שיר היי לה שליחה טובה.

[ספרי מוסר]

בס"ד

וְאָז הִיא הִגִּיעָה
קָטְעָה אוֹתִי בְּאֶמְצַע הַמִּשְׁפָּט
וְהָלְכָה לָהּ,
כְּאִילּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר.
נַעֲרָה כָּזֹאת
שֶׁמְּשַׁקֶּפֶת שֶׁקֶר
מַצִּיגָה אֱמֶת מְעֻורְפֶּלֶת
מַרְאָה
שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַכֹּל.
חָצְתָה בְּהִילּוּךְ מָה
אֶת הַכְּבִישׁ
בְּלִי לְהָנִיד עַפְעַף
הֲלָכָה.
וְשָׁלוֹם לָהּ.

הִגַּעְתְּ
לְכָאן
עַכְשָׁיו
לָמָּה? אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָךְ
וְאַתְּ לֹא עוֹנָה לִי תְּשׁוּבָה.
בָּרַחְתְּ מַהֵר מַהֵר
רָאִיתִי אוֹתָךְ,
הִסְתַּתַּרְתְּ מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ
הִזְדַּחַלְתְּ לַאֲחוֹרֵי הַלֵּב שֶׁפַּעַם
וּפַעַם.
בְּחָזְקָה.
אֲנִי אָחַזְתִּי בּוֹ, הוּא לֹא נִרְגַּע.
וְאַחֲרֵי הֲרָמַת הָרֹאשׁ
נִשְׁמְעָה בַּחֲלַל צְעָקָה. דַּקָּה דַּקָּה.

לֹא. אַתְּ לֹא בָּרַחְתְּ מִמֶּנִּי
וְגַם לֹא מִמֶּנָּה. אַתְּ לֹא הִבְחַנְתְּ בָּנוּ כַּנִּרְאֶה.
אֲבָל כַּפּוֹת הַיָּדַיִים שֶׁלָּךְ
דִּימְּמוּ
זָלְגוּ לְבַחוּץ.
הִיא שָׁמָּה לִיבָּה אֲלֵיהֶן.
וְגַם אֲנִי.

וְהִיא,
יַלְדָּה טוֹבָה
נָחָה אֶצְלִי, עַל כָּתֵף
וְאָז
הִתְנַעֲרָה קַלּוֹת
הֵישִׁירָה אֵלַי מַבָּט
וְגִילְּתָה לִי בְּשֶׁקֶט קָרוּעַ
מָה הֵבִינָה עַכְשָׁיו
מָה גִּילָה לָהּ
אֱלוֹקִים.

בּוֹאִי אַתְּ,
הֱיִי לָהּ
שְׁלִיחָהּ טוֹבָה.

 

[ספרי מוסר]

אשמח לכל הערה והארה.

 

[תמרוז]

הכתיבה מהמהמת! סוחפת.
מה הלך שם? לא לגאונים וחסרי קשב כמוני

 

[ספרי מוסר]

מה הלך שם? לא לגאונים וחסרי קשב כמוני

אשאיר את זה להבנתכם.
אך זה קרה באמיתי.