דרוש מידע הורים לבנים בגיל ת"ת

  • הוסף לסימניות
  • #1
האם בניכם משתמשים בילקוט במהלך השנה או רק ביום הראשון ללימודים לסחיבת הספרים?
אשמח שתציינו איזור בארץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ביום האחרון לפני פסח בני הגיע הביתה עם ילקוט- בכלל לא זכרתי שיש לו כזה:rolleyes:
לקח אותו ביום הראשון ללימודים, החזיר לפני פסח, ונראה אותו שוב בסוף השנה
חיידר ליטאי אברכי בני ברק
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אצלינו אין ילקוטים
רוכשים להם בת"ת במרוכז תיקיות פוליגל עבות והספרים שוכנים בתוכן על מדפים בארונות
ת"ת חסידי בירושלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ת"ת ספרדי בבני ברק
יש ילקוטים, ולוקחים ומחזירים יום יום הביתה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה פתאום ילקוטים כל יום, בשביל מה לומדים יום שלם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לוקחים בתחילת שנה ומחזירים בסוף שנה.
בשנה שעברה החזירו כל ר"ח עם משוב מהת"ת לגבי חומר שעל הילד להשלים (באם חסר)
ודרשו חתימת הורים. (וכמובן לדאוג להשלים קודם את הנדרש)
ת"ת חסידי באשדוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כיתה א', מחזירים כל יום. ירושלים
רחמנות על הילד! אבל אין לי ברירה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אין ילקוט כלל
ת"ת חסידי
מביאים את הספרים בתחילת שנה בשקית ומחזירים וכשמסיימים שימוש
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לוקחים בתחילת שנה ומחזירים בסוף שנה.
בשנה שעברה החזירו כל ר"ח עם משוב מהת"ת לגבי חומר שעל הילד להשלים (באם חסר)
ודרשו חתימת הורים. (וכמובן לדאוג להשלים קודם את הנדרש)
ת"ת חסידי באשדוד


גם אצלנו ככה. מוצלח מאוד
חיידר ליטאי ירושלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני רואה שעד עכשיו רוב המגיבים רשמו שלא ממש שימושי ילקוט לבן. אני מציירת איזה פרוייקט ויש שם בקשה לציור ילד הולך לת"ת עם ילקוט, וילקוט עם ספרים, אז מכיוון שגם בחיידר שלנו אין שימוש רציף בילקוט אני רציתי לבדוק עד כמה בימינו בנים משתמשים בו, תודה למי שהגיב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בירושלים כשגרנו בגב"ש הילקוט אכן הלך בתחילת שנה וחזר בפסח
עכשיו בחיידר אחר הם הולכים עם הילקוט לפי מערכת
בכיתה ז' לא נאה להם ילקוט עברו לתיק
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בשימוש יומיומי הלוך חזור, יום שישי - לפעמים שקית
ת"ת ספרדי בירושלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אין ילקוט כלל, ביום הראשון סוחבים את כל הספרים בשקית עד סוף השנה.

ת"ת ליטאי בירושלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אצל בני אכן אין ילקוטים,
אבל אחי זכורים לי נסחבים יום יום עם הילקוט לת"ת (ומה שהלך שם.. :) ) - בירושלים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שינה בשבת בצהריים – תענוג? תלוי מי ער בינתיים…


אין כמו שבת. השולחן מסודר, החמין סיים לעבוד קשה, והספה קוראת בשקט:
“בוא… רק עשרים דקות.”
ואז זה קורה. אבא נרדם, אמא “רק עוצמת עיניים”, ובבית שורר שקט מחשיד.
שקט שלפני ה… חברים.


כי בזמן שההורים מטיילים להם בארץ החלומות, הילדים מטיילים – בארץ האפשרויות.


בהתחלה זה תמים:
“יורדים רגע למטה.”
אחר כך: “רק עד הפינה.”
ובהמשך: “לא תאמין עם מי פגשנו.”


