דרוש מידע הלבוש החסידי - אשמח לעזרה

מצב
הנושא נעול.
ההגדרה הכי קרובה שהגעתי היה קאפטן ,גארטל,מעיל, רעקל והיה גם הגדרה קרובה פשתים והיה גם ציצית אני מאמין שזה מכנה משותף להכל
 
ההגדרה הכי קרובה שהגעתי היה קאפטן ,גארטל,מעיל, רעקל והיה גם הגדרה קרובה פשתים והיה גם ציצית אני מאמין שזה מכנה משותף להכל
אולי תסביר ברור מה אתה מחפש ולמה? אולי ככה נוכל לסייע...
 
עשיתי ברור נוסף בעניין הטלית אצל הקרלינר'ס בליל שבת, ומה שעלה זה שבדורות עברו בערים צפת וטבריה הורידו את הטלית לאחר התפילה, ובירושלים לא הורידו.
היום כל אחד עושה כראות עיניו.
 
ההגדרה הכי קרובה שהגעתי היה קאפטן ,גארטל,מעיל, רעקל והיה גם הגדרה קרובה פשתים והיה גם ציצית אני מאמין שזה מכנה משותף להכל
היי,
עניבה זה 990!
 
איך קוראים לחליפה עם החגורה שנרכסת בשני כפתורים?
מקובל בקהילות ירושלים (קרלין תו"א דושינסקיא ועוד)
לא ראיתי שהזכירו אותה כאן
 
איך קוראים לחליפה עם החגורה שנרכסת בשני כפתורים?
מקובל בקהילות ירושלים (קרלין תו"א דושינסקיא ועוד)
לא ראיתי שהזכירו אותה כאן
חאלאט.
בשונה מראק/רעקל (בעברית נקרא כ'רוק)שהוא ללא חגורה.
 
בגלל שזה מכוסה עם הדזובע, בדרך כלל מקפידים שזה לא יציץ

הם הולכים עם משהו דומה, לאחרונה בתו"א נכדי האדמו"ר והרבנים (מו"צים וכדו') הולכים ביום חול עם קאפטן של ראש חודש, לא כולם.

לא נכון, אלא מיוחס לאבות הקדושים עם כל התפירות והדקדוקים (לא ממש הכל, אבל כן ה26 חלקים, והקיפול בשרוול, וכו').
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות גם אצל הישמעאלים זה מיוחס לאברהם וישמעאל (להבדיל בין קודש לחול),
ובעבר (יתכן וגם היום, אך לא מצאתי) מכובדי הישמעאלים לבשו מלבוש זה.
טעות בידך
האדמו"ר מלעלוב תיקן את זה.
הרי היה נתק של מעל אלף חמש מאות שנה, מאז חורבן בית המקדש ועד שהאשכנזים התחילו (בעקבות הסיפור עם ה'חורבה', ללכת עם בגדי הספרדים.
ועוד יותר בזמן הרמב"ן בקושי היה מנין של יהודים בירושלים.
אז באירופה וכן בארצות המזרח לא ידעו מהמסורת הזה, ורק יוצאי אירופה בירושלים, ידעו מזה?
 
ועדיין, מאד מאד הרבה ירושליימערס הולכים תכלת, כולל אלה שמסתובבים אצל ר' נתן ליברמנש, כאלה שעוד הסתובבו אצל ר' לוי יצחק, וכאלה ששייכים למורשת הנחל.

ועדיין, מאד מאד הרבה ירושליימערס הולכים תכלת, כולל אלה שמסתובבים אצל ר' נתן ליברמנש, כאלה שעוד הסתובבו אצל ר' לוי יצחק, וכאלה ששייכים למורשת הנחל.
בבדיקה שעשיתיי ברחד הבית הכנסיות הגדולים ששיכים למורשת, בכל הבית כנסת, יש אולי 5% שהולכים.
וגם הם רובם בני ברקים לשעבר.
 
לא שמעתי על זה,
אני כן יודע שבעבר זה היה המלבוש בכל ארץ הקודש (צפת טבריה וכו') אבל בירושלים מאד מאד הקפידו על זה, עד כדי כך שהלבישו את זה גם לאורחים שהגיעו לעיר (ואפשר לראות בתמונות גדולי ישראל שהתארחו בירושלים -ממש מכל העדות- לובשים בירושלים קאפטן, חלקם הלבישו מעל זה מעיל)
בברסלב, ר' אברהם בר"נ הקפיד להלביש את זה גם באומן "מחיבת ארץ ישראל" כי זה מלבוש של ארץ הקודש.
כשגור הגיעו לירושלים הם הראשונים שלא הלבישו את זה, ועלו אליהם כמה משלחות של גדולי ירושלים לבקש כן להלביש, אומרים שאז הם התחייבו להידמות לירושלמים בכך שבירושלים יורידו את הפאות, לא יודע אם זה נכון.
לאחר מכן כשהאדמו"ר מבעלז הגיע לירושלים גם כן הגיעו לבקש ממנו שילביש את זה, והאדמו"ר מתו"א אף שלח לו קאפטן לבו מתנה, אומרים שהם מלבישים את זה באפיית מצות מצווה (אני לא יודע, צריך לשאול מישהו משם).
הקהילות שהתיישבו בירושלים מאז, הפסיקו להלביש את זה.
שניכם צודקים
רק להוסיף, שגם הגרי"ז מבריסק לא רצה להחליף לזה.
וזה היה ה'מכה בפטיש'.
 
תפסיקו לכתוב ירושליימערס/קרלינערס
תורידו את הס'.
זו שגיאת כתיב רצינית, אמנם נפוצה אבל צורמת למי שמקפיד לדבר ירושליימער-אידיש תקנית.
אז איך כותבים ירושליימער בלשון רבים?
 
אפשר לומר ירושלמער'ס זה לא שגיאת כתיב בדיוק כמו שאומרים ברודער'ס אפשר להגיד ירושלמער'ס!
 
טעות בידך
האדמו"ר מלעלוב תיקן את זה.
הרי היה נתק של מעל אלף חמש מאות שנה, מאז חורבן בית המקדש ועד שהאשכנזים התחילו (בעקבות הסיפור עם ה'חורבה', ללכת עם בגדי הספרדים.
ועוד יותר בזמן הרמב"ן בקושי היה מנין של יהודים בירושלים.
אז באירופה וכן בארצות המזרח לא ידעו מהמסורת הזה, ורק יוצאי אירופה בירושלים, ידעו מזה?

מבנה הקאפטן​

מבנה הקאפטן נקבע על ידי רבי אלעזר מנדל מלעלוב, על גיזרה זו מקפידים עד היום כדי לא לשנות בה מאומה. בגיזרה ישנם כמה מוטיבים יהודיים:

  1. היא מורכבת מ-26 חלקי בד, כגימטריא של שם ה'.
  2. הצווארון בצד ימין ארוך יותר (עד שולי הבגד) מצד שמאל (עד המותן), כמו הרצועות של התפילין של ראש.
  3. קצה השרוול מתקפל כלפי חוץ, וחתוך בצורת משולש מעל התפר שמחבר את השרוול לאורך, כך שנוצר צורת האות שין.
  4. קדמת הבגד ואחוריו הם מחלק אחד ואינם שני חלקים שמתחברים בכתף, דוגמת טלית קטן שהוא חלק אחד.
  5. הדוגמה (ה"פסים"), הם לאורך הבגד, אך בשרוולים הם לרוחבו, כדוגמת רצועות התפילין של ראש לאורך, ושל יד לרוחב.
 
בדיוק הפוך דער רבי'ס יונגעלייט הולכים עם השחור
כנראה שאתה מתכוון לזה:
לאחרונה בתו"א נכדי האדמו"ר והרבנים (מו"צים וכדו') הולכים ביום חול עם קאפטן של ראש חודש, לא כולם.
חוץ מזה יש לאחרונה משהו שבמקום כחול חזק החליפו לשחור, שזה בעיקר אצל יותר מודרנים.
 
(לא יודע כמה "המכלול" אמין, אבל גם זה משם:)
מערכת הלבוש של נכבדי הערבים, כשל רבים מתושבי אימפריה העות'מאנית, כללה את הדגם המקורי של מעיל הקאפטאן - מעיל פסים, בהיר בדרך כלל, וארוך. הקפטאן נקרא בערבית: قُفْطَان (קֻפְטַאן), בטורקית: kaftan, ובפרסית, שהיא כנראה מקור השם: خفتان (ח'פתאן).[4] שמו ביידיש, כשגור בפי אנשי היישוב הישן האשכנזים, היה געלע קאפטן.

ישנם תמונות של נכבדי הערבים הלבושים קאפטן, שנראה ממש כמו הקאפטן הירושלמי (חוץ מהשינויים שהכניס האדמו"ר מללוב, שבעיקרם פתיחת הקאפטן מקדימה בשביל שיהיה הבדל בין יהודים לערבים)
 
טעות בידך
האדמו"ר מלעלוב תיקן את זה.
הרי היה נתק של מעל אלף חמש מאות שנה, מאז חורבן בית המקדש ועד שהאשכנזים התחילו (בעקבות הסיפור עם ה'חורבה', ללכת עם בגדי הספרדים.
ועוד יותר בזמן הרמב"ן בקושי היה מנין של יהודים בירושלים.
אז באירופה וכן בארצות המזרח לא ידעו מהמסורת הזה, ורק יוצאי אירופה בירושלים, ידעו מזה?
אז הנה לפני האדמו"ר מלעלוב, בשו"ע הלכות ציצית (ועיין בטור שם אריכות גדולה יותר, ושם מוזכר בנפרד הקאפטן, והבגד שלובשים מעליו - הדזובע)
שלחן ערוך - אורח חיים סימן י סעיף יב
מַלְבּוּשִׁים שֶׁבְּמִצְרַיִם הַנִּקְרָאִים גוחאש וְכֵן מינטיניש ודולאמאניש וקפטאניש ופיריגיש שֶׁבְּתוּגַרְמָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם ד' כְּנָפַיִם פְּטוּרִים: הגה: וה''ה מַלְבּוּשִׁים שֶׁל גְּלִילוֹת בְּנֵי אַשְׁכְּנַז וּסְפָרַד הוֹאִיל וְאֵין כַּנְפֵיהֶם עֲשׂוּיִן שֶׁיִּהְיוּ ב' לִפְנֵיהֶם וּב' לַאֲחֹרֵיהֶם מְכֻוָּנִים זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ פְּטוּרִים (בֵּית יוֹסֵף לְפִי סְבָרַת מַהֲרִי''ק):
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה