הניודניקים

  • הוסף לסימניות
  • #1
הסוכן החשאי תפס אותי בקרן רחוב. מבטו ערמומי, אפו יהודי, תאוות בצע משתפלת מזוויות עיניו
"כמה אתה משלם לחודש על טלפון נייד?"
"אין לי מושג. זה רשום על שם ההורים".
"כי יש לנו מבצעים ממש שווים למי שמנייד עכשיו".
"את ההורים?"
"לא. את הפלאפון".

כך התוודעתי לראשונה בחיי הבוגרים למושג הניוד. כולם רוצים שתנייד. לא משנה מי אתה, מאין באת ולאן אתה הולך, מהי השכלתך המקצועית והאם יש לך ניסיון תעסוקתי רלוונטי. מה שמעניין הוא רק - "באיזו חברה אתה", ו"כמה אתה משלם היום".

אחרי הסוכן הראשון, צצו עוד ועוד סוכנים בזה אחר זה.
בסוּפֶּר, בתור לבנק, בדואר, בשטיבלך, במספרה. בכל מקום בא אליי סוכן חרש והצמיד לרקתי הצעה מפליגה כזו או אחרת שתכליתה אחת - ניֵיד. נייד ותזכה לחודש ראשון חינם, נייד ותזכה למכשיר מחודש במחיר מיושן, נייד ותזכה לחיי נצח. רק נייד.

אך מכיון שמכשירי רשום כאמור על שם ההורים, לא אויתי לנייד. נוח לו לאדם לשלם חבילת סלולר יקרה ובלבד שלא הוא יצטרך לשַלמה. נפלאות דרכי הפסיכולוגיה האנושית.
הדבר גרם לכך שנעשיתי אישיות מחוזרת למדי בקרב הסוכנים. "ההוא שעוד לא נייד" כינו אותי מאחורי גבי. רוב בני עירי כבר ניידו הלוך ונייד, ורק אני נותרתי בלתי מנויד בעליל.

- תגיד, כמה אתה משלם היום?
- כנס אלינו ותצא מנוייד
- נייד היום וקבל פטור מצנתוקים למשך שלושה חודשים.
- אצלנו באים לעשות לך בייביסיטר למשך כל תקופת הניוד.
- על כל ניוד אנחנו מתקשרים להחמיא עליך בפני השוויגער שלך.

הם הקיפו אותי מכל עבר. בכל רגע נתון. לא נתנו לי מנוחה.
אני יוצא מהמקווה, עוד לא גומר להתנגב, כבר מגיח מולי סוכן נכון לקרב.
"היי אתה! כמה אתה משלם?"
"אין לי פלאפון" גנחתי.
"קח במתנה את הפלאפון שלי - רק נייד".

אחד הסוכנים בולם אותי תוך כדי נהיגה, "עצור!"
"יש לי חבילה מצויינת. לא רוצה לנייד" אני צועק.
בסוף התברר שהוא רק שוטר תנועה שרצה לתת לי דו"ח על שימוש בפלאפון בזמן נהיגה.
ברוך ה'.

מצאתי את עצמי מתעורר בלילות שטוף זעה, מסוייט מאימת הסוכנים המניידים.
"חלמתי שהגיע לפה סוכן ואיים שהוא חוטף את הילדה אם אני לא מנייד" אני מתיישב במיטה מתנשף.
"זה לא חלום" אומרת האישה. "הוא באמת פה".
הסוכן נעץ בי עיניים מזרות אימים.
שיקרתי לו שכבר ניידתי אתמול. הסוכן התבלבל לרגע. ניצלתי את המבוכה הרגעית ודחפתי אותו מהחלון.
אני גר בקומה עשירית. אין לו הרבה סיכוי.
בדרך אל מותו שמעתי אותו מציע ניוד לשכני מהקומה החמישית.

והיום הגיעה הסאגה אל סיומה.
בסופו של מרדף מהיר ומסוכן, מצאתי את עצמי כפות ואזוק ברחובה של עיר. עשרות סוכנים קשוחים וניידות ניוד מהבהבות מקיפים אותי מכל עבר.
לא הייתה לי ברירה.
בלב כבד נתתי את הסכמתי.
אל תשפטו אותי בחומרה, זה היה כבר למעלה מכוחותיי. נכנעתי.
בזוויות עיניי ראיתי את ברק הניצחון בעיניהם כשהחלו לבצע את זממם.
התמסרתי לכאב המענג של מעבר חברת סלולר.
בסופו של התהליך מצאתי את עצמי מנוייד. קיבלתי גם מטען נייד ומגן מסך, יש לי חבילה של 700,000 דקות ללא הגבלה, כולל 1000 ג'יגה גלישה, שיחות חוץ לכל רחבי העולם, טלפון לוויני חדש במתנה, ואלפיים דולר שאיזה סוכן דחף לי.

בדרך הביתה פגשתי את חברשְלי אהרן. רציתי להשוויץ בחבילה הסוּפֶּר-משתלמת שהצטרפתי אליה.
"כמה אתה משלם היום על פלאפון?" שאלתי.
הוא נתן מבט אחד מבוהל ונס על נפשו.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
גדול!

למה זה מזכיר לי באופן מטריד למדי את משווקי כרטיסי האשראי שאורבים בכל פינה בכל חנות תחת כל סטנד רענן, כשעל פרצופם הבעה תמידית של פליאה נדהמת שזועקת: 'עוד לא קיבלת את הטבת המאה שלנו?!' משמע: 'השתגעת לגמרי???' והיה, אם לא צלחה דרך המילוט שלי, או שלא זיהיתי מוקדם מספיק את המארב, אזי רק מחמת הבושה - אני נאלצת מפעם לפעם להיפטר מתעודת הזהות הביומטרית או הרב-קו כדי לפנות מקום בארנק לכרטיס אשראי נוסף - מה, השתגעתי? לפספס כאלו הטבות בשביל כרטיסים זוטרים כל כך? נמצא כבר דרך אחרת להזדהות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
עמדתי שם כוסס את ציפורניי, יחד איתי המתינו באלם עוד שני צעירים ממתינים לתוצאות הבדיקה.
ואז הוא יצא מן החדר הפנימי, משקפיו על קצה אפו הנשרי, "מי זה שיילה?".
"אני", התקדמתי לכיוונו יחד עם המכשיר על ידי הימנית.
"יש לי שני בשורות לבשר לך האחת רעה והשניה טובה, ממה להתחיל?", אף פעם לא אהבתי אותו.
"העיקר תתחיל כבר", התרגזתי.
"אוקיי, הבשורה הרעה היא שאתה משלם כבר חודשיים 580 ש"ח על הקו היות ונגמרה לך התוכנית", התעלפתי.
"והבשורה הטובה היא", אמר בזמן שכונני איחוד הצלה משקים אותי מי ברז, "שהם זיכו אותך על הסים".
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מצאתי את עצמי מתעורר בלילות שטוף זעה, מסוייט מאימת הסוכנים המניידים.
"חלמתי שהגיע לפה סוכן ואיים שהוא חוטף את הילדה אם אני לא מנייד" אני מתיישב במיטה מתנשף.
"זה לא חלום" אומרת האישה. "הוא באמת פה".
הסוכן נעץ בי עיניים מזרות אימים.
שיקרתי לו שכבר ניידתי אתמול. הסוכן התבלבל לרגע. ניצלתי את המבוכה הרגעית ודחפתי אותו מהחלון.
אני גר בקומה עשירית. אין לו הרבה סיכוי.
בדרך אל מותו שמעתי אותו מציע ניוד לשכני מהקומה החמישית.
כשכתבת את המילה 'מצאתי' היה לך צל של מושג לאן הקטע הזה יתגלגל?
הדמיון הפורה הזה משביח תמיד את שורותיך המשובחות גם כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
עמדתי שם כוסס את ציפורניי, יחד איתי המתינו באלם עוד שני צעירים ממתינים לתוצאות הבדיקה.
ואז הוא יצא מן החדר הפנימי, משקפיו על קצה אפו הנשרי, "מי זה שיילה?".
"אני", התקדמתי לכיוונו יחד עם המכשיר על ידי הימנית.
"יש לי שני בשורות לבשר לך האחת רעה והשניה טובה, ממה להתחיל?", אף פעם לא אהבתי אותו.
"העיקר תתחיל כבר", התרגזתי.
"אוקיי, הבשורה הרעה היא שאתה משלם כבר חודשיים 580 ש"ח על הקו היות ונגמרה לך התוכנית", התעלפתי.
"והבשורה הטובה היא", אמר בזמן שכונני איחוד הצלה משקים אותי מי ברז, "שהם זיכו אותך על הסים".
זה טוב!!!!
@הדוויג - עצום כתמיד:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
- אצלנו באים לעשות לך בייביסיטר למשך כל תקופת הניוד.
זה קנה אותי.
אשמח לקבל פרטים על הסוכן.

למה זה מזכיר לי באופן מטריד למדי את משווקי כרטיסי האשראי שאורבים בכל פינה בכל חנות תחת כל סטנד רענן, כשעל פרצופם הבעה תמידית של פליאה נדהמת שזועקת: 'עוד לא קיבלת את הטבת המאה שלנו?!' משמע: 'השתגעת לגמרי???' והיה, אם לא צלחה דרך המילוט שלי, או שלא זיהיתי מוקדם מספיק את המארב, אזי רק מחמת הבושה - אני נאלצת מפעם לפעם להיפטר מתעודת הזהות הביומטרית או הרב-קו כדי לפנות מקום בארנק לכרטיס אשראי נוסף - מה, השתגעתי? לפספס כאלו הטבות בשביל כרטיסים זוטרים כל כך? נמצא כבר דרך אחרת להזדהות.
ואז את עושה את כרטיס האשראי שלהם,
ובכניסה הבאה לחנות את זוקפת את הגב בגאווה ועונה: "כן, יש לי את הכרטיס שלכם"
"ולך, גבר?"
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא יודע למה אתה מלכלך עלינו ככה, בנאדם צריך להתפרנס בחיים ויחסית לעבודה בלי שום תעודה, זו אחלה עבודה ואחלה כסף.

ת'ה מבין אחי, אחרי היומית אני יושב על האופנוע ומחשבן כמה נשאר אחרי הסטייק והדלק. אני בנאדם שהעתיד חשוב לו למרות שהרגע סיימתי להיות קטין, אנ'לא מפספס שום לקוח, ותראה שעוד אגיע רחוק, כמה עשרות לקוחות ואני משתזף במזרח הרחוק או אפילו מצליח לדרום.

אני אומר'ך, אני עושה את זה, משקשק קצת כשאני פונה לאנשים כי תכל'ס לא יודע מה זה ריביות ובבגרות דילגתי על הקטע של האחוזים, אבל חוץ מהסטלב'טים שמיד מעיפים מבט לטחינה כאילו אני איזה חתול בר, יש פה ושם הצלחות. יש לי כלל חיים: "לקוח אסל לקוח באסל".

אז אני פונה אליך, אחי, תאמין באחדות,
תחייך אלינו כשאנחנו פונים אליך בסופר
תבין שמאחורי כל בנאדם כזה יש בחור לחוץ שצריך דחוף כסף כדי לחיות ובד"כ זה סתם סטודנט רעב.

ואם כבר יש הקשבה סבבה, אולי אתה רוצה אחי לעשות VIP? חינם אחי, חינם! שומע ?

אחחח שוב הבאסללללל הזה....
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
- מעלה את האשכול מן האוב -

לאחר אינספור פעמים שהסוכן העיקש בכניסה לסופר ארב לי בכל דרך אפשרית, וכבר כמעט הוציא דוקטורט בהכרת הלך רוחי ודרכי מוחי הנפתלות בתירוצים חמקמקים וכבר כמעט הכרנו אישית (עוד פעם אחת והוא מזמין אותי לששבן בחתונתו), ואחרי ניסיונות שווא חוזרים ונשנים להתחמק ממבטו באמצעות מסכות שונות ומשונות או להיצמד ללקוח שלפניי וכך לעקוף את המלכודת, החלטתי להתייצב מול הסוכן מלוא קומתי.
- "תרצה לנסות את כרטיס הפרימיום החדש שלנו?" לשונו חלקלקה, חיוכו הלועג לאידי נוטף דבש ומבטו ערמומי כנחש.
- "לא"
- "מה... מה זאת אומרת? למה לא?" התבלבל. לרגע לא שיער שאענה לו בכנות שכזו.
- "פשוט כי לא בא לי" השבתי בפשטות.
- "אבל כדאי לך" החזיר בלהט, והחל למנות את המעלות שמקנות לי הכרטיס (פלאפון במתנה, 700,000 דקות בלי הגבלה, 1,000 ג'יגה גלישה, בייביסיטר בשבעים אחוז הנחה, הלוואות ענק בריבית נמוכה, וכמובן - לא יחטפו לי את הילדה).
- עצרתי אותו. "לא בא לי" לאטתי בפאתוס "שמעת על המושג הזה?!".
- הרים ידיים.
לא הייתי שושבין בחתונה שלו. חבל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לחצתי על הבלם עד הרצפה.
ראיתי את החלון של הרכב שלפניי מתקרב במהירות ו... בום.
התנופה שלי נעצרה בבת אחת.
לא קרה כלום
לא קרה כלום

ברוך השם

רק נגענו זה בזה, שתי קופסאות מתכת גדולות. חזקות. מה כבר יכול לקרות.
חלון התנפץ?
נו, אז חלון התנפץ. זכוכית. מה אתה רוצה, שלא יתנפץ? זכוכית. רק זכוכית.
לוקחים מטאטא. מטאטא ויעה ונגמר סיפור.

וזה לא קשור. זה לא קשור אלי. כלומר כמעט לא קשור. זכוכית חה חה, גם אם תקיש עליה בכפית היא תשבר.
שברת פעם כוס? אף פעם לא שברת כוס? ולא קראת לזה תאונה. צחקת קצת ואמרת מזל טוב.

נו.

נו כבר...

למה הוא לא נוסע? אנחנו באמצע הכביש. רד כבר לשוליים ואני אחריך, ונחליף פרטים. כמו שני גברים מכובדים, נחליף פרטים. נלחץ ידיים. נגיד סליחה.
מזל שיש ביטוח, גם לך יש ביטוח?
בטח יש ביטוח, למי אין ביטוח היום. ואתה מבין שזה אתה, נכון. כלומר האשמה.
עצירה פתאומית שכזו... גם אילו שמרתי מרחק לא הייתי יכול...
לא, לא אשמה חלילה. אשמה קראתי לזה? הו לא. מה פתאום. ראיתי בברור את הילד שקפץ לך לכביש, אתה חושב שלא ראיתי שהיית חייב לעצור? לא אשמה. גורם. אתה מבין? אתה הגורם. כלומר בשביל הביטוח.

אתה נחמד אדוני, אם כבר נגזר על בנאדם להתנגש, אז להתנגש עם אדם נחמד חה חה. נחמד כמוך אדוני. טפיחות שכם. פתק עם הכתובת והטלפון. אולי נתראה פעם הא, על כוס קפה. אולי זו התחלה של ידידות מופלאה חה חה.

נו

נוווו

למה אתה לא נוסע כבר לשוליים. למה אתה יושב ברכב כמו גולם? צא כבר ונדבר, נגמור סיפור חת שתיים. באמת, מה כבר קרה, כמה זכוכיות. אתה יודע מה? חצי חצי. כמה עולה שמשה, גרושים. חצי עלי חצי עליך. רק תצא כבר מהאוטו ונדבר סוף סוף, למען השם אי אפשר לנהל ככה עסק...

אני מבין. אתה מתבייש! אני לגמרי מבין, אתה פוחד ממני, אתה חושב שאני איזה בריון כביש עצבני שיתחיל לאיים עליך, לסחוט אותך, למרר לך את החיים.

אין שטות גדולה מזו יקירי, אין.
חה חה, אני?
אני לא יכול לגעת בזבוב, רק תראה אותי לרגע, נדבר שתי מילים ותרגע מיד. אני האחרון שיש לפחוד ממנו.

אתה יודע מה? קח הכל.
זהו. הכל עלי. אני משלם את כל השמשה.
איך אני בשבילך?
ובשביל ההרגשה הטובה, שים לב, בשביל שתרגיש טוב אני יגיד לך שאני אשם.
או קיי? אני הגורם אני האשם, אני לא שמרתי מרחק ונכנסתי בך, קח את הכסף וכל טוב. כמה כבר עולה שמשה...
וגם המטאטא עלי חה חה, מטאטא חדש!

נו

אתה לא יכול לשבת שם לנצח. זה כביש פה. אנחנו חוסמים את התנועה.
טיפהל'ה אומץ, נו. תגייס כוחות נפש וצא.

אתה יודע מה
אני יוצא אליך וגמרנו. טוב לך? אני אעשה את הצעד. אני אשם, אני משלם, אני הוא זה שניגש אליך. אתה תפתח את החלון ואני אכניס לך צ'ק.
וזהו. קלי קלות.
פותח חלון, לוקח, סוגר, ונוסע. סוף טוב הכל טוב.
הנה, עוד רגע. פשוט הרגליים שלי חלשות קצת, אני לא מרגיש טוב היום. הנה אני כבר פותח את הדלת ויוצא, אני צריך לשחרר את החגורה, עוד כמה שניות.
עוד כמה שניות.
אני רק צריך קצת לנוח. שהידיים יתחזקו לי, נבהלתי מהתאונה הזו חה חה, אתה חושב שלא נבהלתי? אני גם בן אדם.
עוד רגע, אני נח שניה ומיד מזיז את הידיים שלי אל החגורה. אוף בדיוק היום. בדיוק היום אני לא מרגיש כל כך טוב.
כמה נשימות עמוקות ואני יוצא אליך. קצת לחוץ פה. והרגליים שלי... כל כך חלשות. מה שקצת בהלה עושה לבנאדם חה חה.
הנה הנה, כבר אני מנסה לשנות תנוחה, רק צריך להצליח לזוז פה, המכוניות הקטנות האלה, אתה יודע. הכל צפוף, והגוף תקוע. ואולי.
אולי עדיף שאתה תצא אלי, אני חושב, כן כך עדיף. אני לא מרגיש כל כך טוב היום.

אני בטוח שאתה מתחיל לקלוט, שאין כאן שום בעיה, לא קרה כלום, כמה זכוכיות וזהו. הנה אתה בוודאי כבר מבין, ועומד לפתוח את הדלת שלך, תפסע אלי בהססנות, ואני אחייך אליך.
כן חיוך גדול, שירגיע אותך בבת אחת.
ואני יגיד סליחה, למרות שאתה צריך לומר את זה לי. לא אכפת לי. שיהיה, אני אשם, אני משלם, קח את הצ'ק ונלחץ ידיים כמו גברים.

נו צא כבר

צא!

יש לי סחרחורת כבר,
אסור לי לחשוב כל כך הרבה, ועוד היום בדיוק כשאני לא מרגיש טוב, סחרחורת וצפצוף באוזניים. חנוק פה כל כך.
כנראה שבכל זאת אצטרך לצאת אליך, לשאוף קצת אויר בחוץ, לחלץ את האברים. אבל הרגליים לא נשמעות לי, חה חה, קטעים. נרדמו לי הרגליים.

הנה אנשים באים, עם אפודים כתומים.
היי, הכל בסדר חברים!
רק כמה זכוכיות חה חה.
תגידו לנהג שם, שאני משלם הכל. הוא יכול לצאת בשקט.
הוא יכול לצאת בשקט.

למה יש לכם מסור?
מטאטא צריך, לא מסור.

אוי הבחילה הזאת. הסחרחורת. הצפצוף. תעזרו לי לצאת מפה. ההגה תקוע לי בתוך ה...
תגידו לו שיבוא לקחת את הצ'ק.
תגידו לו שאני אשם.
אני משלם.
מה כל הסיפור, כמה זכוכיות. כמה זה כבר יכול לעלות?
שיצא כבר
שיצא.

למה הוא לא יוצא?

למה

למה??

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה