דיון המשפטים - שלנו!

[חנה ש.]

הכתר הוא לא סמל של שליטה, אלא של נוכחות.

 

[חנה ש.]

הכתר פשוט שם, כי אתה שם.
וכשיש הבנה פנימית, שקטה, עמוקה –
אז הכתר מונח, לא על הראש –
אלא על הקיום עצמו.

 

[חנה ש.]

אתה מלך.
גם כשנדמה שהכול קורס, כשאתה במקום נמוך – אתה מלך.
לא בגלל מה שאחרים חושבים עלייך,
אלא בגלל מה שאתה יודע על עצמך,
ובגלל מה שאתה מוכן לדעת.
ובמיוחד – בגלל שאתה נותן לעצמך ערך.
לא ערך שבא מאיפה שקל,
אלא כזה שקנית בכסף מלא,
דרך חיים שלמים.

 

[חנה ש.]

"שיחה טובה – ההד שלה נשמע הרבה אחרי."

 

[חנה ש.]

"לא כל שיחה מסתיימת בסופה."

 

[חנה ש.]

גם כשהדרך נראית מתעכבת — היא בעצם מבשילה.

 

[חנה ש.]

גם כשהלב מתמלא צער — הוא מעמיק את הכלים להכיל אור.

 

[חנה ש.]

גם כשהשאלות מתרבות — הן מחזקות את הקשר הישיר, הפנימי, הבלתי ניתן לניתוק.

 

[חנה ש.]

דווקא שם — בתנועה הכואבת — נוצרת הגדולה שלך.

 

[חנה ש.]

"מה שמשנה זה לא אם נפלת וכמה עמוק נפלת,
מה שמשנה באמת — זה שהתחלת להבין את הדרך שלך,
וכל הבנה כזאת, אפילו קטנה — היא אור שמדליק את הדרך."

 

[חנה ש.]

"לראות את השני — זה להקשיב לא רק למה שהוא אומר, אלא גם למה שהשתיקה שלו מבקשת."

 

[צלולה]

אינך מחבב אנשים על שום הצלחותיהם, המראה המושלם שלהם או כשרונותיהם הנוצצים.
אתה אוהב אתם בגלל המחוות הקטנות, הנפילות האנושיות והיכולת שלהם לצחוק.
חשוב על כך - ותפסיק להיות פרפקציוניסט.

 

[אינפרא]

1. אנחנו נאחזים בזיכרונות, לא כי הם מושלמים — אלא כי הם שלנו.
2. החיים לא נמדדים בכמות ההצלחות, אלא בכמה פעמים העזנו להתחיל מחדש.

 

[חנה ש.]

"לתת לעצמי מקום,
בתוך המקום שלי,
זו חוויה שמעל הזמן והמקום —
זו מתנה שאני נותנת לעצמי."

 

[חנה ש.]

"אני מתחבר לאהבה שבתוכי,
אהבה שנובעת ממני,
ונותן לעצמי מקום לנשום."

 

[חנה ש.]

ההבנה מרגיעה לנו את הנפש,
ההבנה עוזרת לנו לקבל את הדברים,
אם נבין שגם הדברים הלא מובנים
יש להם הסבר,
נוכל לקבל את סוד הדברים.

 

[חנה ש.]

"יש דברים שבאים לא כדי שתתמודד מולם — אלא כדי שתשמור על עצמך מולם,
וזאת — השמירה שלך על הלב שלך."

 

[חנה ש.]

"לא כל דבר בא כדי שתתמודד.
חלק מהדברים באים רק כדי שתלמד לשמור על עצמך,
וזה — לשמור על הלב שלך, וגם זו התמודדות יפה." (גירסה 2)

 

[חנה ש.]

לעמוד במקום שבו האור והחושך הכי קרובים זה לזה,
זה לזכור את האור גם כשהוא כמעט נעלם.

 

[חנה ש.]

"אנחנו חיים בעולם מלא מסכים,
ויום אחד —
המסכים יפלו,
ותישאר רק האהבה."