המדריך לד' מינים

[מוטי נאה]

לקט של שלוש מדריכים לארבעת המינים חלקם ע"פ מו"צ וחלקם שלא ע"פ מו"ץ מכל מקום, קבלו זאת בתורת עצה טובה קמ"ל.​

מדריך לקניית ארבעת המינים

כיצד תדעו אם הלולב שרכשתם כשר? ואיזה הידורים צריך לחפש באתרוג חוץ מיופי, וגם כיצד להבחין ביו עץ הערבה הכשרה לבין הצפצפה הפסולה? מדריך הלכתי לקניית ארבעת המינים. חג שמח.​

הרב גיל דביר​

י"ב תשרי תש"ע, 30/09/2009 00:00​

לפני שאתם מהמהרים לקנות ארבעת המינים לקראת סוכות כמה טיפים שיעזרו לכם לבצע קניה חכמה של ארבעת המינים. שימו לב שיפה זה לא מספיק במקרה הזה, הכשרות חשובה לא פחות

​

אתרוג
גודלו
לפחות כביצה

ראוי לאכילה
אחד מתנאי הכשרות של אתרוג הוא שיהיה בו 'היתר אכילה', כלומר- שצריך להיות ראוי לאכילה.
לכן אתרוג של עורלה או כזה שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות - פסול לנטילה.
על הקונים לברר אצל המוכר שאין בו חשש טבל ועורלה.

אתרוג מורכב
אתרוג מורכב הוא שילוב של אתרוג ופרי אחר (בד"כ לימון).
יש שפסלו מדין שנעשה בו איסור, יש שפסלו מטעם שהוא "חסר", יש שפסלו מטעם ש"אין שמו עליו", ויש שפסלו מדין "בל תוסיף"- כיוון שמוסיף מין חמישי והוא הלימון.
למעשה, הדבר תלוי במסורת הכשרות שיש לגבי הפרדס, כיוון לפעמים השפעת הלימון קטנה ואינה ניכרת באתרוג.
לכן, לפני שמסתכלים על האתרוג יש לברר שאינו מורכב.

צורתו
אתרוג עגול ככדור- פסול!

צבעו
הצבע המהודר באתרוג הוא כמראה שעווה ,או חלמון הביצה או כרכום או זהב.
אתרוג שצבעו ירוק כהה- פסול! (עצה טובה: מי שקנה אתרוג ירוק ישים אותו בכלי עם תפוחים אדומים ע"מ שיצהיב).

שינוי מראה
חזזית: כמו אבעבועות המתהוות מעיפוש הפרי. החזזית פוסלת רק אם היא גבוהה מהאתרוג, וניכרת במישוש היד.
בלעטלאך: כתם הנוצר מעלה שהיה מונח על האתרוג. הבלעטלך לא פוסל את האתרוג, מסיבות שונות. יש הסוברים שאם יש בלעטלאך בולטים, המורגשים במשמוש היד- פסול, וכך צריך לנהוג (אלא אם כן זוהי שעת הדחק). מאידך, אם יש בלעטלאך שאינם בולטים אפילו בחוטמו של האתרוג- כשר.
נקודה שחורה או לבנה:
אם הנקודה בחוטמו של אתרוג- אפילו נקודה אחת פוסלת, בגודל כלשהוא (ולא, לא צריך להסתכל בזכוכית מגדלת). בשאר האתרוג-אם יש שתיים או שלוש נקודות הן פוסלות, אלא אם כן הם באותו הצד. כיצד בודקים זאת? מעבירים ביניהן קו דמיוני- אם קו זה הוא רוב שטח האתרוג- האתרוג פסול.
אם קו זה הוא רוב ההיקף (אך לא רוב השטח)- יש הפוסלים, ויש המכשירים.

מה מוגדר כחוטמו של אתרוג (שבו אפילו נקודה אחת שחורה וקטנה פוסלת) ?
שיטות שונות בעניין. להלכה, פוסקים שזה ממקום שבו מתחיל השיפוע להתחדד לכיוון הפיטם.

ניטל הפיטם
בראש האתרוג יוצא עץ הנקרא פיטם . מעליו נמצאת השושנתא. ניטל כל העץ ונעשתה גומא- פסול.
לא נעשתה גומא- ניתן להקל החל מהיום השני של החג. נשבר רק חלק מהעץ - כשר, אך טוב להדר באחר ביום הראשון.

ניטל העוקץ
העוקץ הוא גבעול העץ, שבו הוא תלוי באילן.
אם הוא ניטל לגמרי ונשארה גומא- יברך רק בשעת הדחק .
אם נשאר עובי כלשהוא המכסה את הגומא-כשר.

מהו האתרוג המהודר והמובחר ?
א. החוטם יהיה נקי לגמרי- גם ממראה שאינו פוסל.
ב. שיהיה לו פיטם עם שושנתא.
ג. שהפיטם יהיה מכוון כנגד החוטם.
ד. שיהיו באתרוג שקיעות ובליטות, ולא יהיה חלק כלימון.
ה. בנוי כמגדל: רחב מלמטה ומתקצר כלפי מעלה.
ו. נקי לגמרי מחזזיות, כתמים ומבלעטלאך.

אתרוג בשמיטה
מותר להשתמש לשם ארבעת המינים באתרוג של שביעית, אלא שבתהליך המכירה שלו יכולות להיות מספר בעיות. לכן בשנת שמיטה נקנה אתרוגים של "אוצר בית דין".
גם לאחר חג הסוכות יש לנהוג בקדושת שביעית באתרוג. דהיינו, אין לזרוק את האתרוג לאשפה, אלא לאוכלו או לשים אותו בשקית סגורה היטיב ואח"כ באשפה.

​

לולב
גודלו
גודלו המינימלי של הלולב הוא ארבעה טפחים (32-40 ס"מ). גודל זה הוא לשדרה בלבד ולא לעלים, ודווקא בשדרה המכוסה עלים. כמו כן השדרה צריכה להיות גבוהה טפח (8-10 ס"מ) מההדסים ומהערבות.

האם לולב קנרי כשר?
לולב קנרי-לולב הגדל בדקל שאינו מוציא פירות. לדעת הרב פיינשטיין לא ניתן לצאת בו ידי חובה כלל, אך לדעת הרב שלמה זלמן אויערבאך, וכן הרב עובדיה, ניתן לצאת בו ידי חובה.

תיומת
חז"ל שנו (בגמרא) כי אם נחלקה התיומת - הלולב פסול. מהי התיומת?
לדעת הספרדים, 'נחלקה התיומת' היא מקרה שבו נפרדו רוב העלים בלולב זה מזה (מקרה שאינו שכיח כלל). אם נפרד רק העלה האמצעי- כשר.
לדעת האשכנזים, התיומת היא העלה האמצעי. מצווה מן המובחר שיהיה כל הלולב מחובר ולא חלוק כלל, אך מצד הדין, אם העלה האמצעי נחלק מעט (עד חציו)- כשר.
לולבים בעלי שני עליים מרכזיים- כל אחד מהם הוא 'תיומת' בפני עצמו.

נקטם ראש התיומת
נקטמו ראשי העלים- פסול. (הערה: יש אנשים שכשקונים לולב ממשמשים בו ונוגעים בראשו בכדי לראות שמא נחלקה התיומת, בכך הם עלולים לפסול את הלולב ולהיכשל באיסור גזל, כלפי מוכר הלולבים).

יבשה התיומת
לולב יבש כמעט ואינו מצוי כיום, אך לולב שיבשה התיומת שלו- פסול. לדעת החזון איש, אם נשרף ראש העלה העליון מהשמש, אך עדיין עומד בקשיותו ומראהו חום כהה, אין מצב זה מוגדר כיבש.

עביד כהימנק
הימנק, הוא כלי שיש לו שני ראשים כעין צורת V. לולב הנפתח ונראה כהימנק פסול.

קליפה חומה (קורא)
לולבים מסויימים סגורים בקליפה חומה. האשכנזים לא נוהגים לקחת לולב שכזה, אך הספרדים כן.

לולב עקום
לולב שהתעקם קדימה או לאחד מהצדדים- פסול. אך אם נתעקם אחורה- כשר , שזוהי דרך ברייתו. מכל מקום, כשקונים לולב רצוי לחפש לולב זקוף משום "זה א-לי ואנווהו".

עלים כפופים
לולב שעליו כפופים, נחלקו בדינו. ולהלכה, ראוי להחמיר במקרה שרוב העלים כפופים, כיוון שיש לנו לולבים אחרים מצויים.

לולב בשמיטה
נחלקו האם יש קדושת שביעית בלולב. למעשה, כתב הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שכיום אין קדושת שביעית בלולב כי לא משתמשים בו לטאטוא הבית.

​

הדס
גודלו
ג' טפחים. (24-30 ס"מ).שיעור זה הוא בענף, ולא בעלים היוצאים ממנו. כמו כן צריך להקפיד שההדסים יהיו נמוכים בטפח (8-10 ס"מ) מהלולב.

הדס משולש
ההדס צריך להיות משולש, כלומר: יוצאים ממנו לפחות שלושה עלים מכל קן וקן, באופן שאין אחד משלושת העלים גבוה יותר או נמוך מן השניים האחרים.
הדס שוטה (שאין עליו יוצאים מקן אחד בשווה) - פסול.
לכתחילה צריך כל שיעור אורך ההדס להיות משולש. בדיעבד, אין לפסול אם לפחות רוב אורך ההדס משולש.

נשרו עליו
אם נשרו עליו באופן שעדיין רובו משולש-כשר. אבל אם נשר עלה אחד מכל קן, ובכל קן נותרו רק שני עלים -פסול, כי זה לא נקרא 'עבות'.

יבש
יבשו רוב עליו, באופן שכלה הירוק שבו והפך לבן וגם נפרך בציפורן- פסול. יבשו רוב עליו, אבל הקן העליון נשאר עדיין לח- כשר.

נקטם
נקטם (נשבר) ראשו של עץ ההדס (לא העלים), מצד הדין ניתן להכשיר, אך טוב להמחיר בזה, שיש הדס אחר.

הדס בשמיטה
הירושלמי הסתפק האם יש קדושת שביעית בבשמים,ולפי זה היה מקום להחמיר ונהוג קדושת שביעית בהדסים. אלא שהמהרי"ל דיסקין והגרש"ז אויערבך חידשו שבהדסים של מצווה אין קדושת שביעית, כי אינם מיועדים לריח אלא למצווה. לכן נראה להלכה שאין בהם קדושת שביעית.

​

ערבה
גודלה
ג' טפחים, כמו ההדס.

סימני הערבה
ישנם שלושה סימנים בכדי להבדיל בין הערבה הכשרה לבין הצפצפה הפסולה:
א. הערבה עליה משוכים כנחל, הצפצפה- עליה עגולים.
ב. הערבה- חודי עליה חלקים וללא פגימות, הצפצפה- חודי עליה מלאים פגימות כמו מסור.
ג. הערבה- הקנה שלה אדום, הצפצפה- הקנה שלה אינו אדום. (ערבה- גם כשהקנה ירוק , כל שאינו לבן ממש - כשר, הואיל וסופו להתאדם ע"י השמש.)

נשרו עליה
לכתחילה טוב להדר שלא ינשר ממנה אפילו עלה אחד, אבל אם נשרו - כל עוד לא נשרו רוב העלים כשרה. צריך להקפיד כששמים את הערבה בתוך הקויישלאך להכניסה בנחת , שלא ייתלשו עלים.

יבשה
ערבה שיבשו רוב עליה -פסולה. פסול זה מצוי מאד, לכן מומלץ להחליף את הערבות במשך החג, והמהדרים מחליפים כל יום או יומיים. רמת היובש בכדי לפסול היא משיכלה המראה הירוק לגמרי.
ערבה כמושה (לא לחה ולא יבשה)- כשרה.

נקטם
אם נקטם (נשבר) ראש הערבה,כלומר: העץ שלה (לא העלים)- הערבה פסולה. יש לשים לב, שדין נקטם חמור בערבה יותר מדין נקטם בהדס, לכן יש המהדרים לקנות ערבה עם 'לבלוב' (ערבה שבראש הענף שלה יוצא עלה) כי אז רואים בוודאות שלא נקטם העץ.
אם נקטמו העלים, אפילו העלה העליון שלה- כשרה.

ערבה בשמיטה
בערבה אין קדושת שביעית.

ויקפדיה​

אנחנו מוצאים את עצמנו הולכים כל שנה לקנות את ארבעת המינים, לפעמים בלי שאנחנו יודעים בדיוק איך לדעת מהו סט מהודר ולעיתים מהו סט כשר.

הנה למשל מידע מויקיפדיה בנושא:
אתרוג

• עדיף שצבעו יהיה קרוב יותר לצהוב מאשר לירוק.
• אסור שקליפת האתרוג תהיה סדוקה, יבשה או מקולפת.
• נפח האתרוג חייב להיות לפחות כביצה.
• נפל הפיטם או העוקץ לאחר או בתהליך הקטיפה - האתרוג פסול, אולם אם זה אתרוג שהפיטם נושר בו מאליו בתהליך הגדילה - לא פסול. יש מהדרים לקחת בעיקר אתרוג כזה כיוון שאין בו חשש שהפיטם יפול לאחר מכן והאתרוג יפסל, אך יש המעדיפים דווקא אתרוג עם פיטם.
• אתרוג שחסר חלק ממנו (גם מעט) - פסול.
• אם מראה האתרוג מעוות - פסול.
• אם האתרוג מורכב גם מפרי הדר אחר (דוגמת לימון) - פסול.
• נקודה שחורה (הנראית בראיה רגילה, ואינה לכלוך; עם זאת, רבים המדקדקים אפילו על נקודה שחורה כלשהי) בחלק המשופע בראשו של האתרוג (או מספר נקודות התופסות את רובו של שטח כל האתרוג או היקפו), פוסלת אותו.

לולב

• גודל הלולב חייב להיות לפחות ארבעה טפחים (כ־32-39 סנטימטרים).
• לולב העשוי כעין מניפה (כענפי הדקל הרגילים), פסול לכל הדעות.
• אם נקטם ראשו של הלולב (או, לדעות אחרות, קצוותיהם של רוב העלים), פסול.
• הלולב חייב להיות ישר (אך אם הוא נוטה מעט לצד השדרה, הרי זו דרך גדילתו וכשר).
• ישנן דעות הפוסלות לולב שעלהו האמצעי מחולק, וישנן דעות שרק אם התחלקו רוב עלי הלולב הרי הוא פסול. נהוג להדר אחרי לולב שקצהו אינו מחולק כלל. יש מהדרים (בעיקר אצל הספרדים) שתהיה מעין קליפה חומה דקה בגבו של הלולב (המכונה לעתים "קוֹ‏רָ‏ה" או "קוֹ‏ירֶ‏ה") המבטיחה את שלמותו.

הדס

• להדס כשר יש דוגמה של שלישיית עלים היוצאים מנקודה אחת שעל הגבעול. שלישיוּ‏ת העלים צריכה לחזור על עצמה לכל הפחות ברוב אורכו הכשר המינימאלי של ההדס.
• גודל ההדס חייב להיות לפחות שלושה טפחים (כ־24-29 סנטימטרים).
• אם פירות ההדס, הקרואים "ענבים", מרובים מהעלים וניכרים בצבעם - ההדס פסול עד שימעט את הענבים.

ערבה

• עדיף שהגבעול יהיה בצבע אדום או חום-אדמדם.
• גודל הערבה חייב להיות לפחות שלושה טפחים (כ־24-29 סנטימטרים).
• ערבה שנקטם ראשה, פסולה.
• העלים צריכים להיות משוכים, ולא עגולים. העלים הם אחד מאמצעי האבחנה ומניעת הבלבול עם הצפצפה.

​

כיצד נבחר ארבעת המינים?

אתה מכיר היטב את ההלכות, אך רוצה לרענן קצת את הזכרון, או שעדיין לא הספקת לעבור על כל ה"משנה ברורה" הלכות ד' מינים * הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א "מרענן" בעבורנו את הזכרון, בקיצור תמציתי ודי- מינימלי של המדריך לקניית ארבעת המינים * לגזור ולשמור *

אתרוג

אתרוג – ראשית עלינו לקנות אתרוג שהופרשו ממנו תרומות ומעשרות, אינו פרי ערלה ולא מורכב מזני פירות שונים.
-קשה לסמוך על צורת גידול האתרוג ומראהו החיצוני. יתכן בהחלט שלמרות שהאתרוג נראה כאתרוג, הוא הורכב (ולו בעץ לימון משובח אחד...).
-את כל ארבעת המינים נקפיד לקנות ממוכרים שעברו את שנת ה- 13 שלהם. לא כדאי לרכוש את "ארבעת המינים" מילדים קטנים.
-גודל האתרוג ושיעורו הוא 100 סמ"ק לשיטת ה"חזון איש" או 57.6 סמ"ק לדעת הגר"ח נאה זצ"ל. ניתן למדוד זאת על ידי הכנסת האתרוג לכלי מלא במים עד גדותיו. כאשר ייצא כמות מים של שיעורי מצוה אלו, יש לנו את השיעור הדרוש.
-נחלקו הפוסקים האם אפשר לברך על אתרוג שהצטמק באמצע החג. אך כשהוא הצטמק לשיעור של פחות מכזית האתרוג פסול, משום שלא ניכרת לקיחתו ועליו להחליפו באתרוג אחר.
-שינוי מראה האתרוג פוסל אף שהשינוי אינו שינוי גדול, והוא באופן ששינוי המראה מצוי בחוטם האתרוג (=השיפוע שבאתרוג שאחר רוב שטחו). הצבעים הפוסלים משום שינוי מראה הם : 1. נקודה שחורה. 2. נקודה לבנה (וי"א שנפסלת דוקא נקודה לבנה ביותר). 3. נקודה כחולה כהה הנוטה לשחור. 4. נקודה חומה כהה (כצבע אבקת קפה). אך יש להקל בנקודה בצבע חום בהיר. וכמסתפק האם נקודה זו המצויה באתרוג נעשתה ע"י ריסוס וכדו' ואינה חלק מהאתרוג ינסה להורידה בקלות (ע"י קיסם) ובעדינות.
-אין צורך להסתכל ולחפש נקודות וחסרונות באתרוג ע"י זכוכית מגדלת וכדומה, ומספיק להסתכל עליו באופן שנראה לכל ממרחק שרגיל להחזיק את האתרוג. (הסתכלות בזכוכית מגדלת או בדקדוק רב מצויה אצל מורי הוראה שעושים זאת במקרה של ספק מסויים, אך אין זאת ההסתכלות הדרושה מצד ההלכה הצרופה).
-שינוי מראה בפיטמת האתרוג (=החלק הנקרא דד היוצא מגוף האתרוג) פוסלו, אך שינוי מראה בשושנתא (=הכתר שעל גבי הדד) כשר.
-כשניטל הדד ובשר האתרוג הקיים בגוף האתרוג ונעשה כגומה, פסול האתרוג. אך אם נשאר מן העץ למעלה מהאתרוג כלשהו, כשר, ומ"מ מן הראוי להדר לקחת אתרוג אחר.
-יש לפסול נקב דק בתוך הפיטמה. וכן כשניטל העוקץ (=חתיכת העץ בה תלוי האתרוג באילן) עד כדי כך שנפגעה גומה במקומו- פסול. אך כשכל רוחב הגומה מכוסה האתרוג כשר.
-חזזית (=בליטה גבוהה משאר חלקי האתרוג הניכרת במשמוש היד), פוסלת את האתרוג. אך נקודות הנקראת בלעט"ל כשרות, אך כמובן שאתרוג יפה ונקי הוא מהודר ביותר.

לולב

לולב- עלינו לקנות לולב שאורכו אינו פחות מ- 40 ס"מ לדעת החזון איש (ולפחות 39 ס"מ) ולדעת הגר"ח נאה ז"ל עליו להיות בגובה של 32.7 ס"מ לפחות.
- כשיום א' של חג הסוכות חל בשבת ואנו נוטלים לולב, אין פסל של "נחלקה התיומת". אך יש המצדדים לומר שפסול בכל ימות החג ולא רק ביומו הראשון (רבי עקיבא איגר, אך דעת המהרש"ם להתיר כמגן אברהם וכפסק המשנה ברורה). ונראה שכאשר העלה האמצעי שבשדרת הלולב פתוח מעט כדאי להדביקו בדבק בלתי נראה (כדבק נייר), ובפרט בשנה שיום א' של סוכות חל בשבת (שאין פסול בפתיחת העלה האמצעי למעלה).
-לולב שנסדקה התיומת שבו (=העלה האמצעי למעלה) עד שנראים כשני עלים, הלולב פסול. לדעת חלק מהפוסקים הלולב פסול גם כשב' העלים נתרחקו זה מזה במקצת ויש פוסקים הפוסלים דוקא שנתרחקו הרבה זה מזה. (ולדעה המחמירה הסוברת שכל סדק קל פוסלתו יש להדביקו זה לזה).
-הספרדים נוהגים לדקדק שעלי הלולב יחוברו יחדיו ולא יתפרדו כלל. והאשכנזים מקפידים בחלקם בזה וחלקם שהעלים יתנוענעו אנה ואנה כדי שיוכלו לנענעם היטב (שד"ח).
-לולב שראשו מחובר ע"י קליפה אדמדמה- חומה (קאר"ע) יש אומרים שהוא כשר בתכלית, אך לאשכנזים צריך להפריד את העלים הצדדיים שיוכלו לנענעם (כדברי הרמ"א).

הדס

הדס: שיעור גובהו הוא 99 ס"מ לדעת החזון איש או 24.5 (ולפחות 24 ס"מ) לדעת הגר"ח נאה. -על ההדס להיות משולש בעליו (ששלושת העלים היוצאים מכל שורת עלים יהיו בגובה הענף ובעיגול ובשורה אחת. ויש המחמירים בזה שיהיו שווים בגובהם בדיוק).
-כאשר רוב ההדס משולש (16 ס"מ להחזו"א ומעט יותר מ- 12 ס"מ להגר"ח נאה) ההדס כשר לכתחילה לברכה, ואין צורך שהשילוש שבו יהיה רצוף ומהני גם שנצרף את כל חלקיו המשולשים שבהדס. (אך כשההדס ארוך ורובו אינו משולש גם כשיש בו שיעור של 16 ס"מ משולשים יש פוסקים הפוסלים אותו וישנם המכשירים).
-הדס מהודר בתכלית ההידור הוא שיש בו שילוש בכל שיעורו וכן עדיף שעלי ההדס ישכבו איש על רעהו ויחפו את עצו לגמרי.

ערבה

ערבה: על הערבה להיות גבוהה כהדס, וכאמור לעיל.
-על צורת העלה להיות מאורכת וצרה. (דבר זה אכן צריך בדיקה והסתכלות מפני שישנם זנים הדומים לערבה אך אינם מין ערבה כשירה).
-ענף הערבה הוא ענף אדמדם (או ראוי להית אדמדם) או חום.
-שפת עלי הערבה צריכה להיות חלקה ללא פגימות.
-ערבה מהודרת הינה ערבה אשר בנוסף להנ"ל גם ראש הענף מסתיים העלה קטם הקרוי "לבלוב" (המוכיח שראש הערבה לא נפגם) ושהעלים לא נשרו בכל שיעור הערבה.

 

[מוטי נאה]

אגב "בלעטל" ניכר ביותר ומכוער בצבעו יתכן והוא פוסל (בשליש העליון).