הנכסת כלה אמיתית - בדוק במאת האחוזים!

[tamar]

יש גמרא (אולי משנה או משהו בסגנון...) שאומרת- שבנתינת צדקה יש לתת לעני גם סוס לרכב עליו אם זה מה שהיה רגיל אליו לפני שירד מנכסיו. ז"א אם זו הרמה שהוא רגיל אליה- גם אם אצלי זה לא צורך קיומי
אצלו זה כן נחשב לצורך חשוב מאד ברמה בסיסית ומצווה לספק לו אותה.

אני חושבת שמלמדים אותנו כאן שלא ממש עניינינו מה העני קונה בצדקה, אנחנו מצווים לתת.

בכל מקרה זו באמת דרגה גבוהה לשאוף אליה, והאמת שגם אני התקוממתי למקרא רשימת המחירים אבל לא הגבתי כדי לא להחשב לגסה... מה גם שידעתי שלמעשה זה לא אמור לשנות לי, המצווה היא אותה מצווה, אני צריכה רק להחליט אם אני רוצה לקיים אותה. (זה אולי מגדיל את ערך הצדקה- כי כגודל הקושי בקיומה גדול שכרה...)

עוד משהו לסיום-

בדור שלנו שהצדקה נהפכה למשהו כ"כ ממוסחר יש לאנשים תחושה שעובדים עליהם.
אנחנו אמורים לממן למשל את החוברות המבריקות מלאות תאורי הדבק על היתום בפח האשפה וכו'
חוץ מתחושת ההשפלה שיש מישהו שחושב שזה עדיין משפיע על מישהו.
ואל תתחילו להסביר לי פה שזה צורך פרסומי מחייב. - אני מבינה את זה ויודעת שזה אכן עושה את העבודה (עובדה שזה נמשך) רק מה, יש לצורת הפרסום הזו עוד תוצאות - כמו איבוד אימון הציבור ברמה מסוימת.

אנשים לא רשעים, להפך אני מאמינה שבבסיס, הציבור שלנו מורכב מאנשים טובים ורחמנים שמעוניינים לתת, אנשים פשוט שונאים שעובדים עליהם וזו התחושה שיש לי לפחות בכל פעם שמבקשים ממני לתת.

 

[ביתהמקדש]

אני חושב שtamar מאוד צודק.

 

[ארבע]

אפתח בגילוי: כותב המכתב, איש החסד מ.ו. הינו בן דודי. משכך, חשתי נגועה ולא הגבתי עד כה, למרות שרציתי לכתוב מזוית אישית על חוסר היומרנות והצניעות המשפחתית, על המושגים הפשטניים שרווחים שם, ועל היות הוינריכים אנשי חסד אמיתיים הששים להעניק את המיטב גם בשעה שהם עצמם מסתפקים במועט. (מי שמכיר- יעיד). אולם הוא בקשני במייל שאעלה את התגובה הבאה. והרי תגובתו:

צר לי מאד שהכניסו את המכתב כמו שהוא עם שמי, מצד אחד הגיעו מס' תורמים מכובדים ואקווה אכן לזכות להיות לעזר לכלה ולמשפחתה ושיהיה להם בריווח גדול. ושיחיו בטוב ובנעימים.
ומנגד החשש שמה הכלה או מי מבני משפחתה יראו את המכתב, לא נותן מנוחה לנפשי, המכתב היה מיועד למס' ידידים.

לגבי התוכן אין לי זמן רב כרגע לענות, אולם אבקש ממך בשמי לענות בתשובה קצרה:

מרגש לראות שכולם! מתכוונים לעזור, אין ספק שכולם אכן צודקים בתכלית הצדק וההגיון.

לו החתנים והכלות (וההורים) יסתפקו יותר במועט, גם המשפחות שכביכול יש להם... היו חיים- חיים הרבה, הרבה, יותר שקטים, נעימים ו'מעט' יותר רגועים.
ההורים היו מאריכים ימים ו'הנחת היהודי האמיתי' היה מגיע באריזה מושלמת... (היום האריזה והמשלוח מאד מאד יקרים...)

ולגבי מכתבנו, אכן מדובר במשפחה מכובדת צנועה ונהדרת. המשפחה מתנהגת בשיא הצניעות והצמצום בקניות, ומסתפקת בהכרח האפשרי.
מי שנתן את המספרים והמושגים, אלו מס' נשים צדקניות שהעבירו לי את הרשימה, ואכן הם רצו לפצות את הכלה במס' קניות, בפאה טובה ונאה ביותר, אינני מבין בפאות. אולם כנראה שצדקניות אמיתיות מבינות יותר ממני, ואני מסכים איתם, מחובתנו להתאמץ יותר עבור כלה, שפיליפיני יוביל ויסובב את אביה- הצעיר! מסביב לחופתה על גבי כסא גלגלים, כלה שעברה ועוברת יום יום סאת ייסורים נוראה.
כלה שעלולה לדעת ולגלות, שאנשים טובים ורחמנים העניקו לה בחסדם פאה ובגדים, אולם, ריהוט, ובעצם הכל!... איזו הרגשה נוראה להיות נצרך? כנראה שפאה נאה בסופו של דבר, מעניקה הרגשה טובה ופיצוי כלשהו על סבל מתמשך ונוראי.

אני מאחל שניהיה כולנו מהנותנים, ושלכולנו יהיה בריווח, וכל עם ישראל לכל גווניו הנפלאים והאהובים, יזכו להוביל את ילדיהם לחופה - בשמחה, בחדווה אמיתית, ברננה ובבריאות מושלמת.

ומה עם הפסוק 'כי לא יחדל אביון מקרב הארץ'? השאלה תשאר בתיקו!. (התשובה תיקו - ראשי תבות לשאלות קשות שחז"ל לא מצאו תשובה, למי שלא יודעת - תשבי יתרץ קושיות ובעיהות! (ההא הנוספת במקור - ארמית)!!!...

בתודה.

 

[סיכת משרד]

נוגע ללב.
תודה, ארבע.

 

[תובנה]

מהצמרת, כנראה יותר קשה להבין את אלו שלמטה...

לא רוצה להכנס לפסים אישיים,
אך מהכרות עם "צמרת" הם משפחה שממש ממש לא מסתכלת על האחרים מלעלה, לב זהב מיליון קראט! אין לכם מושג!
הנקודה שהועלתה למחשבה לא נובעת מרוע אלא אולי דוקא ממקור אחר, יכולת הסתפקות והתגמשות בחיים.

 

[גומבוץ]

זה חלילה לא פסים אישיים.
בסך הכל תגובה קורצת לתגובה קורצת.

תגובתו של מוטי וינרייך שהובאה על ידי ארבע (יישר כח! על אף שאין לי כל קשר למקרה) נותנת תשובות לכל ומאמתת את הרהוריי שהעליתי כאן.
וגם נותנת נקודה למחשבה למקרים אחרים שלא תמיד יש מי שיסביר אותם או יגן עליהם.

 

[נוי]

לעניין צדקה בכללות ולא למקרה הספציפי הזה. כשאנו נותנים צדקה כידוע, עלינו להחזיק טובה לרמאים. ולמה? כי כשאנחנו נבקש מה', יזכור לנו את הצדקה שאנו נותנים בלי לבדוק בציציות, ואפילו אם אנו לא זכאים, ייענה לנו. (הייתי מוסיפה את המקור, אבל למדתי את העניין לפני שנים. מי שיודע ויוכל להביאו תבוא עליו ברכה)
ויהי רצון שנזכה כולנו להיות מן הנותנים, ולעולם לא נטעם את טעם הצד השני. ברכת שפע ברכה והצלחה ל כ ו ל ם !

 

[אושר]

לעניין צדקה בכללות ולא למקרה הספציפי הזה. כשאנו נותנים צדקה כידוע, עלינו להחזיק טובה לרמאים. ולמה? כי כשאנחנו נבקש מה', יזכור לנו את הצדקה שאנו נותנים בלי לבדוק בציציות, ואפילו אם אנו לא זכאים, ייענה לנו. (הייתי מוסיפה את המקור, אבל למדתי את העניין לפני שנים. מי שיודע ויוכל להביאו תבוא עליו ברכה)
ויהי רצון שנזכה כולנו להיות מן הנותנים, ולעולם לא נטעם את טעם הצד השני. ברכת שפע ברכה והצלחה ל כ ו ל ם !

יופסס!
זה בדיוק מה שעלה לי לראש כשראיתי את התגובות כאן :"אני מעדיפה לתרום ל---"
אני מעדיפה לתרום לכולם! לכלה הזו ולעוד כל הרשימות המגיעות מדי יומיים בדואר מטעם "קופת העיר" ו"ועד הרבנים" ו"הועד הארצי" ו"מתן בסתר" וכו וכו'. הלוואי שיכלתי!
וכל עוד אני לא יכולה- אני לא הולכת ובודקת בציציות- מה יעשו שם עם הכסף שלי? בסיפור איקס הצנרת דולפת, אבל בסיפור וואי הלחם כבר מעופש... אז מה יותר חשוב? בטח הלחם מהפאה בארבעת אלפים שקל...
כי כשאני רוצה שהקב"ה יביא לי גם לפינוקים שלי (נגיד פאה בארבעת אלפים שקלים) אני לא רוצה שהוא יגיד לי שהוא נותן למי ש"הכסף שלו קונה יותר"...

נכון, כשאני התחתנתי הפאה עלתה אלף שקלים, הצלם 2000 והתזמורת גם, הבגדים 400 ש"ח לחליפה וכו' וכו' (כמובן הייתה מי שקנתה באלף מאתיים בשיבולת...)
אז מה? בגלל זה אני אכתיב לאחרים את החיים?
אני חושבת שלתרום לכזה דבר אפילו שהביקורת שלי אומרת שזה מדי יקר ולא מוצדק- זו באמת מצווה לשמה. ככה. כי ה' אמר. לא כי הרחמים מכווצים לי את הלב באלף כווצ'ים.

 

[gilag1]

החיים לימדו אותי לא לשפוט אף אחד(בתקוה שאצליח ליישם זאת תמיד)אולי נראים לכם הסכומים מוזרים אך אנו כנראה רואים רק מה שמעבר למסך אנחנו ב"ה לא בתוך הפרשיה וכנראה לא יודעים המון
בטוחני שכלה שאביה חולה ל"ע כבר למדה על מה להתיפח ..כבר רואה מולה מה ערך כל דבר בחיים ואם כך בוכה כל לילה למרות שיודעת שבבכיה יצטער אביה אז ברור לי שזה לא בכי על פאת קאסטם או על צלם צמרת..כשקראתי את המכתב עלתה בי משאלה "רק שלא נתנסה.."אז פשוט אסור ושוב אסור לנו לדבר בכלל מי שיכול יתרום ומי שלא יתפלל
בתקווה שיאמר לצרותנו די

 

[avi media]

כל הכבוד על היוזמה... ירבו כמותכם בישראל!

כל הכבוד על היוזמה... ירבו כמותכם בישראל!
אבל זה לא בושה לומר גם את הצד השני של המטבע,,,,
אבל אל תיכעסו קודם תקראו עד הסוף ואח"כ תגידו מה אתם חושבים..
כמו שכל דבר ששווה הרבה מנסים לזייף כגון דולרים, זהב, יהלומים, אבל זה לא מוריד מאומה מהערך של הדבר האמיתי, כך גם אם אומר שהשוק שלנו מוצף בהרבה, אבל ממש הרבה אנשים שאוספים כסף לעצמם בכיסויים שונים, עם כל הפשקווליים היומיים המיסתובבים בכל הכוללים ובתי הכנסת בבני ברק, ירושלים, ועוד, וכל אברך ממוצע יודע איזה קופה אמינה, והיא בד"כ לא שולחת אנשים מסוג זה,,, ואיזה קופה חייה רק על אנשים אלו החוזרים כמה פעמים בשבוע כל פעם עם סיפור חדש, חלקם תמיד יודעים לספר לי שזה "אבא שלי" "אח שלי" או "בן דוד שלי" במקרה הגרוע זה חבר טוב שלי... הוא לא קולט שאם אני יושב לייד גמרא שני סדרים, ולא מסתובב כמוהו יום שלם בהסעה מאורגנת בכל רחבי הארץ עם מפה מפורטת של כל הכוללים ובתי הכנסת זה מראה שיש לי קצת שכל יותר ממנו? כל אחד מבין שזה רמאות לא קשה לראות את היד על הפה כשהם מוחקים את החיוך כשהם ניכנסים ומנסים לשוות לעצמם ארשת מסכנה,,,
תודו שגם אתם לא היתם סומכים על כזה בנ"א שיעביר אפילו לא 49% לצדקה כמו הרבנים שהכי מקלים,,
ביותר שבאחת הפעמים אחד הגדיל לעשות והגיע עם בחור צעיר שהזדהה כחתן מסכן שאין לו גרוש לחתונה.. ולאחר שכל האברכים נתנו סכומים מכובדים, החלטנו לברר את העניין, הזוג ניצפה כשהם עולים על רכב שרד עם שמשות כהות, עם נהג אישי,,, (עוד באותו יום ראו אתו לבוש בצורה מכובדת מסתודד עם אחד מהאנשי העשירון.... כמו חבר ולא כאחד שמתרים, אבל זה לא הכל). לאחר שבוע הם הגיעו שוב, וזה היתה הטעות שלהם, התברר שהחתן אכן יתום מאם, אבל יש לו דירה שלמה של 4 חדרים בירושלים שלו, לא בשכירות! שאלנו את החתן, אז למה אתה אוסף? כי אני עושה חתונת (פאר) ב,,, וגם החבר הציע אז למה לא?... אז מה תגידו יש מצווה לתת לכזה אדם צדקה?
האם גם בצרכים שלכם היתם אומרים אני לא צריך לבדוק? נראה משהו קונה מכונת כביסה בלי חברה, אני את שלי עשיתי, קניתי מכונה עכשיו היא צריכה לכבס... רק בצדקה כולם אומרים אני עשיתי את שלי נתתי ולא צריך לבדוק. זה טעות!
ההלכה אומרת שאם נפל ליהודי כסף ועני הגון מצא את הכסף הוא קיים מצוות צדקה.
אבל אם נתת צדקה לעני שהתברר כאינו הגון לא קיימת מצוות צדקה כתיקנה, אולי קצת שכר יש וזהו.
דוד המלך התפלל על שונאיו "ויהיו מוכשלים לפניך..." מבארת הגמרא "שאפילו כשהם נותנים צדקה הכשילם בעניים שאינם מהוגנים שלא יטלו עליהם שכר..." זה לא מספיק סיבה בשבילכם למה לא לתרום לאנשים המפוקפקים הנ"ל?
בנוסף אחד מגדולי הדור פסק שלא יוצאים ידי חובת מעשרות בצדקה מפוקפקת כזו, הקב"ה מינה כ"א מאיתנו להיות אפוטרופוס על כספי צדקה "מעשרות" ואין לנו רשות להפקירם!

בנוסף אני מכיר את הסיפור הנ"ל סיפור כואב, מקרוב משפחה ישר ותמים וירא אלוקים ז"ל שנקלע שלא במתכוין לאחת ההפגנות בירושלים, יהודי מבוגר ללא יכולת לברוח... והשוטרים הכו אותו בראשו עד זוב דם, היהודי היה במצב קשה ממש עד שנהיה "צמח"ל"ע , באותה תקופה הגיעו לבית החולים מס' אנשים שראו איך הוא ניזוק כי הם השתתפו בהפגנה..., והתחילו לצלם אותו, ולראיין את המשפחה... לאחר זמן קצר המשפחה רואה "פשקווילים" עם תמונה של אביהם וסיפור מנופח שיצא מהקשרו, ורחוק מכדי להיות אמיתי. עם תחינה לתרומה הגונה למשפחה האומללה, וחתימות של רבנים. המשפחה הכאובה וההמומה (שכבר יצרה קשר עם קופה אמינה יותר) התקשרה לברר מה זה אמור להיות? זה בשבלכם..... תקופה ארוכה הם לא שמעו ולא ידעו משום כסף מהקופה הנ"ל עד התשובה המזעזעת - באם נגיע לסכום מסוים (רחוק מכל הגיון) אז תקבלו 30 אחוז, באם לא אז הקופה לא נותנת כלום!! זה התנאים שלנו .
איך אתם מסבירים את זה? מדובר על אחת מהקופות הידועות ביותר בירושלים המפיצה את עותקיה בכל הארץ...
אז אני ואברכים כמוני המכירים את הסיפור הנ"ל ומבנים את השיטה של הקופה הזו, ומזהים את האוספים עצמם שאינם ניראים ישרים במיוחד, על זה אפשר לומר שיש מצווה לתרום?
חברה תתעוררו די לעודד את הרמאים להמשיך לאסוף, אולי נחליט כולנו שברגע שרואים התנהגות כזו מסבירים לבנ"א שאין לו מה לחפש כאן יותר. ככה נוכל לתרום לאנשים שבאמת מסכנים חוץ מהקופות הידועות כמוסמכות (קופת העיר בני ברק, ועדת הרבנים לעניני צדקה,, וכו ) וכן חוץ מקרובי משפחתנו שעליהם נאמר "ומבשרך אל תתעלם"..
בואו נרים את הכפפה ולא ניתן לאלה שהורגלו לאסוף כספים ללא בושה גם כשאינם צריכים, לנשל את המסכנים באמת שמתבישים לאסוף ועד שהם כבר עוברים את המסע המחפיר הם נימצאים בפינה של בית הכנסת בקושי מעיזים לבקש בקול חלוש סיבוב קצר ונעלמים מרוב בושה לאלה צריך לתת ביד נדיבה.

לכן כל הכבוד שלפחות יש גם עסקנים מוכרים כיראי שמיים, שעליהם אפשר לסמוך בלב שקט.
אבל זה לא מפליא שכשדורשים סכומים לא הגיוניים שאנשים מיד חושדים הנה שוב באו לעשות עלינו קופה עם אחוזים... החשד הזה צודק והגיוני אצל כל בר דעת. ולכן צריך לענות בסבלנות את האמת בלי להסתיר, ולומר מי האחראים על הנושא כדי להרגיע... וזה אכן מה שנעשה וחבל שהיו גם תוספות של "רוע לב" "שחיתות" וכו..

תודה שקראתם עד לכאן .

 

[נוי]

אני עדיין מעדיפה לחיות בנאיביות מענגת ולא להחשף לסיפורי רמאות מחרידים, ולתת מקרב לב לכל מי שדופק אצלי. (הנזק לא כל כך גדול, עד עשר שקל) שווה לי.
מי שישר לא מחפש, ולא מוצא את העקומים.

 

[avi media]

אני עדיין מעדיפה לחיות בנאיביות מענגת ולא להחשף לסיפורי רמאות מחרידים, ולתת מקרב לב לכל מי שדופק אצלי. (הנזק לא כל כך גדול, עד עשר שקל) שווה לי.
מי שישר לא מחפש, ולא מוצא את העקומים.

מענין איך הייתם מתנהגים בקניית מוצרים זולים ב10 שקל וכדו, כשהיו אומרים לכם שהאריזה ריקה או מלאה בחולות.. גם אז הייתם אומרים הנזק לא כ"כ גדול?
מה התועלת לתת כסף אם זה לא נקרא צדקה, ועוד שמעודד את הרמאים?

 

[נוי]

בשונה מקניה, כשאני נותנת צדקה אני מצפה לתמורה, לא בעולם הזה, בעולם הבא. והרמאים? - בעיה שלהם.
-בגלל הפחד הפרנואידי מרמאים ילכו כלות לחופה בבזיון,ועוללים ירעבו ללחם, בעוד אני אשמור את פרוטותי קרוב ללב מה שבטוח, בטוח. הסיכון שווה.
ואתם, אם פגשתם רמאי הוקיעו אותו לטובת כולנו, אבל אל תקפצו את ארנקכם ותמנעו נדיבות מישראל.

 

[avi media]

בשונה מקניה, כשאני נותנת צדקה אני מצפה לתמורה, לא בעולם הזה, בעולם הבא. והרמאים? - בעיה שלהם.
-בגלל הפחד הפרנואידי מרמאים ילכו כלות לחופה בבזיון,ועוללים ירעבו ללחם, בעוד אני אשמור את פרוטותי קרוב ללב מה שבטוח, בטוח. הסיכון שווה.
ואתם, אם פגשתם רמאי הוקיעו אותו לטובת כולנו, אבל אל תקפצו את ארנקכם ותמנעו נדיבות מישראל.

כמובן שצדקה כמו שדיברתי עליה אין לה תמורה בעולם הבא וראיה מדוד המלך.. ועוד שבזכות הרמאים אנחנו ניצולים מדינה של גהינם ע"ז שלא נתנו צדקה ז"א שרמאי זה סיבה טובה לא לתת וליפקוח עיניים כמו בכל דבר אחר שאנחנו עושים לא פחות ולא יותר.
ואם לא הובנתי,
חס ושלום לקמוץ יד מלתת לאנשים מסכנים או לכלות, אני מעודד אברכים לתת חומש למרות שמצבם דחוק זה נותן גם סיעתא דשמיא גדולה גם בגשמיות וגם ברוחניות. הגאון מוילנא אומר שעל "חומש" נאמר "עשר תעשר" שע"ז דרשו חז"ל עשר בשביל שתתעשר...
אבל לא לתת לכל מי שבא ולהגיד נתתי.. תן לכל מי שבא שקל ולמי שנראה באמת צריך תתן 100 ש"ח ואם אפשר אז יותר. ומי שנראה כרמאי הוקיעו אותו אבל בצורה מכובדת, שיבהיר לחבריו שלכאן אין טעם לבוא שיאסוף בשכונות שלו ושל חביריו ההולכים בדרכיו.

מספיק חילול ה קרה מהעלמת עין מאלה שהתחזו כבעלי כוללים שאינם קיימים שהרב אלישיב אמר עליהם שיש להם דין רודף! נעצור את החולי הרע הזה לעשות כל מה שאפשר בשביל כסף. אצלנו לא כל הדרכים כשרים לכך.

 

[פילפל]

שכחתם שהרשימה עם המחירים המופרזים לכאורה, הם רק של צד אחד. כלומר כשמכפילים... למשל 24,0000 ש"ח שכירות לשנה כפול החלק של הצד השני זה 48,000 ש"ח לשנה, זה שכירות של דירת ארבעה חדרים ולא בפריפריה...

לגבי מה שכתבו על ריהוט ומוצרי חשמל - אנו למשל, לא קיבלנו שום מוצר חשמל או רהיט ועובדים כל חודש קשה מאד כדי לשים כסף בצד, בשביל הריהוט ומוצרי החשמל. קנינו כמה דברים, ומה שעדיין אין לנו, אז אין לנו. הכסאות בסלון פלסטיק ושולחן שמצאנו ברחוב. לבינתיים, עד שנגיע למלוא הסכום. מה יש? מה קרה? אנחנו מסכנים? לא. אנחנו ריאליים.

זה מאד עצוב שהאבא חולה, אני מכירה משפחה שהאבא חולה ל"ע ורוב הזמן בטיפולים בחו"ל, והבנות יוצאות לעבוד לפני החתונה, ועובדות קשה לאחר החתונה, משלמות שכירות וקונות ריהוט וכו' בעצמן, מה יש? הן ממש לא מרגישות מסכנות ועושות זאת עם חיוך על הפנים.

לא שאני נגד הכנסת כלה וכו' להפך, מצידי שיאספו לכל כלה שיהיה לה הכי לוקסוס בעולם ודירת פאר מאובזרת בכל מילי דמיטב. אדרבה. אך ברור שיש כלות שבאמת מסתפקות במועט, ו-1000 ש"ח בשבילם זה קרש הצלה כפשוטו. איני נגד שיאספו לכלה הנ"ל שיהיה לה לצלם הכי הכי ולפאה הכי הכי ולדירה הכי הכי, אבל קחו בחשבון שזה מעלה את הפרופיל של כל הבנות מבתים במצוקה ואפילו מבתים רגילים. נכון שיש גם משפחות אצולה בעם ישראל ובתים אמידים שמרשים לעצמם. נו, אז מה?!? על כל אחד להכיר את מקומו!

לכל אחת יש כמה חברות שהתחתנו עם שיא המותרות, לא צריכות לעבוד בשביל שקל לא לפני ולא אחרי וכו' וכו' נו אז מה?! יש רמת חיים גן עדן, בסדר. זה לא אומר שאני צריכה לאמץ אותה גם לעצמי. צריך להיות מציאותיים בחיים.

ושוב, אל תתפסו אותי על המילה. אני מדברת בכלליות ולא לגבי המקרה הספציפי הנ"ל, כיוון שאיני מכירה את הכלה ורמת חייה. יכול להיות שמה שאצל אחרים זה בגדר לוקסוס ומותרות אצלה זה ממש צורך נפשי. לא שופטת.

 

[יוספי רוזן]

אני לא כל כך מביה את המחשבות המוזרות שהועלו כאן (סליחה על הדוגריות)
אם אתה מחפש לעשות מצווה תתן. מה זה ענינך לאן הכסף הולך אתה את המצווה הרווחת! יש שכר משמים מכאן והילך הקב"ה הוא זה שמנהל את העולם ודואג לכל אחד.
אם הגיע לידך מכתב כל כך מרגש כן ואמיתי, יש באפשרותך לתרום? אז תן. למה לעשות מכל דבר עסק מיותר??
וארבע אני ממש שמחה שהעלת את התגובה הנ"ל.

 

[YB nekuda]

את יודעת מה זה כאב חותך כשאחד ההורים חולה
ועוד לפני חתונה.

שלא תדעי כמה זה כואב. כמה צריך לשמח. כמה צריך לעבוד שלפחות עוד מיליגרם צער ירד.

 

[mig]

רוצים לתת תנו לא רוצים אל תתנו...
תפסיקו לנסות לחנך את כולם להיות כמוכן... ובדרך לקלקל...
(כמו שנאמר הדרך לגיהנם רצופה מעשים טובים)

 

[אות ומופת]

אני אסביר לך מאיפה זה נולד,
לתת לא יכולים או לא רוצים, והמצפון עושה תוק תוק תוק,
מה יותר פשוט מלעלות תגובה ארוכה ההופכת את הנזקקים לנצלנים?
והמצפון?!
יכול ללכת לישון, כבר לא צריך לתת.

גם כשלא יכולים לתת ניתן להתפלל שהמגבית תצליח ואחרים יתנו.

לא יודעת מה לגבי האחרים כאן, אבל אצלנו יש תקציב מוגדר מאוד לצדקה, והשאלה היא רק לאיזה מטרות הוא יילך (בכל מקרה זה *לא* יילך למשהו שיש לנו טובת הנאה ממנו, כגון ספרי קודש שאי-פעם נשאיל וכדומה) . גם מכתב קורע לב לא יוכל להוציא ממני את מה שאין לי אפשרות לתרום. לכל היותר אוכל לתת לו מתקציב הצדקה של החודש הבא.

 

[צמרת]

אני לא מבינה מה כ"כ קשה להבין?
יש היום הרבה שרלטנים ל"ע וצריך להזהר (מכירה כמה מקרוב...)
לא הלכתי לבדוק לה בציציות, אבל צריך לפתוח עיניים ולשים לב אם מדובר בעסקנים שלוקחים לעצמם 80%, למה אתם מסתבכים?
הסכומים המנופחים מדליקים מנורה אדומה, לכם לא? לי כן!
ב"ה ראינו שמדובר ועסקנות מבורכת ויבורכו כל התורמים, ויצליחו ויאספו מעבר למשוער, כדי שיוכלו בעז"ה לתת עוד בונוסים לכלה, בעז"ה אומר עכשיו פרק תהילים להצלחת הזוג ולהצלחת התרומות.
אני לא מבינה למה הדעה של השני כ"כ מבוזה בעינכם ואתם לא יודעים לקבל את זה שיש מי שנזהר לא לזרוק את צדקתו לפח, חבל...