מידע שימושי הלוואות בין שכנים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
האם להמשיך להלוות מוצרים לשכנים שלא תמיד מחזירים את מה שהם מלוים.
יש לנו שכנים שכל הזמן שולחים את הילדים שלהם להלוות מוצרי מזון - למשל כמה פרוסות לחם, שקית חלב , ממרח וכדו
זה לא שאין להם כסף פשוט באותו רגע הם צריכים את המוצר ואין להם כח ללכת לקנות או שמאוחר והחנוית סגורות -אז הם מלוים ולא תמיד מחזירים.
לא להלוות לא נעים לומר כל הזמן שאין לנו. ולהמשיך להלות בידיעה שלא בטוח שיחזירו גם לא נכון.
אז מה כן נכון לעשות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מי אמר שההורים מודעים?
הם משפחה מתחת לקו העוני?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לי יש שכנה שמלווה ולפעמים שוכחת להחזיר, אבל היא לא מלווה הרבה- אז לא אכפת לי לפרגן,
.למרות שהיו כמה שבועות שהיא לוותה יותר והרגשתי את הפיוז שלי נמתח.
מי אמר שההורים מודעים?
הם משפחה מתחת לקו העוני?
הרבה פעמים זה בעיה של תכנון וארגון ולא כלכלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
במקרה כזה אני אומרת להם שיחזירו עד הצהרים / עד מחר
ואם זה משהו יקר או שאין לי מספיק אז לא מלווה.
(היו לנו שכנים שהיו מלווים כוס פתיתים, חצי כוס אבקת מרק וכד' ואז לא היו מחזירים, התחלנו לתת רק חבילות שלימות והענין הסתדר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
האם להמשיך להלוות מוצרים לשכנים שלא תמיד מחזירים את מה שהם מלוים.
יש לנו שכנים שכל הזמן שולחים את הילדים שלהם להלוות מוצרי מזון - למשל כמה פרוסות לחם, שקית חלב , ממרח וכדו
זה לא שאין להם כסף פשוט באותו רגע הם צריכים את המוצר ואין להם כח ללכת לקנות או שמאוחר והחנוית סגורות -אז הם מלוים ולא תמיד מחזירים.
לא להלוות לא נעים לומר כל הזמן שאין לנו. ולהמשיך להלות בידיעה שלא בטוח שיחזירו גם לא נכון.
אז מה כן נכון לעשות?
יהיו שיכתבו לך מה פתאום?
תרמז בעדינות וכו'
תכלס אם תמשיך זה יהיה מצווה לשמה
במובן הכי פשוט
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לי יש שכינה שמלווה ולפעמים שוכחת להחזיר, אבל היא לא מלוה הרבה- אז לא אכפת לי לפרגן,
.למרות שהיו כמה שבועות שהיא לוותה יותר והרגשתי את הפיוז שלי נמתח.
לנו היו שכנים שאמרו לנו שלפני המכולת הם עוברים אצלנו
אבל הם היו חמודים ותמיד החזירו....
הרבה פעמים זה בעיה של תכנון וארגון ולא כלכלי.
נכון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכון שלא מחזירים זה ממש מעצבן...!!!

