התייעצות הפה סגור הפה פתוח, מי רוצה לאכול תפוח? נימוסי שולחן...

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
איך מתמודדים עם אנשים סביבך ובמיוחד בשולחן שבת או בארוחה משפחתית שאוכלים בצורה בלתי נעימה לאוזן...
פה פתוח אכילה מהירה ובלתי מנומסת, ובעיקר לעיסות קולניות.
כמה שזה נשמע קטנוני... יש אנשים שזה מאד מפריע להם וגורם להם לבחילות לאי סבילות...
הבעיה שיש כאלו שאי אפשר להעיר להם או שלא כ"כ נעים ל"חנך" אותם.
אז איך מתמודדים ומה בדיוק עושים?
לא כולם סובלים מהרגישות הזו... ולא לכולם זה מפריע...
אשמח לעצות מחכימות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני מאדדדד מבינה אותך!!!, כי שמישהו ששותה לידי קפה / מרק עם קול, אני פשוט נעלמת שעד שגומרים לשתות.. ולפעמים זה קטע לא נעים, אבל אני לא מסוגלת זה קטע מעצבן...
ופעם אמרתי לחברה שלי שתפסיק אני לא יכולה, אמרה בשיא הרצינות "הקול זה כל הכייף"...
אז לפעמים מה שלך קשה ובלתי נסבל, השני לא יוכל בלי זה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
איך מתמודדים עם אנשים סביבך ובמיוחד בשולחן שבת או בארוחה משפחתית שאוכלים בצורה בלתי נעימה לאוזן...
אוייש, רק להיזכר וכבר מעלה את אותן תחושות...:eek:
אבל סתם כך, יש אנשים שהלעיסות וכו' מפריעות להם יותר, ויש כאלו שפחות - כמו בכל דבר!

אגב, היום שמעתי נהג שצועק על ילד באוטובוס, "כנס פנימה, מה אני צריך להריח את הפה שלך".
טוב, שווה יריעה נפרדת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מיזופוניה -
תופעה שהלוקים בה מתקשים להתמודד עם קולות, בעיקר של לעיסה, שתייה או נשימה.

צריך קודם כל לדעת שיש כזו רגישות. ואם זה ממש מפריע לתפקוד - אפשר לנסות טיפולים התנהגותיים, כמו CBT וכדו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בכל הנוגע למיזופוניה, עדיין רב הנסתר על הגלוי – איננו יודעים מה גורם לה,
אם אפשר להפחית את התגובה לרעשים וכיצד,
ואפילו כמה אנשים סובלים מהתופעה ...מחקר חדש
שבחן את הבסיס העצבי למיזופוניה ,
הצטרף לאחרונה לקבוצה קטנה זו.
החוקרים מצאו כי למיזופונים יש תגובה חזקה מהרגיל באינסולה,
מבנה מוחי המקושר לרגשות ולחישה,
כאשר הם שומעים את הקולות המפריעים להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא כל מי שקשה לו עם אנשים חסרי נימוס סובל ממיזופוניה.
מיזופוניה זה משהו קצת פחות נפוץ, שגורם לסובלים ממנה קושי גדול מאוד בכל משיכת אף או שיעול של מישהו אחר, גם אם הוא מנומס מאוד.

מדברים פה על תופעה של אנשים סטנדרטים, שמציק להם ודוחה אותם כשמסביבם אנשים משמיעים קולות לא מנומסים בעליל בעת אכילה או במהלך היום.

מזדהה, מציק לי גם, ואני לא מזהה את עצמי כמיזופונית כלל וכלל.
מה אפשר לעשות? לא יודעת, כי להעיר זה לא נעים.

מה שכן, אולי אפשר לעורר אותנו, כהורים, להעניק לילדינו נימוסי שולחן בסיסיים ונעימים.
כשאני נתקלת באנשים כאלו, נותר לי רק להודות בליבי לאבא שלי שיח', שהתעקש על נימוסי שולחן שכילדה היו נראים לי מיותרים ומעצבנים לחלוטין - והיום, כבוגרת, אני מבינה כמה הם חשובים לחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
למיזופוניה יש הרבה מאפיינים שרוב האנשים בכלל לא סובלים מהם.
אם סובלים ממאפיין אחד או שניים - זה לא אמור להכליל אותי בכל השאר,
כמו שאם יש לי חום לדוגמא - זה לא מחייב שאני חולה בשפעת, למרות שאחד המאפיינים של שפעת זה חום.


אני מאדדדד מבינה אותך!!!, כי שמישהו ששותה לידי קפה / מרק עם קול, אני פשוט נעלמת שעד שגומרים לשתות.. ולפעמים זה קטע לא נעים, אבל אני לא מסוגלת זה קטע מעצבן...
ופעם אמרתי לחברה שלי שתפסיק אני לא יכולה, אמרה בשיא הרצינות "הקול זה כל הכייף"...
אז לפעמים מה שלך קשה ובלתי נסבל, השני לא יוכל בלי זה....
פשוט ציטטת אותי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תסמינים:
אנשים הלוקים במיסופוניה חשים לרוב עצבנות או חרדה בעת האזנה לקולות מסוימים כגון: כחכוח בגרון, גזיזת ציפורניים, לעיסה, שתייה, צחצוח שיניים, נשימה, דיבור, התעטשות, פיהוק, הליכה, לעיסה של מסטיק, צחוק, נחירה, בליעה, הקלדה, שיעול, זמזום, שריקה, חריטה של סרגל או סכו"ם במשטח, שירה, חזרה של אותו הצליל מספר פעמים, מתיחת שריר ועוד.

הלוקים בהפרעה, לאחר שמיעת הצלילים, חווים בסימפטומים של תגובת הילחם או ברח כגון: הזעה, מתיחת שריר וקצב לב מואץ. חלקם אפילו מושפעים בגירויים חזותיים כגון: חרדה, התנהגות נמנעת - מה שעלול להוביל לירידה בסוציאליזציה, חלק מהאנשים מרגישים כפייה לחקות את מה שהם שומעים או רואים. חיקוי היא תופעה חברתית אוטומטית ומתבצעת באופן לא מודע. יש לה היבט פליאטיבי שגורם ללוקה להרגיש טוב יותר. החיקוי יכול לעורר חמלה ואמפתיה שיחד מקלות על הלוקה.

(ויקיפדיה)


אני חושבת שחוץ מהבעיה של לעיסה לתוך האוזניים (!!!) אני כמעט ולא סובלת משום דבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני מאדדדד מבינה אותך!!!, כי שמישהו ששותה לידי קפה / מרק עם קול, אני פשוט נעלמת שעד שגומרים לשתות.. ולפעמים זה קטע לא נעים, אבל אני לא מסוגלת זה קטע מעצבן...
ופעם אמרתי לחברה שלי שתפסיק אני לא יכולה, אמרה בשיא הרצינות "הקול זה כל הכייף"...
אז לפעמים מה שלך קשה ובלתי נסבל, השני לא יוכל בלי זה....
מזדהה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נראה מהתיאור והעדינות שמדובר באנשים קרובים אשר יש צורך לאכול בסביבתם באופן קבוע
א. ניתן לסדר את זה כך שמקומות הישיבה יהיו בקצוות שונים של השולחן באופן שזה לא יעשה בפרצופך ובצידיו.
ב. ניתן לעורר על העניין של שמירת הנימוסין באופן מוסווה, לחנך את הילד הקטן לאכול בנימוס ע"י הילד הגדול שעשרות שנותיו טרם הבשילו בו לכדי מודעות עצמית בסיסית. או סתם לספר באגביות על אנקדוטה דוחה שחווית בחתונה בה השתתפת שבוע שעבר..
ג. תלוי בקרבה ובסטיאוציה כמובן, אך פעמים ניתן למצוא אדם שלישי שכן יוכל להסב את תשומת ליבו של הנזקק לדרך אכילתו ולדרבן אותו לעדן את הליכותיו
ד. הכי חשוב להסיק עבור עצמנו כי פעמים ישנו חוסר מודעות מובנה גבי דברים מסוימים ועלינו לבחון את עצמנו יום יום דבר דבר ולנסות לשאוב פידבקים מסובבנו על מנת שלא נהיה כאותם אלו שמתגנים בעיני סביבתם ולא מודעים לכך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נראה מהתיאור והעדינות שמדובר באנשים קרובים אשר יש צורך לאכול בסביבתם באופן קבוע
א. ניתן לסדר את זה כך שמקומות הישיבה יהיו בקצוות שונים של השולחן באופן שזה לא יעשה בפרצופך ובצידיו.
ב. ניתן לעורר על העניין של שמירת הנימוסין באופן מוסווה, לחנך את הילד הקטן לאכול בנימוס ע"י הילד הגדול שעשרות שנותיו טרם הבשילו בו לכדי מודעות עצמית בסיסית. או סתם לספר באגביות על אנקדוטה דוחה שחווית בחתונה בה השתתפת שבוע שעבר..
ג. תלוי בקרבה ובסטיאוציה כמובן, אך פעמים ניתן למצוא אדם שלישי שכן יוכל להסב את תשומת ליבו של הנזקק לדרך אכילתו ולדרבן אותו לעדן את הליכותיו
ד. הכי חשוב להסיק עבור עצמנו כי פעמים ישנו חוסר מודעות מובנה גבי דברים מסוימים ועלינו לבחון את עצמנו יום יום דבר דבר ולנסות לשאוב פידבקים מסובבנו על מנת שלא נהיה כאותם אלו שמתגנים בעיני סביבתם ולא מודעים לכך.
רעיונות מצוינים אך לא כולם ברי ביצוע, זו המציאות! :(
ברוך שכיוונת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
רעיונות מצוינים אך לא כולם ברי ביצוע, זו המציאות! :(
ברוך שכיוונת...
אז אין ברירה אלא לסבול עד תום שליחותנו הזמנית בעולמנו הצר, או שמא להתמקצע ביכולות המדיטציה המאפשרים ניתוק נפשי בעת שהגוף טבוע לו בגשם הארצי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מי שלא סובל ממיזופוניה שלא יציע עצות :(
הבעיה העיקרית לדעתי היא שהסבל והאי סבילות לרעשי לעיסות היא בעיקר לאנשים שחיים איתנו ביום יום,ולא לארוחות של פעם ב....
כמה רעיונות...
- לדבר עם מישהו לידך ולהשתדל להתעמק בשיחה
-לקום מהשולחן לנשום אוויר
-לדמיין מחשבות ולרחף
-לחרוק שיניים
-להתפוצץ מבפנים
-ולחזור למציאות
-להסתכל לזה שלועס בקולניות בעיניים,ולראות שהוא לא מבין מה את רוצה ממנו
-לחכות לקינוח
-לברך ברכת המזון
-ללכת להכין בקבוק לתינוק התורן
אחרי כל אלה תסתיים הסעודה מן הסתם....
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כמעט בטוחה שיש דרך אחרת.
אולי גם המודעות תעלה בעקבות האשכול.
לפעמים זה חוסר מודעות או חוסר חינוך להרגלים. נימוס זה לא רק לאנשים אלגנטיים שבטוח יסעדו וינהגו בנימוס רב.
לפעמים אנחנו צריכים להרגיש לשמוע ולהבין שיש דברים שמפריעים לזולתנו גם אם לנו אף פעם לא...
זו תובנתי וזו בקשתי הצנועה... אנא התחשבו בזולתכם ובסביבתכם! אתם לא חיים לבד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מי שלא סובל ממיזופוניה שלא יציע עצות :(
הבעיה העיקרית לדעתי היא שהסבל והאי סבילות לרעשי לעיסות היא בעיקר לאנשים שחיים איתנו ביום יום,ולא לארוחות של פעם ב....
כמה רעיונות...
- לדבר עם מישהו לידך ולהשתדל להתעמק בשיחה
-לקום מהשולחן לנשום אוויר
-לדמיין מחשבות ולרחף
-לחרוק שיניים
-להתפוצץ מבפנים
-ולחזור למציאות
-להסתכל לזה שלועס בקולניות בעיניים,ולראות שהוא לא מבין מה את רוצה ממנו
-לחכות לקינוח
-לברך ברכת המזון
-ללכת להכין בקבוק לתינוק התורן
אחרי כל אלה תסתיים הסעודה מן הסתם....
וגם התאבון ילך לו... :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני אישית פגשתי מישהו שבצעירותו היה מתפוצץ כאשר אכלו מרק באופן שהעיר את דיירי השכונה הסמוכה, וכיום (בגיל שיבה) עושה זאת גם הוא ולא מרגיש... שלא לדבר על דברים נוספים שלא הוזכרו לעיל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה