שיתוף - לביקורת הנה מה שהולך לקרות כשאתפוס אותך:

[Natan Galant]

כשאתפוס אותך, אשפוך עליך את השאריות בסיר המרק הבשרי של שבת ששכחתי לשטוף במוצ"ש, ונשארו כל השבוע במרפסת בשמש.

אכריח אותך לאכול את השטרודל שהתלמידה המיוחדת של אשתי שלחה לה וביקשה לשמוע מאיתנו אם היה טעים (רק מההרמה של נייר האלומיניום מעל התבנית, ריח נדבק לסלון שבועיים).

כשאתפוס אותך, אתן לך לשבת על כיסא בעל רגל אחת קצת קצרה למשך כל היום.

אתן לך במתנה בקבוק שמפו יוקרתי, ואדאג שהוא יהיה מלא בחרדל.

אתה, איש, תצטרך לרדת על ארבע ולבקש את סליחתי, ורק אז אולי אפסיק להגניב לך לתוך האוכל 17 כפיות חריין שעבר עליו התאריך.

ואני מדבר אליך, כמובן; השכן האלמוני שלוקח לי מתיבת הדואר את עלון הפרסום החינמי מידי יום שלישי בלילה.

 

[ביזנסטורי - אילה]

והשכנים של ההורים שלי היו מהדרים
ועשו מדורה גדולה של עיתוני-פרסום-חינמי
אשר נלקטו מתיבות כלל השכנים ברדיוס שסביב בית הוריי,
בכל יום חמישי בלילה.
בתוך פח צפרדע כחול וגדול,
בתוספת כמה נבלות חתולים לארומה מוגברת.

(לא שופטת אף קבוצה. רק משתפת בעובדות...)

גלנט,
מה היה קורה לו היית תופס את הקבוצה הזו?

 

[מגבת]

לשכן האלמוני,

שמשאיר סיר טשולנט בשמש למשך שבוע, והריח המצחין מגיע עד אלי.
שמעלה בחדר המדרגות שטרודל מסריח,שהמנקה לא מצליח להוריד,
שמשאיר בבית כסא עם רגל קצרה שדופק לי בכל נוירון ונוירון בנפרד,

לקחתי לך את העיתון!!

אולי ככה תלמד.

 

[פרוגמטי]

אני מדבר אליך, כמובן; השכן האלמוני שלוקח לי מתיבת הדואר את עלון הפרסום החינמי מידי יום שלישי בלילה.

מצטער. זה לא אני. זו הקלפטומניה.
(רק לדמיין זוג שכנים, עם קלפטומניה. ממוצע אחת לחודש, תכולת הדירה שלהם מחלפת זו עם זו.)

 

[קוביד]

איפה אהרן הכהן כשצריך אותו?
צד א: Natan Galant
צד ב: מגבת
הזדמנות פז!

 

[הנף מקלדת]

אני מדמיין אותו נכנס הביתה.
הילדים כבר יודעים, מצונפים במיטות, משקשקים מפחד.
אשתו מעסיקה את עצמה במשהו, מפחדת להסתכל עליו.

הוא ניגש ושואל בלחישה מאיימת.
את העלית היום את העלון הביתה?
זה שוב השכן?
שוב נהרס לי יום שלישי???

תתקשקי לברקוביץ שאנחנו לא באים מחר לבר מצווה.

אם אין עלון אין בר מצווה.

גם איגלויים אין השבוע לילדים.

יודעת מה, גם צלחות לא מגיע לכם שיהיה בבית.

טראח טרח טארח....