סקירה היום שבו נחזור לאכול חוּבֵּיזָה | חיים צרכניים בישראל 2023, בשבי המונופולים

בלת"ק
קראתי איפשהו שקולטני הטעם בלשון משתנים אחרי שבועיים,
כאשר מתגברים על השבועיים שבהם זוכרים את הטעם הקודם ומאוכזבים מהשינוי, לפתע מגלים שהטעם החדש הוא גם נחמד מאוד...
 
אנו שבויים,
עוד יותר ממה שאחנו חושבים;

מי מוכן להעלות על דעתו אפשרות שקוקה קולה אינו הטעים ביותר ?
למה זה שבוי?
אם לזוג טוב אחד עם השני והם לא חולמים על גירושין אז הם שבויים? o_O
 
למה זה שבוי?
אם לזוג טוב אחד עם השני והם לא חולמים על גירושין אז הם שבויים? o_O
אם אחד מהצדדים מנצל את הצד השני, ועושק ממנו 8 ש"ח על בקבוק פלסטיק, מים, כמה כפיות סוכר לבן, וטיפל'ה תמציות, -
אז כן, בהחלט.

ואם אותו צד הוא טייקון מארץ הטייקונים, והצד השני הוא אזרח ממוצע שחנוק גם ככה ממשכנתא ודיור ועוד - אז מדובר גם בשבי אכזרי באופן יוצא דופן.
 
אם כבר מדברים על שוקולד, והזכירו את גרוס:
בתחום השוקולד-בוטיק מהדרין, אפשר לומר שיש דואפול של טורינו מול שמרלינג.
בעוד שגרוס נותן להם פייט לא רע בחצי מחיר.
רק מה? האריזה שלו נראית פשוטה ולא יוקרתית.
 
מה עם שוקולד של גרוס? הוא לא אלטרנטיבה לעלית? בעיני בעלות מול תועלת הוא יותר טוב מעלית
המחיר שלהם די זהה
המרקם שלהם לטעמי יותר טוב מעלית
והכשרות בד"ץ עד"ח
לגבי הטעם זה לא מדויק
חלק מהמוצרים שווים לעלית וחלק מעל עלית
אבל יש לו מוצרים שלדעתי בלתי אכילים(וזה מפתיע בחברה שמייצרת מוצרים די מוצלחים איך הם לא קולטים את זה)
 
למה זה שבוי?
אם לזוג טוב אחד עם השני והם לא חולמים על גירושין אז הם שבויים? o_O

אדם שכל חייו מוציא עוד 2 ש"ח לחינם על כל בקבוק קולה שהוא שותה,
כשהסיבה לכך היא אמונתו בפרסום.
 
וואו, לא חשבתי שקטע הומריסטי שכתבתי מתוך תסכול באמת יעורר כזה נושא...
אכן, יונילוור, שטראוס, החברה המרכזית למשקאות ועוד כמה -שולטים בשוק.
יונילוור שולטת בכל מקום - גם במוצרי היגיינה (דאודורנט AXE למשל, ויש עוד לא מעט דברים אחרים) וגם במזון וכו'... שטראוס רק במזון ככל הידוע לי.
אבל... האם זה רע?
לא בטוח. ככה שוק קפיטליסטי עובד. מי שמצליח, גדל. אז יש כמובן פיקוח ממשלתי שמונע השתלטות מוחלטת, אבל...
מה, Google, מייקרוסופט וכדו' הם לא מונפול? בהצלחה למי שרוצה להשתמש בLinux, Firefox, ומנוע DuckDuckGo...
אין לי שום בעיה עם זה שלמישהו יש מוצר טוב ששולט בשוק.

אגב,
(כותב ההודעה למשל טוען שהוא לא מצא שוקולד עם יותר מ46% מוצקי קקאו, מלבד של שטראוס. זה פשוט מופרך ביחס להיצע שיש בשוק).
באמת לא מצאתי. עובדה. אולי לסופר שהייתי בו פשוט לא השתלם להביא של חברות מהדרין אחרות (היה לא מעט של חברות אחרות אבל לא מהדרין. וזה לא באזור חרדי). וזה אכן הוכחה למונופול. אבל אם זה לא היה שטראוס, זה לא היה מזיז לי.
 
אם אחד מהצדדים מנצל את הצד השני, ועושק ממנו 8 ש"ח על בקבוק פלסטיק, מים, כמה כפיות סוכר לבן, וטיפל'ה תמציות, -
אז כן, בהחלט.

ואם אותו צד הוא טייקון מארץ הטייקונים, והצד השני הוא אזרח ממוצע שחנוק גם ככה ממשכנתא ודיור ועוד - אז מדובר גם בשבי אכזרי באופן יוצא דופן.
ביום שנבין שיש ערך לדברים
וערך למוניטין
וערך לכל מיני דברים
ולכן אנחנו משלמים
אולי ביום הזה נעז גם אנחנו לדרוש את שלנו
אם נעריך את מה שאנחנו נותנים
אולי נהיה טייקונים בעצמינו
 
אדם שכל חייו מוציא עוד 2 ש"ח לחינם על כל בקבוק קולה שהוא שותה,
כשהסיבה לכך היא אמונתו בפרסום.
נכון טעם הוא כלום והכל בלוף ובגלל שהכניסו לנו למח

אז אולי בכלל נרגיל את עצמינו לאכול לחם צר ומים לחץ, כל מגוון המאכלים שאנחנו אוכלים זה חתיכת שחיתות ובזבוז כסף, נצא משבי גופינו ובכלל נשבות רעב, נראה שאפשר לחיות בלי להצטרך לכלום כלל
 
יש סדרת כתבות מעניינת של שאול אמסטרדמסקי בכאן, בה הוא מתעד את עצמו חי שבועיים ללא מותגים
במהלך הכתבות הוא גם בודק עגלות אקראיות של אנשים שיוצאים מהסופר ואחוזים נכבדים מאד מה קניה שלהם הם אכן של המותגים הגדולים
וכן, הוא עורך לכמה משפחות מבחן טעימה של מותגים ומקביליהם הפשוטים, התוצאות מגוונות. (דוקא מהקוטג של טרה הם הכי פחדו, ולמיטב זכרוני לא חשו בהבדל)
למעיישה, הוא אומר שברוב הדברים ימשיך להשתמש חוץ מאיזה דורדורנט שדוקא הבנתי מהגברים פה שבישיבות הוא מככב
בקיצור מי שיש לו אפשרות שיראה, מחכים מאד!
 
נכון טעם הוא כלום והכל בלוף ובגלל שהכניסו לנו למח

אז אולי בכלל נרגיל את עצמינו לאכול לחם צר ומים לחץ, כל מגוון המאכלים שאנחנו אוכלים זה חתיכת שחיתות ובזבוז כסף, נצא משבי גופינו ובכלל נשבות רעב, נראה שאפשר לחיות בלי להצטרך לכלום כלל

טעם הוא לא בלוף.
הבלוף הוא המותג.
 
לגבי הטעם זה לא מדויק
חלק מהמוצרים שווים לעלית וחלק מעל עלית
אבל יש לו מוצרים שלדעתי בלתי אכילים(וזה מפתיע בחברה שמייצרת מוצרים די מוצלחים איך הם לא קולטים את זה)
א. על טעם ועל ריח אין להתווכח
ב. מה מהמוצרים שלהם לדעתך לא אכיל?
 
שמרלינג טעים פי 100 (ויקר לא בהרבה מאוד)
כרמית החדש (בלונדי ונוצלה) נותן פייט בהחלט וגם זול יותר
עברנו לזה ולזה ויצא גם יותר טעים וגם יותר משתלם (בכלל המוצרים)
ואגב עזבנו גם את יד מרדכי - יש תחליפים ברמה יותר גבוהה ובמחירים זולים יותר.
 
כבר שנים שאני בפסטה טעמן, וכך גם בטונה, בבדין גם החלפתי ושוקולת ורד הגליל כנ"ל, בסקוויטים ווופלים שנים בחברות קטנות, ואני עדיין שוקל ....
יש מה לאכול, מי שמוכן להשתנות, משתנה וזה בדרך כלל לטובה.
גם כלכלית...
 
זה תהליך הדרגתי שהחל ממפעלים קטנים עצמאיים אשר נרכשו ע"י גופים עסקיים גדולים והפכו בכך למונופול
גם אגד הוקמה בצורה הזו...
בכלכלה קפיטליסטית קשה למנוע מצב כזה
בדיוק בשביל זה יש את רשות ההגבלים העסקיים ורשות התחרות.
 
וואו, לא חשבתי שקטע הומריסטי שכתבתי מתוך תסכול באמת יעורר כזה נושא...
אכן, יונילוור, שטראוס, החברה המרכזית למשקאות ועוד כמה -שולטים בשוק.
יונילוור שולטת בכל מקום - גם במוצרי היגיינה (דאודורנט AXE למשל, ויש עוד לא מעט דברים אחרים) וגם במזון וכו'... שטראוס רק במזון ככל הידוע לי.
אבל... האם זה רע?
לא בטוח. ככה שוק קפיטליסטי עובד. מי שמצליח, גדל. אז יש כמובן פיקוח ממשלתי שמונע השתלטות מוחלטת, אבל...
מה, Google, מייקרוסופט וכדו' הם לא מונפול? בהצלחה למי שרוצה להשתמש בLinux, Firefox, ומנוע DuckDuckGo...
אין לי שום בעיה עם זה שלמישהו יש מוצר טוב ששולט בשוק.
אין שום בעיה עם מוצר טוב ששולט בשוק, כמו גוגל וכו' שהם פשוט יותר טובים ולכן הם יותר מצליחים.
הבעיה מתחילה שחברה מסוימת מונעת תחרות באופן יזום וכך דואגת למחירים להישאר גבוהים ולאיכות להישאר נמוכה.
חברות עושות את זה על ידי רכישה, מיזוג, או פעולות אחרות פחות חוקיות.

אם ניקח את הדוגמה של החברה המרכזית למשקאות, אין שום בעיה שהם זכיינים של קוקה קולה ומייצרים את כל מוצריה השונים (ספרייט, פאנטה וכו').
יש בעיה שהם קונים חברות קטנות וממזגים אותם לאותה בעלות וכך הם יוצרים מונופול.
החברה המרכזית קנתה בשנים האחרונות לא פחות משש חברות שונות (נביעות, טרה, משק צוריאל, פריגת, מחלבות גלעד, קרלסברג, ועוד).
כך שבמקום תחרות בין מוצרים שונים באותו ענף (למעט ענף החלב שפחות קשור) יש חברה אחת ששולטת על חלק גדול מאוד מהמוצרים בשוק.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה