהבדיל בית משפט, ובגלל זה עורכי דין רצים אחריהם כי זה כסף שמן, הן יוצאות תמיד מהגירושין עשירות מאי פעם, לעומת גבר שלא שווה לעו"ד לייצג אותו כי כל הליך הגירושין זה יהיה רק סחיטה של אלפי שקלים ממנו ולא ישאר לו גרוש לשלם לעורך דין או בכלל לחיות לעצמו).

 

[שושי בורד]

מחילה, אבל אין שום קשר.
האפליה מתחילה בזה שאלו אשר מציאות החיים שלהם דרשה גירושין, מרגישים שהם עשו עוול למישהו...
ואת התחושה הזאת הם מנחילים גם לילדים.
צריך להסביר קודם כל, לבני ובנות הגרושים: אין לכם שום בעיה! זה שההורים שלכם היו צריכים להתגרש, לא נוגע אליכם בכלל! החברים שלכם מציקים לכם על זה? כי לא חינכו אותם למידות טובות! אם לא הייתם ילדי גרושים, היו מציקים לכם על דברים אחרים. תתבוננו בזה ותראו. ילדים לא מציקים רק לילדי גרושים.
(כמובן שזה לא מוריד את האחריות מעל הורי המציקים, ומעל מערכת החינוך, לחנך למידות טובות)

מדויק!

 

[רבקהא]

מעניין אני תמיד שמעתי על האשה. בכל הגירושין שהכרתי (אבל באמת לא הכרתי הרבה מאוד. לא שהנשים יותר גרועות, אלא שיש להן יותר כוח בבית דין ולהבדיל בית משפט, ובגלל זה עורכי דין רצים אחריהם כי זה כסף שמן, הן יוצאות תמיד מהגירושין עשירות מאי פעם, לעומת גבר שלא שווה לעו"ד לייצג אותו כי כל הליך הגירושין זה יהיה רק סחיטה של אלפי שקלים ממנו ולא ישאר לו גרוש לשלם לעורך דין או בכלל לחיות לעצמו).

בגירושין כל צד טוען שהוא המסכן-
אבל במציאות האישה משלמת מחיר הרבה יותר כבד על הגירושין, כך שלגיטימי שהיא תבקש לסדר את חייה הכלכליים:
ראשית, היא מגדלת לבד את ילדיה- על כל האמור כלכלית/רגשית/ פיזית וכד', כל מחלת ילד... כל תוספת שעות שהיא רוצה/צריכה להוסיף בעבודה דורש הרבה יותר אקרובטיקה- והיא לעיתים נאלצת לוותר על קידומים וכד'.
שנית, פרק ב'- לאישה עם ילדים הרבה יותר מורכב מאשר גבר

 

[TYPE:{programmer}]

לא חושב שזה רק בגלל ש:

"מרגישים שהם עשו עוול למישהו..." (Aארי)

מציאות שבציבור שלנו טוחנים הכל
ומדברים הכל על כולם
(בישיבה קראו לזה 'נכנסים לקישקעס של השני, לניתוח מקצועי' )
אז לא פלא שהילדים קולטים מה נאמר ובאיזה טון, באיזו מנגינה,
וקולטים בחושיהם הדקים את הסאב טקסט של הדברים,
ואז יוצאים מהבית ושופכים ה-כ-ל
על המסכן התורן

 

[מציאותית]

קראתי את כל השרשור הזה ככה בשקט.
ויש לו הרבה תועלת, ויש בו הרבה כנות ואמת,
והרבה חלקים של לב יהודי רחמן, שמרגש לפגוש.
יש לי הרבה מה לומר, אני מאד מוצפת,
זה הולך להיות ארוך, אז רק לבעלי סבלנות ולב חזק
גרושה, , לא מזמן, עם 3 ילדים, באתי לסיפור הזה בלי הרבה מידע ולשם הקב"ה הוביל.
מנסה להאמין שברחמים. משתדלת לקבל את המציאות. בתהליך.

חשוב לי לציין שכמה שחיי הנישואים היו מורכבים וגורמי סבל אמיתי.
המציאות היא לא שחור לבן כלכך כמו שהרגשתי כאן בשרשור,
נכון שהיה צריך לעשות את זה, ולא היתה אפשרות להמשיך,
אבל באותה מידה, אני באבל, אבל כואב ויומיומי.
אבל כואב על בעלי ועל המשפחה שלנו. אבדתי בעל וחלום של משפחה.
בכל חלק קשה היו גם ימים יפים וזמנים של ביחד ומשפחה,
אין דבר כזה הכל רע, הכל טוב. בכל אדם יש חלקים טובים ופחות.
כמה שהיינו רוצים שהמציאות תהיה שחור לבן -היא קצת יותר מורכבת....

כשזה קרה אני יודעת על כמה ספסלים דברו עלינו...
והרגשתי את עצמי שוחה בתוך שלולית של דם.
מי הרשה לכם לדבר עלי? על מה שהיה ביננו?
למה חברה טובה שיום אחד התפרקתי וספרתי לה העבירה מידע לכל השכונה?
למה חברה אחרת מספרת שאמא אחרת מהכתה של הבת שלי (שאף פעם לא דברה איתי) התקשרה לברר מה קורה ביננו?
בכלל- מי הרשה לדבר? בתורה מותר לדבר על גירושים? על משפחות?
בבקשה אם אתם שומעים על משפחה כזאתי. תשתקו. תברחו. אל תפתחו שיח. זה דיני נפשות.
ואני מבינה ממש למה לשון הרע זה תולדה של רוצח.
אני בפירוש לא סולחת לאף אחד שדבר עלינו.
בדקתם גם מה קורה אחר כך ואיך היחסים ביננו היום? איך הילדים?
רק לכלוך. נכון זה לשון הרע עסיסי, אבל מדובר גם במקומות האלה,
אולי בעצם, לשון הרע מדבר בדיוק על המקומות האלה?
מי הרשה לאשה\בעל ללעוס ולדבר על השכנים שלו , גם אחד עם השני? זה מותר?

במוסדות הלימוד של הילדים אנחנו (גם הצד השני) לא מספרים
במיוחד בחודשים הראשונים של השנה (וגם לילדים יש את התבונה הזאתי)
מחכה לאסיפת הורים בה המורה,
ברחמי ה' ובחסדיו אומרת לי: "הילדה שלך סמל לבריאות הנפש בכתה, מתקשרת. בוגרת"
"הילדה שלך מוערצת על ידי המורות, הכי בוגרת בכתה"
חוץ מהקטן (שמדבר הרבה שהגננת אמרה לי:"לא רואים עליו שהוא ילד להורים גרושים"
ואז לא אכפת לי שידעו את הסיפור ולמה?
אני בעצמי מורה ביסודי ואני רואה את העליונות של המורות על הסיפורים, לצערי הרב,
עד שלא הייתי כזאתי לא היה לי אכפת, עד שאני שומעת- זאתי ההורים שלה גרושים ולכן..
האבא עשה ככה האמא עשתה ככה ...
"תגידי, זאתי ההורים גרושים?" בלי קשר לכלום. סתם. ועוד כל מיני סיפורים עסיסיים.
למה הרכילות הזאתי והעליונות הזאתי? יש עזרה עניינית לתלמיד ויש עליונות ולכלוך.

ולי אישית גם לא נעים לספר על עצמי, אני ישר רואה את המבטים והתגובות והלחשושים והסטיגמות...
למי יש כח לעמוד בבית דין צולב כזה? יש לי ב"ה מספיק התמודדויות בחיים...
חוץ מאנשים שאני יודעת, שהם אנשים בעבודה עצמית, שרואים מעבר למעטפת....

חשוב לי גם לציין שאשה גרושה מתמודדת לבד וזה קשה.
נפשית-רגשית-כלכלית-גידול ילדים-עבודה-בית
תחשבו מה הבעל\האשה שלכם עושה בבית, את כל זה צד אחד עושה לבד.
מבחינה כלכלית, אין עזרה משום מקום. וזה באמת התמודדות יומיומית להשתקם ולהקים בית שפוי על הרגליים..
חשבתם פעם אולי תוכלו להושיט יד (אפילו קטנטנה) לאשה כזאתי? אולי לקחת את הילד לגן פעם בשבוע?
(היא צריכה לרוץ לעבודה... וחייבת לעבוד ולגדל..)

חשוב לי גם לציין ששנינו הבנו שלטובת הילדים נהיה בשיתוף פעולה
וב"ה אנחנו מתנהלים בשיתוף פעולה מלא ובכבוד הדדי.
משתפים אחד את השני בכל צורך של הילד ממבחינה רגשית-טכנית וכו, הצלחה של הילד מעשה טוב וכו.
זה באמת מאד משמעותי לילדים. כשמישהו אחד מחליט לצאת מהמלחמה זה עובד.

לסיכום, נראה לי שאף אחד לא יכול לדון אנשים שהתנהגו כך או אחרת...
אתם אף פעם לא הייתם במקום הזה,
אז איך אפשר לדון את האבא את האמא? את הילדים? שמעתם את הסיפור?
אז אולי בעצם לא צריך לדון\לתייג\לחשוב\לדבר
פשוט לכבד ולהבין שזה מורכב? ולפזר אהבה ואור ואכפתיות? זה מה שבאמת צריך.

ומשהו קטן שהצליח לנחם אותי-
האשה נמשלה לשכינה, לשכינה הקדושה אין בית,
ואנחנו בגלות ולכן גם בתים מתפרקים וחווים חורבן,
כשהשכינה תחזר לביתה תהיה יותר סיעתא דישמיא לבניית בית.
יש כאלה שהקב"ה בחר אותם לחוות איתו את צער השכינה,
הלוואי שנצליח לתקן את סיבות החורבן ולתת לשכינה הקדושה אפשרות ומקום לבנות את ביתה.
אמן
בשורות טובות

@בתהליך ריגשת אותי נורא!
את מדהימה ומעוררת השראה!
בא לי לחבק אותך ולאמץ אותך חזק לליבי!
שתזכי לראות רק נחת אושר ושמחה כל חייך
ובקרוב לבנות לך זוגיות חדשה ויפה!

בהכרות עם גרושות מדהימות, שמתנהלות שפוי ותקין ומכבדות את הגרוש
אני אומרת לך, זה כ"כ חשוב לילדים!
זה מציאות חיים טובה יותר מבנ-זוג שבבית ומה שהולך שם.. והילדים סובלים ומתערערים מאוד!
וככה מחזיק שנים - - - (ואפילו עושים בחתונות תמונות יחד עם כל הילדים..)

חזקי ואמצי.
אוהבת אותך!

 

[סטיל יאנג]

@בתהליך ריגשת אותי נורא!
את מדהימה ומעוררת השראה!
בא לי לחבק אותך ולאמץ אותך חזק לליבי!
שתזכי לראות רק נחת אושר ושמחה כל חייך
ובקרוב לבנות לך זוגיות חדשה ויפה!

בהכרות עם גרושות מדהימות, שמתנהלות שפוי ותקין ומכבדות את הגרוש
אני אומרת לך, זה כ"כ חשוב לילדים!
זה מציאות חיים טובה יותר מבנ-זוג שבבית ומה שהולך שם.. והילדים סובלים ומתערערים מאוד!
וככה מחזיק שנים - - - (ואפילו עושים בחתונות תמונות יחד עם כל הילדים..)

חזקי ואמצי.
אוהבת אותך!

ואני- רוצה להודות לך, בשם הילדים כולם (וואו. איזה פומפוזי...)
אנחנו לא תמיד מעזים לדבר על הדברים האלו גלויות עם ההורים...
אנחנו מרגישים את הצער. (וזה לא רע. טוב לראות שאמא מצטערת על זה)
אוהבים אותך, לא פחות, גם אם לפעמים מבלבול זה נראה אחרת... היינו כ"כ רוצים למנוע את צביטות הכאב האלו.
אנחנו רוצים לרצות, לאחות, ולסדר לנו ת'ראש....
ואם את אמא- נלחמת בשבילנו (במובן טוב), אנחנו מרגישים את זה ויודעים שאנחנו בטוחים.
ואם נדע שאימא יודעת שאנחנו גם צריכים אבא- ומכבדת את זה ואותו- בעז"ה נגדל ונשיב לך המוווןן נחת כפלי כפליים, ההתמודדות הזו יכולה לחשל אותנו ולגרום לנו להיות רגישים יותר לסביבה. אמיתיים יותר, בנויים יותר.
לפעמים אנחנו לא מקילים על ההתמודדות, בלשון המעטה.
זה רק כי אנחנו קצת קרועים, קצת מבולבלים, וזו הדרך שלנו לעבור. זה לא נמנע- אבל יכול להיות קל יותר.
תודה אמא. (וגם אבא)
את/ה בדיוק מה שהקב"ה נתן לי, והכי טוב/ה לי בעולם!!!!!
(נ.ב. מקווה תמיד תמיד להרגיש את זה)

 

[מציאותית]

את/ה בדיוק מה שהקב"ה נתן לי, והכי טוב/ה לי בעולם!!!!!

להגדיל להדפיס ולתלות!

 

[רינהההה]

זה מאוד עצוב.
אגב, בלי להתערב לאנשים בחיים שמעתי לאחרונה על כמה חברות פצצות שהתגרשו כמה חודשים אחרי החתונה.
נראה שגירושין נהיתה אופציה ליותר ויותר אנשים וזה מזעזע!!
(מדברת בכללי, בלי להתייחס לכל מקרה לגופו)

למה מזעזע? גירושין מידיים זה בד"כ במקרים שאין בכלל מה לנסות.
אין מה להזדעזע... סה"כ הצילו את החיים שלהם...
לכי תשאלי את כל האלה שלא התגרשו מיד כמה הם מתחרטים על זה...