אקדים שאני נגד אלימות מכל סוג שהיא.
בכל נושא שהוא בחינוך הילדים, הדבר הראשון שאנו בודקים הוא 'האם זה תואם לדרך המסורה לנו מדורי דורות'.
אז רק לתזכורת, שהדרך לחנך במשך כל הדורות עד הדור האחרון, הייתה במכות, וכמה שיותר. אין צורך להביא לזה ראיות. 'חושך שבטו שונא בנו'.
כיום אנו באים לחדש, לומר שדרך זו הייתה מתאימה לדורות עברו, ולא לדורות אלו, וכו' וכו'.
יש לזכור שאנו המחדשים בדרך זו של חינוך בלי מכות.
להתחיל לדקדק על קוצי קוצו של יוד, להפוך את החינוך הפיזי למוקצה מחמת מיאוס, עד שאם יש מישהו שיש בו חשש חששא של 'אלימות' כבר חובה להעביר אותו, זו בוודאי לא דרכנו.
יש לבדוק כל דבר לגופו של עניין.
אין דברי אלו באו ח"ו לחלוק על דבריך אלא להיפך ! לחזקם.
אנשים שיקראו את דבריך יחשבו שאתה בעד אלימות,
ולא היא !
שמעתי סיפור מאחד הגדולים שהביאו אליו אבא שהיכה מכות רבות את בנו.
ושאל אותו - אותו גדול איזה צידוק יש לך להכות את בנך ? (כי
בעיניי האבא הוא לא מרביץ סתם אלא מסיבה חינוכית !)
אמר לו האבא "חוסך שבטו שונא בנו". אמר לו הרב "מענין,אני דוקא למדתי את הפסוק הזה הפוך ממך !
אני למדתי שהפסוק מדבר על אבא שהוא מאד מאד מאד אוהב את בנו ומרוב אהבה הוא לא אומר לו כלום ועל זה הפסוק אומר שחייב להכות את בנו כדי לחנכו"
שמעתי שהפסוק הזה מדבר על דוד המלך שהיה לו שני בנים שמרוב אהבתו אליהם לא אמר להם כלום ועליו הפסוק מדבר שחייבים גם להכות את הבן, כמובן מתך אהבה ומחשבה ולא מתוך כעס.
צורם לי לפעמים לקרוא כאן בפורום על הורים שאין להם ידע ונסיון בהעמדת כיתה בניהול המשמעת בכיתה, והם לא יודעים את מכלול השיקולים שעמדו בפני המורה באותו הרגע שעשה את מה שעשה ורק שומעים תמונה צרה וחד צדדית מבנם שאיך שהיא מסופרת ע"י הבן, היא באמת נשמעת גרוע. אבל אם הייתם שומעים מהמורה את ככככל התמונה ומכלול השיקולים, הייתם חושבים אחרת
יש לי חבר מלמד, שהיה לו תלמיד בכיתה מצויין מאד ! אחד המצוינים בכיתה !
רק יש לו כמה חסרונות גופניים שהוא ממצמץ מידי בעין וצולע.
המלמד שאל שאלה בכיתה ואתו תלמיד מצטיין ענה תשובה.
קם איזה תלמיד אחר בטלן הכיתה שלא לומד כלום (היה לו אבא עשיר, אז הילד היה מאד מפונק ולא למד) וצעק למצטיין "שב בשקט אתה אם העיניים המפלבלות שלך והצולע"
ככה לעיני כל הכתה !
הילד הפגוע השפיל את ראשו והתחיל לבכות
והמלמד באותו רגע אמר לילד הפוגע "עדיף להיות ילד עם (וכאן הוא נקט בחסרון שלו) מאשר להיות טפש כמוך !"
בערב התקשר האבא של הפוגע ואמר "שמעתי שפגעת בבן שלי ?!"
אז המלמד שאל אותו קודם מה הבן סיפר לו, ולאחר מכן אמר לו " בא אני אספר לך מה היה באמת".
לאחר שהאבא שמע את כל התמונה, אמר למלמד שכל הכבוד שפעל כך ואני במקומך הייתי מחטיף לבני שתי סתירות מצלצלות !.
אני לא אומר שהמעשה של המלמד בסיפורי הוא המעשה הנכון והצודק ביותר לעשות באותו הרגע,
רק אני בא לומר, שמעתם מעשה מבנכם, מצוין !
כמובן אל תאמרו לבן שהוא משקר אבל קחו את זה בערבון מוגבל עד שתבררו את כל הפרטים והתמונה המלאה
הנושאים החמים
אני פשוט לא מצליחה לכתוב "ילמדו לא להרביץ" 
