הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
תקראו הודעה באשכול "החרם על שטראוס".
ועכשיו שיהיה ברור: לא הולך לדבר כאן על החרם על שטראוס. וגם אתם בבקשה לא. זה לא הנושא.
החרם על שטראוס רק גילה לי עובדה מזעזעת. האמת שלמדתי אותה על בשרי, בסיבובים ברשתות שיווק, תוך נסיון לחמוק ממוצרי שטראוס.
אבל בא נדבר על ההודעה הזו. שימו לב לקטע המודגש.
הוא חיפש שוקולד מריר מהדרין איכותי, ופשוט לא מצא. הוא נאלץ לקנות את השוקולד של שטראוס, למרות שמלכתחילה הוא לא רצה. אבל ברירה אין לו...
הבנתם??? אפשר לקנות בארץ שלל מוצרי שוקולד מריר למהדרין, של לפחות חמש חברות/יבואנים שונים:
כרמית, ורד הגליל, צ'וקטה (ליימן שליסל), שמרלינג, טעמן. לפחות את חלקם בדקתי, והם איכותיים בהחלט עם אחוז גבוה של מוצרי קקאו.
אבל אנחנו פשוט לא מכירים אותם! התודעה שלנו שבויה במונופולים. אנחנו אפילו לא מודעים לשבי הזה. אנחנו מכירים רק את שוקולד הפרה, ובאמת כך אנחנו נראים. כמו פרה שמכירה רק האבוס שלתוכו תקעו את הראש שלה.
בא נעבור למילקי. המילקי הוא כידוע במשך שנים סמל למוצר שמיוצר בארץ, נמכר כאן במחירי שחיתות, ומיוצא לאירופה ונמכר שם בלי בושה ברבע מחיר (ע"ע "מחאת המילקי"). כמה אנשים בכלל יודעים - (אני לא מדבר על קונים. יודעים) - שיש לטרה מעדן חלב מקביל למילקי?. האם יש סיכוי שבעולם שמחיר המילקי ירד, כל עוד הוא שולט עלינו כ"כ חזק ואנחנו אפילו לא מכירים את האלטרנטיבה?
ובכן - אנוכי, אדם שסבור לפחות שהוא בעל הכרה צרכנית לא רעה, לא הכרתי, עד לשבועות האחרונים.
(אגב משום מה לתנובה כמדומני אין מעדן חלב מקביל למילקי. הסדרים של מונופולים השותפים לקרטל? אולי.)
זה קצת לערב שמחה בשמחה, כי זה לא הנושא של החרם, אבל במידה מסויימת כן. כי בתור מונופול מטורף, שטראוס מרגישה שהיא לא יכולה להפסיד. גם אם הם ירו על אנשים בפיפטי אווניו. כי פשוט אין להם ברירה, הם ירעבו ללחם?... זה גורם שהם מחליטים שהם יכולים להחרים את מי שהם רוצים. תיכף הם יאיימו שאם נניח יגרשו אריתראים, הם יפסיקו לחלוטין את יצור הדוריטוס והצ'יטוס, ואז אנחנו, ששבויים תודעתית בשבי המונופול, פשוט נכריח את הממשלה להכנע, שהרי בלי דוריטוס וצ'יטוס, הדבר היחיד שישאר לנו לאכול הוא חוביזה, צמח הבר שבישלו אבותינו בימי המצור של תש"ח.
(חובז'ה/חלמית. ויקי)
שיהיה ברור. השבי המונופולי אינו רק שטראוס, הוא גם תנובה ואוסם ויוניליוור וסנו.
אבל החרם הזה רק מזכיר עד כמה השוק בארץ ריכוזי בטירוף. לא שאין אלטרנטיבות למוצרי שטראוס. האלטרנטיבות קיימות, לפחות לרוב המוצרים. אבל התודעה הצרכנית וכן מדפי הרשתות הגדולות פשוט שטופי מח, וכמעט לא מכירים שום דבר אחר.
כולנו אשמים, המדינה, הרשתות, והצרכנים, וכולנו צריכים מהר לשבור אותם. ויפה שעה אחת קודם.
אולי הדבר הראשון המעשי שצרכן יכול לקבל על עצמו, זה פשוט לפחות לנסות לא לקנות מותגים. לזכור. אנחנו בשבי, והמונופולים הם השובים שלנו.
קשה להחרים. אפילו מונופול אחד, בטח שלא את כולם.
אבל בא לפחות ננסה. כל מוצר שאנחנו צריכים, ננסה לראות אם יש אותו במחיר ובאיכות שאנחנו מחפשים, בלי שיש עליו את החותמת של המונופולים, הממררים את חיינו. וכשבלית ברירה נכניס לעגלה הפיזית או הוירטואלית מוצר של מונופול, נאנח.
ובקיצור: שסמל המונופול על המוצר יהיה מקדם שלילי למוצר. לא חיובי.
וכמובן, גם לדרוש מרשתות השיווק. אל תקצו את המדפים שלכם לשירות שבי המונופולים. תנו לנו, הקונים, את החירות לבחור אילו מוצרים אנחנו רוצים לקנות.
זו דעתי לפחות. לא חושב שמאשכול בפרוג המונופולים ישברו. אבל כן יש סיכוי שנצליח לקדם את המותגים הקטנים והאיכותיים. ואם נצליח, שלכל מוצר יהיו לפחות שנים שלושה חברות קטנות שמייצרות אותו באיכות טובה, אז את שלנו עשינו. ומי שיבחר להמשיך בשבי המונופוליסטי - שימשיך...
*הבהרה, לשם הנוחות התייחסתי בפוסט זה בשם "מונופול" לדואופולים, טריאופולים, ובכלל לאוליגופולים.
ועכשיו שיהיה ברור: לא הולך לדבר כאן על החרם על שטראוס. וגם אתם בבקשה לא. זה לא הנושא.
החרם על שטראוס רק גילה לי עובדה מזעזעת. האמת שלמדתי אותה על בשרי, בסיבובים ברשתות שיווק, תוך נסיון לחמוק ממוצרי שטראוס.
אבל בא נדבר על ההודעה הזו. שימו לב לקטע המודגש.
הוא חיפש שוקולד מריר מהדרין איכותי, ופשוט לא מצא. הוא נאלץ לקנות את השוקולד של שטראוס, למרות שמלכתחילה הוא לא רצה. אבל ברירה אין לו...
הבנתם??? אפשר לקנות בארץ שלל מוצרי שוקולד מריר למהדרין, של לפחות חמש חברות/יבואנים שונים:
כרמית, ורד הגליל, צ'וקטה (ליימן שליסל), שמרלינג, טעמן. לפחות את חלקם בדקתי, והם איכותיים בהחלט עם אחוז גבוה של מוצרי קקאו.
אבל אנחנו פשוט לא מכירים אותם! התודעה שלנו שבויה במונופולים. אנחנו אפילו לא מודעים לשבי הזה. אנחנו מכירים רק את שוקולד הפרה, ובאמת כך אנחנו נראים. כמו פרה שמכירה רק האבוס שלתוכו תקעו את הראש שלה.
בא נעבור למילקי. המילקי הוא כידוע במשך שנים סמל למוצר שמיוצר בארץ, נמכר כאן במחירי שחיתות, ומיוצא לאירופה ונמכר שם בלי בושה ברבע מחיר (ע"ע "מחאת המילקי"). כמה אנשים בכלל יודעים - (אני לא מדבר על קונים. יודעים) - שיש לטרה מעדן חלב מקביל למילקי?. האם יש סיכוי שבעולם שמחיר המילקי ירד, כל עוד הוא שולט עלינו כ"כ חזק ואנחנו אפילו לא מכירים את האלטרנטיבה?
ובכן - אנוכי, אדם שסבור לפחות שהוא בעל הכרה צרכנית לא רעה, לא הכרתי, עד לשבועות האחרונים.
(אגב משום מה לתנובה כמדומני אין מעדן חלב מקביל למילקי. הסדרים של מונופולים השותפים לקרטל? אולי.)
זה קצת לערב שמחה בשמחה, כי זה לא הנושא של החרם, אבל במידה מסויימת כן. כי בתור מונופול מטורף, שטראוס מרגישה שהיא לא יכולה להפסיד. גם אם הם ירו על אנשים בפיפטי אווניו. כי פשוט אין להם ברירה, הם ירעבו ללחם?... זה גורם שהם מחליטים שהם יכולים להחרים את מי שהם רוצים. תיכף הם יאיימו שאם נניח יגרשו אריתראים, הם יפסיקו לחלוטין את יצור הדוריטוס והצ'יטוס, ואז אנחנו, ששבויים תודעתית בשבי המונופול, פשוט נכריח את הממשלה להכנע, שהרי בלי דוריטוס וצ'יטוס, הדבר היחיד שישאר לנו לאכול הוא חוביזה, צמח הבר שבישלו אבותינו בימי המצור של תש"ח.
(חובז'ה/חלמית. ויקי)
שיהיה ברור. השבי המונופולי אינו רק שטראוס, הוא גם תנובה ואוסם ויוניליוור וסנו.
אבל החרם הזה רק מזכיר עד כמה השוק בארץ ריכוזי בטירוף. לא שאין אלטרנטיבות למוצרי שטראוס. האלטרנטיבות קיימות, לפחות לרוב המוצרים. אבל התודעה הצרכנית וכן מדפי הרשתות הגדולות פשוט שטופי מח, וכמעט לא מכירים שום דבר אחר.
כולנו אשמים, המדינה, הרשתות, והצרכנים, וכולנו צריכים מהר לשבור אותם. ויפה שעה אחת קודם.
אולי הדבר הראשון המעשי שצרכן יכול לקבל על עצמו, זה פשוט לפחות לנסות לא לקנות מותגים. לזכור. אנחנו בשבי, והמונופולים הם השובים שלנו.
קשה להחרים. אפילו מונופול אחד, בטח שלא את כולם.
אבל בא לפחות ננסה. כל מוצר שאנחנו צריכים, ננסה לראות אם יש אותו במחיר ובאיכות שאנחנו מחפשים, בלי שיש עליו את החותמת של המונופולים, הממררים את חיינו. וכשבלית ברירה נכניס לעגלה הפיזית או הוירטואלית מוצר של מונופול, נאנח.
ובקיצור: שסמל המונופול על המוצר יהיה מקדם שלילי למוצר. לא חיובי.
וכמובן, גם לדרוש מרשתות השיווק. אל תקצו את המדפים שלכם לשירות שבי המונופולים. תנו לנו, הקונים, את החירות לבחור אילו מוצרים אנחנו רוצים לקנות.
זו דעתי לפחות. לא חושב שמאשכול בפרוג המונופולים ישברו. אבל כן יש סיכוי שנצליח לקדם את המותגים הקטנים והאיכותיים. ואם נצליח, שלכל מוצר יהיו לפחות שנים שלושה חברות קטנות שמייצרות אותו באיכות טובה, אז את שלנו עשינו. ומי שיבחר להמשיך בשבי המונופוליסטי - שימשיך...
*הבהרה, לשם הנוחות התייחסתי בפוסט זה בשם "מונופול" לדואופולים, טריאופולים, ובכלל לאוליגופולים.
נערך לאחרונה ב:
