Las Vegas Sands Corp.: Company profile, business summary, shareholders, managers, financial ratings, industry, sector and market information | Nyse: LVS | Nyse
מרים אדלסון היא בעל עניין ב-46.4%
קרן משפחת אדלסון היא בעלת עניין ב-11.8%
ארווין חפץ (יהודי) מנכ"ל החברה הוא בעל עניין ב-44.1%
האחוזים הם חופפים (למשל בקרן גם מרים אדלסון וגם ארווין חפץ רשומים כנאמנים ויש להם שליטה על הקרן, ולכן ה-11.8% של הקרן הם גם חלק מה-46.4% של מרים אדלסון וה-44.1% של ארווין חפץ
בהערה 3 מפורטת חלוקת המניות המדויקת ורשום שבס"ה לשלושתם יש 51.9% ממניות החברה והם מהווים ביחד קבוצת שליטה
אין אחזקה ישירה יש פעילות ע"י עסקאות החלף, זה מורכב להסביר את זה אבל יש פיקוח סביב הענין הזה
לאחרונה תשואה כהלכה נתנה כשרות לאינווסקו ופעלה רבות להכשיר את הקרנות
אירועי הנזק הרבים יוצרים צורך גובר באנשי מקצוע שמסוגלים להעריך פגיעות במבנים, ציוד ורכוש. שמאי רכוש נמצאים היום בחזית השיקום הכלכלי של בתים ועסקים. זה הזמן ללמוד מקצוע מבוקש עם כלים מעשיים לשטח.
אין אחזקה ישירה יש פעילות ע"י עסקאות החלף, זה מורכב להסביר את זה אבל יש פיקוח סביב הענין הזה
לאחרונה תשואה כהלכה נתנה כשרות לאינווסקו ופעלה רבות להכשיר את הקרנות
איך שאני הבנתי הם מחזיקים לא את מניות המדד אלא מניות אחרות עבור החלף (מקביל לבטחונות בחוזים) השאלה שלי הייתה איך מפקחים איזה מניות יש להם
יש לי טעות איך זה עובד?
או שיש איתם שיח על איזה מניות הם מחזיקים?
או שלםי המדיניות החזקה זה כשר?
תודה על המענה
סליחה על הסטייה מנושא האשכול:
ברכת מזל טוב מעומק הלב לידידינו הרב אהרון זלץ מנכ"ל ובעלי @השקעות R הון לרגל הולדת הבן.
יה"ר שירווה ממנו ומכל יו"ח הרבה נחת, ויזכה לתורה וגדולה על שולחן אחד.
בכל השקעה במניות ללא יכולת השפעה על ניהול החברה סברו רבים מגדולי הפוסקים שאין לראות בבעלי המניות כבעלים ביחס לאיסורי התורה שהחברה עוברת, לעומת זאת יש שחלקו, הנידון הזה שייך בכל מניה אפילו במניה שמוחזקת רק בידי יהודים.
במניות חו"ל מעבר לנידון נ"ל יש סניף מרכזי יותר להקל והוא הנידון בפוסקים להתיר שותפות בחברות שרוב בעלי המניות הם גויים [שענינו ביטול ברוב או מצד סברות אחרות שאכמ"ל]
כלל ישראל בחו"ל נהגו לסמוך על היתרים אלו ולווים ומלוים מחברות או בנקים אף שברור שיש בין מחזיקי המניות בעלים יהודים שומרי תורה ומצוות, וכן נהגו לקנות מניות בחו"ל על סמך היתרים אלו.
אך היתר זה לא שייך בחברות שרוב בעלי המניות שלהם הם יהודים, ומכיון שלע"ע במדד 500 יש חברה אחת העונה על ההגדרה הזו [הלא היא חברת לאס וגאס סנדס של גברת מרים אדלסון שבבעלותה מעל 50 בהון של החברה], ולגביה יש להסתמך על ההיתר הראשון בלבד, ומכיון שרבים מעוניינים להחמיר ולא להסתמך על היתר זה תפקיד הכשרות לוודא שלא קיימת אחזקה ישירה במניות מהסוג הזה.
מעבר לכך כשעוסקים במדדים יש דרך טכנית מצוינת להיחשף למניות ללא להסתמך על כל היתר, וזה ע"י השקעה דרך חוזים עתידיים או מוצרים סינטטיים אחרים, ולכן בתשואה כהלכה ובגלאט הון מפקחים שלא תהיה חשיפה ישירה למניות [לעומת זאת בעדה החרדית קונים קרנות סל שקונות את המניות בפועל].
נקודה נוספת להקל היא הפעילות של החברות בחו"ל שבניגוד לארץ לא כרוכה באיסורים רבים [חילול שבת ריבית כל אלו מותרים לגוים וד"ל].
בשביל הידיעה, זה המניה היחידה שם במדד שיש ליהודי יותר מ50%?
והאם בחברה שבבעלות אין רוב יהודי אבל המנכ"ל ובעל חלק מהשליטה הוא יהודי כדוג' מטא עם המנכ"ל צוקרברג, אמורה להיות בעיה הלכתית?
בשביל הידיעה, זה המניה היחידה שם במדד שיש ליהודי יותר מ50%?
והאם בחברה שבבעלות אין רוב יהודי אבל המנכ"ל ובעל חלק מהשליטה הוא יהודי כדוג' מטא עם המנכ"ל צוקרברג, אמורה להיות בעיה הלכתית?
אכן מה שעורר דיון בין חברי ועדת הרבנים תשואה כהלכה, כיצד להגדיר חברה כמו מטאהאם ללכת אחר ההון ויש בה דין ביטול ברוב, או אחר יכולת ההשפעה, יצוין גים בחברת גוגל יש הנהלה יהודית
אציין לדוגמא את דבריו של חברי ועדת הרבנים ה"ה הגאון הגדול ר' מרדכי גרוס שליט"א אב"ד חניכי הישיבות את ששאל את מרן הרב אלישיב זצ"ל
וז"ל: שאלתי בבנקים בחוץ לארץ שיש ליהודים כעשרים וחמש אחוז, ויש להם לומר שם דעת כיון שהסכום הוא גדול, האם הוי ריבית אף שרוב עכו"ם, והשיב דלא סגי שיש להם דעת, אלא אם בכחם לשנות דברים וכיוצא בזה, ובהכי האי גוונא יהיה ריבית אף שהוא ממון של עכו"ם, אך שנראה לו שאין מציאות כזו, שאם הוי רוב ממון עכו"ם יש להם הכרעה, ואמר מרן שאברר דבר זה".
אכן מה שעורר דיון בין חברי ועדת הרבנים תשואה כהלכה, כיצד להגדיר חברה כמו מטאהאם ללכת אחר ההון ויש בה דין ביטול ברוב, או אחר יכולת ההשפעה, יצוין גים בחברת גוגל יש הנהלה יהודית
אציין לדוגמא את דבריו של חברי ועדת הרבנים ה"ה הגאון הגדול ר' מרדכי גרוס שליט"א אב"ד חניכי הישיבות את ששאל את מרן הרב אלישיב זצ"ל
וז"ל: שאלתי בבנקים בחוץ לארץ שיש ליהודים כעשרים וחמש אחוז, ויש להם לומר שם דעת כיון שהסכום הוא גדול, האם הוי ריבית אף שרוב עכו"ם, והשיב דלא סגי שיש להם דעת, אלא אם בכחם לשנות דברים וכיוצא בזה, ובהכי האי גוונא יהיה ריבית אף שהוא ממון של עכו"ם, אך שנראה לו שאין מציאות כזו, שאם הוי רוב ממון עכו"ם יש להם הכרעה, ואמר מרן שאברר דבר זה".
קצת פלא מה שמצוטט מהגרי"ש אלישיב, הרי לפי שיטתו אין כל מניעה להחזיק במניה כיון שזה לא נחשב בעלות בחברה, (עי' קובץ תשובות ג קכ"ד) ומה נפק"מ שבעל השליטה יהודי?
אולי התכוון לאג"ח קונצרני לחברה זו דנחשב מלוה לישראל בריבית.
אכן מה שעורר דיון בין חברי ועדת הרבנים תשואה כהלכה, כיצד להגדיר חברה כמו מטאהאם ללכת אחר ההון ויש בה דין ביטול ברוב, או אחר יכולת ההשפעה, יצוין גים בחברת גוגל יש הנהלה יהודית
אציין לדוגמא את דבריו של חברי ועדת הרבנים ה"ה הגאון הגדול ר' מרדכי גרוס שליט"א אב"ד חניכי הישיבות את ששאל את מרן הרב אלישיב זצ"ל
וז"ל: שאלתי בבנקים בחוץ לארץ שיש ליהודים כעשרים וחמש אחוז, ויש להם לומר שם דעת כיון שהסכום הוא גדול, האם הוי ריבית אף שרוב עכו"ם, והשיב דלא סגי שיש להם דעת, אלא אם בכחם לשנות דברים וכיוצא בזה, ובהכי האי גוונא יהיה ריבית אף שהוא ממון של עכו"ם, אך שנראה לו שאין מציאות כזו, שאם הוי רוב ממון עכו"ם יש להם הכרעה, ואמר מרן שאברר דבר זה".
יש מחלוקת האם יש בכלל דין ביטול ברוב בכסף
ולא כל הפוסקים הסכימו לההיתר ללוות מבנק שרוב הכסף שייך לגויים ולא מצאתי מקום שהרב אלישיב הסכים להיתר הנ"ל
הנידון האם מותר להלוואת לאדם בחו"ל כשרוב הלווים הם גויים וחלקם יהודים זה נידון נפרד (אולי גם חוששים שהחברה תלווה כסף מחברה אחרת שהבעלים שלהם יהודים אבל במקרה כזה לא נראה שמשנה האם יש ביטול ברוב)
בכל אופן יש נידון מי הבעלים של החברה ואם ליהודי אין כח לשנות דברים לא נחשב בעלים גמור ולזה הסכים הרב אלישיב (כך ראיתי בנתיבות שלום) לא מצאתי מה הדין אם יש הרבה שותפים יהודים שאין להם זכות הצבעה וכל האחד בנפרד לא יכול להשפיע (שאמנם אין ביטול ברוב אבל לא צריך כי אין להם דעת)
קצת פלא מה שמצוטט מהגרי"ש אלישיב, הרי לפי שיטתו אין כל מניעה להחזיק במניה כיון שזה לא נחשב בעלות בחברה, (עי' קובץ תשובות ג קכ"ד) ומה נפק"מ שבעל השליטה יהודי?
אולי התכוון לאג"ח קונצרני לחברה זו דנחשב מלוה לישראל בריבית.
יש ויכוח מסוים בין התלמידים עד היכן הוראת הגרי”ש מגיעה.
אני יודע בעדות נאמנה מכלי ראשון (מי שניהל עבורו את העניינים הכספיים) שהרב עצמו החזיק במניות וסבר דשרי לכתחילה.
אך במסלולי פנסיה והמסתעף סבר דלכתחילה יש עניין בהכשר אך לא במחיר של הפסד או רווח מועט.
פודקסט מרתק ראשון עם אבנר סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות הגדול בישראל 'מיטב', ומנכ"ל החברה לשעבר, אומר הערב ב'קו המידע' אחרי שהצטרף ל'פורום להגנת הצרכן החרדי':
"בחודשיים שאני מסתובב בב"ב נחשפתי להיקף גדול של הונאות ונוכלויות במגזר החרדי, והחלטתי להצטרף ל'פורום להגנת הצרכן החרדי' לתרום מנסיוני. 'הפורום' - קבוצה לתפארת שעושה עבודה מאוד מאוד חשובה.
"בשונה מבמגזר הכללי שאחרי פרסום תחקיר על נוכל, יתקשה לעקוץ שוב, במגזר החרדי יכול לעקוץ בב"ב, לעבור לצפת ומשם לירושלים..."
שלושה תחומי השקעה נפוצים במגזר, שרוב הכסף או כולו יירד לטמיון בד"כ:
1. קרקעות חקלאיות.
2. "סטרטאפים".
3. מניות בחברות פרטיות למיניהן.
בפרק הראשון מתחיל עם "קרקעות נדל"ן" בקביעה נחרצת, "הרוב המכריע משווק במגזר ע"י נוכלים ושרלטנים", ומפטיר: "אין כאן תינוק לשפוך עם המים, יש רק מים עכורים וכמעט אין תינוק". ע"כ ממליץ לרדת מהתכנית להנגיש מידע על השקעה נבונה בקרקעות: אין כאן הזדמנויות!.
לא חלפו שעתיים מהעלאת הפודקסט ב'קו המידע', ואני מקבל הודעות של "משקיעים" מאוכזבים, שתכננו חתונות על השקעתם בקרקע ששווקה ביוחד למשקיע החרדי, והתעוררו לפתע בצהרי הדימיון.
פודקסט מרתק ראשון עם אבנר סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות הגדול בישראל 'מיטב', ומנכ"ל החברה לשעבר, אומר הערב ב'קו המידע' אחרי שהצטרף ל'פורום להגנת הצרכן החרדי':
"בחודשיים שאני מסתובב בב"ב נחשפתי להיקף גדול של הונאות ונוכלויות במגזר החרדי, והחלטתי להצטרף ל'פורום להגנת הצרכן החרדי' לתרום מנסיוני. 'הפורום' - קבוצה לתפארת שעושה עבודה מאוד מאוד חשובה.
"בשונה מבמגזר הכללי שאחרי פרסום תחקיר על נוכל, יתקשה לעקוץ שוב, במגזר החרדי יכול לעקוץ בב"ב, לעבור לצפת ומשם לירושלים..."
שלושה תחומי השקעה נפוצים במגזר, שרוב הכסף או כולו יירד לטמיון בד"כ:
1. קרקעות חקלאיות.
2. "סטרטאפים".
3. מניות בחברות פרטיות למיניהן.
בפרק הראשון מתחיל עם "קרקעות נדל"ן" בקביעה נחרצת, "הרוב המכריע משווק במגזר ע"י נוכלים ושרלטנים", ומפטיר: "אין כאן תינוק לשפוך עם המים, יש רק מים עכורים וכמעט אין תינוק". ע"כ ממליץ לרדת מהתכנית להנגיש מידע על השקעה נבונה בקרקעות: אין כאן הזדמנויות!.
לא חלפו שעתיים מהעלאת הפודקסט ב'קו המידע', ואני מקבל הודעות של "משקיעים" מאוכזבים, שתכננו חתונות על השקעתם בקרקע ששווקה ביוחד למשקיע החרדי, והתעוררו לפתע בצהרי הדימיון.
פודקסט מרתק ראשון עם אבנר סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות הגדול בישראל 'מיטב', ומנכ"ל החברה לשעבר, אומר הערב ב'קו המידע' אחרי שהצטרף ל'פורום להגנת הצרכן החרדי':
"בחודשיים שאני מסתובב בב"ב נחשפתי להיקף גדול של הונאות ונוכלויות במגזר החרדי, והחלטתי להצטרף ל'פורום להגנת הצרכן החרדי' לתרום מנסיוני. 'הפורום' - קבוצה לתפארת שעושה עבודה מאוד מאוד חשובה.
"בשונה מבמגזר הכללי שאחרי פרסום תחקיר על נוכל, יתקשה לעקוץ שוב, במגזר החרדי יכול לעקוץ בב"ב, לעבור לצפת ומשם לירושלים..."
שלושה תחומי השקעה נפוצים במגזר, שרוב הכסף או כולו יירד לטמיון בד"כ:
1. קרקעות חקלאיות.
2. "סטרטאפים".
3. מניות בחברות פרטיות למיניהן.
בפרק הראשון מתחיל עם "קרקעות נדל"ן" בקביעה נחרצת, "הרוב המכריע משווק במגזר ע"י נוכלים ושרלטנים", ומפטיר: "אין כאן תינוק לשפוך עם המים, יש רק מים עכורים וכמעט אין תינוק". ע"כ ממליץ לרדת מהתכנית להנגיש מידע על השקעה נבונה בקרקעות: אין כאן הזדמנויות!.
לא חלפו שעתיים מהעלאת הפודקסט ב'קו המידע', ואני מקבל הודעות של "משקיעים" מאוכזבים, שתכננו חתונות על השקעתם בקרקע ששווקה ביוחד למשקיע החרדי, והתעוררו לפתע בצהרי הדימיון.
תודה רבה לכם. ייש"כ על היוזמה ובתקוה ובתפילה שהצלחתכם תהיה מעל למשוער בעז"ה.
לראיון הבא כדאי לחדד גם את הנקודה, שגם במיעוט השקעות וסטארטאפים שמשווקים שאין נוכלות, עדיין הסיכון רב מידי בכל קנה מידה, הרבה מאוד מההשקעות בנויות על חלומות של המשווקים \ בעלי ההשקעה, אין שום מקום לסכן שם כסף שנצבר בעמל וביזע, בזה יש שמצליחים ליפול אף שהם נזהרים מאוד מנוכלויות.
יש להמשיך עם הטראסק ללמד השקעות נכונות וטובות, במקום ההשקעות שמשווקות בכל מדיית המיינסטרים החרדי.
מצטרף לכל המודים לכם אתם עושים עבודת הקודש ממש
אני חושב שיש עוד מה להבהיר לציבור את הסכנה מאחורי עסקאות הפריסייל למשקיעים שאינם יודעים למה הם נכנסים
אנשים לא מבינים שהם נכנסים לעסקאות של 2 מיליון ש"ח ולפעמים יותר, והם משלמים רק 200000
וכשהם יצטרכו להשלים את הרכישה לא יבינו מאיפה זה נופל עליהם
אנחנו עדים לפרסומת מטורפת ברחוב החרדי כל יום עסקאות חדשות והרבה נפלו
אני אישית יודע על כמה אברכי כולל שרכשו דירות בשווי של 3 וחצי מיליון בחלום שזה יהיה שוה 6 וימכרו לפני שיצטרכו להשלים את הסכום ה' הטוב יעזור שלא יפלו לחובות מטורפים
אז אנא תעוררו שוב על העניין
נ.ב השיחה עם יעקב רייניץ עזרה הרבה ואני הייתי עד לכמה אנשים שזה פקח את עיניהם
תודה רבה
פודקסט מרתק ראשון עם אבנר סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות הגדול בישראל 'מיטב', ומנכ"ל החברה לשעבר, אומר הערב ב'קו המידע' אחרי שהצטרף ל'פורום להגנת הצרכן החרדי':
1) מנחם שמע וקרא על השקעה פלונית שצריך לברוח ממנה והמשווק שלה גנב
אבל בסוף הסיכוי הנמוך כן הפתיע, וההשקעה הניבה תשואה יפה…
שלמה שמע מכל החברים בכולל שהשקעה אלמונית היא פייק, ומי שמשקיע בה תמים
בסוף גיסו שהשקיע בה הוכיח לו שהוא מרוויח ממנה, לא הרבה אבל משהו…
גם מנחם וגם שלמה בפעם הבאה שיקבלו הצעה להשקעה שתוכתר כ״בסדנו הבאה״
יגידו לעצמם, אולי המומחים לא תמיד צודקים?
2) אברהם מאז ומעולם חשב שהוא יותר חכם מהרבה אחרים
שהוא התחתן הוא חיפש איך להשקיע במשהו פחות שגרתי ויותר נוצץ
מהר מאוד הוא הבין מחברים ומשיטוט בפרוג
שכל דבר שהוא לא השקעה פאסיבית במדדים לטווח ארוך זה לא השקעה בטוחה ולגיטימית…
בפעם הבאה שחבר שחושב באותו ראש כמוהו
יספר לו על איזה מטבע עלום שם ועל האפשרות למנף בו פי כמה
הוא לא יבין את ההבדל לשווער שלו שהשקיע בקרקע איפשהו, ופרוג כתבו על זה מסוכן
ויגיד ״גם לי מותר״…
כן, יש בדוגמאות קצת הקצנה, זה לצורכי המשל בלבד
תשתדלו לזרום עם הרעיון ולא להיתקע על הדוגמאות
השאלה היא על המקרו ולא על המיקרו…
אז מה כן?
א. כל עוד שהמשווק שיקר בפרט אחד או הציג מצג שווא
חשוב מאוד להביא לידיעת הציבור שמדובר בנוכלות או לכל הפחות באדם לא ישר
ב. אבל אם אין שום פרט לא נכון והכל ידוע וברור מראש וניתן לבדיקה עצמאית
חשוב לספר ולהביא לידיעת הציבור שמדובר בהשקעה בסיכון גבוה
או אפילו רק בסיכון לתשואה נמוכה
ובעיקר להשקיע בהנגשת ידע על מה כן מחד.
שכמו שהגדיר @השקעות R הון מעולה כאן…
ובחינוך פיננסי לצניעות פיננסית מאידך.
שעשרת הכללים של הפורום להגנת הצרכן החרדי
מעבירים את המסר מעולה
משום מה הכללים המקוריים נוסחו על נדל״ן
התאמתי אותם לכל השקעה שהיא @איצ'ה קו המידע מקווה שזה בסדר…
1) התייעצו!
לעולם אל תשקיעו באופן פזיז, תמיד קחו את הזמן לבדיקה עצמאית.
2) בחרו ייעוץ אובייקטיבי:
התייעצו אך ורק עם מומחים (יועצי השקעות, רו״ח או עו״ד) שמייצגים את האינטרסים שלכם ולא הומלצו ע״י המשווק.
4) בדקו עלות כוללת:
בדקו את כל העלויות הנלוות להשקעה, כולל דמי ניהול, עמלות סמויות, מיסים וריביות, כדי להבין את התשואה הריאלית האמיתית.
5) התאמה אישית:
אין עסקה המתאימה לכולם. בחנו כדאיות כלכלית של העסקה באופן עצמאי וודאו שהיא עומדת ביעדים הפיננסיים שלכם.
6) השוו את מחיר העסקה:
בצעו סקר שוק עצמאי והשוו את עלות ההשקעה לאלטרנטיבות דומות.
7) בחינת מצב השוק המקומי:
היזהרו מהשקעה בסקטורים הסובלים מעודף היצע, שכן הם עלולים להוביל לירידת ערך מהירה וקושי במימוש.
8) יכולת עמידה בעסקה:
וודאו שיש לכם יכולת לעמוד בתנאי העסקה ולהשלמתה, ושיש לכם "רשת ביטחון" כלכלית למקרה שהתשואה תהיה שלילית או נעולה במועד המתוכנן.
9) אמינות המשווק:
אל תסתמכו על המלצות המשווק. בדקו את הרקע שלו בעזרת אנשי מקצוע וחברים מנוסים וודאו שאין לו היסטוריה של קשיים כלכליים או משפטיים.
10) בדיקת מסמכים וחוזים:
בצעו בדיקה מעמיקה של כל מסמך לפני החתימה עם עו"ד או מומחה בתחום, והימנעו מחתימה על מסמכים עם תנאים לא ברורים או שמגבילים את זכויותיכם.



Reactions: מנדלסול, יוסייוסייוס, פישל סלומון ועוד 77 משתמשים80 //