התייעצות הייתם מעבירים כיתה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
הסוד הוא שהעולם השתנה. מאוד.
כשהיינו ילדים, ההורים שלנו לא חששו כל כך מכל אדם בלתי מוכר.
הקלאסיקה היתה חנהלה ושמלת השבת שעוזרת לאדם זר לשאת שק פחמים.
אני לא מצליח להבין מה השתנה בעולם. בעולם לא השתנה כלום, אם כבר, השתנה לטובה.
מטרידים היו גם אז, מורים וילדים מתעללים היו פעם הרבה יותר מהיום, מה שהשתנה זה המודעות שלנו לכך. המודעות להטרדה והתעללויות מכל המינים, עלתה. וברור שזה דבר מבורך.
הנידון הוא על עצם המודעות שלנו, עד לאיזה רף צריך להעלות אותה.
אין ספק שהאיסור על חינוך באמצעים פיזיים הוא חשוב מאד, אבל מכאן ועד לדבר על העברת כיתה ממורה שעשה אקט שהוא יותר תיאטרלי מאשר פיזי, הדרך רחוקה מאד.
קראתי הרבה סיפורים על ה'חיידר' שלפני השואה, היו שם מכות והרבצות לרוב, עם אמצעים מסוגים שונים, אבל לא שמעתי על קשירה. וזה פשוט, כי קשירה היא לא עונש פיזי, אין כאן כאב לילד, הקשירה היא עלבון, כמו להעמיד בפינה. נכון שבפועל נוגעים בילד, אבל אין כאן שום מעשה אלים.
באותה צורה אפשר לראות מורה שגורר ילד בבגדו להוציאו החוצה, כשהילד לא יוצא מעצמו, כמעשה 'אלים'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
וזה פשוט, כי קשירה היא לא עונש פיזי, אין כאן כאב לילד, הקשירה היא עלבון, כמו להעמיד בפינה. נכון שבפועל נוגעים בילד, אבל אין כאן שום מעשה אלים.
באותה צורה אפשר לראות מורה שגורר ילד בבגדו להוציאו החוצה, כשהילד לא יוצא מעצמו, כמעשה 'אלים'.
העלבון הזה, ההשפלה הזאת לפעמים זה כואב הרבה יותר מכאב פיזי.
אני לא יודעת מה היה שם ובגלל זה לא רציתי להיכנס לזה,
אבל צריך לשים לב, שבכל עונש שהילד מקבל, הכבוד שלו עדיין יישמר.
אין מצב כזה להשפיל ילד, לא משנה באיזו צורה לעולם לא משפילים ילד, זה יכול ללוות אותו לכל החיים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
בהעלתך

"ואביה יָרֹק יָרַק בפניה" ׁ(יב, יד)

ראש ישיבה מפורסם שמתעסק גם בחינוך נכנס אל הקודש פנימה, לכ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א, ושאלתו
בפיו: לפי חוקי המדינה נאסר על מלמד להכות תלמיד אפילו לצורך חינוך. האם לפי
התורה הקדושה ראוי ונכון בדורנו להכות תלמיד במקום הצורך, לשם חינוך גרידא ולא חלילה
מכעס.

כ"ק מרן שליט"א ציין לפסוק בסוף פרשתנו והראה דבר נפלא שמביע תשובה בהירה ללא צורך
במילים נוספות:
בעת שהקב"ה כעס על מרים נוקטת התורה במילים "ואביה יָרֹק יָרַק בפניה". דהיינו שירקו
בפניה להכלימה, "הלא תיכלם שבעת ימים".

כאלף שנה עברו ואונקלוס תרגם את התורה מפי רבי אליעזר ורבי יהושע, בתרגום אונקלוס
תורגמו המילים "ירק ירק" - "מִנְזָף נְזִיף". כבר לא מדובר על יריקה, אלא נזיפה בלבד.

כאלף שנים נוספות עברו ורש"י הקדוש ביאר את התורה כשהוא נצמד לפשט. את המילים "ירק
ירק" מבאר רש"י בלשונו הזהב: "הראה לה פנים זועפות". אפילו לא נזיפה. רק פנים זועפות.

כיום שאנו כאלף שנים נוספות לאחר רש"י - אידך זיל גמור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
בלת"ק

יעויין באורחות יושר (להגר"ח קנייבסקי) בעניין חינוך. על ההתחלה (ככל הזכור לי, הספר אינו תחת ידי כעת) הוא מתחיל עם זה שהתקבל בטעות לחשוב שאסור להכות ילד, והוא כותב שזה לא נכון, אלא לפעמים צריך להכות. כמובן שהוא מסייג את הדברים, ואין שום כוונה לכך שאפשר "להעיף ידיים" לכל עבר, אלא צריך לעשות זאת במידה ובמשורה ובגישה הנכונה, וכו' וכו', יעויין שם.

כמו"כ, חיים ולדר, מציין בספרו "עצות מהחיים" רשימה ארוכה של אמצעי ענישה (במקרה הצורך כמובן!), כשהאחרון שבהם הוא הכאה (אם אני זוכר נכון, גם שם הוא מסייג וכו' וכו'). במילים אחרות, הוא לא שולל את ההכאה, אלא שם אותה אחרון ברשימה.

זה ברור שהעובדה שפעם היו מכים, אינה הוכחה לכך שגם היום צריך להכות. (פעם עשו הרבה טעויות, בדיוק כמו שהיום עושים הרבה טעויות, גם אם בתחומים שונים). אדרבה, בהחלט יתכן שפעם הכו בצורה לא נכונה ובגישה לא נכונה. הבעיה היא שהיום שמו וטו על נושא ההכאה. הקיצוניות לכאן ולכאן אינה טובה בנושא זה. למעשה, היא גרועה ממש.
צריך פשוט לבחון את הדברים בשיקול דעת, ולהבין שבהחלט יש מקרים בהם צריך להכות, כאמצעי ענישה הבא כמוצא אחרון, כי לפעמים פשוט אין ברירה.

(זכור לי מעשה שקראתי על רבי רפאל ברוך טולדאנו זצ"ל, אם אינני טועה (קראתי את זה בתור ילד על הכרטיסים שהגיעו עם הקורנפלקס, מישהו זוכר? אחחח איזו נוסטלגיה...), שכאשר נאלץ להכות את בנו, פרש לאח"מ לחדרו ובכה. כששאלוהו לסיבת בכיו, הסביר כי אם הוא היה צריך להגיע למצב כזה בו הוא נאלץ להכות את בנו, אות הוא כי משהו בשורש החינוך שלו לבנו אינו נכון, ועליו לשנות את צורת החינוך עבורו).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #65
סליחה? זה התמודדות? זה להילחם בביריונות עם בריונות
אין לנו פרטים מדוייקים על מה שקרה שם. לא מבינה איך אפשר לחרוץ דעה.
באופן כללי בלבד, דעתי היא שעדיף לנסות לטפל בבעיה, גם אם עושים טעויות בדרך.
להתעלם זו טעות הרבה יותר חמורה. למעשה, התעלמות זו אלימות פסיבית מצד המורה כלפי הקרבן.
האמת, אני מתחילה להבין את המורים המתעלמים כשאני קוראת פה את התגובות. למה להם להסתבך?
פותחת השירשור, לפני שתחליטי על תגובה, כדאי לבדוק איך מרגישים הילדים בכיתה. האם המעשה הזה מעורר בהם חשש מעונש שהם עצמם יקבלו מהמורה? או שזה נתן להם תחושת ביטחון, שיש מי שמגן על הילדים החלשים מאלימות קבועה?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #66
הייתם רוצים כולכם (המצקצקים למיניהם) לחזור לדור המכות בחגורות? בטוח??

לא.
לא היינו רוצים לחזור לדור המכות. גם אנחנו מספיק אינטלגנטים ומכירים ילדים לשעבר, שנפגעו לנצח ממוריהם. (ובניגוד לאי-אלו ניקים צעירים כאן, אנחנו חיינו בעצמנו בדור ההוא ;) ואת תופעת ההכאות פגשנו בזמן אמת).

במקביל, לא היינו רוצים להגיע למצב בו מצוי החינוך החילוני היום.

הדרך אמורה לעבור איפשהו באמצע.

כל התלהמות לכאן או לשם - מיותרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
בכל עונש יש מימד של השפלה.
מימד אלים. מישהו גדול וחזק ממך כופה עליך משהו בניגוד לרצונך. זה נשמע רע אבל זה בדיוק מה שזה צריך להיות.
עונש הוא דבר שלילי, לא נעים.
והמטרה היא שבדיוק את זה הילד יבין שמעשים לא נעימים גוררים אחריהם תוצאות לא נעימות.
לצאת מהכתה זה לא השפלה? שכל אחד שעובר במסדרון שואל מה אתה עושה פה? על מה נענשת?
לחזור להורים ולדווח על מעשה שלילי זה נעים? מאד מאד לא.
ואגב, גם אצלי מנסיון. אבל כבוגרת אני גם זוכרת את תחושת ההשפלה וגם את תחושת האי רצון לחזור לאותה נקודה. וזה מה שקורה לרב הילדים. העונש פשוט עובד עליהם...
לא נעים להיות מחוץ לכתה? פעם הבאה אל תפטפטי למרות שהמורה העירה כמה פעמים. מביך ועצוב להביא פתק מהורים (מבחינתי זה היה העונש הכי רע ומר, למרות שהוא הכי לא אלים ולכאורה גם פחות משפיל כי זה מול יקרים)? פעם הבאה תחשבי לפני שאת עונה למורה משהו ותלמדי לסתום את הפה.
משפיל להיות עם ידיים קשורות מול כתת ילדים? פעם הבאה אל תרים ידיים על אחרים.
כמה פשוט ככה עובד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
הצוות התייחס להתעללויות בחומרה, והשתמש בשיטה שלדעתי היא המוצלחת ביותר והיעילה ביותר.
ילד מציק הוזהר שבאם הוא יציק שוב, או שלקרבן יהיה איזה הווא אמינא שהוא הציק לו, המציק יצטרך להביא מהוריו בתאום עמם סכום המביע את חומרת המעשה.
על הכאה 400 ש"ח
על העלבה בפומבי 600 ש"ח
כאשר המציק מוכיח שיפור ניכר, הכסף יושב להוריו.
בשיטה הזו הצוות גורם להורים להילחם בתופעה ביחד והשיטה הזו הוכיחה את עצמה בכל ילד מציק מחדש.
מכירה מקרוב כמה מקרים של התעללות בילדים על ידי מורה או מלמד.
אם הייתם מכירים מקרוב מקרה אחד כזה, ותודו חזק להשם שאתם לא, אז הייתם מאמצים בחום את הכללים החדשים שנועדו להגן על היקרים לכם מפגיעה בלתי הפיכה.
הבאת פתרון שמבחינה מסויימת הוא מחוץ לקופסא
אבל
1. דורש שיתןף פעולה מלא של ההורים, גם ברמה החינוכית וגם ברמה הפרקטית. (לא יעזור אם ההורים ישחררו כספים בלי להעביר מסרים לילד)
2. זה לא חוקי בשום צורה ודרך. אפילו לא דומה לחוקי... אם להורים של הפוגע יעלה הדם לראש, ואלו דברים שקורים, מנהל המוסד בצרות.
ללמדכם עד כמה המחנכים כבולי ידיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
בכל עונש יש מימד של השפלה.
מימד אלים. מישהו גדול וחזק ממך כופה עליך משהו בניגוד לרצונך. זה נשמע רע אבל זה בדיוק מה שזה צריך להיות.
עונש הוא דבר שלילי, לא נעים.
והמטרה היא שבדיוק את זה הילד יבין שמעשים לא נעימים גוררים אחריהם תוצאות לא נעימות.
לצאת מהכתה זה לא השפלה? שכל אחד שעובר במסדרון שואל מה אתה עושה פה? על מה נענשת?
לחזור להורים ולדווח על מעשה שלילי זה נעים? מאד מאד לא.
ואגב, גם אצלי מנסיון. אבל כבוגרת אני גם זוכרת את תחושת ההשפלה וגם את תחושת האי רצון לחזור לאותה נקודה. וזה מה שקורה לרב הילדים. העונש פשוט עובד עליהם...
לא נעים להיות מחוץ לכתה? פעם הבאה אל תפטפטי למרות שהמורה העירה כמה פעמים. מביך ועצוב להביא פתק מהורים (מבחינתי זה היה העונש הכי רע ומר, למרות שהוא הכי לא אלים ולכאורה גם פחות משפיל כי זה מול יקרים)? פעם הבאה תחשבי לפני שאת עונה למורה משהו ותלמדי לסתום את הפה.
משפיל להיות עם ידיים קשורות מול כתת ילדים? פעם הבאה אל תרים ידיים על אחרים.
כמה פשוט ככה עובד.
אני מסכים עם העיקרון, אבל לא מסכים עם הקיצוניות.
לדעתי להשפיל ילד בצורה קיצונית (כגון קשירת ידיו כאחרון העצורים) מול כיתה שלמה, זוהי השפלה קיצונית. ולהשפלה קיצונית אין הצדקה בשום מצב, גם כשהילד שובב גדול מאוד ולא עוזר שום דבר. השפלה כזו אך ורק תזיק! שום תועלת לא תצא ממנה! והנזק יכול להיות בלתי הפיך ח"ו (או עכ"פ קשה מאוד לתיקון).
צריך למצוא טיפול אחר באופן שלא ישפיל את הילד בצורה קיצונית.

אגב, אני חושב שהרבה פעמים מורים לא קולטים שעם כל הכבוד לעונש שהם משיתים על הילד, אח"כ הילד צריך להתמודד עם ההשלכות החברתיות. אם מדובר בעונש סטנדרטי, כגון הוצאה מהכיתה, החברים לא יצחקו על הילד הנענש (בעיקר משום שכמעט ואין ילד שלא הוצא מהכיתה...;)), אבל עונש כקשירת ידיים הוא עונש קיצוני שיגרום לחברים לצחוק עליו, וכבר מבחינה זו הנזק גדול בהרבה מן התועלת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #71
איזה יופי. בציבור שלנו אין מכות. מקסים. רק משהים הביתה. אתן יודעות מה זה להשהות?
אם זה ילד מבית אלים-הוא יחטוף במילא מכות, אם זה ילד שההורים לא בבית-הוא יסתובב ברחובות, לשלוח הביתה / להשהות זה לוותר על הילד.
בדיוק היה לי שיח עם קבוצת בנות בנות 12-16 נושרות, שכמעט לכולן היתה דעה ש"ויתרו עלי" שלחו הביתה על כל דבר, לא התמודדו, אז שלום. אחת מהן מומחית בבדיקת גבולות נמצאת בתיכון חילוני, בודקת את הגבולות 100%... וכשאני מתכוונת 100% אני מתכוונת לסמים כן? ולא שולחים אותה הביתה.
אכן, זו התשובה של כלל הילדים הנושרים שמאשימים את המורים שלהם... ורק בגללם ירדו מהדרך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
אכן, זו התשובה של כלל הילדים הנושרים שמאשימים את המורים שלהם... ורק בגללם ירדו מהדרך...
לא יודע אם כן או לא, אבל למה לדעתך ילדים נושרים? קטע של יצר הרע, וכזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
כמלמד בת"ת וכהורה לשני ילדים שם, אני רואה את אותו סיפור משני הזויות וחשוב להדגיש לא לקנות את כל מה שהילד מספר, לפעמים זו פרשנות אישית של הילד כפי ראות עיניו ולא תמיד אכן משקף בצורה נכונה את הנעשה בכיתה.
יחד עם זאת, לדעתי רצוי וחשוב לעדכן את ההנהלה בנעשה בכיתה, שישים דגש על המורה הספציפי וכן ניתן לדבר עם המורה בצורה ישירה. כן בצורה ישירה תוך שמירה על כבודו.
אולי אתן כמה טיפים על אופי ניהול השיחה.
1. כמובן מחמאות מכאן עד אפריקה על מקצועיתו ועל חוויה הלימודית בכיתה . אם אפשר להוסיף מחמאות מיוחדות הקיימות אצלו במיוחד, מעבר למלמד אחר. רצוי מאד.
2. לשים את הבעיה בצורה ברורה על השולחן, נניח, "הילד שלי רואה איך שקושרים לילד השני את הידיים מאחורי הגב- מסתבר שמה שאתה עושה זה המתבקש מבחינה חינוכית, אך מכיון שבני לא יכול לישון בלילה /הוא לא רגוע /לא רוצה ללמוד בחיידר, מה ניתן לעשות"?
כאן צריך לדעת נקודה, ככל שנשים את הבעיה בצורה ברורה ויחד עם זאת לא נפריז בה אלא אף נקטין אותה, יקל על המלמד לשמוע את הביקורת בצורה טובה.
3. מסתבר שהמלמד יגיב/ יתרץ את מעשהו, עכשיו התפקיד שלכם לשקף אותו- דהיינו לחזור אחריו במשפט משלכם עם אותו תוכן. לדוגמה- המלמד: "הילד ההוא מגיע מבית קשה לכן אני צריך לעבוד עמו בצורה כזו" אתם: אה.. אתם אומרים שהילד מגיע מבית קשה-יום ולכן זו הדרך לטיפול בו?
אני מבין/נה (הבנה זה לא הסכמה).
4. כעת תנו לו לפתור את הבעיה שכן הוא אמור לעשות משהו בנידון. מה אתם אומרים- מה ניתן לעשות?
מירב הסיכויים שהוא יעלה תובנות חדשות ויאמר לעצמו טוב אולי אעשה לו את זה מחוץ לכתה/ בחדר מלמדים...
ולכם תבוא הישועה, בעז"ה.
הכלל אומר שבן אדם מתגונן מהתקפה נגדו וככל שניתן לעשות זאת בצורה מכבדת קרוב לוודאי שיהיה תמימות דעים בנושא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
איננו רוצים לחזור לדור המכות בחגורות אך אם אפשר היה מן הראוי להכניס פרופורציות וסטנדרטים ממוצעים גם במדת הרכרוכיות והצמר גפן העוטף את התלמידים.
לא חייבים להיות באחד משני הקצוות, אפשר להיות באמצע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
איננו רוצים לחזור לדור המכות בחגורות אך אם אפשר היה מן הראוי להכניס פרופורציות וסטנדרטים ממוצעים גם במדת הרכרוכיות והצמר גפן העוטף את התלמידים.
לא חייבים להיות באחד משני הקצוות, אפשר להיות באמצע.
רק בעמוד האחרון כבר שלוש כותבים את זה. (ולא בדקתי בעמודים קודמים).
כנראה יש בזה משהו...

זה ברור שהעובדה שפעם היו מכים, אינה הוכחה לכך שגם היום צריך להכות. (פעם עשו הרבה טעויות, בדיוק כמו שהיום עושים הרבה טעויות, גם אם בתחומים שונים). אדרבה, בהחלט יתכן שפעם הכו בצורה לא נכונה ובגישה לא נכונה. הבעיה היא שהיום שמו וטו על נושא ההכאה. הקיצוניות לכאן ולכאן אינה טובה בנושא זה. למעשה, היא גרועה ממש.
לא היינו רוצים לחזור לדור המכות. גם אנחנו מספיק אינטלגנטים ומכירים ילדים לשעבר, שנפגעו לנצח ממוריהם. (ובניגוד לאי-אלו ניקים צעירים כאן, אנחנו חיינו בעצמנו בדור ההוא ;) ואת תופעת ההכאות פגשנו בזמן אמת).

במקביל, לא היינו רוצים להגיע למצב בו מצוי החינוך החילוני היום.

הדרך אמורה לעבור איפשהו באמצע.
איננו רוצים לחזור לדור המכות בחגורות אך אם אפשר היה מן הראוי להכניס פרופורציות וסטנדרטים ממוצעים גם במדת הרכרוכיות והצמר גפן העוטף את התלמידים.
לא חייבים להיות באחד משני הקצוות, אפשר להיות באמצע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
לא יודע אם כן או לא, אבל למה לדעתך ילדים נושרים? קטע של יצר הרע, וכזה?
חברים רעים / יצר הרע/ טכנולוגיה, לא מספיק?
המלמדים כן צריכים לדעת שאין ילד רע אלא יש ילד שרע לו. ולנהוג בתבונה אם זה שיחות ואמפטיה ולצאת לו מהסבך. אם לתת לו תמיכה רגשית או לתת אמון שמאד חסרים להצלחת ילדים ונערים.
בכל אופן זה נורת אזהרה- ילד מחכה לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
חברים רעים / יצר הרע/ טכנולוגיה, לא מספיק?
המלמדים כן צריכים לדעת שאין ילד רע אלא יש ילד שרע לו. ולנהוג בתבונה אם זה שיחות ואמפטיה ולצאת לו מהסבך. אם לתת לו תמיכה רגשית או לתת אמון שמאד חסרים להצלחת ילדים ונערים.
בכל אופן זה נורת אזהרה- ילד מחכה לך.
הבעיה שהמורים היום מאוד נוטים לוותר על ילד/ה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה