היעוץ שלך חשוב לי מאוד!

  • הוסף לסימניות
  • #1
כיום אני לקוחה של בזק והחשבון תופח מיום ליום.

לכן, ברצוני לעבור לחברה אחרת לסמייל או לנטוויזן

יש משהו מועדף?

מעלות וחסרונות בבקשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני באורנג'. מאוד מרוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יש גם בבזק מסלולים מוזלים ונוחים רק צריך ל'איים' עליהם שרוצים לעבור ואז הם שולפים "מבצע"
נגיד לי יש 500 דקות ב-20 שקל. וזה די משתלם לי כי אני לא משתמשת יותר מזה.
מסתבר שיש עוד מסלולים טובים אבל הם לא רוצים שידעו.
כנסי לאתר שלהם.

לגבי 012 יש להם מסלולים אטרקטיביים ביותר ונשמע טוב מאד
רק שמעתי שלא כל כך מרוצים מאיכות הקו שלהם ומהשרות.
בתור ספק אינטרנט הם בסדר גמור ואין איתם שום בעיות.
אולי יהיה מישהו שיוכל להמליץ על הקווי שלהם.

בהוט הייתי מרוצה מאד מהמסלולים והשרות רק עברתי דירה למקום בלי תשתית אז התנתקתי מהם. הם היו יותר טובים מבזק בהרבה (שלא לדבר על כך שלא מטרידים אותך יומם ולילה בסקרים, את זה אני מיחסת למספר של בזק)

שיהיה לך בהצלחה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
013 מאד זולים

יש להם שירות דפוק מאד אבל המחירים שלהם ממש זולים - אנחנו מנויים אצלם עם שני קווים כל קו עולה 1 ש"ח ליום (יום שלא מדברים לא עולה) עד 3000 דק' בחודש.

אורנג' הרבה יותר יקר, ובזק הרבה הרבה יותר יקר.

כדאי מאד להישאר עם הקו (קל) של בזק כי לפעמים הקו של 013 לא עובד וזה לא נחמד להשאר בלי טלפון. - ובכל מקרה חייבים לשלם 25 ש"ח לחודש לבזק מכיון שזה עובד על התשתית שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני עדיין בבזק גם עם מבצע של תשלום 20 ש"ח לחודש והשיחות בשעות היום הן 5 אג' לדקה. (רב השיחות שלי הן ביום)
כשאני מדברת עם אנשים שמחוברים לנטוויזין, אני שומעת את הדובר מעבר לשפורפרת עם הד חזק מאוד. דבר שלא נח לשיחה. כמו"כ שמעתי שיש להם הרבה תקלות ונשארים מידי פעם בלי קו טלפון
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אנו מדברים מעל 2000 דקות לנייחים בלבד ו- 500 דקות לניידים (פחות או יותר)
כך שהמסלול של 500 דק' לא יעזור לנו.

(כיום יש לי את התעריף של 5 אג' לכל שעות היום. אך עדין אנחנו לא רואים שינוי וחשבון הטלפון גבוה מאוד.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
גם אנו היינו באותה בעיה, עברנו לנטויזן "לנסיון" ומזה 3 חודשים אני מרוצה מאד.
והשירות שלהם דווקא מצוין, אין לנו תקלות כפי שציינו...
אולי זה גם איכות של טלפון (ולא רק תשתית)
החשבון שלנו מגיע לכ-80 ש"ח בחודש ומדברים בלי הפסקה...(בעיקר לנייחים)

בעיקרון רב החברות מסכימות לעשות נסיון ללא התחיבות ולבזק תמיד אפשר לחזור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לאורנג' יש חבילות מצויינות ושרות טוב,
אני מאוד מרוצה גם מהנייד גם מהנייח וגם מהאינטרנט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אבל מה לגבי תשתית אינטרנט? בעצם חייבים להשאיר את התשתית של בזק, ואז בכל מקרה לשלם להם על אינטרנט + דמי אחזקת קו.. אלא א"כ עוברים להוט - הכי מומלץ לדעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י נעמי ברקאי;340123:
יש גם בבזק מסלולים מוזלים ונוחים רק צריך ל'איים' עליהם שרוצים לעבור ואז הם שולפים "מבצע"
נגיד לי יש 500 דקות ב-20 שקל. וזה די משתלם לי כי אני לא משתמשת יותר מזה.
מסתבר שיש עוד מסלולים טובים אבל הם לא רוצים שידעו.
כנסי לאתר שלהם.

אני עושה חשבון עכשיו שהמבצע הזה ממש לא ביג דיל, 20 ש"ח זה 2000 אג', לחלק ל500 דקות זה יוצא 4 אג' לדקה, במקום 5 אג' בלילה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אני שמחה ליצור איתך קשר דרך המדיום הזה. אני סגן סופיה וויליאמס, הילדה היחידה שנותרה בחיים להוריי המנוחים, וגם חיילת אוסטרלית הנמצאת כעת בתימן לצורך משימה רשמית. עבר כל כך הרבה זמן מאז שהתפללתי לאלוהים לבן זוג מושלם, וגם אדם ישר שאוכל לסמוך עליו כי אני שונאת שקרים. מעולם לא סמכתי על אף אחד, אבל אני מאמינה שאני יכולה לסמוך עליך. לפעמים אני אפילו מפקפקת בעצמי אבל אני יודעת שלעולם לא אפקפק בך כי אני יודעת עמוק בפנים שלעולם לא תאכזב אותי בשום צורה.

יקירתי, אני רוצה לומר לך שהמשימה שלי כאן בתימן תסתיים בקרוב ואפרוש מהצבא לאחר החוזה שלי כאן עם ממשלת תימן. הגשתי את מכתב הפרישה שלי למשרד הצבאי האוסטרלי כי אמרתי להם שאני רוצה להתחיל חיים חדשים, ואני מוכנה לעבור למדינתכם לאחר פרישתי כי אני מתכננת להקים את השקעת העסק הפרטית שלי במדינתכם שאני אטפל בה, לאחר שאפרוש מהצבא.

אני מתכנן להקים כל סוג של השקעה עסקית משתלמת שתביא לנו תועלת רבה, כמו עסקי מלונות ונדל"ן ועסקי נכסי בתים. אתם יודעים היטב שאני קצין בכיר בצבא האוסטרלי. אני גם רוצה שתדעו שכעובד ממשלה, אין לי את החוצפה המלאה לעשות כל מה שאני רוצה, כי קציני משרד החוץ האוסטרלי וקצינים בכירים אחרים בממשלה עוקבים אחריי, ולכן אני רוצה שותף ממדינה אחרת כדי שאף אחד לא יעקוב אחריי או אחרי כל עסקה שלי לאחר פרישתי.

בכנות, יש לי משהו מאוד חשוב לדון איתך, אבל, האם אני יכול לסמוך עליך? הדבר שאני רוצה לדון איתך הוא החיים שלי, אז אם תבטיח לי את אמונך, אספר לך הכל בפירוט. יש לי קצת זהב ו-(3,100,000 דולר) (שלושה מיליון, מאה אלף דולר אמריקאי) כאן בחברת אבטחה, ואת הכסף והזהב הזה השגתי במהלך חיי כקצין צבאי בצבא האו"ם/נאט"ו, וגם קצת כסף אחר שאנחנו מקבלים מאבטחת קבוצת חברות נפט כלשהי כאן בתימן מאז משימת שמירת השלום שלי.

זכרו שזה לא כסף גנוב, ואין סיכונים הקשורים בקבלת הכסף הזה, ואני רוצה שתשמרו את הכסף הזה במשמורתכם עד להגעתי לפגוש אתכם במדינתכם להשקעה. לפני מספר ימים קיבלתי מידע שהחיילים שלי יועברו לסוריה. אני רוצה שתדעו שבכל רגע אחרי השבוע הבא אסע לסוריה עם חלק מהחיילים שלי ואני לא רוצה להשאיר את כל הכסף והזהב שלי כאן מאחור.

כעת, אני רוצה לשלוח לך את החבילה הזו במשלוח דיפלומטי עם שירות של חברת מטען ביטחוני, כך שתקבל אותה כשותפי וכקרוב משפחה שלי ותשמור אותה עבורי עד שאחזור לפגוש אותך לאחר 3 שבועות או חודש בסוריה. אתן לך פיצוי של 40% מסך הקרן בסוף הפרויקט, בעוד שהיתרה הנותרת תהיה הון ההשקעה שלי במדינתך. בגלל המלחמה המתמשכת כאן בתימן, רבים מהבנקים המובילים הופצצו על ידי טרוריסטים.

אין בנק מוביל שעובד כאן בתימן בגלל המלחמה כבר למעלה מ-4 שנים וחודשים. עם הבנקים המעטים שעובדים כאן, ממשלת תימן אינה מאפשרת להעביר כסף באמצעות העברה בנקאית מכיוון שמדיניות הבנקאות כה קשה וקפדנית, לכן אשלח לך את הכסף רק באמצעות שליח חסינות דיפלומטית כחבילה, כך שתקבל אותו במזומן במדינתך ללא כל סיכון.

כבר החלטתי להישאר איתך ולהשקיע את כל מה שיש לי איתך במדינתך, ואם לא אצליח להעביר את הכסף הזה לפני שאעזוב את המדינה הזו, אאבד אותו. זכרי, יש לי רק אחרי שבוע הבא לעזוב את המדינה הזאת ואני לא יכולה לשמור את הכסף הזה כאן, ולכן אני רוצה לשלוח אותו אליך לפני שאני יוצאת לתימן.

אני ממתינה לקבל את תשובתך המקובלת ברגע שתקראי את המכתב הזה. שיהיה לך יום נעים ותמיד התפללי לי מדי יום.

בכבוד רב,
סופיה וויליאמס.
סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה