הורים ילדים וכסף

  • הוסף לסימניות
  • #21
דבר ראשון לא להבהל,
הילד הוא ילד, ויש לפעמים דברים שלנו הם כל כך ברורים, והוא -הילד, פשוט מעולם לא נתן עליהם את דעתו, או לא שמע עליהם.
זה חשוב לראות את הדברים בפורפורציה, כדי שניתן יהיה לפנות לילד ברוגע ובאהבה, ולא בבהלה או בלחץ ומבלי משים אף בעוינות.


אני אישית, חושבת שכדאי ללמד ילד כבר מגיל צעיר שימוש מושכל בכסף:

לקנות לו ארנק,
לתת לו אחת לכמה זמן מס' שקלים,
ללמד אותו לשמור על הכסף,
ללמד אותו על כסף כשר,
לומר לילד שבכסף הזה הוא יכול לקנות לו ממתק או ארטיק, או לחילופין לחסוך ולקנות משהו גדול יותר שהוא רוצה. כמובן שההליכה לחנות צריכה להתבצע באישור של ההורה.

כך מתגלים כל מיני מצבים מעניינים:
יש ילדים שמתקמצנים להוציא מכספם,
יש ילדים שמבזבזים מיד את כל הכסף ולא יודעים לשמור,
יש כאלו שלוקחים ולא מחזירים,
ויש כאלו שבאופן מפתיע דווקא מאוזנים יפה, יודעים להוציא באופן הנכון ולא לבזבז סתם.

לכל אחד מהמצבים צריך להתאים את הגישה, לדבר אל הילד בהבנה, ללמד אותו מהי המציאות הנכונה והראויה, ולחזק אותו כשהוא כן נוהג כראוי. ובע"ה להתפלל שנרווה מהם רק נחת כל הימים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
תודה לכולם, אני מחכימה!

לגבי לתת לה כסף, בעלי לא חושב כך - לא רוצה בכלל שלילדים יהיה כסף. כל מה שהם צריכים ויצטרכו אנחנו נותנים להם (ויש לנו ב"ה), ובאמת לא חסר לה כלום כלום.

אני כן מרגישה שהיא רוצה יותר תשומת לב, אבל לא מבינה בדיוק איך לתת לה. אני לא עובדת הרבה, בבוקר איתה, ובד"כ מהצהריים. מדברת איתה על הגן, חברות, משחקים. היא מקבלת נשיקות וחיבוקים בהרבה הזדמניות (היא באמת מתוקה!!!) איזה צומי חסר לה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
את לא חייבת להתחיל לפתח נקיפות מצפון על הצומי שחסר לה, מסתבר שאת אמא מקסימה ובינינו תוספת צומי אף פעם לא תזיק לאף ילד...
תגשי לעניין באותה צורה שהיית ניגשת אם הילדה היתה מחליטה לעבור כביש לבד, או להכות את אחיה הקטן. תהי החלטית ותבהירי לה שהתנהגות כזו לא מקובלת עלייך ותגרור עונש לא נעים.

אני לא רוצה להקפיץ אף אחד, יתכן ויש מקרים כרוניים המצריכים טיפול, אבל כאן זה נראה לי פשוט ילדה עצמאית מידי במיוחד שהיא בכורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
יתכן שבאמת לא חסר לה צומי,
העלו פה שכדאי לבדוק, יתכן שחברות שלה אכן נוהגות לקנות בחנות ממתקים, והיא רוצה גם.

אני לא הייתי מציעה להחביא את הארנק,
הילדה צריכה לדעת, שהארנק של אמא נמצא היכן שהוא נמצא,
אבל (!) בארנק של אמא - לא נוגעים בלי רשות...
זה צריך להאמר בנימה ברורה החלטית,
ואת צריכה לומר ולשדר לה שאת סומכת עליה שהיא לא נוגעת בו.

רצוי להוסיף בחיוך ובנועם, שאם היא רוצה ממתק או משהו אחר היא יכולה לבקש ממך, ובמידה וזה יהיה אפשרי את תשמחי לקנות לה מכל הלב.
ואכן בתקופה הקרובה, אם הילדה מבקשת משהו, אפילו קצת חריג כמו ארטיק באמצע השבוע, או דברים שאתם לא כל כך נוהגים לקנות, הייתי שוקלת להיענות לה בחיוב, ולהדגיש במילים חמות ומפרגנות כמה היא נהגה כראוי, וכמה את שמחה למלא את מבוקשה.
לאחר שאת רואה שהיא נהגה כראוי, אפילו רק פעם אחת, חשוב לחזור בכל מיני הזדמנויות על משפטים מעצימים ומחזקים לילדה, על כך שהיא ילדה בוגרת, ואתם סומכים עליה, ולספר את המקרה איך היא ביקשה ולא לקחה לבד, כך את מחזקת אצלה את ההתנהגות הרצויה כפי שצריך.

ואגב, אפ'פעם לא מזיק להוסיף תשומת לב גם על מה שקיים.
להוסיף עוד התעניינות על הלימודים, לשמוע אותה מספרת על ההוואי החברתי שלה, על הרצונות שלה, חלומות וכדו' - ללמוד את הילד ע"י שיחה נעימה ובוגרת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אם יש לה דחף בלתי נשלט למתוק, זה בד"כ על רקע רגשי, כדאי לבדוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י sarit s;1293624:
לגבי לתת לה כסף, בעלי לא חושב כך - לא רוצה בכלל שלילדים יהיה כסף. כל מה שהם צריכים ויצטרכו אנחנו נותנים להם (ויש לנו ב"ה), ובאמת לא חסר לה כלום כלום.

אני חשבתי בדיוק כמו בעלך, שלילדים לא צריך להיות כסף שלהם ומה שהם רוצים שיבקשו ויקבלו.
כך גדלתי ולא היה לי חסר לי דבר ב"ה.

אבל, אז נחשפתי לתרבות הקניות של היום, שהיא שונה לגמרי ממה שהיה כשאני הייתי ילדה.
כשכל החברות והשכנות בגילן של בנותי הולכות מספר פעמים ביום (!!!) למכולת "לקנות לעצמן משהו" - בנותי הרגישו חריגות מאוד ואט אט הבנתי שבצדק.

החלטתי מצד אחד לא לנטוש את דעתי כליל ואינני נותנת דמי כיס שיהיו אישיים שלהם, אך מצד שני פעם-פעמיים בשבוע אני נותנת להן באופן ספציפי שקל או שתיים כדי לקנות לעצמן משהו, שלא תרגשנה שונות לחלוטין מול החברה שסובבת אותן.


במאמר מוסגר:
הכי מדהים אותי זה שדווקא במשפחות קשות היום הילדים כל היום הולכים למכולת לקנות דברים (אולי כדי לפצות את הילדים?) ואז המשפחות שבמצב כלכלי טוב צריכות לנהוג כך גם על ילדותיהן כדי שלא תהיינה חריגות בחברה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י sarit s;1293624:
תודה לכולם, אני מחכימה!

לגבי לתת לה כסף, בעלי לא חושב כך - לא רוצה בכלל שלילדים יהיה כסף. כל מה שהם צריכים ויצטרכו אנחנו נותנים להם (ויש לנו ב"ה), ובאמת לא חסר לה כלום כלום.

אני כן מרגישה שהיא רוצה יותר תשומת לב, אבל לא מבינה בדיוק איך לתת לה. אני לא עובדת הרבה, בבוקר איתה, ובד"כ מהצהריים. מדברת איתה על הגן, חברות, משחקים. היא מקבלת נשיקות וחיבוקים בהרבה הזדמניות (היא באמת מתוקה!!!) איזה צומי חסר לה??

צאי איתה להליכה, לגלידה, לבריכה רק איתה- תעסוקות של גדולים עם הקשבה לכל הפטפוטים הכי קטנים שלה. תנסי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י eden7115;1293883:
אני חשבתי בדיוק כמו בעלך, שלילדים לא צריך להיות כסף שלהם ומה שהם רוצים שיבקשו ויקבלו.
כך גדלתי ולא היה לי חסר לי דבר ב"ה.

אבל, אז נחשפתי לתרבות הקניות של היום, שהיא שונה לגמרי ממה שהיה כשאני הייתי ילדה.
כשכל החברות והשכנות בגילן של בנותי הולכות מספר פעמים ביום (!!!) למכולת "לקנות לעצמן משהו" - בנותי הרגישו חריגות מאוד ואט אט הבנתי שבצדק.

החלטתי מצד אחד לא לנטוש את דעתי כליל ואינני נותנת דמי כיס שיהיו אישיים שלהם, אך מצד שני פעם-פעמיים בשבוע אני נותנת להן באופן ספציפי שקל או שתיים כדי לקנות לעצמן משהו, שלא תרגשנה שונות לחלוטין מול החברה שסובבת אותן.


במאמר מוסגר:
הכי מדהים אותי זה שדווקא במשפחות קשות היום הילדים כל היום הולכים למכולת לקנות דברים (אולי כדי לפצות את הילדים?) ואז המשפחות שבמצב כלכלי טוב צריכות לנהוג כך גם על ילדותיהן כדי שלא תהיינה חריגות בחברה....

לדעת לומר לא, צריך חוזק, ובמילא דווקא במשפחות קשות יום, אין את הסבלנות והחוזק לומר את הלא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מניסיון אישי:
- צריך להבדיל בין דחף למתוק בגילאי ילדות לעומת דחף כזה אצל מבוגרים שם הוא נוטה להיות רגשי.
- לא בהכרח מדובר בתשומת לב, כך שלא צריך להלקות עצמנו כל העת.
- גם אנחנו לקחנו כסף קטן כשהיינו ילדים, תודה לקל איננו לוקים היום בקלפטומניה.
- ייתכן שזה פשוט קושי בדחיית סיפוקים נטו ואין צורך לחפור . באם זה ממשיך אפשר לפנות לאומנות וכל השאר .לא צריך למהר.
- לתת לנהל חשבון קטן לילד,זהו דבר יעיל.אולם מה עושים כשהילד לא שבע מכך/זקוק למנות בלתי פוסקות? !
- כדאי להשתדל לא להתנות התנהגות טובה בכסף /פרס באופן קבוע. אנחנו מרגילים את הילד לחיזוקים תמידיים. ילד צריך לדעת שהוא אמור לבצע את מה שההורה אמר לו בכל מחיר ללא תלות בפרס כספי.

מצלצלת לכל קודמיי שכתבו דברי טעם. בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
יש עצה נחמדה, לשלוח את הילד לערוך קניה מידי פעם,
ולהרשות לו לקנות משהו קטן לעצמו...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה