היו רגישים לילדים שלכם!

חום של 37.8 בגיל 6 שבועות זה נקרא חום גבוה ביחס לגיל
את לא מתואמת עם ההנחיות הרשמיות
לפי כללית: חום מעל ל־38.5 מעלות (ויש הטוענים מעל ל־38.8 מעלות) נחשב לגבוה - במיוחד אצל תינוקות, אך גם אצל ילדים גדולים יותר
וגם :יש להדגיש כי הטיפול בחום אינו מרפא את המחלה היסודית אלא נועד בעיקר כדי לשפר את ההרגשה הכללית של הילד.
ובסיכום שלי לפי כללית : תורידו חום אם הוא עולה מעל 41, אם יש הסטוריה של פירכוסים , או כדי למנוע סבל מהילד במידה והוא סובל (ונראה לא רגוע, אבל את זה אפשר לראות גם בלי למדוד חום)
 
38.5 אצל תינוק זה כמו 40+ אצל ילדים גדולים יותר , ולכן 37.8 נקרא חום שצריך לטפל בו בגיל קטן. דהיינו 6 שבועות כמו שאמרתי.
אתם קוראים מילה כן שתי מילים לא ואז מגיבים
דווקא קראתי הכל בעיון, אבל מה אני אעשה שרופאים לא כותבים כמוך.. ציטטתי לך מהכללית (תקראי שוב.. כתוב שם תינוקות ואז ילדים), ש38.5 נקרא חום גבוה לתינוקות , לא ראיתי בשום אתר ש37.5 נקרא חום שצריך לטפל בו בגיל קטן.
אבל אדרבה, אני אשמח למקור.

אתמול אחיינית של בעלי השתחררה מאשפוז אחרי פרכוסים , תינוקת , ולא חום גבוה במיוחד.
את מזכירה לי שקראתי שפרכוסים הם בעיקר אצל ילדים שיש להם נטיה לפרכס, ולפעמים בכלל בחום נמוך.

ופה מצאתי התיחסות לתינוקות עד גיל 3 חודשים- בכללית-
שימי לב שכתוב מומלץ :
טיפול בחום עצמו הוא מומלץ ביותר כאשר מידת החום עוברת את רמת ה־38.5 מעלות. אפשר להשתמש באקמול/נובימול (אחת ל־4 שעות, עד כ־6-5 מנות ביום) או בנורופן/אדוויל או בדומיהם שניתנים אחת ל־8-6 שעות.
 
בכל האתרים (הקונבנציונאלים) אני קוראת שרצוי, מומלץ ואפילו נהוג (מענין מה שורש המנהג..) לתת תרופה להורדת חום כדי להקל מעל הילד.
המצב היחיד שכתוב שבו חשוב- הוא כשהחום עולה מעל 41 , כי אז לחום עצמו יכולים להיות נזקים
או במקרה והילד עם הסטורית פרכוסים.
 
37.8 בגיל כמה שבועות לא בהכרח מצריך אקמול, אבל בהחלט מצריך פניה דחופה לרופא שמן הסתם יפנה למיון.
חום בגיל כזה יכול להיות סימן לדלקת קרום המוח, וקרוב ל38 כבר נחשב לחום, לעניין זה.
 
6 שבועות זה לא 4 חודשים.
38.5 אצל תינוק זה כמו 40+ אצל ילדים גדולים יותר , ולכן 37.8 נקרא חום שצריך לטפל בו בגיל קטן. דהיינו 6 שבועות כמו שאמרתי.
.

הנקודה היא, שזה לא "חום שצריך לטפל בו" - בתרופה להורדת חום. אלא : חום שצריך לבדוק מה מקורו. (ובדחיפות.)
 
אורטל, מה את מסתבכת:)?
אני לא מסתכלת רק על חום כגורם של סיכון, אלא על גורם שיוצר כאב ואי נוחות.

לפיכך בניתי לי סכמה כזו:
אמא שלא נותנת אקמול בעת חום, זו אמא שלא סובלת בחום כפי שאמהות שנותנות, סובלות.

כשלי יש חום, אפילו מעלה אחת מעל, אני מרגישה את כל הגוף חצי מפורק, כל איבר כואב, צמרמורות, חולשה, לא מסוגלת לשכב, וכמובן לא ללכת. כאבי ראש חזקים, וכל שריר זועק, בעיקר בגב.
יש לי ילד שיש לו חום והוא מתנגד לאקמול, ואני רואה שהוא עובר את זה יפה.
לשאר הילדים אני נותנת אקמול גם אם הם מתנגדים.
אני רואה את ההרגשה שלהם ואת החולשה, ויודעת שהתפקיד שלי כאמא זה להיות שם בשבילם.

הכיתה של הבת שלי עברה שני חיסונים.
חיסון שעלת וחיסון שפעת.
היא התחננה אליי לא לעשות את החיסון, אבל לא הקשבתי לה.
אמרתי לה שחיסון שפעת אנחנו לא עושים, אבל את השני היא תעשה, כי זה לטובתה.
אז לא נח לה, והיא התנגדה. לכן אני האמא כאן.
בע"ה כשהילדה שלה תגדל, היא תנהג אותו דבר ותיקח אחראיות גם אם זה נח לילדה וגם אם לא.
כנ"ל באקמול.
אם אני רואה שילד סובל ומתבכיין, הוא יקבל אקמול על אפו ועל חומו..
אבל ילד שמשחק יפה למרות הכל ולא מראה סימנים של סבל, לא חייב לקבל.
תלוי בסוגי גוף.

מזכיר לי פעם איזה קליפ שראיתי על אבא שאומר לילד שלו שיפסיק להתבכיין מהחיסון. הם מגיעים לקופ"ח, הילד עושה חיסון בגבורה, ואז האחות אומרת לאבא: גם אתה חייב לעשות חיסון.
באותו רגע האבא בורח מקופת החולים כל עוד רוחו בו..:)
 
אפשר הערה קטנה?
תקשיבי לה, תשמעי למה היא לא רוצה, ומה מפחיד בזה.
תסבירי למה זה חשוב, ותעזרי לה בלי לוותר על החיסון.
הערה מאד יפה.
כמדומני שחשבתי עליה לבד:)

עשינו אינספור ניסיונות והדמיות של החיסון..
ושוחחנו עליו ארוכות.
הסברתי לה שאני עושה רק חיסונים שיבטחו אותה, ולא מוכנה שיעשו לה סתם.

היא היתה אגב בין הראשונות שהתנדבו להתחסן..
והגדולה שלי הגיעה איתה לחיסון (הרוויחה שחרור משיעור משעמם)..
 
חוזרת לנושא פתיחת האשכול:
כשיורדים עם עגלה מהאוטובוס - מומלץ להוריד קודם את החלק האחורי ואח"כ הקדמי [באותו כיוון שעולים אל האוטובוס]. הרבה פעמים הגובה בין האוטובוס למדרכה/כביש גורם לעגלה לקפיצה חזקה וממש לא נעים לתינוק שבעגלה. ובנוסף, זה פחות הורס את העגלה עצמה.
כשצריך להשתמש בנר אקמול - מורחים אותו במעט ווזלין וכך מכניסים. ככה פחות מכאיב לילד.
 
הערה מאד יפה.
כמדומני שחשבתי עליה לבד:)

עשינו אינספור ניסיונות והדמיות של החיסון..
ושוחחנו עליו ארוכות.
הסברתי לה שאני עושה רק חיסונים שיבטחו אותה, ולא מוכנה שיעשו לה סתם.

היא היתה אגב בין הראשונות שהתנדבו להתחסן..
והגדולה שלי הגיעה איתה לחיסון (הרוויחה שחרור משיעור משעמם)..
את נשמעת אמא מקסימה. אז למה כתבת שלא הקשבת לה?
הקשבת והחלטת לא לוותר.
זו לא כפיה משום כיוון.
 
האמת שזה נושא שבלתי אפשרי
מי שמעוניין להרחיב יש ספר מצוין של רחל יהלום בשם 'לבריאות' - מדע התזונה בראי המקורות, שמבוסס על שיטת הרמב"ם. במקרה מצאתי באינטרנט את הפרק שעוסק במחלות חום:
http://neworld.co.il/article/article.asp?article_id=569
הספר המלא מקיף כמובן הרבה יותר ופותח מאד את הראש.
מה שאני יכולה להעיד מנסיון אישי שלי ושל 9 אחיי ואחיותיי וצאצאיהם... שזה פשוט עובד. אצל ילדים זה הכי ניכר - המשוואה של 'חורף=מחלות והיעדרויות' פשוט לא קיימת. מחלות חום וכו' הם פשוט ארועים נדירים מאד.