וככה, בלי כוונה רעה ובלי דרמה, שבת אחת מנומנמת יכולה להפוך לשער כניסה להרגלים, חברויות והשפעות שלא בדיוק היו עוברים ועדת הורים ערניים.


לא מדובר חלילה על שינה – מנוחה זה דבר קדוש.
הבעיה מתחילה כשאין אף מבוגר על ההגה.
כי ילדים, כידוע, הם כמו מים – אם אין תעלה מסודרת, הם יזרמו לאן שנוח להם.


ראיתי יותר מדי סיפורים שהתחילו במשפט:
“מה כבר יכול לקרות בשעה אחת של שינה?”
והמשיכו בשנים של “איך לא שמנו לב קודם”.


שבת היא זמן של ביחד, של קשר, של נוכחות.
לא חייבים משחק קופסה או שיחה עמוקה – לפעמים עצם זה שמישהו ער, זמין, רואה ושומע, עושה את כל ההבדל.


אז כן, שינה בשבת בצהריים היא תענוג.
אבל ילדים שמרגישים שיש עליהם עין, לב ואחריות –
זה תענוג גדול יותר.


ושבת שלום – ערה ומבורכת 🙂
---------
אודה את המאמר כתב לי הבינה.
אבל קחו את הרעיון.
אני כותב מניסיון ומדם.
על הורים שאת כל החינוך של הילדים שלהם איבדו בשבת בצהריים כי רצו קצת שקט ולישון.
אין מה לעשות צריך קצת לעבוד ולקום ולשמור.
עדיף להורים בגיל צעיר לשמור על הילדים ולא בהמשך לבכות ולהתעסק בכל החורבנות שוקרים בזמנים האלה.
שימו לב על כל חברות התהילים שכנים וכו'.
ויש גם דברים שבצניעות בעניין הזה.
בשנתיים האחרונות נחשפתי לתופעה בציבור הליטאי שבה התחילו ילדים בסוף כיתה ו' כבר לעשות בר מצוה. נראה שהם נכנסים לישיבה קטנה בגיל 15 ומעלה. בשנים עברו בדרך כלל ילדים במהלך כיתה ח' עשו בר מצוה, וילדים שנשארו שנה בגן עשו בר מצוה בקיץ כיתה ז', והם היו הגדולים בכיתה.
נראה שבשנים האחרונות פשוט כופים את כולם להשאר שנה בגן, והמתקשים יותר נשארים שנתיים בגן.
מששאלתי יודעי דבר על הנושא, נעניתי ש'כך קרה' כיון שהתלמודי תורה גם מפעילים את הגנים אז הם מעוניינים שהילד ישהה במחיצתם כמה שיותר שנים על מנת למקסם את התקציב המתקבל על כל ילד. וכך כל ילד שנולד עד התאריך של סוף השנה למניינם עושה בר מצוה בחורף כיתה ח' ואלה שנולדו אחרי עושים בר מצוה החל מאמצע חורף כיתה ז. ואלה שנשארים שנה עושים בר מצוה בסוף כיתה ו'.

וכאן נשאלות מספר שאלות
1. האם הדבר נעשה בתיאום עם ההנהגה? או ש'כך קרה'
2. האם זה יותר טוב לילד או שמדובר בניסוי חינוכי של הדור הזה ואולי בדור הבא ימצאו עוד רעיון?
3. יוצא שהילד נשאר ילד על גיל 15, האם זה לא פוגע בו בבגרות? האם זה לא גורם לו ליותר ביטול תורה בשעה שהוא כבר מצוּוֶה? הנהלת הישיבות קטנות צריכות להתאים את עצמן לבחורים כבר יותר בוגרים.
4. האם זה לא דה פקטו מאחר את גיל הנישואין, כיון שראשי הישיבות הגדולות גם מעוניינים שהבחור ישהה אצלם את כל ה5 שנים על מנת שיספוק משיטת הלימוד וכן שיהיה פנוי מטרדות כדי ללמוד תורה?

אשמח לחכמתכם בנושא. ומי שחושב שצריך לטפל בזה ולעצור את התופעה, נשמח שישתף כיצד ניתן הדבר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה