הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
כתבתי לפני כמה זמן שיר בשם לב שלי
והרגשתי צורך לכתוב לו המשך...
ישבתי לידו והוא בכה וסיפר,
ורק אז הבנתי כמה הוא שומר.
כמה רגעים היתי נגדו בתמים,
אותו תמיד ידעתי איך להאשים,
ואחרים יצאו תמיד צודקים,
לו תמיד היה מה לתקן,
כאילו היה רק גוזל בקן,
ולא ידע דבר מה על החיים.
ותמיד כשהוא העז לומר כמה מילים,
סקלתי אותו באבנים,
ודחקתי אותו כמו שה תמים.
לא יכולתי לשאת אותו מעולם,
למרות שאם הייתי רק פעם אחת מקשיבה,
הייתי מבינה שהו בצידי על הסירה.
הוא מנסה לדאוג לי שהיה איזון,
ולא ניפול למים,
ואז איך נדע לקום,
חיבקתי אותו, את הלב שלי.
והבטחתי לו שמהפעם ולעולם,
הוא היה הפזמון שלי.
והרגשתי צורך לכתוב לו המשך...
ישבתי לידו והוא בכה וסיפר,
ורק אז הבנתי כמה הוא שומר.
כמה רגעים היתי נגדו בתמים,
אותו תמיד ידעתי איך להאשים,
ואחרים יצאו תמיד צודקים,
לו תמיד היה מה לתקן,
כאילו היה רק גוזל בקן,
ולא ידע דבר מה על החיים.
ותמיד כשהוא העז לומר כמה מילים,
סקלתי אותו באבנים,
ודחקתי אותו כמו שה תמים.
לא יכולתי לשאת אותו מעולם,
למרות שאם הייתי רק פעם אחת מקשיבה,
הייתי מבינה שהו בצידי על הסירה.
הוא מנסה לדאוג לי שהיה איזון,
ולא ניפול למים,
ואז איך נדע לקום,
חיבקתי אותו, את הלב שלי.
והבטחתי לו שמהפעם ולעולם,
הוא היה הפזמון שלי.
Reactions: אלישבע .ט, דובי קטן הלך לגן..., אש קודש! ועוד 27 משתמשים30 //