זה קטע שלא הבנתי כל כך. בספר הראשון היא רק מתחילה לספר על האגדה וסבתא דוריאן עוצרת אותה. בספר השני יש תמונה ענקית באחוזה של האחים, אבל אין על זה הרבה דיבור. אני מתחילה לחשוב שסבתא דוריאן היא אחת מאותם אחים, וחוץ מזה יש לי תחושה שהיא גם האמא של מביאת הגאולה שהיתה לפני 40 שנה וכמעט נתפסה.
ועדיין, היא ופיאגרו תלו כל כך הרבה תקוות שכאשר יגיעו לכפר יפתרו להם הרבה תהיות, אבל בסוף שום דבר לא קורה ואין אף אחד בכפר שבאמת משוחח איתה. הבדידות שלה בכפר מאוד מעיקה.
איפה זה מסופר? לא ממש שמתי לב לזה. גם אני לא כל כך הבנתי למה היה צריך לטשטש את שם מביאת הגאולה ולמה היה קשה למצוא אותה.
דווקא הבנתי שאבא של לינאר הוא לא האבא האמיתי אבל היה נשמע שהאמא כן, הוא אמר אגדל אותה כאילו הייתה ביתי ואז היא נרגעה
נכון, זה היה בהתחלה. אבל עדיין זה לא אומר שרחלינה היא אמא של לינאר, אולי היא הביאה אותה מאיפשהו ודאגה שמא בעלה לא יהיה כל כך בעד.
נכון, גם לי זה הפריע
אחוזת רזי הדובדבן היתה שייכת לאחות מהאגדה כך אמרה אחת הנשים ללינאר
אני מסכימה עם זה
מוזכר כמה פעמים שיש לאנשי הביצה ספר עם שמות כל התושבים
הממשל רצה לטשטש בשביל שהשם לינאר יהיה יחודי ויהיה קל למצוא אותה בבוא העת
הנקודה הזו היא לדעתי חלק מהפנטזיה
אכן, תיאור מופלא ונורא כאחד. נשמע מקום מאוד לא סימפטי. מה גם שכרגע, בגלל המלחמה, אנשי הביצה כבר לא שם, אבל הפנתרים כן. למעשה הם במילכוד נוראי!
מחריד, דמיינתי עיר של חושך וייאוש והפנתרים האלה ברר (לינאר ניבאה ולא ידעה מה כשקראה לה הפנתרה וכל החלומות שלה על פנתרים)
זה תלוי כל אחד בטעמו, לדעתי, למרות שלא קראתי אבל לפי התגובות והסגנון נשמע מעניין, קצת כבד, אבל אם לא מפריע לך...
לכן רציתי תשובה ממי שקראה, ברור שעל פי טעמה, אבל בכל זאת...
איזה סגנון את אוהבת?
אני ממליצה מאד.
לא אין לזה הסבר עדין
כמו שאמרו פה ענין של טעם אישי
גם אני חשבתי על זה. איכשהו נראה שלא פיאגרו ולא לינאר הם מי שהם חושבים שהם. לדעתי שניהם לא הילדים האמתיים של ההורים שלהם. אני בטוחה שבספר הבא "רזי ניהר" יספרו על זה משהו.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
הנושאים החמים