בריאות שלמה לכל עם ישראל.
חסום לי... מישהיא יכולה להעביר לי את הכתבה?
 
לא הקשבתי לרצון שלה לא לעשות חיסון.
הקשבת לו, שמעת , שקללת אותו ועדיין הגעת למסקנה אחרת.
להקשיב לרגשות זה לא אומר שתמיד הם המכריעים, זה אומר שמקשיבים להם ומתיחסים אליהם.
 
לטווח הקצר , זה עזר מאד.
לטוח הארוך, יכול להיות שהגוף שלו חווה חוויה של כפיה, ושל חוסר כבוד, יכול להיות שזה מינורי ולא ייזכר, ויכול להיות שזה השאיר רושם.
אי אפשר לבדוק כזה דבר על ילדים ממש קטנים כי הם לא זוכרים במודע.
נשאר לכל אחד לשער עד כמה זה חשוב לו , ולעשות לפי הבנתו.
את יודעת, לי נראה שהחוויה של החלפת חיתול היא מאוד פולשנית ומשפילה.
הייתי מאוד מושפלת אם היו עושים לי את זה כל כמה שעות
אולי כדאי למצוא דרך אחרת, נעימה, מכילה, שיתופית. נשאל את הילד לדעתו ונראה מה יאמר הנער.

העברה של תחושות שלנו לתינוק היא לא נכונה
לתינוק אין תחושות של צניעות או בעלות על הגוף שלו בכלל. גם שיקול הדעת שלו טרם התפתח.
הטיפול האוהב והמסור של אמא זה כל מה שטוב לו. כולל חיסונים, נרות ומקלחות
 
את יודעת, לי נראה שהחוויה של החלפת חיתול היא מאוד פולשנית ומשפילה.
הייתי מאוד מושפלת אם היו עושים לי את זה כל כמה שעות
אני לא חושבת שהתינוקות מושפלים כשמחליפים להם חיתול בכבוד, הם מבסוטים ושמחים כשמנקים אותם.
אבל אם תחזיקי אותם בכח כשאת מחליפה להם חיתול בכפיה, זה באמת יהיה שווה ערך לחוויה של דחיפת נר בכח.

לתינוק אין תחושות של צניעות או בעלות על הגוף שלו בכלל
לתינוק אין תחושות של צניעות - אני מסכימה
היחס שלו לגוף שלו הוא דבר שמתפתח. אם היחס שנשדר לו הוא : אתה חשוב, ומה שאתה מרגיש חשוב ולכן אנחנו לא כופים עליך רגשות לא נעימים בגוף - זה היחס שהוא ילמד לעצמו.
וזה מסר חשוב מאד , בשביל לחיות טוב, וגם בשביל ללמוד ולהגן על הגוף מיחס לא נעים.
 
אני לא חושבת שהתינוקות מושפלים כשמחליפים להם חיתול בכבוד, הם מבסוטים ושמחים כשמנקים אותם.
אבל אם תחזיקי אותם בכח כשאת מחליפה להם חיתול בכפיה, זה באמת יהיה שווה ערך לחוויה של דחיפת נר בכח.


לתינוק אין תחושות של צניעות - אני מסכימה
היחס שלו לגוף שלו הוא דבר שמתפתח. אם היחס שנשדר לו הוא : אתה חשוב, ומה שאתה מרגיש חשוב ולכן אנחנו לא כופים עליך רגשות לא נעימים בגוף - זה היחס שהוא ילמד לעצמו.
וזה מסר חשוב מאד , בשביל לחיות טוב, וגם בשביל ללמוד ולהגן על הגוף מיחס לא נעים.
וזה נכון גם לגבי נרות ועוד.

הילד יודע שההורים עושים את זה למענו.

אני מרחמת על ילד שאמא שלו לא נותנת לו אקמול רק כי הוא מסרב, כשהוא מרגיש כמוני כשיש לו חום. איזו אמא זו!
(לא שלא יצא לי להיות כזאת בזמנים שהילד הצליח להכניע אותי, ולא היה לי כח לריב איתו. אבל לפחות לא עשיתי מזה אג'נדה והכרזתי קבל עם שכך צריך לנהוג).
 
אני מרחמת על ילד שאמא שלו לא נותנת לו אקמול רק כי הוא מסרב, כשהוא מרגיש כמוני כשיש לו חום. איזו אמא זו!
אבל הילד סובל, והוא בוחר לסבול ולא לקחת אקמול. מה הבעיה פה?
נראה לך שלטובתו, זה להכריח אותו כדי להקל עליו?
גם אני מעדיפה להרגיש כאב ולא לקחת אקמול, וגם לא אפידורל, זה ממש יצחיק אותי כשאחות תנסה לשכנע אותי לקחת אפידורל לטובתי, אבל אני רוצה אחרת!!
למה את חושבת שהילד לא יודע מה הוא רוצה?
אני מדברת על ילד מגיל שנתיים שלוש, שמבין , ועדיין בוחר שלא.
 
אני לא חושבת שהתינוקות מושפלים כשמחליפים להם חיתול בכבוד, הם מבסוטים ושמחים כשמנקים אותם.
אבל אם תחזיקי אותם בכח כשאת מחליפה להם חיתול בכפיה, זה באמת יהיה שווה ערך לחוויה של דחיפת נר בכח.

כנראה שרק הילדים שלי בגיל כלשהו כבר מתנגדים להחלפת חיתול, מסתובבים ובורחים עם כל הלכלוך עליהם.
כששאלתי את הבת שלי - בת שנתיים - אם היא רוצה להחליף טיטול,
עם כל שכלה הרב, היא העדיפה להישאר מלוכלכת. ולכן?
לפי מה שאת אומרת אני אמורה לא להחליף לה!

זה ממש הזוי מה שאת אומרת, בגיל הזה עוד אין להם את השכל בכלל לחכות לתוצאות לא מיידיות. ילד קטן (2-3) אף פעם לא ירצה לקחת תרופה אם היא לא טעימה לו!!
תגידי לו 1000 פעמים שאחר כך הוא ירגיש יותר טוב, זה לא מעניין אותו!!!

ודרך אגב, שאלת את התינוקות שלך על חיסונים? הם הסכימו בשמחה כנראה, אה?!
 
כנראה שרק הילדים שלי בגיל כלשהו כבר מתנגדים להחלפת חיתול, מסתובבים ובורחים עם כל הלכלוך עליהם.
כששאלתי את הבת שלי - בת שנתיים - אם היא רוצה להחליף טיטול,
עם כל שכלה הרב, היא העדיפה להישאר מלוכלכת. ולכן?
לפי מה שאת אומרת אני אמורה לא להחליף לה!

זה ממש הזוי מה שאת אומרת, בגיל הזה עוד אין להם את השכל בכלל לחכות לתוצאות לא מיידיות. ילד קטן (2-3) אף פעם לא ירצה לקחת תרופה אם היא לא טעימה לו!!
תגידי לו 1000 פעמים שאחר כך הוא ירגיש יותר טוב, זה לא מעניין אותו!!!

ודרך אגב, שאלת את התינוקות שלך על חיסונים? הם הסכימו בשמחה כנראה, אה?!
תשמעי, זה באמת קל להקצין ולגחך את הצד שלי .
אבל אני מרגישה שאני כבר חוזרת על עצמי, אז מסכמת לפעם אחרונה:
לא , אני לא נגד כפיה,
אני כן בעד לצמצם אותה למינימום האפשרי,
ובכל הפעמים שאני לא כופה, אני לא מוותרת על מה שאני חושבת לנכון.
אני כן מחפשת ומוצאת פתרונות שיקלו על החוויה.

כשילד לא רוצה להחליף חיתול - בדיוק כמו ילד שלא רוצה מקלחת - או שלא רוצה להתלבש- או לאכול- או ללכת לישון, זה לא בגלל שזו חוויה משפילה, זה בגלל שהרצונות שלו לא תמיד תואמים לשלי.
ולכן , אני עושה חלוקה .
אם זה משהו שחשוב לי , מכל סיבה שהיא , כמו מקלחת - אני אמצא דרכים לקלח כל יום, בלי לוותר ובלי לכפות.
אם זה משהו שמטרתו להקל על הילד (כמו אקמול , שעדיף לי לא לתת) , והוא מוותר - אין בעיה
אם זה אוכל והוא בוחר שלא לאכול - מעולה. זכותו.
ואם זה משהו שחשוב לי , ואין לי דרך לעשות אותו בלי כפיה - כמו חיסונים, או טיפול חשוב אצל רופה- אני אעשה הכל כדי להקל, להכין מראש ולהקשיב לפחדים, ולהרגיע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה