התייעצות המודיע או משפחה?

מצב
הנושא נעול.
מוסף הסיפורים של יתד השנה הפתיע לטובה,עם סיפורים ברמה גבוהה,לעומת יתד פסח שהתאכזבתי.
נכון מאד
כל הסיפורים אחד אחרי השני מצוינים
זה ממש חידוש אחרי שכבר כמה שנים טובות הרעיונות המקוריים שלהם רק הרסו את הסיפורים ובדר'כ לא היה מה לקרוא שם
הפעם הפתיעו לטובה בענק!!
 
אולי תוסיפו הסבר מה צורם בפרסומת?
מתחם חדש של עיצוב בישראל. איפה הבעיה?
(אלא אם כן מפריע לכם שיש רחבה ענקית של מסחר שיש בה רק גברים.. סוג של הדרה :) )

ואגב אין בשום עיתון חרדי פרסומת על סמארטפונים. יש פרסום על מכשירים מוגנים.
כמדומני שבפרסומת על 'דיזיין סיטי' יש הדמיה של נשים מצידן האחורי.
ד"א: משפחה היום הוא עיתון מפלגתי לחלוטין, נכון הוא לא שייך למפלה ספציפית, אבל כותבת ומשרתת ומדבררת רק את האינטרסים של המיינסטרים ושל האליטה.
לא נכון. כמדומני שהוא מבין היחידים שמעזים להביא תחקירים אמיתיים מהשטח [אמנם הוא עושה זאת פעם ביובל], גם כשהם לא מצטלבים עם טובות הנאה לממסד החרדי.
 
ורק אני לא הבנתי את ההיסטריה הגדולה? מה רציתם? שוב פעם ראיון עם הגבאי של האדמור מצ'ונקמאטש או כתבה עם כל העלוים המבטיחים של הדור הבא? אף אחד בעיתון לא תמך בדרך שלו, כולה ראיון. בני גנץ לא צדיק ממנו. וגם לא נתניהו. למה להם נותנים במות חופשי, ואין איש פוצה פה.
הבעיה היא לא בבמה.
הבעיה היא באופי הכתבה.
כנראה שההישג העיתונאי התמצה רק בהסכמתו לפצות את פיו ולהכביר בשבח ייחוסו.
כי איכשהו לשאלות הקשות באמת כמעט ולא נותר מקום.
 
כשהוא כותב, שכל יום בבוקר הוא קם עם כאב לב.
על כך שנאלץ להגיש כתב אישום נגד נתניהו. אני מאמין לו לגמרי.
זו הבעיה שאנשים חושבים שכל דבר קשור לנתניהו.
הבעיה היא בפקיד שלא נבחר על ידי הציבור ומנכס לעצמו עוד ועוד סמכויות שלא ניתנו לו מכח החוק.
הבעיה היא בפקיד שמצופף שורות ביחד עם הפרקליטות והתנהלותו בכל מיני פרשות היתה מוזרה שלא לומר לא תקינה והוא מסרב לתת תשובות. (לא היו תשובות בעיתון למה לניסנקורן מותר לעסוק בניגוד עניינים ולאחרים לא. חיים קלים עשו לו שם).
המשמעות של שלטון פקידים היא מסוכנת והפך הדמוקרטיה ודווקא הציבור החרדי אמור להבין יותר מכולם כמה נזק היא גורמת.
 
הבעיה היא לא בבמה.
הבעיה היא באופי הכתבה.
כנראה שההישג העיתונאי התמצה רק בהסכמתו לפצות את פיו ולהכביר בשבח ייחוסו.
כי איכשהו לשאלות הקשות באמת כמעט ולא נותר מקום.
אם כתבי ערוץ 12 ראו לנכון לצטט את הראיון בעיתון 'משפחה' [הוא קרא לו 'במשפחה'...] במהדורה המרכזית, כנראה שהיו בו סקופים חשובים לציון, שהם לא מצאו בשום מקום אחר.
זה נקרא הישג עיתונאי.
 
אם כתבי ערוץ 12 ראו לנכון לצטט את הראיון בעיתון 'משפחה' [הוא קרא לו 'במשפחה'...] במהדורה המרכזית, כנראה שהיו בו סקופים חשובים לציון, שהם לא מצאו בשום מקום אחר.
זה נקרא הישג עיתונאי.
הם אמורים להיות מדד בשבילי? הם שמחפים עליו מכל כיוון?
הם שלוקחים את התחקירים על מערכת המשפט ודוחים אותם בכוונה לשעה שאינה פריים טיים?
אם בימינו הישג עיתונאי מתמצה בכך שכבוד המרואיין מסכים להתראיין בתמורה לסיקור מפנק ולא מאד רלוונטי (סליחה הייחוס שלו וקורות חייו עד לחזרתו בתשובה לא אמורים למלא כל כך הרבה עמודים), כנראה שהגענו לזמנים קשים.
 
המשמעות של שלטון פקידים היא מסוכנת והפך הדמוקרטיה ודווקא הציבור החרדי אמור להבין יותר מכולם כמה נזק היא גורמת?
לא בטוח בכלל.
הציבור החרדי כיום נמצא בשלטון ומרגיש שהוא יישאר שם לעולם, אבל 'לא לעולם חוסן', וברגע שביבי יעוף מהשלטון, יש סיכויים גדולים שהממשלה שאחריו תהיה אנטי-דתית ['בזכותם' של כל מכחישי הקורונה בציבור שלנו], ואז אנחנו נזחל לבג"ץ בבקשה שיגן על הזכויות המינימליות שלנו, כמו למשל להשאיר את רשתות החינוך העצמאי ו'אל המעיין', שבג"ץ היה זה שהורה להשאיר אותן, בזמן ששי פירון הורה על סגירתם הכוללת, והתיר לפתוח אך ורק בתי ספר 'ממלכתי חרדי'.
 
הבעיה היא באופי הכתבה.
כנראה שההישג העיתונאי התמצה רק בהסכמתו לפצות את פיו ולהכביר בשבח ייחוסו.
כי איכשהו לשאלות הקשות באמת כמעט ולא נותר מקום.
זה נכון. אבל איך זה קשור למה שאמרתי? או שלא הבנתי מה אמרת.
 
לא בטוח בכלל.
הציבור החרדי כיום נמצא בשלטון ומרגיש שהוא יישאר שם לעולם, אבל 'לא לעולם חוסן', וברגע שביבי יעוף מהשלטון, יש סיכויים גדולים שהממשלה שאחריו תהיה אנטי-דתית ['בזכותם' של כל מכחישי הקורונה בציבור שלנו], ואז אנחנו נזחל לבג"ץ בבקשה שיגן על הזכויות המינימליות שלנו, כמו למשל להשאיר את רשתות החינוך העצמאי ו'אל המעיין', שבג"ץ היה זה שהורה להשאיר אותן, בזמן ששי פירון הורה על סגירתם הכוללת, והתיר לפתוח אך ורק בתי ספר 'ממלכתי חרדי'.
כי פשוט לבג"ץ יש היסטוריה של הגנה על זכויות המיעוט החרדי.
האירוניה התעלפה מצחוק עכשיו.
ואני בכלל לא דברתי על בג"ץ אלא על שלטון פקידותי (יועץ משפטי לממשלה ופרקליטות המדינה) שלא כפוף לשום גורם מבקר, שהמינוי שלו לא שקוף ושבעיקר מקדם אג'נדה עצמאית בזמן שלא נבחר על ידי הרוב ובזמן שתפקידו המקורי הוא לתת ייעוץ ולייצג את המדינה.
האקטיביזם הפושה במשרד המבקר וגם בפצ"ר רק מוכיח שהשיטה חדרה לכל מקום.
במקום להיבחר ברוב דמוקרטי, תופסים מקומות במשרדים ומיישמים מדיניות בכח משפטיזציה מוגזמת.
(ועל הדרך מרחיבים את זכות העמידה בבג"ץ לכל שטות שהגה אי מי במוחו הקודח).
 
אם כתבי ערוץ 12 ראו לנכון לצטט את הראיון בעיתון 'משפחה' [הוא קרא לו 'במשפחה'...] במהדורה המרכזית, כנראה שהיו בו סקופים חשובים לציון, שהם לא מצאו בשום מקום אחר.
זה נקרא הישג עיתונאי.
אני רואה שמשפחה מכונים לשם
כך גם היה בחג הקודם
בראיון עם יוסי כהן
שגם גרר התעניניות תקשורתית גדולה
זה מה שנקרא יחסי ציבור....
והגדלת רייטניג...
 
זה נכון. אבל איך זה קשור למה שאמרתי? או שלא הבנתי מה אמרת.
כי העיקר הוא לא רק לבדוק למי נותנים יותר במה אלא גם האם הבמה שווה ובעיקר ממלאת את תפקידה העיתונאי או שתמורת רצון להתראיין נענים לכל גחמות המרואיין.
 
הם אמורים להיות מדד בשבילי? הם שמחפים עליו מכל כיוון?
מי זה 'הם'? עמית סגל?
אם בימינו הישג עיתונאי מתמצה בכך שכבוד המרואיין מסכים להתראיין בתמורה לסיקור מפנק כנראה שהגענו לזמנים קשים.
אולי תעלי שאלות שהיה מתבקש לשאול את מנדלבליט, ולא נשאלו?
כי העיקר הוא לא רק לבדוק למי נותנים יותר במה אלא גם האם הבמה שווה ובעיקר ממלאת את תפקידה העיתונאי או שתמורת רצון להתראיין נענים לכל גחמות המרואיין.
אין שום עיתון חרדי שממלא את תפקידו העיתונאי, להיות 'שומר הסף' של הממסד.
וכל עיתון חרדי ייענה לכל גחמה של מרואיין בשביל 'סקופ' רציני.
לפחות עיתון 'משפחה' מראיין דמויות מעניינות, שנותנות זווית מרעננת על כל המוכר והלעוס במדורי הפוליטיקה.
 
אולי לא מספיק מודעים לזה, אבל לציבור יש חושים רגישים.
כשהוא קורא כתבה, השורות צורחות לו אם יש כאן רק כבוד מדומה שהעיתון קיבל (והכתב טורח לתאר את התרגשותו המרובה מהתגשמות החלום לראיין את X, מושא דמיונותיו עוד מהישיבה),
או שיש כאן עיתון רציני שמביא עוד דעות במטרה להציף את השטח.
 
מי זה 'הם'? עמית סגל?
הוא היחיד שמנסה לייבש את האוקיינוס בכפית.
אולי תעלי שאלות שהיה מתבקש לשאול את מנדלבליט, ולא נשאלו?
למשל ניגוד העניינים שהותר לניסנקורן לעומת ביבי.
למשל העובדה שהוא פוסל כל מועמד שלא נבחר על ידו למשרת פרקליט המדינה.
למשל העובדה שהוא פסל החלטות של ממשלת מעבר בזמן שבחוק אין שום מניעה לחוקק בתקופת מעבר וזו רק פרשנות שלו.
הבעיה העיקרית עם האקטיביזם הזה שהוא נשען על פרשנויות ומבחני סבירות מעורפלים ואף פעם לא על לשון החוק גרידא.
אין שום עיתון חרדי שממלא את תפקידו העיתונאי, להיות 'שומר הסף' של הממסד.
וכל עיתון חרדי ייענה לכל גחמה של מרואיין בשביל 'סקופ' רציני.
לפחות עיתון 'משפחה' מראיין דמויות מעניינות, שנותנות זווית מרעננת על כל המוכר והלעוס במדורי הפוליטיקה.
אז שלא ימחזר חומר על עברו וייחוסו של מנדלבליט. כבר היתה כזו כתבה מתלהבת בעיתון משפחה בעת מינויו.
מיצינו.
זו ממש לא זוית מרעננת. זה מסטיק לעוס עד זרא.
 
כי העיקר הוא לא רק לבדוק למי נותנים יותר במה אלא גם האם הבמה שווה ובעיקר ממלאת את תפקידה העיתונאי או שתמורת רצון להתראיין נענים לכל גחמות המרואיין.
אחלה. אני דיברתי נגד הצרחות של הבמה שניתנה או לא ניתנה לאדם שלא "חרדי" או לא יודעת מה בדיוק היו הטענות.
על הראיון עצמו, מה נשאל ואיך התנהל וכמות חוסר המידע שהיה שם, יש לי הרבה ביקורת.
 
אחלה. אני דיברתי נגד הצרחות של הבמה שניתנה או לא ניתנה לאדם שלא "חרדי" או לא יודעת מה בדיוק היו הטענות.
בזה אני מסכימה איתך שהצעקה צבועה.
אפשר לחשוב שבעיתונים אחרים מראיינים רק חסידים ואנשי מעשה.
 
פעם היה במשפחה ראיון שקצת הציק לי
ראיינו את היועץ החרדי של אובאמה
ובתחילת הכתבה ציינו שיש רואים בו דוגמה למצב האידיאלי שכל חרדי צריך לשאוף אליו
גם להיות שומר תורה ומצוות וגם להצליח בחיים ברמה כזאת
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה