קורונה היו שני מענקים לכלל אזרחי ישראל, מישהו יודע אם אמור להיות מענק שלישי?

[מילת ערך]

מישהו?

 

[געצל4]

ביבי אמר שיהיה מענק אבל היועץ המשפטי לממשלה אמר שזה שוחד בחירות כרגע לא קורה כלום

 

[אחת111]

ביבי אמר שיהיה מענק אבל היועץ המשפטי לממשלה אמר שזה שוחד בחירות כרגע לא קורה כלום

אולי צריך לעמת אותו מול המשפט של היועץ המשפטי

 

[efrat1]

תכף יהיו עוד בחירות.

 

[געצל4]

ותיכף נגמר הקורונה

 

[אחת111]

תכף יהיו עוד בחירות.

אז הוא יבטיח עוד פעם, א גרויסע גליק...

 

[$bsd]

מתי היה המענק השני?

 

[געצל4]

מתי היה המענק השני?

אתה צודק כנראה אוחזים בשני ולא בשלישי

 

[געצל4]

לפי מה שפורסם היום כנראה אין מאיפה להביא עוד מענק

מהדוח של יחידת ניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר לשנת 2020 שפורסם היום (שלישי) עולה כי החוב של מדינת ישראל זינק בשנה שעברה ב-20% והגיע לסכום של 984 מיליארדי שקלים.

ההוצאות החריגות של הממשלה, שנדרשו במהלך המשבר, מחקו צמצום של עשור בחוב של המדינה. יחס החוב הציבורי לתוצר קפץ בשנת הקורונה מ-60% ל-72.4% – ועלול להוסיף לעלות. במשרד האוצר כבר מכינים את הקרקע לקיצוצים אחרי 2021.

הממשלה הוציאה בשנה שחלפה 105 מיליארדי שקלים לטיפול בהשלכות בקורונה. הסכום כלל, בין היתר, מענקים לעסקים שנפגעו, דמי אבטלה מורחבים ומענקים לאזרחים. באין מקור תקציבי, אגף החשב הכללי באוצר הונחה להכפיל את היקפי גיוס הכספים, כך שהמדינה נכנסה להלוואות, חלקן אף לתקופה של מאה שנים.

ההוצאות על הקורונה לא נגמרו ב-2020. הדוח עוסק אומנם בשנה שעברה אבל עשרות מיליארדי שקלים הוקצו גם ל-2021, למשל לדמי אבטלה שהובטחו מראש עד סוף יוני. לא מן הנמנע שהחוב כיום, נכון לאפריל, כבר חצה את רף טריליון השקלים (אלף מיליארד).

החשב הכללי יהלי רוטנברג בהקדמתו לדוח כתב: "במצב דברים זה נדרשה היחידה לניהול החוב הממשלתי לעמוד ביעדי גיוס שאפתניים של כ-265 מיליארד שקל – סכומים אשר מעולם לא גויסו על ידי החשב הכללי בשנה אחת, והם מהווים כ-230% מהיקף גיוס של שנה רגילה".

רוטנברג מתייחס לאתגרים ביציאה מהמשבר: "כראיה צופה פני עתיד, נדרש יהיה לבצע צעדים פיסקליים של התכנסות. קרוב לוודאי שצעדים אלו יידרשו הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, תוך מתן דגש לאישור תקציב המדינה ולהצמחת המשק. ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר חזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר".

דוח האוצר נמנע מלהעביר ביקורת ישירה על הממשלה, אבל מציג את החסרונות והיתרונות של ישראל בעיני סוכנויות הדירוג העולמיות. בנקודות החוזק צוינו: כלכלה מגוונת ומשגשגת, מגזר ההייטק החזק, פיתוח מאגרי הגז הטבעי והסכמי השלום החדשים. מנגד, בין החסרונות הוזכרו חוסר היציבות הפוליטית, היעדר תקציב מדינה מאושר, מתחים ביטחוניים מול אירן ו"מדיניות פיסקאלית לא אפקטיבית, בין היותר כתוצאה מסביבה פוליטית מקוטבת".

הממשלה מגייסת כספים באמצעות הנפקות אגרות חוב בארץ ובחו"ל, דירוג האשראי של ישראל לא נפגע במהלך המשבר, גם אם אחת מסוכנויות הדירוג הגדולות הורידה את תחזית הדירוג מ"חיובית" ל"יציבה". כך התאפשר לאוצר לעמוד בהיקפי גיוס אדירים בריבית נמוכה.

היקף הוצאות הריבית של המדינה עמד ב-2020 על כ-38 מיליארד שקל, בדומה ל-2019. לפני כשנה צללה התשואה על אג"ח ישראלי לרמה נמוכה היסטורית של 0.42% לעשר שנים. זמן קצר לאחר מכן התשואה קפצה לרמה של 1.41%, ולאחר תנודות נוספות עמדה בסוף השנה על 0.77% – לעומת 0.96% בסוף 2019.