הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אחרי שפעת, קורונה, ואפילו פוליו, במשרד הבריאות חשבו שיכולו לנוח קצת אחרי חג הפסח, עם אנחת רווחה של הסרת המסכות. אבל הסלמונלה טרפה את הקלפים ושוב החזירו את הדוקטורים למרכז העניינים. בעיצומה של הסערה הבריאותית באנו לעשות קצת זה.
מהו חיידק הסלמונלה?
הסלמונלה היא שם כולל למשפחת חיידקים המונה למעלה מאלפיים סוגים, שעשרה אחוזים מהם עלולים לגרום למחלות שונות אצל בני האדם, בעיקר במערכת העיכול.
סלמונלה הינה אחד מזיהומי מערכת העיכול הנפוצים ביותר הן עבור בני-אדם והן עבור חיות שונות והיא הסיבה השכיחה ביותר לזיהום חיידקי בדרכי העיכול. קיימים אינספור זנים של חיידק זה ובבני אדם קיימות למעשה שתי צורות תחלואה הנגרמות מהחיידק.
לתחלואה משמעותית גורם בעיקר חיידק סלמונלה המכונה סלמונלה טיפי- S. typhi הגורם לטיפוס הבטן. סוג התחלואה השני הקל והנפוץ יותר הינו דלקת של מערכת העיכול הנגרמת ע"י חיידקי סלמונלה שאינם מהסוג טיפי.בפרק זה נדון בחיידק בתחלואה לה הוא גורם ובשיטות הטיפול. השם 'סלמונלה' ניתן לו על שם דניאל סלומון, חוקר יהודי שגילה אותו בשנת 1885.
איך נדבקים?
ההדבקה היא ע"י חשיפה פומית לחיידקי הסלמונלה דרך מזון מזוהם (בשר, מאכלי גבינה, ביצים ואפילו מקורות מים מזוהמים) או עקב חשיפה להפרשות מכל מקור אחר (בגיל הילדות החשיפה יכולה להיות ע"י החלפת חיתול וכדומה) בדרך המכונה פקו-אוראלית. דרך הדבקה נוספת (גם היא פקו-אוראלית) היא חשיפה לבעלי חיים שונים ומשונים (הרשימה כוללת בע"ח מכלבים וחתולים עבור בצבים וכלה באיגואנות) הנושאים את החיידק בדרכי העיכול שלהם לרוב בצורה נטולת תסמינים.
כמות החיידקים הנדרשת להדבקה היא גדולה יחסית ומדובר על מנה מדבקת של עשרת אלפים עד מליון חיידקים לצורך יצירת תחלואה. סה"כ מדובר על מנה מדביקה גדולה יחסית ביחס לחיידקים אחרים כגון השיגלה בהם המנה המדבקת יכולה להיות של 10 חיידקיים.
החומציות בקיבה מהווה מחסום משמעותי עבור חיידקי הסלמונלה הרגישים מאוד ל-PH חומצי של מתחת ל-3.5 .לצורך גרימת מחלה עליהם לחצות מכשול זה ולהגיע למעי הדק. בחולים המטופלים בתכשירים מונעי הפרשת חומצה קיים סיכוי גבוה יותר להדבקה לאחר חשיפה לחיידקי הסלמונלה עקב הנמכת המכשול החומצי שבקיבה.
במעי הדק החיידקים נצמדים לדופן המעי ומתיישבים בו ומתחילים לגרום נזק הן ע"י הפרשת רעלנים והן ע"י גרימת נזק ישיר לרקמת המעי. בנוסף חודרים החיידקים לבלוטות לימפה ולתאי דם לבנים בשם מקרו-פאגים. בדרכים אילו יכולים החיידקים ל"שווק" את עצמם לרחבי הגוף ולגרום לתחלואה מפושטת מעבר לתחלואה במערכת העיכול.
מהם התסמינים של חיידק הסלמונלה?
החיידק גורם להופעת תסמינים של שלשולים, כאבי בטן והתכווצויות, בחילות, הקאות, כאבי ראש וחום גבוה. לרוב מדובר במחלה קלה, אך ישנם מקרים נדירים בהם קיימות גם תופעות של אלח דם שעלול להסתיים במוות. ברוב המקרים באנשים בריאים יכולה להתרחש הדבקה אסימפטומטית (הדבקה ללא מחלה) ועד שלשול בר חלוף.
לרוב לאחר תקופת דגירה קצרה של יומיים מהחשיפה מתפתחים תסמינים של זיהום במערכת העיכול הכוללים כאבי בטן, שלשולים שיכולים ויכולים לא להיות דמיים או ריריים, בחילות והקאות. לעיתים גם חום וצמרמורות. באנשים בריאים, ברוב המקרים, החום יורד תוך יומיים-שלושה והשלשול חולף לאחר מספר בודד של ימים עד שבוע.
אצל מרבית הנדבקים נמשכת נשאות קצרה של סלמונלה במעי והפרשתו באופן אתסמיני במשך מספר שבועות (5-7 שבועות) לאחר הזיהום. מצב זה לא דורש בירור או טיפול.
באנשים עם מחלות רקע (בעיקר דיכוי חיסוני), בתינוקות קטנים או בקשישים המחלה יכולה להיות עוצמתית יותר ומסוכנת יותר.
אפשר למות מזה?
"יש אנשים שמתים מזה, אבל מעט מאוד", אומרת נועה חוריץ, אחות מוסמכת ומנהלת מחוז ירושלים של "טרם רפואה דחופה", בראיון ל'ווינט'. המחלה עלולה לסכן במיוחד תינוקות שטרם מלאה להם שנה, מבוגרים בני 50 שנים ויותר (במיוחד אם יש להם מחלות רקע כמו טרשת עורקים או פגיעה במסתמי הלב) ומי שסובלים ממערכת חיסון מדוכאת עקב טיפולים או עקב מחלות.
יש לציין שמידת הסכנה שנשקפת לאוכלוסיות האלה תלויה במידת האלימות של חיידק הסלמונלה. ישנם זנים שהם אלימים יותר מהאחרים.
כיצד מטפלים?
רוב החולים מחלימים ללא צורך בטיפול תרופתי. הטיפול החשוב הוא שתייה מרובה, על מנת להחזיר לגוף נוזלים שאובדים כתוצאה משלשול והקאה. במצבים מיוחדים – כמו מחלה של תינוקות ושל מדוכאי חיסון או מחלה שהתפשטה מעבר למעי – יש לתת טיפול אנטיביוטי, ולעתים הטיפול מצריך גם אשפוז.
בגלל סוגיית הנשאות לאחר ההחלמה חשוב מאוד להקפיד על כללי ההיגיינה גם אחרי שחלפה הדלקת במעי – בין אם הסיבה לדלקת הייתה סלמונלה או מחולל מחלה אחר כלשהו. כמו בכל מחלת שלשול, יש לפנות לרופא אם מדובר בשלשולים מרובים, אם למחלה מתלווה חום במשך יותר מאשר 3 או 4 ימים, אם בגלל המחלה לא מצליחים לשתות או אם מצויים בסיכון למחלה קשה.
איך מונעים הדבקה?
חיידק הסלמונלה מושמד בחימום ל- 70 מעלות. בישול יסודי של עוף, בשר ודגים, כולל פנים המזון, ימנעו הדבקה ברוב המקרים. יש להקפיד על הפרדת משטחים המשמשים להכנת עוף, בשר, דגים וירקות, ולחטא משטחי הכנת מזון ביסודיות לאחר השימוש.
יש לחטא ידיים ביסודיות לפני ואחרי טיפול במזון, אחרי נגיעה בחיות מחמד וביקור בפינות ליטוף, ואחרי מגע עם חולים וסביבתם והחלפת חיתולים. חיטוי ידיים יעשה על ידי מיים וסבון או תמיסת אלכוהול 70%, במשך 20 שניות לפחות. פעולת החיטוי מסתיימת רק לאחר שהידיים התייבשו.
אחזקת ביצים בטמפרטורה עד 20 מעלות צלסיוס לתקופה של 21 יום מונעת התפתחות חיידקים בעזרת חומר הנמצא בתוך חלבון הביצה ומעל תכונות של אנטיביוטיקה. שטיפת ביצים יכולה לגרום לחדירת החיידקים לתוך הביצים, לכן בישראל חל איסור לשטוף את הביצים. שירות המזון פרסם בחודש ספטמבר 1994 תקנה הקובעת את תנאי האחסון, ההובלה והשיווק של ביצים כדי למנוע התפתחות חיידקי הסלמונלה. שיטת HACCP במפעלי מזון יכולה למנוע זיהום והתפתחות חיידקי סלמונלה במזון.
חשיבות רבה במניעת התפתחות המחלה יש בעריכת בדיקה לאנשים החולים בדלקות מעיים. זו דרך לקבוע באם חיידקי סלמונלה הם גורמי המחלה. היום רק %1 ממקרי הסלמונלוזיס מדווחים למערכת הבריאות. לא פחות חשוב הוא התחקיר האפידמיולוגי בסמוך למועד האירוע. תחקיר אפידמיולוגי נכון יכול להביא לגילוי מהיר של המזון המזוהם ולהוצאתו מהשיווק.
מה עושה מי שאכל מהשוקלדים המסומנים?
כלום. בהיעדר סימנים קליניים משמעותיים שמצריכים לפנות לרופא, אין צורך לנקוט פעולה כלשהי. אכילת שוקולד שהוא מזוהם בוודאות תביא רק לעיתים רחוקות למחלה קלינית (שכן על החיידק להתרבות במוצר כדי שיוכל לגרום להדבקה, ועליו להתרבות במעי כדי לגרום למחלה).
יש חיסון?
החיסון הראשון כנגד מחלה זו פותח כבר בשלהי המאה ה-19. החיסון היה של חיידק מומת ונמצא כיעיל ב-50 עד 80 אחוז מהמחוסנים במניעת תחלואה למשך 12 שנה. תופעות הלוואי היו תגובה מקומית לא נעימה בעד כמחצית מהמחוסנים.
בהמשך פותח חיסון המבוסס על חיידק מוחלש הנלקח דרך הפה (החיסון מכונה Ty21a) והוא מומלץ כיום עבור מטיילים לאיזורים בהם החיידק פעיל. החיסון נלקח ב-4 מנות במשך שבוע ומותר לשימוש החל מגיל 6.
בהמשך פותחו עוד חיסון המכילים חלבונים מהחיידק המביאים ליצור של נוגדנים מגנים. חיסונים אילו מותרים כבר מגיל שנתיים והרושם הוא שיעילותם היא גבוהה ותופעות הלוואי שלהם קלות.
חדשות jdn
מהו חיידק הסלמונלה?
הסלמונלה היא שם כולל למשפחת חיידקים המונה למעלה מאלפיים סוגים, שעשרה אחוזים מהם עלולים לגרום למחלות שונות אצל בני האדם, בעיקר במערכת העיכול.
סלמונלה הינה אחד מזיהומי מערכת העיכול הנפוצים ביותר הן עבור בני-אדם והן עבור חיות שונות והיא הסיבה השכיחה ביותר לזיהום חיידקי בדרכי העיכול. קיימים אינספור זנים של חיידק זה ובבני אדם קיימות למעשה שתי צורות תחלואה הנגרמות מהחיידק.
לתחלואה משמעותית גורם בעיקר חיידק סלמונלה המכונה סלמונלה טיפי- S. typhi הגורם לטיפוס הבטן. סוג התחלואה השני הקל והנפוץ יותר הינו דלקת של מערכת העיכול הנגרמת ע"י חיידקי סלמונלה שאינם מהסוג טיפי.בפרק זה נדון בחיידק בתחלואה לה הוא גורם ובשיטות הטיפול. השם 'סלמונלה' ניתן לו על שם דניאל סלומון, חוקר יהודי שגילה אותו בשנת 1885.
איך נדבקים?
ההדבקה היא ע"י חשיפה פומית לחיידקי הסלמונלה דרך מזון מזוהם (בשר, מאכלי גבינה, ביצים ואפילו מקורות מים מזוהמים) או עקב חשיפה להפרשות מכל מקור אחר (בגיל הילדות החשיפה יכולה להיות ע"י החלפת חיתול וכדומה) בדרך המכונה פקו-אוראלית. דרך הדבקה נוספת (גם היא פקו-אוראלית) היא חשיפה לבעלי חיים שונים ומשונים (הרשימה כוללת בע"ח מכלבים וחתולים עבור בצבים וכלה באיגואנות) הנושאים את החיידק בדרכי העיכול שלהם לרוב בצורה נטולת תסמינים.
כמות החיידקים הנדרשת להדבקה היא גדולה יחסית ומדובר על מנה מדבקת של עשרת אלפים עד מליון חיידקים לצורך יצירת תחלואה. סה"כ מדובר על מנה מדביקה גדולה יחסית ביחס לחיידקים אחרים כגון השיגלה בהם המנה המדבקת יכולה להיות של 10 חיידקיים.
החומציות בקיבה מהווה מחסום משמעותי עבור חיידקי הסלמונלה הרגישים מאוד ל-PH חומצי של מתחת ל-3.5 .לצורך גרימת מחלה עליהם לחצות מכשול זה ולהגיע למעי הדק. בחולים המטופלים בתכשירים מונעי הפרשת חומצה קיים סיכוי גבוה יותר להדבקה לאחר חשיפה לחיידקי הסלמונלה עקב הנמכת המכשול החומצי שבקיבה.
במעי הדק החיידקים נצמדים לדופן המעי ומתיישבים בו ומתחילים לגרום נזק הן ע"י הפרשת רעלנים והן ע"י גרימת נזק ישיר לרקמת המעי. בנוסף חודרים החיידקים לבלוטות לימפה ולתאי דם לבנים בשם מקרו-פאגים. בדרכים אילו יכולים החיידקים ל"שווק" את עצמם לרחבי הגוף ולגרום לתחלואה מפושטת מעבר לתחלואה במערכת העיכול.
מהם התסמינים של חיידק הסלמונלה?
החיידק גורם להופעת תסמינים של שלשולים, כאבי בטן והתכווצויות, בחילות, הקאות, כאבי ראש וחום גבוה. לרוב מדובר במחלה קלה, אך ישנם מקרים נדירים בהם קיימות גם תופעות של אלח דם שעלול להסתיים במוות. ברוב המקרים באנשים בריאים יכולה להתרחש הדבקה אסימפטומטית (הדבקה ללא מחלה) ועד שלשול בר חלוף.
לרוב לאחר תקופת דגירה קצרה של יומיים מהחשיפה מתפתחים תסמינים של זיהום במערכת העיכול הכוללים כאבי בטן, שלשולים שיכולים ויכולים לא להיות דמיים או ריריים, בחילות והקאות. לעיתים גם חום וצמרמורות. באנשים בריאים, ברוב המקרים, החום יורד תוך יומיים-שלושה והשלשול חולף לאחר מספר בודד של ימים עד שבוע.
אצל מרבית הנדבקים נמשכת נשאות קצרה של סלמונלה במעי והפרשתו באופן אתסמיני במשך מספר שבועות (5-7 שבועות) לאחר הזיהום. מצב זה לא דורש בירור או טיפול.
באנשים עם מחלות רקע (בעיקר דיכוי חיסוני), בתינוקות קטנים או בקשישים המחלה יכולה להיות עוצמתית יותר ומסוכנת יותר.
אפשר למות מזה?
"יש אנשים שמתים מזה, אבל מעט מאוד", אומרת נועה חוריץ, אחות מוסמכת ומנהלת מחוז ירושלים של "טרם רפואה דחופה", בראיון ל'ווינט'. המחלה עלולה לסכן במיוחד תינוקות שטרם מלאה להם שנה, מבוגרים בני 50 שנים ויותר (במיוחד אם יש להם מחלות רקע כמו טרשת עורקים או פגיעה במסתמי הלב) ומי שסובלים ממערכת חיסון מדוכאת עקב טיפולים או עקב מחלות.
יש לציין שמידת הסכנה שנשקפת לאוכלוסיות האלה תלויה במידת האלימות של חיידק הסלמונלה. ישנם זנים שהם אלימים יותר מהאחרים.
כיצד מטפלים?
רוב החולים מחלימים ללא צורך בטיפול תרופתי. הטיפול החשוב הוא שתייה מרובה, על מנת להחזיר לגוף נוזלים שאובדים כתוצאה משלשול והקאה. במצבים מיוחדים – כמו מחלה של תינוקות ושל מדוכאי חיסון או מחלה שהתפשטה מעבר למעי – יש לתת טיפול אנטיביוטי, ולעתים הטיפול מצריך גם אשפוז.
בגלל סוגיית הנשאות לאחר ההחלמה חשוב מאוד להקפיד על כללי ההיגיינה גם אחרי שחלפה הדלקת במעי – בין אם הסיבה לדלקת הייתה סלמונלה או מחולל מחלה אחר כלשהו. כמו בכל מחלת שלשול, יש לפנות לרופא אם מדובר בשלשולים מרובים, אם למחלה מתלווה חום במשך יותר מאשר 3 או 4 ימים, אם בגלל המחלה לא מצליחים לשתות או אם מצויים בסיכון למחלה קשה.
איך מונעים הדבקה?
חיידק הסלמונלה מושמד בחימום ל- 70 מעלות. בישול יסודי של עוף, בשר ודגים, כולל פנים המזון, ימנעו הדבקה ברוב המקרים. יש להקפיד על הפרדת משטחים המשמשים להכנת עוף, בשר, דגים וירקות, ולחטא משטחי הכנת מזון ביסודיות לאחר השימוש.
יש לחטא ידיים ביסודיות לפני ואחרי טיפול במזון, אחרי נגיעה בחיות מחמד וביקור בפינות ליטוף, ואחרי מגע עם חולים וסביבתם והחלפת חיתולים. חיטוי ידיים יעשה על ידי מיים וסבון או תמיסת אלכוהול 70%, במשך 20 שניות לפחות. פעולת החיטוי מסתיימת רק לאחר שהידיים התייבשו.
אחזקת ביצים בטמפרטורה עד 20 מעלות צלסיוס לתקופה של 21 יום מונעת התפתחות חיידקים בעזרת חומר הנמצא בתוך חלבון הביצה ומעל תכונות של אנטיביוטיקה. שטיפת ביצים יכולה לגרום לחדירת החיידקים לתוך הביצים, לכן בישראל חל איסור לשטוף את הביצים. שירות המזון פרסם בחודש ספטמבר 1994 תקנה הקובעת את תנאי האחסון, ההובלה והשיווק של ביצים כדי למנוע התפתחות חיידקי הסלמונלה. שיטת HACCP במפעלי מזון יכולה למנוע זיהום והתפתחות חיידקי סלמונלה במזון.
חשיבות רבה במניעת התפתחות המחלה יש בעריכת בדיקה לאנשים החולים בדלקות מעיים. זו דרך לקבוע באם חיידקי סלמונלה הם גורמי המחלה. היום רק %1 ממקרי הסלמונלוזיס מדווחים למערכת הבריאות. לא פחות חשוב הוא התחקיר האפידמיולוגי בסמוך למועד האירוע. תחקיר אפידמיולוגי נכון יכול להביא לגילוי מהיר של המזון המזוהם ולהוצאתו מהשיווק.
מה עושה מי שאכל מהשוקלדים המסומנים?
כלום. בהיעדר סימנים קליניים משמעותיים שמצריכים לפנות לרופא, אין צורך לנקוט פעולה כלשהי. אכילת שוקולד שהוא מזוהם בוודאות תביא רק לעיתים רחוקות למחלה קלינית (שכן על החיידק להתרבות במוצר כדי שיוכל לגרום להדבקה, ועליו להתרבות במעי כדי לגרום למחלה).
יש חיסון?
החיסון הראשון כנגד מחלה זו פותח כבר בשלהי המאה ה-19. החיסון היה של חיידק מומת ונמצא כיעיל ב-50 עד 80 אחוז מהמחוסנים במניעת תחלואה למשך 12 שנה. תופעות הלוואי היו תגובה מקומית לא נעימה בעד כמחצית מהמחוסנים.
בהמשך פותח חיסון המבוסס על חיידק מוחלש הנלקח דרך הפה (החיסון מכונה Ty21a) והוא מומלץ כיום עבור מטיילים לאיזורים בהם החיידק פעיל. החיסון נלקח ב-4 מנות במשך שבוע ומותר לשימוש החל מגיל 6.
בהמשך פותחו עוד חיסון המכילים חלבונים מהחיידק המביאים ליצור של נוגדנים מגנים. חיסונים אילו מותרים כבר מגיל שנתיים והרושם הוא שיעילותם היא גבוהה ותופעות הלוואי שלהם קלות.
חדשות jdn
