כללי החוּמש והפונט שנוצר במיוחד בשבילו

[חויד]

ירונימוס,
לפני כל פרויקט שעובדים עליו, יש לחקור אותו לעומק
לא נראה לי שאפשר לחקור חומשים/סידורים/ספרי קודש
ולהגיע למסקנות נכונות ואמתיות בלי להשתמש בהם בפועל לפני כן ולהיות מחובר אליהם.
הווה אומר שתצטרך להתפלל קצת וללמוד לפני שאתה מסיק כל מיני מסקנות.
אגב, בסידורים זה בד"כ מאוד מכוון שיש קטעים עם כתב גדול ויש קטעים עם כתב פצפון, אלא א"כ מדובר בסידורים מאוד ישנים, מי שמתפלל בבית כנסת במניין מבין טוב מאוד למה הטקסטים מסודרים בצורה הנ"ל.

 

[ataraz]

לא הבנתי את הטכניקה: זה נראה בתמונה מודפס, לא כתוב ביד...?

תודה על המחמאה
זה אכן כתוב ביד, הטכניקה: תכנון הקוביה- עימוד במחשב- הדפסה- העתקה על ידי שולחן אור (שלא ממש עזר... בכל זאת קשה לאור לעבור דרך הבד) ולבסוף תפירה.
את מוזמנת לבוא לראות את הפרוייקט או לחילופין לשאול את נופר היא באה לצלם לי את ההגשה

 

[naamah]

תודה על המחמאה
זה אכן כתוב ביד, הטכניקה: תכנון הקוביה- עימוד במחשב- הדפסה- העתקה על ידי שולחן אור (שלא ממש עזר... בכל זאת קשה לאור לעבור דרך הבד) ולבסוף תפירה.
את מוזמנת לבוא לראות את הפרוייקט או לחילופין לשאול את נופר היא באה לצלם לי את ההגשה

וואו. מרשים מאוד!

 

[ariels]

.
אין ספק, אבל כמו שציינו, גם לכך יש פתרונות.

העיקר חסר מן הספר (הסמארטפון)
סידור תפילה הוא חפץ מאוד רגשי, בנוסף לפונקציונליות

הריח של נייר דקיק ומצהיב, הדמעות שהוא ספג וסופג
האפשרות "להסתתר" בתוכו, לטמון את הפנים, ולזכות לקצת פרטיות שמוסיפה עוד רגע מיוחד
התחושה של חיבור למסורת עתיקה, להיות טבעת בשרשרת הדורות הארוכה

אישית -
מעדיפה את הסדר של פעם (סידור תהילת ה' - נוסח האריז"ל)
אם הייתי מתעוררת לבוקר בו ברכות השחר בעימוד אחר - הייתי מתבלבלת
המיקום והעימוד המוכר של קריאת שמע
שבת, יום טוב, ספירת העומר (אותיות פצפונות שצריך לנחש קצת מה כתוב)
בשבילי הם חלק מהתפילה
"גרסא דינקותא"

 

[yaronimus]

ירונימוס,
לפני כל פרויקט שעובדים עליו, יש לחקור אותו לעומק
לא נראה לי שאפשר לחקור חומשים/סידורים/ספרי קודש
ולהגיע למסקנות נכונות ואמתיות בלי להשתמש בהם בפועל לפני כן ולהיות מחובר אליהם.
הווה אומר שתצטרך להתפלל קצת וללמוד לפני שאתה מסיק כל מיני מסקנות.

הצדק עמך!

 

[yaronimus]

העיקר חסר מן הספר (הסמארטפון)
סידור תפילה הוא חפץ מאוד רגשי, בנוסף לפונקציונליות

הריח של נייר דקיק ומצהיב, הדמעות שהוא ספג וסופג
האפשרות "להסתתר" בתוכו, לטמון את הפנים, ולזכות לקצת פרטיות שמוסיפה עוד רגע מיוחד
התחושה של חיבור למסורת עתיקה, להיות טבעת בשרשרת הדורות הארוכה

אישית -
מעדיפה את הסדר של פעם (סידור תהילת ה' - נוסח האריז"ל)
אם הייתי מתעוררת לבוקר בו ברכות השחר בעימוד אחר - הייתי מתבלבלת
המיקום והעימוד המוכר של קריאת שמע
שבת, יום טוב, ספירת העומר (אותיות פצפונות שצריך לנחש קצת מה כתוב)
בשבילי הם חלק מהתפילה
"גרסא דינקותא"

יפה כתבת, אבל השאלה שלי היא כאשר עסקינן בדורות הבאים שללא ספק יהיו יותר קשורים למובייל - מהו הפתרון לשילוב הרגשי והפונקציונאלי והקדוש והתרבותי במדיה החדשה הזו.

אני יודע שרבים מכם לא יסכימו איתי לגבי המובייל, אבל עובדה שכולנו מתקתקים עכשיו באינטרנט, "אבי אבות הטומאה" בטבעיות שכזו. מישהו טרח ליצור סביבות מוגנות יותר עבור ציבור החרדי, ואני לא רואה מדוע סמארטפונים לא יוכלו לשמש לכלי דומה, לקודש ולחול.

כרגע סמארטפון הוא מדיה מאוד בעייתית לקריאה - השטח קטן ולכן האותיות קטנות, אבל בעתיד אולי יהיו אופציות אחרות.

 

[yaronimus]

תודה על המחמאה
זה אכן כתוב ביד, הטכניקה: תכנון הקוביה- עימוד במחשב- הדפסה- העתקה על ידי שולחן אור (שלא ממש עזר... בכל זאת קשה לאור לעבור דרך הבד) ולבסוף תפירה.
את מוזמנת לבוא לראות את הפרוייקט או לחילופין לשאול את נופר היא באה לצלם לי את ההגשה

יפה מאוד! למדנו עם אנקטי באסכולה מימד ובשבילי לפחות זו היתה חוויה ששינתה את החיים.