הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
האומנם?!
בין לקוח ללקוח, בין מטלה לחברתה... כשהמשפט הזה עומד מול עיני,
מתקבלת שיחה מלקוח חדש,
לקוחות חדשים, יש להם את הפריוילגיה לקבל יחס שונה, יחס מלא בסבלנות, יחס מסביר ומאיר פנים.
הצעת מחיר עבור עבודה. ההסבר קולח מפי כמה חשוב לדעת מיהו קהל היעד, מהם השאיפות של העסק ובאלו אטסטרגיות שיווקיות להשתמש...
הלקוח, שלגמרי צודק, מגיע עם רצון לעבודה מאוד ספיציפית כמו שראה אצל העסק המתחרה.
אני אוזרת עוד מנת סבלנות, ונואמת בשטף של ממש, בשפה פשוטה וללא מילים מפוצצות עד כמה חשוב עבורו וקידום העסק שלו לא להעתיק.
הוא עומד ברצונו ובצדקתו, ואני מאשרת את קבלת העבודה תוך נסיון שלישי להביא אותו להפנמת המסר החשוב, בהעתקה, לא יצא לך דבר!
לאחר ישיבה ארוכה מולו, תוך בדיקת העסק שלו מכל כיוון ונסיון לפענח בריף,
הוא מקבל מספר סקיצות לבחירה,
הלקוח מאוכזב.
הוא דרש, בקש והסביר שוב ושוב בדיוק (!!) מה שהוא רוצה, וקבל משהו שונה...
מיד נאזרים כוחות מחודשים, מפשילים שרוולים ויוצאים למסע הסבר נוסף, אך הלקוח בטענתו דבק - ובצדקתו עומד.
תוך הרמת ידים, אנחה לא מוסתרת, פונה לעצב לפי מבוקשו.
וכך זה נראה,
מודעה בגוונים הצהוב וורוד זורח, שיבלוט.
לוגו קטן, כי הוא לא ממש חשוב, ואת הפלאח שבו התפרסם: מבצע סופעונה, 1+1, חבר מביא חבר, כרטיס הגרלה לקונה מעל סכום גבוה, לשים בצבע ירוק זית, כיון שזה הצבע החביב עליו.
בנוסף הוכנס כל הטקסט שחשב אי פעם לפרסם, ולאו דווקא קשור לעסק, בגודל צפוף וללא מרווחים, ושלל מספרי טלפון לבירורים, שאותם הוא מעניק תוך הסברים, שלי - כבעל העסק, ראשון. אם לא אהיה זמין קחי את של אשתי שתקח הודעות ומספרים בשבילי. אם היא בשיחה, שימי את של אחי, הוא גם מבין בעסק, ואחרון שימי את של גיסי שאם כולנו נהיה תפוסים ולקוח ממש ירצה שירות, לגיס יש רכב והוא יוכל לבוא לעזור, אחרון ניתן של בעל הקיוסק השכונתי, הוא ער עד מאוחר - שיהיה מענה בכל שעה.
כל המספרים בגדול, צבע אדום, שגם עיוור יוכל לראות....
ואני, אומנם מעצבת, יודעת עד כמה כל ספרה גרועה מחברתה... רק מהנהנת בראשי, הלקוח הרי צודק... ומי אני שלמדתי את המקצוע ומבינה בו קצת יותר אתווכח....
לאחר מכן מגיעה התמונה הנבחרת, באיכות של 72 DPI, אך את זו הוא רוצה במודעה, זו ולא אחרת, לא דומה ולא כמעט....
התמונה גרועה אמורה להמרח על 4A שלם... מנסה שוב להביע את דעתי על התמונה, אך אין למי.
הלקוח שקלט עם מי יש לו עסק, מודיע באופן מיידי, את התמונה ללא מילה מיותרת, היא המתאימה לעסק ואותה בחר הצוות, על כל העמוד שלא תעלם.
הלקוח הרי צודק, ומה אעשה, אגדיל את התמונה לכל אורך ורוחב בעמוד ושיהיה מבסוט.
המודעה עובר אליו להגהה, ואז מגיעה ההוראה:
התמונה להמחשה בלבד | צילום אילוסטרציה | אין קשר בין המצולמים לכתבה | הוסיפי טל"ח ומט"ח לא יהיו בעיות, אין כפל מבצעים, הרשת רשאית להפסיק את המצבע בכל עת, וללא הנחות, ואין החברה אחראית לשום דבר....
הכל נרשם כבר אין מקום לסיכה.
המודעה נראית כמו הסמבטיון בזמן שזורק אבנים, אין לך לאן להסתכל בכל מקום ישנה אות או מספר וכל אחד חשוב ללקוח יותר מקודמו...
הלקוח שממש צודק, מגיע לעניין התשלום על מנת לקבל את המודעה...
וכאן הוא מבקש הנחה, תמורת שיביא את אחיו שיעשה אצלי עיצוב, וכן קובץ פתוח שמכיל את כל השכבות שאם ירצה לשנות מספר של אחד מנציגיו, תמורת פרסום שמי בחברה שלו, ולשלם בצ'ק דחוי לעוד חצי שנה, כי רק אז החשבון שלו שמעוכל מטעם המדינה ישתחרר....
בנסיון לגמגם שישנו חוזה ועובדים לפיו, הלקוח טוען את טענתו הנחרצת וממש לא נותן לסיים משפט....
"הלקוח תמיד צודק!! אני בעל המאה ואני בעל הדיעה...
בצדקתי מגיע לי הקובץ וללא ויכוח..."
ואני נותרתי בשאלה, הלקוח באמת תמיד צודק??!!
נ.ב. הדברים נכתבו בין לקוח ללקוח - מתוך תפילה שכל הלקוחות יהיו אנושיים וממש יודעים את מה שרוצים,
וכן, בעיני... לקוח באמת תמיד צודק....
בין לקוח ללקוח, בין מטלה לחברתה... כשהמשפט הזה עומד מול עיני,
מתקבלת שיחה מלקוח חדש,
לקוחות חדשים, יש להם את הפריוילגיה לקבל יחס שונה, יחס מלא בסבלנות, יחס מסביר ומאיר פנים.
הצעת מחיר עבור עבודה. ההסבר קולח מפי כמה חשוב לדעת מיהו קהל היעד, מהם השאיפות של העסק ובאלו אטסטרגיות שיווקיות להשתמש...
הלקוח, שלגמרי צודק, מגיע עם רצון לעבודה מאוד ספיציפית כמו שראה אצל העסק המתחרה.
אני אוזרת עוד מנת סבלנות, ונואמת בשטף של ממש, בשפה פשוטה וללא מילים מפוצצות עד כמה חשוב עבורו וקידום העסק שלו לא להעתיק.
הוא עומד ברצונו ובצדקתו, ואני מאשרת את קבלת העבודה תוך נסיון שלישי להביא אותו להפנמת המסר החשוב, בהעתקה, לא יצא לך דבר!
לאחר ישיבה ארוכה מולו, תוך בדיקת העסק שלו מכל כיוון ונסיון לפענח בריף,
הוא מקבל מספר סקיצות לבחירה,
הלקוח מאוכזב.
הוא דרש, בקש והסביר שוב ושוב בדיוק (!!) מה שהוא רוצה, וקבל משהו שונה...
מיד נאזרים כוחות מחודשים, מפשילים שרוולים ויוצאים למסע הסבר נוסף, אך הלקוח בטענתו דבק - ובצדקתו עומד.
תוך הרמת ידים, אנחה לא מוסתרת, פונה לעצב לפי מבוקשו.
וכך זה נראה,
מודעה בגוונים הצהוב וורוד זורח, שיבלוט.
לוגו קטן, כי הוא לא ממש חשוב, ואת הפלאח שבו התפרסם: מבצע סופעונה, 1+1, חבר מביא חבר, כרטיס הגרלה לקונה מעל סכום גבוה, לשים בצבע ירוק זית, כיון שזה הצבע החביב עליו.
בנוסף הוכנס כל הטקסט שחשב אי פעם לפרסם, ולאו דווקא קשור לעסק, בגודל צפוף וללא מרווחים, ושלל מספרי טלפון לבירורים, שאותם הוא מעניק תוך הסברים, שלי - כבעל העסק, ראשון. אם לא אהיה זמין קחי את של אשתי שתקח הודעות ומספרים בשבילי. אם היא בשיחה, שימי את של אחי, הוא גם מבין בעסק, ואחרון שימי את של גיסי שאם כולנו נהיה תפוסים ולקוח ממש ירצה שירות, לגיס יש רכב והוא יוכל לבוא לעזור, אחרון ניתן של בעל הקיוסק השכונתי, הוא ער עד מאוחר - שיהיה מענה בכל שעה.
כל המספרים בגדול, צבע אדום, שגם עיוור יוכל לראות....
ואני, אומנם מעצבת, יודעת עד כמה כל ספרה גרועה מחברתה... רק מהנהנת בראשי, הלקוח הרי צודק... ומי אני שלמדתי את המקצוע ומבינה בו קצת יותר אתווכח....
לאחר מכן מגיעה התמונה הנבחרת, באיכות של 72 DPI, אך את זו הוא רוצה במודעה, זו ולא אחרת, לא דומה ולא כמעט....
התמונה גרועה אמורה להמרח על 4A שלם... מנסה שוב להביע את דעתי על התמונה, אך אין למי.
הלקוח שקלט עם מי יש לו עסק, מודיע באופן מיידי, את התמונה ללא מילה מיותרת, היא המתאימה לעסק ואותה בחר הצוות, על כל העמוד שלא תעלם.
הלקוח הרי צודק, ומה אעשה, אגדיל את התמונה לכל אורך ורוחב בעמוד ושיהיה מבסוט.
המודעה עובר אליו להגהה, ואז מגיעה ההוראה:
התמונה להמחשה בלבד | צילום אילוסטרציה | אין קשר בין המצולמים לכתבה | הוסיפי טל"ח ומט"ח לא יהיו בעיות, אין כפל מבצעים, הרשת רשאית להפסיק את המצבע בכל עת, וללא הנחות, ואין החברה אחראית לשום דבר....
הכל נרשם כבר אין מקום לסיכה.
המודעה נראית כמו הסמבטיון בזמן שזורק אבנים, אין לך לאן להסתכל בכל מקום ישנה אות או מספר וכל אחד חשוב ללקוח יותר מקודמו...
הלקוח שממש צודק, מגיע לעניין התשלום על מנת לקבל את המודעה...
וכאן הוא מבקש הנחה, תמורת שיביא את אחיו שיעשה אצלי עיצוב, וכן קובץ פתוח שמכיל את כל השכבות שאם ירצה לשנות מספר של אחד מנציגיו, תמורת פרסום שמי בחברה שלו, ולשלם בצ'ק דחוי לעוד חצי שנה, כי רק אז החשבון שלו שמעוכל מטעם המדינה ישתחרר....
בנסיון לגמגם שישנו חוזה ועובדים לפיו, הלקוח טוען את טענתו הנחרצת וממש לא נותן לסיים משפט....
"הלקוח תמיד צודק!! אני בעל המאה ואני בעל הדיעה...
בצדקתי מגיע לי הקובץ וללא ויכוח..."
ואני נותרתי בשאלה, הלקוח באמת תמיד צודק??!!
נ.ב. הדברים נכתבו בין לקוח ללקוח - מתוך תפילה שכל הלקוחות יהיו אנושיים וממש יודעים את מה שרוצים,
וכן, בעיני... לקוח באמת תמיד צודק....