השכנים שלי מלווים המוןןן זה לא כסף...זה תכנון וארגון כמו שנאמר ...(היא ממש מתנצלת על זה)
אבל מחזירים עד הפירור האחרון..
וגם שאומרת לא צריך...הם משאירים מאחורי הדלת...
אז פשוט שהדלת שלי נפתחת בשמחה לכל מה שירצו..ממש כיף לי לתת להם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אם יש לי סיבה לחשוב שזה כלכלי- אלוה בשמחה,
כשמבינים שזה התנהלות- זה כבר מקומם יותר, בעיקר שהמכולת פתוחה אבל מתעצלים ולא בלילה או בערב שבת שאז זה אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
גם אנחנו המכולת של השכנים, אבל החלטתי לקחת את זה לכיוון של להראות לילדים איזה כיף לנו שהם מזכים אותנו במלא חסדים בקלות! (אבל הם תמיד מחזירים ב"ה)
מה הייתם אומרים שמבקשים להשאיל אופניים? מנסיון עבר קרה שחזר עם פנצר (לא מהם, ממישהו אחר), ומצד שני לא נעים לנו לסרב, בינתיים כל פעם אמרתי תירוץ אחר אבל עוד מעט יגמרו התירוצים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
גם אנחנו המכולת של השכנים, אבל החלטתי לקחת את זה לכיוון של להראות לילדים איזה כיף לנו שהם מזכים אותנו במלא חסדים בקלות! (אבל הם תמיד מחזירים ב"ה)
מה הייתם אומרים שמבקשים להשאיל אופניים? מנסיון עבר קרה שחזר עם פנצר (לא מהם, ממישהו אחר), ומצד שני לא נעים לנו לסרב, בינתיים כל פעם אמרתי תירוץ אחר אבל עוד מעט יגמרו התירוצים...
אני חושבת שאפשר להגיד- לא מתאים לנו להלוות אופניים- אנשים יכולים להבין את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מי אמר שההורים מודעים?
הם משפחה מתחת לקו העוני?
כמו שכתבתי זה לא שאין להם כסף הם פשוט סוג של התרגלו להלוות .
ברור שכשהחנויות סגורות או שכשנתקעים זה חסד.
אבל ברגע שזה ניהיה משו כמו פעם ביומיים במשך תקופה ארוכה אז זה מתחיל להרגיש ניצול. אנחנו לא אמורים להיות המכולת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כמו שכתבתי זה לא שאין להם כסף הם פשוט סוג של התרגלו להלוות .
ברור שכשהחנויות סגורות או שכשנתקעים זה חסד.
אבל ברגע שזה ניהיה משו כמו פעם ביומיים במשך תקופה ארוכה אז זה מתחיל להרגיש ניצול. אנחנו לא אמורים להיות המכולת.
אם יש להם כסף נראה לי שמצד ''חסד'' אין להלוות להם....שיתחילו להיות בני אדם!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15

כמו שכתבתי זה לא שאין להם כסף הם פשוט סוג של התרגלו להלוות .
ברור שכשהחנויות סגורות או שכשנתקעים זה חסד.
אבל ברגע שזה ניהיה משו כמו פעם ביומיים במשך תקופה ארוכה אז זה מתחיל להרגיש ניצול. אנחנו לא אמורים להיות המכולת.
זה לא עניין של לפרגן או לא
כשמדובר באנשים שיש להם אבל הם פשוט מתעצלים וזה נהפך למשו קבוע אז זה קצת מעצבן.
יש לנו שכנים שתמיד כשמלוים מהם משו הם אומרים מיד שזה מתנה ולא צריך להחזיר ( על אף שאני תמיד מחזירה להם את מה שלקחתי ואומרת להם שזה גם מתנה...)...!
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #16
גם אצלי הרבה פעמים דופקות הילדות של השכנים להלוות דברים,
לפעמים מוצרים לא הכרחיים כמו חבילת שוקולד וכו'
אני יודעת שההורים לא בבית בזמן הזה והמוצר לא יחזור, אז מלכתחילה אני נותנת להם בידיעה שזו נתינה ולא הלוואה.

אם את לא מעוניינת לתת את המוצר מכל סיבה שהיא (מחיר, צורך ועוד) פשוט תגידי שאת לא יכולה או שאין לך מספיק, אבל אם את נותנת תדעי שאת נותנת ולא מלווה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אם יש להם כסף נראה לי שמצד ''חסד'' אין להלוות להם....שיתחילו להיות בני אדם!!!
לא בטוח.
כי מצד שני כמו שיש מצווה לעזור ולתת בחינם למי שאין לו כסף, יש גם מצווה לעזור למי שלא יודע להתארגן כמו שצריך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אתה מבין לבד שהרעיון לא ממש גאוני... טעיתי?.........
א.
ב.היא כתבה שלא נעים לומר אין לנו, אבל היא לא רוצה להלוות בידיעה שלא יחזירו
אז לבקש תשלום פותר את שני הבעיות
כך הם לא ילוו מהם והמלוים לא יצטרכו להגיד 'אין לנו'
לא להלוות לא נעים לומר כל הזמן שאין לנו. ולהמשיך להלות בידיעה שלא בטוח שיחזירו גם לא נכון.
אז מה כן נכון לעשות?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה