הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מכינוס היום
לאחר שיח ודיון בין מרנן ורבנן שליט"א, חתמו הרבנים על שורה של הוראות לציבור, על דעת מרנן ורבנן גדולי ישראל מכל החוגים
נוסח ההחלטות:
ביראה ובדאגה אנו נושאים עינינו באחריות לשלומם של אלפי תושבי עירנו, כאשר מספר החולים מאמיר וסכנת חיים מרובה וברורה יש בזהוכבר הורנו חכמים דעת תורנו הקדושה כי הכל נדחה מפני פיקוח נפש, ואף בלא דברי הרופאים אנו מחויבים לנהוג כן כי כן הוא פסק תורנו הקדושהוכבר הובאו לפנינו נתוני ההדבקה המלאים, אנו מורים ופוסקים בהוראה ברורה
א. החל מהיום ליל חמישי לפרשת בלק ועד לשבת הבאה (פר' פנחס), מנייני התפילה בבתי המדרשות והיכלי התורה, יהיו במנייני תפילה של עד ארבעים מתפללים ולא יותר, הן בחול הן בשבת.
ב. בהתניה כפולה ובהן קודם ללאו, מנייני התפילה יתקיימו בהקפדה ברורה על שמירת מרחק ועטית מסכות באופן מלא על ידי כל המתפללים ללא יוצא מן הכלל, הן בחול והן בשבת ללא שום הוראת היתר.
ג. חובת עטיית מסכה היא בעטייה מלאה כנדרש בכיסוי מלא כהוראות הרופאים, לא במגיני שקף, ולא בלבישה לחצאין. מי שאינו מסוגל בזה – לא יבוא לבית הכנסת. חס ושלום עוון בידו ואינו מצטרף לתפילת הרבים.
ד. הרשות לקיים מניין גדול יותר, הינה אך ורק בשטח פתוח וברחובה של עיר, בהקפדה ברורה על כל הנ"ל, כי לא שיננו הוראתנו אלא במספר המתפללים בלבד.
ה. תושבי העיר בני שבעים שנה, יזהרו בזה באופן כפול ומכופל ויעדיפו מניין במקום פתוח. על גבאי בתי המדרשות שיש בהם מתפללים בגיל זה, לדעת כי זלזול בהוראות ובתנאים שכתבנו, הינו חס ושלום סכנת חיים וגורם לסכנת נפשות, וחס ושלום עוון תלוי בראשם ה"י.
ו. כל מי שאינו חש בטוב בכל צורה שהיא (אף שלא בתסמינים הנ"ל), חייב לשהות בביתו בכל חומר הדין עד שיהא ברור ללא חום וללא כל התסמינים הידועים.
ז. כל מי שחש באחד מהתסמינים, חייב לשהות בבידוד מלא ומוחלט בהפרדה מכל בני ביתו, ללא יציאה מהבית גם לא לרגע אחד.
ח. מי שאחד מבני ביתו שוהה בבידוד בשל חשש חולי, אם אינו שוהה בחדר נפרד – אסור לכל בני הבית לצאת, ודינם כדינו שלו.
ט. חוב ברור להתפנות למלונית במקום חולי בהתאם להנחיות הרבנים, בכדי שח"ו לא יהא הוא גורם ברעתם של אחרים.
י. על כל בתי החנוך, תלמודי התורה והישיבות להקפיד על כל הכללים בהקפדה כפולה ומוכפלת, כי אחריות לשום רבים על ראשם, ומי שאינו מסוגל לעמוד בזה – אסור לו ללמד לרבים ולפתוח את מקום הנ"ל.
יא. יוקם מערך של פיקוח הדוק על כל הישיבות, בשותפות רופאים וראשי הקהילות, ומוסד וישיבה שלא יעמדו בזה, ייסגרו בכאב רב אך באחריות לחיי נפשות רבות.
יב. אנו שבים בקריאה ואזהרה לבעלי שמחה, לקיים הכל באחריות ועל פי כל הכללים, בעטיית מסכות ומיעוט מספר המשתתפים. ללא ריקודים בלחיצת יד וכו – כי סכנה ברורה היא, ולא בשמחה זו חפץ ד'. ושמחה שהיא בגדרי הזהירות יש בה סייעתא דשמיא ויזכו לשלום וברכה באהלם.
יג. קשישים ומבוגרים, ישתדלו שלא לצאת לשמחות שלא לצורך והכרח. ובשמחת צאצאיהם, ישהו בריחוק גדול ובהקפדה וזהירות ברורה.
יד. יוקם צוות מיוחד בין מורי ההוראה ומומחי רפואה, לדון בשאלות למעשה הנוגעות למעשה וענייני הלכה כרוכים בהם.
טו. הננו תפילה ותחינה לעם ד' כי יפילו תחנונים לפני שוכן מעונה, כי חוס על דל ואביון ונפש יושיע, ויסר מעלינו דבר ומגפה ואך שלו' ישכון באהלינו.
נוסח ההחלטות:
ביראה ובדאגה אנו נושאים עינינו באחריות לשלומם של אלפי תושבי עירנו, כאשר מספר החולים מאמיר וסכנת חיים מרובה וברורה יש בזהוכבר הורנו חכמים דעת תורנו הקדושה כי הכל נדחה מפני פיקוח נפש, ואף בלא דברי הרופאים אנו מחויבים לנהוג כן כי כן הוא פסק תורנו הקדושהוכבר הובאו לפנינו נתוני ההדבקה המלאים, אנו מורים ופוסקים בהוראה ברורה
א. החל מהיום ליל חמישי לפרשת בלק ועד לשבת הבאה (פר' פנחס), מנייני התפילה בבתי המדרשות והיכלי התורה, יהיו במנייני תפילה של עד ארבעים מתפללים ולא יותר, הן בחול הן בשבת.
ב. בהתניה כפולה ובהן קודם ללאו, מנייני התפילה יתקיימו בהקפדה ברורה על שמירת מרחק ועטית מסכות באופן מלא על ידי כל המתפללים ללא יוצא מן הכלל, הן בחול והן בשבת ללא שום הוראת היתר.
ג. חובת עטיית מסכה היא בעטייה מלאה כנדרש בכיסוי מלא כהוראות הרופאים, לא במגיני שקף, ולא בלבישה לחצאין. מי שאינו מסוגל בזה – לא יבוא לבית הכנסת. חס ושלום עוון בידו ואינו מצטרף לתפילת הרבים.
ד. הרשות לקיים מניין גדול יותר, הינה אך ורק בשטח פתוח וברחובה של עיר, בהקפדה ברורה על כל הנ"ל, כי לא שיננו הוראתנו אלא במספר המתפללים בלבד.
ה. תושבי העיר בני שבעים שנה, יזהרו בזה באופן כפול ומכופל ויעדיפו מניין במקום פתוח. על גבאי בתי המדרשות שיש בהם מתפללים בגיל זה, לדעת כי זלזול בהוראות ובתנאים שכתבנו, הינו חס ושלום סכנת חיים וגורם לסכנת נפשות, וחס ושלום עוון תלוי בראשם ה"י.
ו. כל מי שאינו חש בטוב בכל צורה שהיא (אף שלא בתסמינים הנ"ל), חייב לשהות בביתו בכל חומר הדין עד שיהא ברור ללא חום וללא כל התסמינים הידועים.
ז. כל מי שחש באחד מהתסמינים, חייב לשהות בבידוד מלא ומוחלט בהפרדה מכל בני ביתו, ללא יציאה מהבית גם לא לרגע אחד.
ח. מי שאחד מבני ביתו שוהה בבידוד בשל חשש חולי, אם אינו שוהה בחדר נפרד – אסור לכל בני הבית לצאת, ודינם כדינו שלו.
ט. חוב ברור להתפנות למלונית במקום חולי בהתאם להנחיות הרבנים, בכדי שח"ו לא יהא הוא גורם ברעתם של אחרים.
י. על כל בתי החנוך, תלמודי התורה והישיבות להקפיד על כל הכללים בהקפדה כפולה ומוכפלת, כי אחריות לשום רבים על ראשם, ומי שאינו מסוגל לעמוד בזה – אסור לו ללמד לרבים ולפתוח את מקום הנ"ל.
יא. יוקם מערך של פיקוח הדוק על כל הישיבות, בשותפות רופאים וראשי הקהילות, ומוסד וישיבה שלא יעמדו בזה, ייסגרו בכאב רב אך באחריות לחיי נפשות רבות.
יב. אנו שבים בקריאה ואזהרה לבעלי שמחה, לקיים הכל באחריות ועל פי כל הכללים, בעטיית מסכות ומיעוט מספר המשתתפים. ללא ריקודים בלחיצת יד וכו – כי סכנה ברורה היא, ולא בשמחה זו חפץ ד'. ושמחה שהיא בגדרי הזהירות יש בה סייעתא דשמיא ויזכו לשלום וברכה באהלם.
יג. קשישים ומבוגרים, ישתדלו שלא לצאת לשמחות שלא לצורך והכרח. ובשמחת צאצאיהם, ישהו בריחוק גדול ובהקפדה וזהירות ברורה.
יד. יוקם צוות מיוחד בין מורי ההוראה ומומחי רפואה, לדון בשאלות למעשה הנוגעות למעשה וענייני הלכה כרוכים בהם.
טו. הננו תפילה ותחינה לעם ד' כי יפילו תחנונים לפני שוכן מעונה, כי חוס על דל ואביון ונפש יושיע, ויסר מעלינו דבר ומגפה ואך שלו' ישכון באהלינו.
