סקירה היום שבו נחזור לאכול חוּבֵּיזָה | חיים צרכניים בישראל 2023, בשבי המונופולים

  • הוסף לסימניות
  • #41
במקום סתם לייצר דיון תיאורטי
בא נדבר על מוצרים מסויימים
האם יש תחליף לבמבה אוסם למשל?
האם יש תחליף לגבינה צהובה של עמק למשל?

התחליפים הם בעיקר בקיטניות ובעיקר במוצרים שלא קשורים לטעם
למשל מגבונים טישויים וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
ממש לא !
כך את אוסם של הפסטה למשל
בזמנו שעשו את המחאה עליהם
ואנשים רכשו פסטה שונה
הם פשוט המשיכו עם זה
הטענה כאן אינה שאין הבדל בטעם של השוקולד. יש הבדל.
השאלה היא האם שוקולד עלית הוא "הכי טוב"

לגבי פסטה, לדעתי רוב האנשים לא מרגישים הבדל. לכן זה לא בר השוואה
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
מחיר אדוני, מחיר

ניסית להשוות?
הבנתי. אז פתאום החילונים, ש(בהכללה) לא משווים מחירים בשום דבר, זונחים את השוקולדים האירופים האיכותיים יותר, מתוך השוואת מחירים וצרכנות נבונה, ועוברים לעילית. מברוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
הטענה כאן אינה שאין הבדל בטעם של השוקולד. יש הבדל.
השאלה היא האם שוקולד עלית הוא "הכי טוב"

לגבי פסטה, לדעתי רוב האנשים לא מרגישים הבדל. לכן זה לא בר השוואה
לא.
הטענה שלו
שאנשים בכלל לא חושבים
והסיבה היחידה שהם צורכים מוצר
זה בגלל שהם התרגלו לצרוך אותו
ובגלל המותג ולא בגלל המוצר

ועל זה אני מתווכח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
במקום סתם לייצר דיון תיאורטי
בא נדבר על מוצרים מסויימים
האם יש תחליף לבמבה אוסם למשל?
האם יש תחליף לגבינה צהובה של עמק למשל?

התחליפים הם בעיקר בקיטניות ובעיקר במוצרים שלא קשורים לטעם
למשל מגבונים טישויים וכו'
אתה חושב ככה.

יש כאלו שהרגישות שלהם היא במגבונים וטישויים. הם צריכים להיות איכותיים, לא נקרעים, נשלפים אחד אחד, לחים במידה, ריח סביר, וכו'.

העקרון הוא לפתוח את הראש. אחרי שפותחים - מוצאים כבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
  • הוסף לסימניות
  • #47
  • הוסף לסימניות
  • #48
גם כן עניין של מיתוג...
כתבתי מקודם שלא הגיוני שרק עלית יודעים לייצר שוקולד ושרק בארץ "עלו" על זה.
אז אין סיבה הגיונית אחרת שעלית יהיה מונופול בשוק הלא מהדרין בארץ, כשיש כ"כ הרבה אלטרנטיבות במותגים בין לאומיים.
כתבת לי שטוב, זה בגלל שהאלטרנטיבות יקרות יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אתה חושב ככה.

יש כאלו שהרגישות שלהם היא במגבונים וטישויים. הם צריכים להיות איכותיים, לא נקרעים, נשלפים אחד אחד, לחים במידה, ריח סביר, וכו'.

העקרון הוא לפתוח את הראש. אחרי שפותחים - מוצאים כבר.
אני ביגשתי כל פעם מגיע לחנות
מחפש את המוצר הזול ביותר
וקונה אותו
זה הגישה שלי

ניסתי את זה פעם בגבינה צהובה ופשוט התאכזבתי
ניסתי את זה בבמבמה והתאכזבתי
ניסתי את זה במעדן הזה של המילקי שהבאת -ואין מה להשוות -הרבה יותר טעים זה המילקי המקובל


אבל בקטניות במגבונים בטישויים בשימורים וכו'
בזה אתה צודק יש שם תחליפים ראויים
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
בהחלט, פיצחו את הטעם של הדור הבא...
יכולת על אנושית
ממש לא
רק בשביל הידע - החברות הגדולות כמו אסם, תנובה, יונילוור מעסיקות אגף של מבחני טעימה
כל מוצר עובר סדרת טעימות אצל קהל היעד (ילדים, מבוגרים) ומשפרים את המתכון לפי ההערות
זו הסיבה שהם מצליחים יותר מהמפעלים הקטנים שאין להם תקציב להשקעה הזו
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אני ביגשתי כל פעם מגיע לחנות
מחפש את המוצר הזול ביותר
וקונה אותו
זה הגישה שלי

ניסתי את זה פעם בגבינה צהובה ופשוט התאכזבתי
ניסתי את זה בבמבמה והתאכזבתי
ניסתי את זה במעדן הזה של המילקי שהבאת -ואין מה להשוות -הרבה יותר טעים זה המילקי המקובל
לא אמרתי שאתה טועה!!!! זה בהחלט יתכן.

הבעיה היא באלו שאינם משווים בכלל. כמו אלו שלא ניסו בכלל את טרה. על זה יושבים המונופולים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
במקום סתם לייצר דיון תיאורטי
בא נדבר על מוצרים מסויימים
האם יש תחליף לבמבה אוסם למשל?
האם יש תחליף לגבינה צהובה של עמק למשל?

התחליפים הם בעיקר בקיטניות ובעיקר במוצרים שלא קשורים לטעם
למשל מגבונים טישויים וכו'
כי טעם הוא עניין נרכש. כמה פשוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
לא שמעתי. אבל אולי.
תבין המונופלים שולטים ב50 אחוז מהחנות
יש על הרצאה שלמה של ירון זליכה...

עכשיו גם אם לחלק מן המוצרים יש תחליף
אבל שטראוס מנגנת על כל כך הרבה מוצרים ולא על מוצר אחד
ולכן הלקוח התרגל

ששטראוס זה הכי טוב

ולהיות בעל זיכרון ולנסות לזכור שספצפית בשוקולוד(שאני חולק עליך כמובן)
יש תחליף
זה דבר מורכב מאוד

מה שיפתור את זה לדעתי
זה העובדה שלאט לאט החנויות הגדולות מייצרות את המותגים הפרטיים שלהם (אומנם הם כרגע עושים את זה
במוצרים פשוטים ,אבל ברגע שהתודעה של הצרכן תשתנה בהתאם ,ייתכן מאוד שהרשתות הגדולות יתחילו גם לייצר
מוצרים מורכבים יותר וזה ישנה את זה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
כתבתי מקודם שלא הגיוני שרק שטראוס יודעים לייצר שוקולד ושרק בארץ "עלו" על זה. כתבת לי שזה שאלה של מחיר.
כתבתי למעלה -
עילית מנצחים בגדול במבחן הטעם + מחיר

כרמית לא עומדת במבחן הראשון: מבחן הטעם, עלית עומדת בו בגדר הסביר, יתכן שהאירופאי לא מותאם לטעם הישראלי שרגיל למתוק יותר
בתכל'ס - המותגים האירופאיים עושים את מבחני הטעימה שלהם בחו"ל ועלית בארץ, זה עצמו עשוי לגרום להבדל
אגב, אני אישית צורך בדרך כלל שוקולד רק מעל 60% מוצקי קקאו
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
הבעיה היא באלו שאינם משווים בכלל. כמו אלו שלא ניסו בכלל את טרה. על זה יושבים המונופולים.
לא.
המונופולים יושבים על זה
שהם שולטים בנתח גדול בשוק
ולכן כשחצי מהקנייה שלך זה שטראוס
אז אתה לא תבדוק את השוקולוד
אלא אוטוטמטית תיקח את שטראוס
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
כתבתי למעלה -


כרמית לא עומדת במבחן הראשון: מבחן הטעם, עלית עומדת בו בגדר הסביר, יתכן שהאירופאי לא מותאם לטעם הישראלי שרגיל למתוק יותר
אני אישית צורך בדרך כלל שוקולד רק מעל 60% מוצקי קקאו
אנחנו עסוקים עכשיו בתחום הלא מהדרין. שיש בו מאות אלטרנטיבות מכל העולם. ואתה כותב לי שעלית יותר טובה מכרמית ולכן היא מנצחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
ממש לא
רק בשביל הידע - החברות הגדולות כמו אסם, תנובה, יונילוור מעסיקות אגף של מבחני טעימה
כל מוצר עובר סדרת טעימות אצל קהל היעד (ילדים, מבוגרים) ומשפרים את המתכון לפי ההערות
זו הסיבה שהם מצליחים יותר מהמפעלים הקטנים שאין להם תקציב להשקעה הזו
אנחנו מדברים השוקולד הבסיסי
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אנחנו עסוקים עכשיו בתחום הלא מהדרין. שיש בו אלפי מוצרים. ואתה כותב לי שעלית יותר טובה מכרמית.
אתה נטפל למילים בודדות מתוך התגובה שלי
כבר כתבתי שעלית מבצעת מבחני טעימה בארץ ולכן יש לה יתרון בפיצוח הטעם הישראלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
כמובן השאלה מה מחפשים. אתה מדבר על ספלנדיד? אגו הרבה יותר גרוע?
(כותב ההודעה למשל טוען שהוא לא מצא שוקולד עם יותר מ46% מוצקי קקאו, מלבד של שטראוס. זה פשוט מופרך ביחס להיצע שיש בשוק).

בכל אופן אתה ודאי צודק שהנושא הוא עקרוני ורק בחרתי דוגמאות.
ברור שהוא מדבר על ספלנדיד
השוקולד המריר הרגיל של עלית מכיל 50% מוצקי קקאו, וזה לא הבדל גדול בין 46%
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה