מקור:
http://www.shalomlaam.co.il/alon/?id=2121
השקעה ללא דולר אחד
בפאתי העיירה מקדולן ניצב בית המלון הקטן 'דאנרייז', מקדולן הייתה עירה אמריקאית קטנה שמרוחקת מהערים המרכזיות שבמדינה, אבל בזכות ריחוקה משאון העיר פקדו אותה מדי שנה אלפי תיירים. עונת התיירות כבר הייתה בפתח, אבל לטום קווין שניהל את בית המלון לא היה חשק או מרץ להוציא אף דולר אחד עבור הקמפיין הפרסומי של המלון ועל האטרקציות הרבות שנמצאות סביבות העיירה הטובלת בנופים מרהיבים.
בשנה האחרונה, מאז המשבר הכלכלי ירד מצב העסקים בעיירה באופן דרסטי עקב מיעוט המבקרים בעיירה, גם בעלי העסקים נקלעו לקשיים וחובות ואף המלון בקושי החזיק את עצמו ושרד את תקופת החורף. החוב שהכי העיק על טום היה, חוב גדול בסך 50,000$ שהיה חייב לבעל האטליז המקומי המספק לו את הבשרים, הזמן עבר וטום הרגיש כי הוא מתבייש לבצע אצלו הזמנות נוספות. חובות שנצברו אצל בעלי העסקים המקומיים, שהיו חייבים למלון ולא יכלו לשלם את חובם אף הם העיקו וגרמו לעיכוב הפרסום לעונת התיירות.
ביום בהיר נכנס אל פתח בית המלון מיסטר אנדרסון הידוע כאיש עסקים עשיר שיש לו השקעות רבות בתחום התיירות. וביקש להיפגש בדחיפות עם מנהל המלון, ללא הקדמות מיותרות הוא שטח את מטרת בואו והודיע חגיגית כי הגיע לבית המלון 'דאנרייז' כדי לעשות עסקים ולהשקיע כסף רב בפרסום בית המלון, בנוסף הוא מעוניין לשפץ אותו ולהפוך אותו לאבן שואבת עבור התיירים הרבים.
לפני שמנהל המלון הצליח להשחיל מילה לשטף דיבורו של מיסטר אנדרסון, הניח איש העסקים חבילת שטרות בסך 50,000$ על השולחן כמקדמה ולחץ את ידו של המנהל ההמום. טום רק הניד בראשו לאישור ולא יכל לפתוח את פיו מרוב תדהמה, מיסטר אנדרסון פירט במשך שעה ארוכה את חזונו לפיתוח בית המלון והסביבה, אבל ראשו של טום ההמום היה במקום אחר לחלוטין.
כאשר איש העסקים יצא מפתח בית המלון, מיהר טום אל רכבו כשהכסף בידו ופתח בנסיעה מהירה אל עבר משרדי מפעל הבשר לו היה חייב את החוב הגדול ביותר. הוא הניח את חבילת השטרות על שולחנו של מנהל האטליז ההמום, ואמר בטון מנצח: 'אמרתי לך שמילה שלי זו מילה, ואת חובי אשלם לך עד הסנט האחרון!'
מה שטום לא ידע, שרגע לאחר שהוא יצא מפתח המשרד, פצח מנהל האטליז בריקוד סוער כשחבילת הכסף בידו, סוף סוף לאחר כחצי שנה הוא יוכל לשלם את השכירות לבעל המקום שממנו הוא שוכר את האטליז, רק אתמול הודיע לו האחרון בדואר רשום שאם הוא לא מסדיר את החוב במשך השבוע הקרוב הוא מפסיק את ההסדר עמו ומחפש שוכרים חדשים.
עוד באותו הרגע הוא הרים טלפון לבעל המקום וסיפר לו ש'לאחר מאמצים רבים' הוא הצליח להשיג עבורו את הכסף שהוא חייב לו והוא ישלח לו אותו בהקדם, הבעלים סיים את השיחה תוך שהוא מתנצל על המכתב המאיים ששלח בדואר והביע את הערכתו על המאמצים להשגת הכסף בהקדם. הכסף שהגיע אל בעל שטח האטליז היה כמתנת שמים אמיתית שהוטלה על ראשו, הוא היה חייב לספק מוצרי המזון של חנותו סכום של 50,000$ ולא היה לו איך לשלם עבור סחורה חדשה, כעת תודה לקל הוא יכול להזמין כמות גדולה של סחורה עבור החודשים הבאים.
הוא לא התמהמה וכבר באותו הרגע רץ אל משרדו של ספק מוצרי המזון כשבידיו חבילת השטרות הגדולה, הלה קיבל את פניו בהתרגשות ושמחתו הרקיעה שחקים, זה כבר תקופה ארוכה שהוא חייב כסף למנהל בית המלון בו הוא ערך את חתונת ביתו לפני כחצי שנה, אבל עד עכשיו הוא לא השלים את חובו לבית המלון.
הוא נטל את חבילת השטרות בידו ואץ רץ אל עבר בית המלון כשהכסף בידו, הוא פרץ אל חדר המנהל והניח את הכסף על שולחנו כשחיוך גדול מעטר את פניו מאוזן לאוזן. טום ההמום לא הספיק להבין איך הכסף עשה את דרכו אליו בחזרה, כאשר לפתע נשמעה דפיקה נמרצת על דלתו.
בפתח עמד איש העסקים מיסטר אנדרסון בפנים חתומות, הוא ניגש אל השולחן ונטל את ה- 50,000$ לידיו, 'צר לי' אמר 'אבל בשיחה שקיימתי כעת עם ידידי מעבר לים הוא הזהיר אותי לבל אשקיע באזור הזה, עקב כך אני נאלץ ליטול את כספי בחזרה עוד בטרם שנחתם חוזה בינינו'
וכך פתר מיסטר אנדרסון את בעיית החובות של העיירה כולה בלי ידיעתו, וללא שהוציא דולר...
הנושאים החמים
