המדריך לתושבי תל אביב

[חנה קונקטורית ומאמנת]

לא. גם לי יש תחושה כזאת.
הייתי היחידה בבניין שיצאה לחדר מדרגות.
(אין ממ"דים בבניין)

אם יש חלון בחדר מדרגות עדיף כבר להישאר במקום פנימי בית - אלא אם את בקומה 3-4.

 

[ירושלמער]

נו באמת? לא מובן שזה נכתב בציניות?

כנראה שהמקל נמצא כעת באשדוד ולכן אין שם אזעקות,

במקביל בצבא נערכים להיכנס קרקעית לעזה כי מקל כבר יש להם.

 

[ישראל פרדס]

בבקשה לא להתפלסף על מה שכתוב שם כי זה לא לעניין.

 

[ירושלמער]

בבקשה לא להתפלסף על מה שכתוב שם כי זה לא לעניין.

המהרהר?

 

[ישראל פרדס]

המהרהר?

התכוונתי שזה לא לעניין להתפלסף ולא למה שכתוב.

 

[מנחם מלוין]

המסר של ההודעה המקורית לדעתי הוא לא להיות אדיש
תגובה יהודית חזקה ומלאה
(ז"א: ולא נוצרית כנועה)
תביא לכך שלא יהיה 'סבב הבא'.

לאדם הפרטי אין כ"כ מה לעשות
אבל להמון המלוכד יש.

כל השאלה היא האם יש לנו טבע יהודי בריא

חבל שבזמן גרוש אחינו מגוש קטיף
וכשירו על שדרות ואשדוד
הטבע הזה היה קצת רדום
דבר שגרם שעל חורבות הישובים העמידו האוייבים את אתרי שיגוריהם.
זאת עובדה.

הזריז הרי זה משובח.

אולי אנחנו החרדים נעשה הסכם עם המזרוחניקים
-אנחנו ניתן גיבוי להתישבות ולצבא
ואתם תתנו גיבוי לישיבות,
היינו למי שלומד תורה.
הרי עם יד על הלב אנו יודעים שהם לא רוצים לגייס את מי שבאמת לומד.

לא כולם זהים אך פועלים במשותף.

 

[משו]

חזק ביותר!!!!!

 

[cheinanit]

אם ר' חיים אמר, אין סיבה לברוח. והוא לא אמר להיכנס למרחב מוגן בב"ב.

 

[ישראל פרדס]

אם ר' חיים אמר, אין סיבה לברוח. והוא לא אמר להיכנס למרחב מוגן בב"ב.

פורסם שהוא אמר להיכנס למקום מוגן בבני ברק כדי להרגיש את הצער של כולם, אין לי מושג, כך פורסם, יתכן ואתה צודק ויתכן ואני, לא אני היייתי שם כשהוא אמר את זה וכנראה גם אתה לא.

 

[ירושלמער]

אם ר' חיים אמר, אין סיבה לברוח. והוא לא אמר להיכנס למרחב מוגן בב"ב.

אני יודע שפיקוח נפש דוחה שבת, אז בוודאי שזה דוחה.....

 

[cheinanit]

לפי רבי חיים קנייבסקי, אין צורך להכנס למקלט/ממ"ד, כיון שאין שום חשש בעולם שיפול טיל בב"ב. וירושלמער יקר, לפי דברי הגר"ח שליט"א, אין זה פיקוח נפש.

 

[yosil]

רק לי ישנה התחושה שבבני ברק כולם שאננים...
אני רצה עם ילדי לממ"ד,
ובחוץ עולם כמנהגו נוהג...

כבר אמרו חדי הלשון, "אזעקה בבני ברק, התושבים חרדים"

 

[השראה]

כמה נכון כמה עצוב.
כתושבת הצפון לשעבר, המכתב הזה היה רלוונטי גם במלחמת לבנון השניה, אז הופגז גם הצפון וממש רצינו איזו אזעקה קטנה אחת בירושלים וב"ב.
לא חלילה כדי להכניס אותם לסכנת חיים אלא כדי להצליח להסביר לתושבים למה אנחנו קופצים מכל חריקת מכונית וצמודים לרדיו כל היום ומרגישים כמו "בחול המועד" כמו שאחת המארחות המסורות שלנו הסבירה שהיא מרגישה-: "קמים בבוקר- חושבים מה להכין לארוחת צהרים ואז נהיה כבר ערב.."

התושבים היו מקסימים- ארחו אותנו בחום ומכל הלב אבל, אעפעס..היפרענו להם קצת בשגרה הנחמדה שלהם...

אזעקה אחת מצליחה להכניס לאוירה לצערינו.