הסכם שכר חדש - ארגון המורים

  • הוסף לסימניות
  • #21
ערך שעה פרונטלית יורד ב0.16= 3.84% הפחתה על 24 שעות
על 18 גמולים תוספת של 2.7% (מהמשולב ולא מכ השכר)
כך שהשנה עם הפחתת אחוזי משרה "ותוספת שכר",

על אותה עבודה, פחות חצי מהפרטני, נקבל עוד 300 ש"ח ונרד באחוזי משרה
ואחוזי משרה שיורדים- יש להם גם משמעות פנסיונית וכו

לא מצליחה להבין איפה הבשורה הגדולה?????
אם יש לך קביעות אסור להוריד לך אחוזי משרה. פשוט אולי יהיה לך עוד שעה פרונטלית, ופחות שעות פרטניות. ותוספת לשכר כמובן.
(מאיפה יביאו עוד שעות פרונטליות לכל המורים? כשסיכמו על זה לא חשבו על התיכונים של בית יעקב, שבהם יש הרבה ביקוש לשעות, אלא על מצוקת המורים בכל הארץ)
למי שאין קביעות אחוז המשרה כנראה ירד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
מישהי יודעת מה עם בני יוסף? הם יתנו מה ששאר התיכונים יתנו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
על פניו נראה הסכם בזיון.
שינה את בסיס המשרה לרעה עם תוספת קמצנית שמתפרסת על פני האינסוף.

בכל מקרה נראה שאת ה 800 נקבל החל ממשכורת ספטמבר אבל השינויים במשרה יכנסו רק בשנה הבאה.
לגמולי ההשתלמות אני לא מתייחסת, מדובר בשברירי אחוזים.


לא ברור איך יעבוד תוספת הפרונטלי. נניח מורה שעובד 100% משרה. נוספה לו שעה למי? למה? לאיזו כיתה? שלא לדבר על המורה המצוי במחוזותינו שמלמד בחלקיות משרה ובשתי מוסדות. עכשיו בכל מוסד הוא יהיה חייב עוד רבע שעה, עכשיו מה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לדעתי מה שעוד לא יצאו הבהרות לגבי ההסכם, זה בגלל שהם שוברים את הראש להבין על מה שהם חתמו ולמה זה הטבת שכר בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
גם בחרדי המוכש"ר - סמינרים יש שינוי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
בלי להיכנס ל
על פניו נראה הסכם בזיון.
שינה את בסיס המשרה לרעה עם תוספת קמצנית שמתפרסת על פני האינסוף.

בכל מקרה נראה שאת ה 800 נקבל החל ממשכורת ספטמבר אבל השינויים במשרה יכנסו רק בשנה הבאה.
לגמולי ההשתלמות אני לא מתייחסת, מדובר בשברירי אחוזים.


לא ברור איך יעבוד תוספת הפרונטלי. נניח מורה שעובד 100% משרה. נוספה לו שעה למי? למה? לאיזו כיתה? שלא לדבר על המורה המצוי במחוזותינו שמלמד בחלקיות משרה ובשתי מוסדות. עכשיו בכל מוסד הוא יהיה
על פניו נראה הסכם בזיון.
שינה את בסיס המשרה לרעה עם תוספת קמצנית שמתפרסת על פני האינסוף.

בכל מקרה נראה שאת ה 800 נקבל החל ממשכורת ספטמבר אבל השינויים במשרה יכנסו רק בשנה הבאה.
לגמולי ההשתלמות אני לא מתייחסת, מדובר בשברירי אחוזים.


לא ברור איך יעבוד תוספת הפרונטלי. נניח מורה שעובד 100% משרה. נוספה לו שעה למי? למה? לאיזו כיתה? שלא לדבר על המורה המצוי במחוזותינו שמלמד בחלקיות משרה ובשתי מוסדות. עכשיו בכל מוסד הוא יהיה חייב עוד רבע שעה, עכשיו מה?
בלי להיכנס לפרטי הכותב/ת ולפרטי המשרה.
אני חושב שמותר לנו ומצווה עלינו כיהודים להיות אופטימיים ולהודות לקב"ה על כך שיש לנו עבודה מכובדת ומכניסה. נכון שבהייטק יש יותר וציפינו אולי להסכם טוב יותר, עדיין אנחנו מקבלים יותר מעובדי הוראה של עולם ישן או אופק חדש (לכאורה).


באמת מותר לשמוח במה שיש וזה גם כתוב בפרשה הקודמת. 'ושמחת בכל הטוב אשר ה'אלוקיך נותן לך'
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
בלי להיכנס ל

אני חושב שמותר לנו ומצווה עלינו כיהודים להיות אופטימיים ולהודות לקב"ה על כך שיש לנו עבודה מכובדת ומכניסה. נכון שבהייטק יש יותר וציפינו אולי להסכם טוב יותר, עדיין אנחנו מקבלים יותר מעובדי הוראה של עולם ישן או אופק חדש (לכאורה).


באמת מותר לשמוח במה שיש וזה גם כתוב בפרשה הקודמת. 'ושמחת בכל הטוב אשר ה'אלוקיך נותן לך'
אה, שכחתי לציין: אני ואשתי היינו שנתיים באבטלה בעבר הלא רחוק. ככה שיש לי זכות דיבור בנושא. כדאי להיכנס לפורפורציות
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
התקבל עכשיו:

ביום חמישי ה-31.8.23 בשעה 18:00 נסגר מתווה להסכם הקיבוצי החדש שיסתיים עוד 5 שנים, באוגוסט 2028.



פרסומים רבים בתקשורת, שבחלקם הגדול ניתנו ללא ידיעה או על סמך הפצת שמועות ע"י ארגונים אינטרסנטיים, גורמים לבלבול.



זה לא חדש. לאורך כל המאבק, גופים שהוקמו ברוח פורום "קהלת" או מטעמו ניסו לזנב בנו ולהכניס דמוניזציה ואנדרלמוסיה בשורות ציבור המורים.



לא היה קל להיאבק ביד אחת במשרד החינוך וביד השנייה במשרד האוצר כשעל הגב רוכב ארגון המנהלים "מנהיגים" ובד בבד קשורות משקולות לכל רגל בדמותם של שני ארגוני מקלדת "חינוכיים" ברוחו או מטעמו של פורום קהלת.



להלן עיקרי המתווה:

1. תוספת שכר שווה של 2000 ₪ לכל המורים בחטיבה העליונה - גם לחדשים וגם לוותיקים ללא כל הפליה ביניהם.

2. התוספת תינתן למורים ב- 4 פעימות:

  • 1.9.23 - 800 ₪
  • 1.9.24 - 600 ₪
  • 1.1.25 - 200 ₪
  • 1.9.25 - 400 ₪
סה"כ 2000 ₪



3. עיבוי והגדלת גמול ההשתלמות מ-1.2% ל-1.35% (באופן שמאפשר קידום שכר ללא כל תלות במעסיקים אלא רק במורים עצמם).



4. 100 מיליון ₪ לתפקידים חדשים בבתיה"ס עבורם יתוגמלו המורים.



5. 300 מיליון ₪ לצורך הגדלת גמולים קיימים ויצירת גמולים חדשים למורים כגון: גמול למורי כימיה או פיסיקה המלמדים במעבדות, שיפור גמול חינוך מיוחד ועוד.



6. 50 מיליון ₪ לשיפור שכר המנהלים כגון: תשלום משכורת קיץ בגין שבועיים עבודה בתום שנה"ל לסיכומה ושבועיים לקראת פתיחת שנה"ל החדשה בסוף אוגוסט (משכורת 13), ביטול תקרת גמול ותק בניהול בנוסף לתוספות השכר שינתנו למורים.



7. הפחתת המשרה של כלל המורים ב- 2 ש"ש לשבוע כך שיופחתו 3 שעות פרטניות ותתווסף שעה פרונטלית אחת ובכך בסיס המשרה יורד מ-40 ל-38 ש"ש, דבר שמעלה את ערך השעה. הדבר יבוא לידי ביטוי בין היתר בכל שעה נוספת או שעת מילוי מקום.



8. הסדרת נושאים נוספים שנוגעים לעבודה בשבת, מסע ישראלי, יסוכמו בהמשך.



9. נושא החופשות טרם נידון ובהתאם להודעות שהוצאנו לכם אין הסכמות. המורים בחט"ע יצאו לחופשות בהתאם ללוח הישן, המורים בחט"ב יצאו לחופשות לפי הסכם הסתדרות המורים. בבתיה"ס השש שנתיים, כדי למנוע בלגן, כל המורים ינהגו עפ"י לוח החופשות הישן שהיה נהוג במשך כל השנים בחינוך העי"ס.



השינוי שנעשה ע"י הסתדרות המורים, מטרתו ליצור בלגן בבתיה"ס השש שנתיים, לשבש את הסדר בחינוך העי"ס ולחזק את נראות "אחיזתה" המלאכותית של הסתדרות המורים בחטיבות הביניים ובכך להצמיד באופן פיקטיבי את מורי חטיבות הביניים לחינוך היסודי. עליי לציין שזה לא המעשה השלילי היחיד שנעשה על ידם במהלך המאבק. הם ניסו בכל דרך אפשרית לפגוע במאבקו של הארגון בכך, שניסו להפחיד את המורים, שאם ישבתו ינוכה להם שכר והם יפסידו כסף רב. אני גאה לעדכנכם שניסיונות ההפחדה נכשלו וגרמו רק למעבר מסיבי של מורים לארגון המורים. חברי ארגון המורים מעולם לא שברו שביתה של עמיתיהם בחינוך היסודי ואף קיבלו הנחיות להשתתף בהפגנות הסתדרות המורים על מנת לעבות שורות כי בעמיתים לעבודה מדובר.



לסיכום:

לאור האמור, הסכמנו לפתוח את שנה"ל ולהסיר את ההודעה על השבתת פתיחת השנה אך עד אשר ייחתם הסכם עבודה קיבוצי עם המעסיק, סכסוך העבודה בתוקף וכך גם יתר הצעדים הארגוניים שננקטו מכוחו .


* פרטים נוספים, כפי שאמרתי, יפורסמו בהמשך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אולי מישהוא יודע אם ההסכם משמעותי גם למורות שאחוזי המשרה שלהם נמוכים ואינם בהסכם עוז לתמורה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
עמיתיי לעבודה, המורים והמנהלים בחינוך העל יסודי.



פתיחת שנת הלימודים התאפשרה בעקבות הסכמות שהגענו אליהם עם משרדי האוצר והחינוך. מהר מאוד התברר כי אין להם כוונות לחתום על ההסכם, אלא הם מעלים דרישות חדשות, לדוגמא: הם דורשים שנסכים ללוח החופשות שנקבע בצורה חד צדדית על ידי הסתדרות המורים, לא רק זאת ואף זאת, הם לא מעוניינים לשלם את הפעימה הראשונה של 800 שקלים כבר במשכורת ספטמבר. הם מתנים זאת בחתימה על הסכם בעוד שלושה חודשים, ואם ההסכם ייחתם הם מוכנים לשלם רטרואקטיבית.



למודי נסיון על חוסר האמינות של אנשי משרד האוצר נערכנו לכך ולכן אנחנו ממשיכים בעיצומים שטרם הוסרו.



אין אנו מוכנים לשיטת מו״מ זאת ולאור כל זאת אנו ממשיכים בעיצומים. אין לקיים את כל הפעילויות עליהם הודענו כבר שאיננו מקיימים, כגון: פעילויות מחוץ לכתלי בית הספר אחרי יום הלימודים, ישיבות, מתן ציונים ותעודות, הקלדת ציונים, קיום וועדות התמדה למיניהם, טיולים, מסעות לפולין וכל פעילות נוספת שלא התרנו לבצע.


הנסיון של משרד האוצר, המובל על ידי המדיניות של פורום קוהלת היא להרוס את העבודה המאורגנת, לפגוע במורים ובמיוחד במנהלים אותם הם רוצים להעסיק בחוזים אישיים ללא כל הגנה וללא כל קשר להסכם הקיבוצי.


אנו מצפים מציבור המורים והמנהלים לקיים את העיצומים ככתבם וכלשונם כי בבטחון התעסוקתי והכלכלי שלכם עסקינן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
רק אני לא מבינה איך לאחר תחילת שנה יתחילו להוסיף שעות פרונטליות לחצאים ורבעים
ויוציאו פרטני
ישנו את המערכת והשיבוצים??? שעובדים עליהם ממאי
ועוד עם כל המורות שעובדות ב 4 מקומות
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
קראתי איפשהו שהשינויים יחלו בשנה הבאה
אבל התוספת תכנס כבר השנה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
בשעה טובה ומוצלחת אני שמח לבשר לכם שהגענו לסיכומים כתובים עם משרד האוצר ומשרד החינוך. הנהלת ארגון המורים אישרה את הסכם ביניים קצר המועד המאפשר, מחד גיסא, תשלום מקדמות למורים ותחילת דיונים ענייניים על כל פרטי ההסכם שייחתם בע"ה עד חודש דצמבר, ומאידך גיסא - את הפסקת העיצומים לאותה התקופה והחזרת העבודה לסדרה.

1. כל המורים המועסקים לפי הרפורמה עוז לתמורה יקבלו מקדמה ע"ח תוספת השכר בשיעור של 2,400 ₪ במעמד תשלום משכורת חודש ספטמבר.

המורים אשר לא ברפורמה עוז לתמורה יקבלו מקדמה בסך 1500 ₪.

2. ההסכם הסופי יפורסם עם חתימתו והשלמת כל הסעיפים בדבר תוספות תפקידים, גמולים ועוד.

3. לוח חופשות מיוחד לשנה"ל תשפ"ד בלבד:

· גשר בין יום כיפור לסוכות

· עבודה באיסרו חג פסח כ"ב בניסן.

· עבודה באיסרו חג שבועות ז' סיוון

· עבודה בתענית אסתר י"ג אדר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בעצתך תנחני

מאמר שבועי להתבוננות בפרשת השבוע ובעבודת ה'.
פרשת מטות מסעי גיליון 204

בין ר"מ למלמד

למה אנשים לא רוצים להיות מלמדים?
האמת היא שבבין המצרים ראוי לעסוק רק בעניני דיומא, במהותם של הימים והעבודה המוטלת עלינו בהם, אך שיחה עם אברך בכולל גרמה לי לסטות מהנושא ולעסוק בנושא אחר דחוף למדי: עבודת המלמדות.

סיפר לי אברך מהכולל שקיים לאחרונה מחסור גדול במלמדים, מחסור שהולך ומתגבר.
ילדי ישראל זקוקים לרבנים שילמדו אותם את דבר ה', ואין.
לקראת כל תחילת שנה מנהלי התתי"ם מחפשים מלמדים חדשים– ואין.
אנשים מעדיפים ללמוד תורה בעצמם, ומי שכבר מוכן לסגור את הגמרא בשביל פרנסה – מעדיף פרנסה אחרת.
מדוע זה קורה? זו נקודה שצריך ללבן אותה. יש תולים זאת בשכר הנמוך של המלמדים.
שכר ממוצע של מלמד הוא ב ערך 1,200 ₪ לשעה חודשית.
כלומר, מלמד שעובד חמש שעות ביום מקבל על חודש עבודה 6,000 .₪ בממוצע זה 49 שקל לשעה. שכר נמוך מאוד, בהתחשב בעובדה שמלמד צריך להכין את השיעור, וצריך לדבר עם הורים בערב, וצריך לחשוב על תלמידיו גם מחוץ לשעות העבודה.
ניתן בהחלט להבין את החשבון שעושה האברך לעצמו: אם בלאו הכי אני יוצא לעבוד, אקח עבודה ששכרה בצידה ואפשר לפרנס ממנה משפחה ברווחה ובקלות, ולא בדוחק רב ובהשקעה עצומה .

הפיתרון לזה הוא להעלות את השכ"ל שההורים משלמים. כמובן שכל מנהל חושש מלהעלות את השכר לבדו, ויתכן שצריך להציף את הנושא בבמות מפורסמות כדי שכולם יעלו את השכר ביחד, כמובן בכפוף לנטילת עצה מזקני ישראל שליט"א. דברים כאלה שייכים לתחומי פעילות שונים מהתחום שבו עוסק המאמר הזה בדרך כלל.

אך השאלה שצריך לברר הינה, מדוע אצל רמי"ם בישיבה המצב שונה לחלוטין? גם הם מקבלים שכר נמוך בערך אותו דבר, ממוצע של 5,500 לחודש, על אותו מספר שעות עבודה פחות או יותר. ואילו בתחום הזה אנו רואים נהירה המונית אחר המשרות התורניות, למרות השכר הנמוך. במה יגרע חלקו של מלמד מחלקו של מגיד שיעור או אפילו משגיח בישיבה קטנה? שניהם פועלים עם צעירים כל היום, ההבדל בגילים הוא בסך הכל שנתיים שלש, מדוע שם המגמה היא הפוכה?
אין שום ענין להיתמם, בתוך עמי אני יושב, וגם אני אישית משמש כר"מ בישיבה קטנה ולא הייתי מוכן לשמש כמלמד. להיות ר"מ זה תפקיד מכובד ולהיות מלמד זה תפקיד לא מכובד. הרב שטיינמן היה ר"מ בישיבה קטנה וזה לגיטימי לגמרי בעינינו, ואם הוא היה מלמד בחיידר אין ספק שכותבי העיתים היו מעלימים פרק זה בתולדות חייו. ר"מ בישיבה קטנה יכול לשמש במקביל גם כרב קהילה, ואילו מלמד לא.
היתה תקופה מסוימת ששקלתי להיות מלמד בשביל צרכי פרנסה, וחבר הזהיר אותי: "לא כדאי לך, כל ההשפעה של 'בעצתך' תרד לגמרי". אפילו החשיפה הזאת אני מניח שגרמה לחלק מכם לפקוח עיניים ולחשוב פעמיים...
אבל מה באמת ההבדל? למה ר"מ זה כבוד ומלמד לא?
יש שיגידו שמלמד מתעסק עם בעיות משמעת ור"מ עוסק רק בללמד תורה. המציאות היא שאין זה כך. שיחה פשוטה עם ר"מ בישיבה קטנה תלמד אתכם שגם להם יש בעיות משמעת )אלא אם כן הם מתעלמים מכך כדי לא להרגיש שהם מלמדים בחיידר(. אישית, למדתי בפוניבז' הקטנה, ובעיות המשמעת שהיו שם יכלו למלא כמה ספרים . אפילו ר' מיכל יהודה התמודד עם חוצפות בשיעורים... יתכן שבחיידר בעיות המשמעת תופסות יותר נפח, אך עדיין אין זה מצדיק את ההבדל התהומי בהתייחסות. ר"מ זוכה לכבוד, להיות ר"מ זה מעמד ומזכה בזכות ללכת עם שני כפתורים מאחורה, ואילו מלמד אינו זוכה לכבוד כלל, ופראק מאן דכר שמיה. במה נעוץ ההבדל?

נראה לבאר בדרך פשוטה. ממש על דרך הפשט.
גדלנו בישיבות והתחנכנו על כך שכל המוכשר והלמדן מחברו – הרי זה מוצלח מחבירו. זו התחרות בעולם שלנו: כמה כישורי המשכל שלך בעולם התורה.
מי שיודע להגיד סברא טובה, מי ששולט בקצות ונתיבות, מי שהוא למדן ובעל כשרון – הוא שווה. מי שלא – לא. הדבר הזה לגיטימי ומובן , אפילו ראוי ונכון . יש הערכה אצלנו להצלחה בתורה.
כמובן שעל פי האמת יש להעריך אנשים לפי עמלם ולא לפי כשרונותיהם, אך בכל זאת בעולם שבו אנחנו חיים יש משמעות לתוצאות, ו בהחלט זה דבר טוב שיש הערכה ללמדנים שמבינים ומונחים בלימוד ויודעים ללמוד כמו שצריך. זה חשוב שתהיה הערכה להצלחה בתורה, ללמדנות.
לפי זה נבין את החילוק. מלמד מתעסק עם משניות, גמרא רש"י, ובהמשך גם תוספות. לעומת זאת ר"מ בישיבה קטנה מתעסק עם לומד'ס, רייד, קצייס, ר' חיים ור' שימען. המלמד לא מוכיח כישורים למדניים יוצאי דופן, כי את כל מה שהוא עושה עושים גם כל האנשים הפשוטים. מי לא לומד גמרא רש"י? כולם לומדים. לעומת זאת הר"מ מפגין יכולות למדניות שאין לכל אחד. הוא יודע מה שלא כולם יודעים .
הוא יודע להגיד את היסוד של ר' שימען במעכשיו ולאחר ל', ואת החילוק של הקצייס בן נהנה למשתרשי. לכן הוא זוכה לכבוד ולכפתורים.
אנשים מוכנים לקבל משכורת נמוכה ביותר כאשר הם מקבלים לצד זה משוב והערכה ומעמד. נכון, אין הרבה כסף, אבל הם מקבלים אישור שהם שווים, שהם ניצחו בתחרות. זה שווה כל הון. אבל אנשים לא מוכנים לקבל משכורת נמוכה כאשר אין מזה שום הערכה ושום הכרה ביכולותם וערכם. אם כבר לאבד מעמד – לפחות שיהיה מזה כסף טוב.

עד עכשיו דיברנו מצד המעמד. עכשיו נדבר מצד המבט של "לא לצאת
לעבוד".
למה להיות ר"מ או אפילו משגיח בישיבה קטנה לא מוגדר כ"לצאת לעבוד", אלא כ"להיות מרביץ תורה", ואילו להיות מלמד כן נחשב כ"לצאת לעבוד"? הרי שניהם מלמדים תורה, מה ההבדל? למה כאשר אברך שואל אם לצאת להיות ר"מ בישיבה אין לו צד שזה יציאה לעבודה, ואילו כאשר הנידון הוא האם להיות מלמד הדבר הראשון שהוא אומר שזה "לצאת לעבוד"?
ההבדל הוא כשנבין מה עומד מאחורי המילים "לצאת לעבוד". כשאברך סוגר את הגמרא לכמה שעות ביום והולך לפרנס, יש כאן אמנם את הענין האמיתי שיש פחות שעות לימוד תורה בסדר יומו. ברור שאדם שזוכה ללמוד תורה בהתמדה לא רוצה להפסיק. אבל מעבר לכך, הקושי הרגשי שאנשים חווים ב"לצאת לעבוד", למרות שיש להם צורך נפשי או כלכלי, הוא בעיקר ההודאה בכישלון כביכול. אני מכריז על עצמי קבל עם ועדה: אני לא יכול להמשיך להיות אברך, אני יורד מהכביש המרכזי לדרך צדדית . לא הצלחתי להיות כמו כולם. זה מחסום שגורם לאנשים רבים שלא לצאת לעבוד גם כשיש להם צורך אמיתי בכך.
ואם כך, זה החילוק בין ר"מ למלמד. שניהם משקיעים בלימוד אותו זמן כמו מקודם, שניהם עסוקים בללמוד וללמד. בשניהם הנושא פה הוא לא ביטול תורה )בדרך כלל, כמובן שיש לדון בפועל בכל מקרה לגופו, אבל מדובר כאן בהכללה(. מה כן ההבדל בין לצאת להיות ר"מ ללצאת להיות
מלמד? ההבדל הוא שהר"מ לא מכריז על עצמו "ירדתי מהדרך המרכזית", כי אדרבה זה שדרוג במעמד, הוא מכריז על עצמו: "אני מוצלח בלימוד, אני למדן, הגעתי לדרגה גבוהה אפילו יותר מאברך רגיל".
אבל המלמד מכריז על עצמו את ההיפך. הוא כאילו אומר: "אני לא מוצלח בלימוד כמו כל האברכים, ירדתי מללמוד קדשים ו תערובות וסוגיות בשבת – ללמד ילדים גפ"ת בסיסי ופשוט". ההכרזה הזאת, היא שעושה את ההבדל.
וזו גם הסיבה למה שקורה בכיתות ח'. בכיתה ח' תפקידו של המלמד הוא להקנות לילד כלים לקראת הישיבה קטנה. בישיבה קטנה הרי אומרים רייד ישיבתי – קצות ונתיבות, ר' נפתלי וקובץ שיעורים, ועוד.
המלמד חש שחובתו להקנות כלים לילד ללימוד החדש הזה, וזה מצוין.
אך פעמים רבות הדבר מגיע על חשבון הפשט הבסיסי והישר. מפסיקים ללמד גמרא ועוברים ללמד "מפרשים". סיפר לי חבר ת"ח שפעם שאל קבוצת ילדים מת"ת חשוב, שלמדו האיש מקדש לקראת המבחנים לישיבות: "תגיד לי בבקשה: הדין הוא שגם איש וגם אשה יכולים לשלוח שליח לקידושין, האם שניהם נלמדים מאותו פסוק או שצריך לכל אחד מהם פסוק נפרד?" הם פשוט לא ידעו להגיד תשובה ברורה בשתי
מילים. הם התחילו לענות: "העצמות יוסף אומר שהשיטה לא נודע למי אומר, ור' אלחנן אומר שיש חקירה מה שולחים" וכו' וכו'.
הלב נכמר לראות ילדים בכיתה ח' בשעות הצהרים בשבתות יושבים ועמלים בתורה, ומשננים ערמות של שמות של "מפרשים", כאשר צורתא
דשמעתתא הבסיסית חסרה להם. אומרים מילים על גבי מילים בלילהבין כלום.
ומהיכן זה נובע? כאמור לעיל, לפעמים זה נובע מאילוצים של מבחנים לישיבה קטנה, אבל לפעמים זה נובע מרצון של המלמד להרגיש שהוא
מתעסק עם רמה גבוהה ולא רק עם גפ"ת פשוט. הוא כבר לא שייך לחיידר, אלא הוא סניף של הישיבה קטנה בתוך החיידר. להגיד רייד
בשיעור זה נותן הרגשה טובה שהוא גבוה יותר. בקצרה: כל הנזק של ילדי כיתות ח' נובע מהמבט על ה מלמדות.
מה הפיתרון לכל המצב הזה? אולי יש שיגידו שיש להעלות את מעמדם של המלמדים באמצעים כאלה ואחרים, על ידי נתינת עליות מכובדות
או תקנה של לבישת פראקים מכיתה ה' ומעלה. לענ"ד זה לא יועיל כ"כ, כי הציבור לא קונה פתרונות חיצוניים. כל עוד שהתפיסה הבסיסית כלפי המלמד היא שהוא "בסך הכל לומד משניות וגפ"ת", זה ימשיך להיתפס כיציאה לעבודה והכרזה עצמית של כישלון מסוים.
אולי יש להציע שהפיתרון האמיתי נעוץ בשינוי תפיסה. לגשת אל כל התורה בצורה הגיונית ופשוטה, ואז לגלות שלימוד חומש משנה וגמרא,
כביכול "פשט פשוט", היא עבודה גדולה ועצומה, והנחלתה לתלמידים, לא משנה באיזה גיל, היא עבודה למדנית לכל דבר וענין.
היתה תקופה שמסרתי שיעורים במשניות באיזשהו קו, שיעור של חצי שעה על שתים עשרה משניות ליום. הכנת שיעור זה ארכה לי כשלש
שעות לפחות. לימוד משנה אמיתי בהבנה קשה הרבה הרבה יותר מלימוד שטיקל קצות. להבין ברור מה החידוש במשנה, מה ההגדרה
ההלכתית שהמשנה מחדשת, הנפ"מ מזה למעשה, הסברא בזה, המקור לזה – זו עבודה גדולה מאוד. תפתחו משנה, כל משנה מזדמנת שתפתחו – ותגלו שהעבודה של בירור כוונת המשנה בבהירות היא עבודה בלי סוף.
לא רק משנה, גם פסוקים בחומש. לומדים קבוצת פסוקים. מה המסר שלהם, מה הסיבה שהתורה מנסחת כך וכך ולא בקיצור יותר, מה הדינים
העולים למעשה מפסוקים אלה. לשאול את השאלות הפשוטות והמתבקשות שצריכות להישאל.
הנה דוגמאות לשאלות שעולות לי ברגע זה בראש על פסוקים מזדמנים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען". זו כפילות, לא? הרי ברור
שיצחק גר בארץ כנען! הלאה: "אלה תולדות יעקב יוסף וכו'". בפשטות תולדות הכוונה ילדים. וכי יוסף היה הילד היחיד של יעקב?
שאלות כאלה אפשר לשאול בכיתה, לעורר את הילדים ללימוד אמיתי,
לפתוח להם את כלי החשיבה וההיגיון, לחבר אותם ללימוד. שאלות כאלה צריכים ראשית כל לשאול את עצמנו, ואז נמצא את עצמנו
לומדים מחדש פסוקים בתורה ומשניות וגמרות ומגלים עולם חדש.
יש לנו תחושה שכל חלק הפשט של התורה הוא מובן מאליו ומתאים רק לילדים צעירים, והעבודה האמיתית של השכל מתחילה בחשבונות של
הקצות עם המהלך של ר' נפתלי, ושניהם ביחד לפי הבעל המאור והמלחמות. אבל את זה צריך לשנות. לא רק בשביל שאברכים ירצו
להיות מלמדים לא פחות ממה שהם רוצים להיות רמי"ם, אלא בעיקר כדי שנזכה להנחיל את הודה וכבודה ותפארתה של תורה.
המצב הנוכחי שבו היסודות של התורה, החומש והמשניות והגמרא ה"פשוטה" עומדים מונחים בקרן זווית – הוא קטסטרופלי. המחירים של
זה כבדים ממש. יש בחורים שלא יודעים להתמודד עם גמרא בצורה אמיתית, וכל החשיבה שלהם עוסקת בדקויות תלושות ומעומעמות.
השכל לא סובל את זה, וכך מאבדים טעם בלימוד. המתיקות של התורה נמצאת בהתבססות על הפשט, בחשיבה יסודית ובהירה שבוחנת כל דבר
מהשורש, גם בקריא ת הטקסט, גם בהבנת ההיגיון הבסיסי הבריא . כל הלומדות היא קומה שניה, שאי אפשר להגיע אליה בלי לעבור בקומה
הראשונה. הקשר עם התורה והיסודות של ההבנה נבנים בהתחלה, בשנים הראשונות של התלמיד , במפגש הראשון עם החומש והמשנה והגמרא. להעמיד את זה נכון זו עבודה גדולה.
אז נכון שיש מלמדים בחיידרים שלא עובדים ככה, וזה גורם לתחושה שמלמדות היא עבודה לשטחיים. אבל הרי יש גם מלמדים רבים
מוכשרים ולמדנים, ויש גם אברכים רבים למדנים שמחפשים להעניק, והרי כידוע קשה להשתלב בעולם הישיבות עם היצע המשרות
המצומצם. אולי הגיע הזמן לייסד את זה בצורה מאורגנת? אולי כאן המקום להציע לבעלי יוזמה להתאגד, להקים ארגון גג שיעסוק בהכשרת
מלמדים, לא רק לאבחון בעיות קשב והתנהגות, אלא להנחלת התורה מהפסיעות הראשונות בצורה יסודית בהבנה ישרה ועמוקה. שירכשו
כלים איך לחשוב בבהירות ואיך לחנך לחשוב, איך למצוא את הטעם ואיך לבנות את יסודות ההבנה, איך לגשת להבנת הנקרא, איך לגשת
למבנה של סוגיא, איך לקרוא רש"י ואיך לנתח תוספות.
אם היוזמה תתפוס תאוצה ותפורסם כראוי, אזי אברך שיעבור הכשרה כזאת ויהיה מלמד בעל הסמכה מארגון זה, יסתובב עם תחושה של
יוקרה, כי החשיבה שלו תהיה יסודית ועמוקה, וזה יבלוט. זה גם ישפיע על הגישה החינוכית שלו, כי מי שמתרגל לחשוב חושב ביסודיות בכל
תחום. יהיה אפשר לשלב בהכשרה זאת גם שיעורים על יסודות חינוך, על זיהוי בעיות, על משמעת, ועוד. זה יעלה את הרמה הכללית של המלמדים, זה גם יוכל לגרום להם לדרוש שכר גבוה יותר כי הם ישדרו מקצועיות ויעלו את התלמידים שלהם לרמה גבוהה. בקיצור, יש כאן רעיון שאולי יכול לפתור בעיות רבות , ואולי כבר קיים באיזשהו מקום ורק זקוק לשדרוג תורני ופרסומת מושקעת, ובעבודה נכונה הוא יוכל לסייע רבות לעם ישראל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה