קורונה הורים בטירוף אונליין

[Sara10]

טובבבבב
את הויכוח הזה כל אחת מאיתנו כבר עשתה אלף פעם, עם אמא\אחות\חברה וכו'
ובשונה משם שהמשכנו להיפגש ועבר לנו הטעם הלא כ"כ טוב מהויכוח הזה, כשכותבים בפורום לפעמים הטעם המר נשאר ליותר זמן, וחבל.
אז בואו נסכם:
א. מורות עושות עבודת קודש והן ראויות לכל הערכה, וכולנו מחויבות להם הכרת הטוב.
ב. עובדות במגזרים אחרים עובדות קשה ואפילו מאוד ואפילו מאוד מאוד.

 

[פשוט מאוד]

זה ממש לא מה שרציתי, כי אני לא מרגישה שזה משהו מיוחד.
רוב עמיתותי למקצוע ולסגנון המשרה יכולות להעיד שככה הן מתנהלות.

כאן זה טענו חיטין...
אז אגיב על ההודעה הקודמת שלך: את לא מנחמת אותי ולא צריכה לנחם. מנחמים אבלים, ואני מאושרת בתפקיד שלי.
ואגב, לעבודה אני קמה בחמש וחצי כל יום, ובודקת מבחנים לתוך הלילה ומדברת עם המנהלת ועם הצוות בקשר לתלמידות שחשוב לקדם אותן ואני צריכה לבצע כל מיני דברים ועוד. זה בעבודה רגילה. ועדיין קל יותר בשגרה מאשר עכשיו.
ואני לא מתלוננת (!!!).
אז זה שאתן מתנהלות כך - כל הכבוד. אם אתן יכולות לבחור אחרת - תבחרו אחרת אא"כ אתם לא רוצות.
ונסיים עם זה שזה כבר נקודות לא קשורות לויכוח שהיה עד עכשיו.
אני רוצה להעריך אותך - אבל איך זה קשור אלי? אם הייתי לוקחת אותך לעבוד בשבילי - הייתי מודה ומעריכה, אבל כעת אני לא מבינה מה את רוצה. באמת.

ולא אישי כלפייך (שום דבר, האמת, לא אישי) - אני לא מצפה שיעריכו אותי כאן (ונראה לי שגם יתר המורות כך), אני רק רוצה שלא ישמיצו אותנו - בטוח לא בצורה כל כך מכוערת.

 

[shakshuka]

מצחיק אותי שאני נכנסת עכשיו לאשכול ומוצאת את עצמי מלייקת לכל ההודעות של המורות.
אז אני לא מורה.
ממש רחוק מזה. עובדת 9 שעות, 12 ימי חופשה שנתיים, וכל שאר התענוגות שזוכים בהם עובדי המגזר הפרטי.
אבל.
בשום אופן לא הייתי מוכנה להתחלף עם מורה.
מבחינתי הוראה, זהו אחד מהמקצועות השוחקים ביותר, רגשית ונפשית.

כשאני קמה בבוקר עצבנית או עייפה, המחשב הוא זה שסובל אותי, מקסימום הקולגות.
אין לי עדת תלמידות שזקוקות לי מחייכת, רעננה ונואמת בפאתוס על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה.
אין לי חיבוטי נפש ומצפון על הערה שנאמרה שלא במקומה.
אין לי התלבטות מול הארון לגבי דוגמה אישית של בגד כזה או אחר.

כמובן וכמובן שיש לי בשפע ב"ה מהקשיים שמזמינה לי עבודתי
(ואל תתחילו לפרט לי, אני מסכימה עם הכל ),
אבל לא הייתי מחליפה אותם בקשיי ההוראה.

בקיצור,
מצדיעה לכן, מורות.

אגב, חברותי המתכנתות זועמות כששומעות אותי,
"אוף, התחלת לדבר כמו מורה!"
אין סיכוי. כבר אמרתי?

 

[שרית קובל]

אגב, חברותי המתכנתות זועמות כששומעות אותי,
"אוף, התחלת לדבר כמו מורה!"
אין סיכוי. כבר אמרתי?

מזדהה בכל אות ומילה
ואפילו ברווח שבין המילים

רק שאני לא מתכנתת, ולא אצליח לעולם לעשות זאת.

 

[נעמה93]

כמו שאני לא אבוא לאחותי שעובדת משרד ואגיד לה:"למה את מקבלת כל חודש X ש"ח, ואני רק Y ש"ח? זה לא הוגן גם אני עובדת קשה בתור מורה למה האפליות האלה!" או :" למה כשאת חוזרת מהמשרד את שוכחת מהעבודה ורק אני עונה לטלפונים סביב השעון ומכינה שעורים בבית "? כי אלה תנאי העבודה שלה על חסרונותיהם ויתרונותיהם.
על אותו משקל
זה אמור להיות ברור שהיא לא תענה לי שייקחו ממני את החופש כי לה אין.....החופש שהוא חלק מתנאי העבודה שלי ושיקול מאד מרכזי כשבחרתי בה.
אם להוראה היו רק את היתרונות כולם היו רצים לשם בהמוניהם אבל זה לא המצב....
אני עשיתי את השיקולים שלי כשבחרתי לעסוק במקצוע הזה והחלטתי שזו עבודה שמתאימה לי יש לה רבה חסרונות וכן גם יתרונות כמו החופשים.... אבל גם אני מוצאת את עצמי מידי תקופה עושה חושבים אם לחשב מסלול מחדש. גם מי שאינה מורה עשתה את החשבונות שלה למה לא.... ובחרה במקצוע אחר שמתאים יותר לנתוני החיים שלה מבחינה כלכלכלית מבחינה נפשית וכו...ויש לה החסרונות והיתרונות שלה.
...
מעולם לא באתי פעם בתלונה למישהי שלטענתי לא עובדת מספיק כי בעיני כולנו נשים שעובדות קשה לא בקשתי מעולם שישנו לך משהו לרעה מתנאי ההעסקה שלך בין אם את מזכירה, מתכנתת, קונדיטורית, מנקה, מנהלת חשבונות או כל דבר אחר.....
אז אל תעשו את זה אתם....

 

[java]

כאן זה טענו חיטין...
אז אגיב על ההודעה הקודמת שלך: את לא מנחמת אותי ולא צריכה לנחם. מנחמים אבלים, ואני מאושרת בתפקיד שלי.
ואגב, לעבודה אני קמה בחמש וחצי כל יום, ובודקת מבחנים לתוך הלילה ומדברת עם המנהלת ועם הצוות בקשר לתלמידות שחשוב לקדם אותן ואני צריכה לבצע כל מיני דברים ועוד. זה בעבודה רגילה. ועדיין קל יותר בשגרה מאשר עכשיו.
ואני לא מתלוננת (!!!).
אז זה שאתן מתנהלות כך - כל הכבוד. אם אתן יכולות לבחור אחרת - תבחרו אחרת אא"כ אתם לא רוצות.
ונסיים עם זה שזה כבר נקודות לא קשורות לויכוח שהיה עד עכשיו.
אני רוצה להעריך אותך - אבל איך זה קשור אלי? אם הייתי לוקחת אותך לעבוד בשבילי - הייתי מודה ומעריכה, אבל כעת אני לא מבינה מה את רוצה. באמת.

ולא אישי כלפייך (שום דבר, האמת, לא אישי) - אני לא מצפה שיעריכו אותי כאן (ונראה לי שגם יתר המורות כך), אני רק רוצה שלא ישמיצו אותנו - בטוח לא בצורה כל כך מכוערת.

אז הנה אסביר לך מה התכוונתי:

והנה הגענו אל הטענה הזו...
מנחמת אותך שבד"כ גם ביום-יום אני משלימה עבודה בערבים לעיתים.
פשוט כי לקום בנץ יום יום לאחר שהלכו לישון ב... כדי לרוץ לעבודה ולחזור מוקדם, זה לא אנושי...

הדגש הוא לא על שעת הקימה, אלא על עצם העבודה מהבית.
ולא הכל עם תשלום.

 

[shira bira]

החופש שהוא חלק מתנאי העבודה שלי ושיקול מאד מרכזי כשבחרתי בה.

יפה.
עובדות כהוויתן:
1. תנאי החופש של המורים בחוק הם 10/12 חודשי עבודה.
בפועל הם משולמים על 12/12 חודשי עבודה.
(ויש שמקבלים גם משכורת 13).
2. כאשר המורים מתחילים לעבוד ב31/8 או ב30/8 הם דורשים וגם מקבלים יום בחזרה בהסתמך על האמור בסעיף הראשון.

בפועל חלק מהמורים לא עבדו בין ראשון שלאחר פורים ועד אסרו חג.
בדיוק לפי תנאי החוזה שלהם הם צריכים להחזיר את הימים.
בדיוק כפי שהם דורשים להחזיר להם כשלוקחים מהם.
חוזה עובד לשני צדדים ולא רק כשנוח.

 

[אוורסט]

טענו חיטים והודה לו בשיעורים.
מה הקשר של זה להלם שלי מהתגובה הזו?



נסחפת לחלוטין!
אם מורה ממוצעת תעבוד כל יום אחה"צ 5-6 שעות.
אני מדגישה, כל יום.
היא תעבוד את אותן שעות של עובדת במשרה מלאה.
ז"א, שבשביל לעבוד כפול מעובדת משרד כדברייך היא צריכה לעבוד בבית
כל יום 12-13 שעות
אז אני מציעה לעשות חשבון קצר לפני שמצהירים הצהרות בנוסח "מליון פעם"
וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על חופשים ותנאים:
96 ימי חפש בתשלום
קרן השתלמות
ודמי הבראה גבוהים

הייתי ממליצה לך לעשות הסבה להוראה
את נשמעת ממש טעונה

 

[java]

הייתי ממליצה לך לעשות הסבה להוראה
את נשמעת ממש טעונה

הייתי ממליצה להתייחס לעובדות ולא לרדת לפסים אישיים של פרשנות

 

[Sara10]

הייתי ממליצה לך לעשות הסבה להוראה
את נשמעת ממש טעונה

סליחה ומחילה
רק למורות מותר להיות טעונות..........

 

[ארבע]

אני חושבת שימי הקורונה הופכים רבים מאיתנו לטעונים יותר, דרוכים יותר, נוקשים יותר, ועוד כל מיני יותרים לא חביבים.
לדעתי, במצב הזה הדיון הזה ישאיר רק טעם נורא (יותר) לכל אחד מהצדדים.
לכל צד טיעוניו, בכל צד יש היגיון. כל עובד חווה קושי, ובפרט בימים אלו.
נראה לעניות דעתי שחבל. אנחנו מותשים גם ככה, למה להוסיף לעצמנו עוד?
אולי כדאי להיפרד בחוסר הסכמה, אבל בלי טעינות? הלב שלנו יקר.

 

[שרית קובל]

אני חושבת שימי הקורונה הופכים רבים מאיתנו לטעונים יותר, דרוכים יותר, נוקשים יותר, ועוד כל מיני יותרים לא חביבים.

אני דווקא רגועה יותר -
אין עבודה, אין להכין Due Diligence , אין פגישות, אין הרצאות, שקט - דממה....
להנות עם הילדים בכל רגע....

מעולם לא זוכרת את עצמי כל כך רגועה ונינוחה.... [מקווה שזה יקרה גם אחרי המשכורת המצוקמצת של החודש]

 

[java]

הייתי ממליצה להתייחס לעובדות ולא לרדת לפסים אישיים של פרשנות

לעובדות, אני מתכוונת כמו להודעה הזו:

יפה.
עובדות כהוויתן:
1. תנאי החופש של המורים בחוק הם 10/12 חודשי עבודה.
בפועל הם משולמים על 12/12 חודשי עבודה.
(ויש שמקבלים גם משכורת 13).
2. כאשר המורים מתחילים לעבוד ב31/8 או ב30/8 הם דורשים וגם מקבלים יום בחזרה בהסתמך על האמור בסעיף הראשון.

בפועל חלק מהמורים לא עבדו בין ראשון שלאחר פורים ועד אסרו חג.
בדיוק לפי תנאי החוזה שלהם הם צריכים להחזיר את הימים.
בדיוק כפי שהם דורשים להחזיר להם כשלוקחים מהם.
חוזה עובד לשני צדדים ולא רק כשנוח.

או לזו:

וגם אם נרצה מאודדד להיות נדיבים ולהעניק להם חופש,
השנה יהיה קשה הרבה יותר מכל שנה למצוא סידור לילדים בחופש.
כי אם כל שנה התקופה הזו היא תקופה של חיפוף, העדרות פה ועבודה מהבית שם,
הרי השנה הבוסים יראו בעין מאוד עקומה שבירות חוזרות של השגרה לאחר כל הבלגן.
(כמובן, במקרה וכל הסיפור יסתיים עד יולי...)

שמשום מה עליהן המורות לא מגיבות,
אלא רק להודעות שנוגעות ברגש ש'מתפלקות' לנו.
ברור, עם עובדות מסובך יותר...

 

[מרשמלו]

אתמול האשכול הזה היה עניני,
מקום להורים ומורים/ות שעומדים בפני דילמות לימודיו בעיתוי הזה...
חבל שהוא הפך ללוחמני כזה.
(אולי אפתח אותו שוב כשיהיה לי זמן לנפות...)