היו רגישים לילדים שלכם!

  • הוסף לסימניות
  • #22
מילת המפתח באשכול כזה ובאשכולות דומים לו היא שיפוטיות, שיפוטיות, שיפוטיות.
אולי הילדים שלה לא רצו מעיל? אולי הם טיפוסים שיותר חם להם ממנה? אולי הם יצאו בשלב אחר של היום מהבית ולכן ההחלטה שלה לגבי הלבוש המתאים היתה שונה, ואולי היא טעתה וגם הבינה את הטעות שלה מאוחר יותר. וזו רק דוגמא.
יש הרבה דרכים להתבונן על אנשים. הלואי שנצליח להתבונן בעין טובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
כשבאים לקנח את האף של הילד (החל מגיל 0!) יש ליידע את הילד ולדבר אליו, גם אם נראה שהוא לא מבין, להראות לו את הטישו
בטח... ככה הוא ישאר עם הנזלת עד הקיץ :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
בעליה לאוטובוס או בירידה ממנו, חובה שהילד יעלה/ירד ראשון
הרבה לא יודעים שהנהג לא יכול לראות את הילד.
צודק 100%

השבוע נסעתי באוטובוס שהאבא ירד, והנהג התחיל לסגור ת'דלת והתחילו צרחות " נהג יש כאן ילד" וכו', ואז הנהג עצר את האוטוסבוס ואמר לאבא "בפעם הבא שהילד יירד ראשון, כי אותך אני רואה ואת הילד לא....."
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
חבל.
מטרת פותחת האשכול היתה להסב את תשומת לב ההורים לדברים שלא תמיד חושבים עליהם
והיא כתבה את זה מקסים
מה שקרה כאן בהמשך זה המון ביקורת על האמהות, שהן בעצם - אנחנו, שמשתדלות בד"כ לעשות את הכי טוב
אז אם יש לנו עצות ספציפיות - נמשיך את המגמה של פותחת האשכול
אך אם המטרה היא לגרום לאי מי מאיתנו תחושת חוסר נוחות, או סתם כך להעמיס עלינו גם את הקשיים שלה - תתכבד לעשות זאת בפלטפורמה אחרת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #28
תנסו ללחוץ לעצמכם. נראה אם תהנו... (יכול לגרום לאיבוד נשימה, ח"ו.)
בן אדם לא יכול לדגדג את עצמו, הרפלקס הוא רק כשזה קורה בהפתעה.

התוספות שלי :
- כואב לי כשדוחפים אוכל לילדים בכוח, ועוד סוגרים להם את הפה שלא יוכלו לפלוט.
- דחיפה של נר תרופה בכוח, יכולה להשפיל, וזה על הגבול של כפיה שמלמדת את הילד לא לכבד את עצמו , אני מעדיפה תמיד סירופ, וגם אותו לא בכוח.(ככל הניתן)
- לפני בדיקת רופא אישית, אני משתדלת להסביר לילד את התהליך, לשאול אותו אם הוא מסכים,
ולכבד אותו ככל הניתן
- מכירים את הסבתות שאוהבות את הילדים ומנשקות ומחבקות מרוב אהבה והילד לא מעונין?
אני מלמדת לומר: זה לא נעים לי... עד גיל מסוים זו אחריות שלי, ואחר כך אחריות של הילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
מוסיפה גם: אין מצב לקחת תינוק בעגלה ולא לחגור אותו!! אני מתפחלצת כל פעם מחדש כשאני רואה תינוק/ת לא קשורים, ולא משנה אם הוא בן שבוע ועוד לא מתהפך (העגלה כן עלולה להתהפך! יחד איתו) או שהוא בן 10 חודשים ויכול ליפול על האף ח"ו ולשבור אותו או לחטוף מכה בראש.
ודבר נוסף: בחורף צריך להיזהר כשמכרבלים את התינוק שהשמיכה לא עולה לו על הפנים בשלב כלשהוא ולא חוסמת לו את דרכי הנשימה.


אני עצמי נתקלתי בתינוק בן חצי שנה שפשוט החליק מהעגלה כי לא היה קשור,ואחיו ה"גדול" בן 4 החזיק בו בכח וצעק....
רצתי מהר כדי להרים את התינוק שכמעט החליק לגמרי,
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
צודק 100%

השבוע נסעתי באוטובוס שהאבא ירד, והנהג התחיל לסגור ת'דלת והתחילו צרחות " נהג יש כאן ילד" וכו', ואז הנהג עצר את האוטוסבוס ואמר לאבא "בפעם הבא שהילד יירד ראשון, כי אותך אני רואה ואת הילד לא....."
אני מאלעד
יש נהג אוטובוס ממש נחמד
שתמיד כשאמא עולה עם עגלה הוא מזכיר לה בירידה מהאוטובוס לרדת הפוך
כך שהאמא יורדת קודם ואז בעגלה
כך יש לאמא יותר שליטה על העגלה
ממש אהבתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
6. גם אם אתם "משתגעים" מהילד החמוד שלכם, זה לא אומר שצריך לתת לו צביטה בלחיים! זה כואב!! וזה כואב!!
לא מסכים.
בוודאי שמותר לצבוט.
כמובן-
בתנאי שהתינוק החמוד הוא הבן של-
דוד נחום
שצבט וצבט
ולא יכולנו להחזיר
כי היינו אז בסלקל.
אז בסך הכל מחזירים את החוב:D



(נכתב בהומור. צביטה בלחי היא דבר בזוי וגועלי, שמצריך חינוך מחדש של ציבור הדודים דודות כולם, שמשום מה חושבים שזה כייף, זה לא!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
תסבירו לי איך זה -
יש לי אינסטינקט, כשילד שלי מכניס את ידו הקטנה לתוך כף ידי, אוטומטית ידי נסגרת עליו בלחיצה עוצמתית. ועדיין - הילדים שלי מתקוטטים מי יתן יד לאבא, בידיעה שהם עומדים 'לחטוף' כווץ' רציני.
כנ"ל לגבי דיגדוגים, שילדיי 'סובלים' ממני, ועדיין, כשדגדגתי אחד כל השאר נעמדים בשורה "אותי לא דגדגת".
אז יתכן אולי שהחוקים שונים קצת אצל ילדים??
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אז יתכן אולי שהחוקים שונים קצת אצל ילדים??
מאד יכול להיות שזה כיף להם ,
אבל כדאי לשים לב עד מתי (כי זה שלב שהם לא יכולים לדבר)
ואם הילד מעונין / רוצה
המפתח זה לתת כבוד לרצונות שלו, להתיחס אליהם , וממילא הוא ילמד גם הוא לדאוג לעצמו שיהיה לו טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני חושבת שמטרת האשכול היא לא לקבוע כללים מה מותר ומה אסור,
אלא לעורר אותנו לחשיבה.
כל אחד יודע מה טוב לילדיו ומה לא נחמד להם בכלל,
ולמרות זאת חשוב מידי פעם לרענן את הראש,
ובאמת לעצור ולחשוב האם אנחנו מתנהגים בסדר עם הילדים....
(ואם הבת שלי נהנית כשאני מדגדגת אותה, אז לבדוק - אולי היא גדלה, וזה קצת פחות כייף לה?...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אם המטרה היא חשיבה, אז מילה המפתח היא: הלכות בין אדם לחברו קיימים גם בין הורים לילדים, ובעיקר מצד ההורים כלפי הילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בעיקרון-
הקב״ה ברא את העולם שכל ילד מתאים בדיוק להורים שלו והם בדיוק מתאימים לו..
כך שאין מה לרחם על ילדים של אחרים אם הקבה סומך על ההורים שלהם ונתן להם לגדל אותם.
(ומהסתכלות שלי מהצד, לאותם הורים ״רחפנים״, יש ניסים גלויים..)

נכתב כהמשך למי שכתבה שהשיפוטיות כאן גבוהה..
(לא זוכרת את שם הניק, סורי..)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #38
מחזיק למוצץ-יש לחבר כמה שיותר קרוב לתחתית החולצה, הרבה פעמים המוצץ נופל לתינוק מהפה והחוט נכרך על הצוואר. ממש סכנת נפשות!
לקשור-כדאי לא רק בעגלה, גם בטרמפולינה, יצא לי לראות תינוקת בטרמפולינה לא קשורה ואחיה בן שנתיים משחק לידה במרץ. כמעט נפל לי הלב כל פעם שהתקרב אליה וכשהערתי לאמא היא אומרת לי כן, צריך להשגיח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני מאלעד
יש נהג אוטובוס ממש נחמד
שתמיד כשאמא עולה עם עגלה הוא מזכיר לה בירידה מהאוטובוס לרדת הפוך
כך שהאמא יורדת קודם ואז בעגלה
כך יש לאמא יותר שליטה על העגלה
ממש אהבתי
מוזר, כי בדרך כלל העגלות נמוכות והנהג לא רואה אותם במראה.
הייתי פעם בקורס של בטיחות בדרכים, והראו שם איך הדלתות האחוריות נראות מהמושב של הנהג. הנהג לא יכול לראות ילד או עגלה, רק גובה של אדם מבוגר.
אחרי שראיתי את זה במוחש, אין מצב שאני יתן לילד לרדת אחרי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה