חדשות בעולם הפלישה הרוסית לאוקראינה - נטו דיווחים

[אם לא תשאל איך תדע]

קרן צדקה "לעזור לצבא לחזור בחיים" קנתה מל"ט לסיור אווירי באוקראינה, המסוגל לבצע משימות מבצעיות וטקטיות, המל"ט של רייבירד 3 שיורה אש קטלנית, יכול להתאים למרחק של עד 120 ק"מ, נאמר בהצהרה מטעם הקרן.

 

[אם לא תשאל איך תדע]

כ-1,000 חיילים רוסים נהרגים מדי יום במלחמה​

לפי מספרים אוקראינים רשמיים שפורסמו על ידי משרד ההגנה של אוקראינה, למעלה מ-11,000 חיילים רוסים נהרגו, והנחיתו מכה עצומה על מוסקבה, שנאלצה לגייס מילואים ולחפש שכירי חרב ברוסיה ובסוריה​

אנליסטים צבאיים טוענים שההפסדים של רוסיה יכולים להיחשב לטעות אסטרטגית גדולה. מומחי הגנה אומרים שבקרבות רחוב, אזורים עירוניים, צבא פולש צריך בדרך כלל יתרון חייל של 4 ל-1 כדי להיות מסוגל להגיע להצלחה.
ההערכה היא שרוסיה החלה את הפלישה עם כ-230,000 חיילים, רק כמה אלפים יותר מכל הכוחות המזוינים של אוקראינה, לא מספיק כדי לספק את היחס של 4 ל-1 הדרוש. המצב החמיר כי כוחותיה של אוקראינה מאומנים טוב יותר מזה של רוסיה, מה שמכריח אותם כעת להיכנס לבוץ אינסופי של לחימה עירונית.
על רקע ההסתבכות הרוסית, הפנטגון הודיע כי 500 חיילים אמריקאים נוספים ייפרסו באירופה כדי לתגבר את האגף של נאט"ו, כולל פולין, רומניה, גרמניה ויוון.
בנוסף כ-20,000 איש מיותר מ-50 מדינות שונות התנדבו לשרת בכוח הלגיון הבינלאומי החדש של אוקראינה, לאחר שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הפציר בפומבי בזרים להירשם כדי להגן על ארצו.

 

[אם לא תשאל איך תדע]

אוקראינה חושפת: זהו מספר ההרוגים והנזק הרב​

שר הביטחון של אוקראינה פרסם היום את ההערכות מדינתו לגבי הנזק וההרוגים האזרחיים בעקבות המלחמה עם רוסיה. 400 אזרחים נהרגו ו-800 פצועים, יחד עם הרס של יותר מ-1,500 בנייני מגורים | לטענתו הכוחות האוקראינים הרגו יותר מ-11,000 חיילים רוסים​

תוצאות הפגזה רוסית בניקולייב | צילום: משטרת אוקראינה
קרוב לשבועיים מאז תחילת המלחמה, ואוקראינה מעדכנת את מצב הפגיעה הנוכחי נכון להיום (שלישי), שמראה על אומדן הנזק שרוסיה גרמה.
שר ההגנה של אוקראינה, אולקסי רזניקוב, שהיה זה שפרסם את הנתונים, אומר כי בסך הכול נרשמו לפחות 400 מקרי מוות אזרחים ו-800 נפצעו. יותר מ-200 בתי ספר אוקראינים, 34 בתי חולים ו-1,500 בנייני מגורים.
הוא העריך שכ-10,000 סטודנטים זרים, בעיקר מהודו, סין והמפרץ הפרסי לכודים בלחימה, וטען שהכוחות האוקראיניים הרגו מ-11,000 חיילים רוסים.
עוד הוא אומר כי, "פולשים רוסים יורים על מסדרונות הומניטריים שדרכם מנסים אזרחים להימלט", ציין מבלי להגיד מקומות ספציפיים.
בחדרי חרדים


שימו לב שהם לא מפרסמים כמה חיילים אוקראינים נהרגו

 

[אם לא תשאל איך תדע]

צילומי לווין היום
מריופל


הסימונים האדומים זה צבא רוסיה

 

[אם לא תשאל איך תדע]

מקדונלדס סוגרת את כל הסניפים שלה ברוסיה

 

[חניבעל]

בערבון מוגבל ....
בן כספית במעריב .
משא ומתן רציני מתרחש כעת בין הרוסים לאוקראינים , ומתרחש בכלל במולדובה .
הונחה הצעה רצינית על השולחן מצד פוטין .
האמת שזה די מסביר הרבה התרחשויות .
1. קצב הלחימה , שנראה ששני הצדדים מנסים בימים האחרונים להימנע מפעולות שהם אל חזור . כגון פגיעה בסמלי שלטון בקייב [נניח משרד הנשיא או משרד ההגנה] ומהצד השני האוקראינים לא פוגעים בעומק רוסיה למרות שיש להם יכולת רקטית לזה.
2. התבטאויות מוזרות של זלנסקי , שהוא בכלל לא רוצה להצטרף לנאט"ו , ונאט"ו הוכיחו בלחימה זו שאינם בני ברית פוטנציאלים של אוקראינה.
3. בכל אופן כמות השיחות המוגזמת של בנט עם הצדדים נראית שקשורה למשהו אמיתי ולא לקרקס בבילארוס. ואם כן חייב להיות שמתנהל שיח מעבר לרמת העברת המסרים שלו ושל מאקרון.

 

[צלצולית]

מקדונלדס סוגרת את כל הסניפים שלה ברוסיה

מצוין לחרדים שנשארו שם

 

[חיימקה פלונצ'ק]

נשיא ארצות הברית, ג’ו ביידן הודיע היום (שלישי) כי “ארה”ב תפסיק לקנות משאבי אנרגיה מרוסיה”.

“היום אני מכריז שארצות הברית מכוונת למגזרים העיקריים של הכלכלה הרוסית. אנחנו אוסרים על כל יבוא של נפט, גז ואנרגיה רוסיים. המשמעות היא שנפט רוסי לא יתקבל יותר בנמלים אמריקאים”, אמר ביידן.

עוד אמר הנשיא כי “הצעד הזה קיבל הרבה תמיכה דו-מפלגתית בקונגרס הן מהדמוקרטים והן מהרפובליקנים, ואני מקווה, בעם האמריקאי כולו”.

ביידן הוסיף כי הצעד הדרמטי הזה נעשה בתיאום עם בעלות בריתה של ארה”ב, אך הודה הוא מבין כי חלקן לא יוכלו להשתתף בסנקציות.

 

[אם לא תשאל איך תדע]

יצרנית הנשק האוקראינית Ukroboronprom הודיעה היום כי תשלם מיליון דולר לכל מי שיתפוס מטוס צבאי רוסי מוכן לקרב – הצעה שלדבריה פתוחה לטייסים רוסים שרוצים להחליף צד. החברה גם תשלם 500,000 דולר עבור כל מסוק צבאי מבצעי שנתפס מרוסיה, כך נמסר בהצהרה.

 

[אם לא תשאל איך תדע]

הצבא הרוסי נאלץ להשתמש בגשר פונטון כדי לחצות נהר באוקראינה, לאחר שכוחות אוקראינים הרסו גשר סמוך. בתיעו ניתן לראות את הגשר ההרוס.

https://www.jdn.co.il/wp-content/uploads/2022/03/WhatsApp-Video-2022-03-08-at-01.30.31.mp4

 

[אם לא תשאל איך תדע]

נשיא ארצות הברית, ג’ו ביידן הודיע היום (שלישי) כי “ארה”ב תפסיק לקנות משאבי אנרגיה מרוסיה”.

“היום אני מכריז שארצות הברית מכוונת למגזרים העיקריים של הכלכלה הרוסית. אנחנו אוסרים על כל יבוא של נפט, גז ואנרגיה רוסיים. המשמעות היא שנפט רוסי לא יתקבל יותר בנמלים אמריקאים”, אמר ביידן.

עוד אמר הנשיא כי “הצעד הזה קיבל הרבה תמיכה דו-מפלגתית בקונגרס הן מהדמוקרטים והן מהרפובליקנים, ואני מקווה, בעם האמריקאי כולו”.

ביידן הוסיף כי הצעד הדרמטי הזה נעשה בתיאום עם בעלות בריתה של ארה”ב, אך הודה הוא מבין כי חלקן לא יוכלו להשתתף בסנקציות.

גרמניה הוגיעה שלא תצטרף לחרם על הנפט של רוסיה

 

[חיימקה פלונצ'ק]

20:08 – פקיד במשטרה האוקראינית הודיע כי לפחות 27 אזרחים נהרגו בהתקפות של כוחות רוסיים על העיר חרקוב שבמזרח אוקראינה ביממה האחרונה. לפי הנתונים האוקראינים, בסך הכל 170 אזרחים נהרגו באזור חרקוב מאז תחילת הפלישה של רוסיה, כולל חמישה ילדים.

 

[אם לא תשאל איך תדע]

מקדונלדס סוגרת את כל הסניפים שלה ברוסיה

זמנית

 

[חיימקה פלונצ'ק]

שר הבריאות האוקראיני: ההפגזות של רוסיה השמידו 61 בתי חולים.

 

[אם לא תשאל איך תדע]

גורם במשרד ההגנה האמריקאי טוען שרוסיה מנסה לגייס שכירי חרב סורים. אחת הסיבות לכך היא שבקייב אומרים שהחיילים הרוסים נוטשים עמדות אזורים מסוימים בגלל מורל נמוך.

 

[חיימקה פלונצ'ק]

13 יום ללא הכרעה: המלחמה הצבאית, המדינית, הכלכלית והאזרחית • תמונת מצב​

13 יום אחרי שפוטין הודיע על "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה, הכוחות ממשיכים להילחם במקביל לשיחות מו"מ בבלארוס • הצדדים חלוקים על מספר ההורגים, העולם מטיל סנקציות שמעולם לא נראו והפליטים לא מספיקים לזרום • עושים סדר


בעיצומו של היום ה-13 למלחמה באוקראינה, כמעט שבועיים אחרי שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודעה ביום חמישי בשעה 06:00 שעון מוסקבה על "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה, או במילים אחרות ומדויקות יותר – פלישה במטרה לכבוש את המדינה, אנחנו כאן בניסיון לעשות לכם קצת סדר באירועי המלחמה, מבחינה צבאית, אזרחית, מדינית וכלכלית.

יומיים לפני ההכרזה פוטין על "מבצע צבאי מיוחד" הוא הודיע על הכרה בישויות הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק כמדינות עצמאיות. כל זה קרה אחרי חודשים של מתיחות, במהלכן רוסיה העבירה כ-100 אלף חיילים וציוד צבאי על יד גבולה עם אוקראינה. בהמשך, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה, כ-150,000 לוחמים רוסים הוצבו במערב רוסיה, בבלארוס ובחצי האי קרים.

ב-24 בפברואר פוטין הורה כאמור לפתוח ב־"מבצע צבאי מיוחד" של צבאו על אוקראינה. צבא רוסיה פלש לאוקראינה מכיוונים אחדים, בהם סמוך לחראקוב ומחצי האי קרים, וגם מאזור בלארוס. נורו טילים על תשתיות צבאיות ושדות תעופה, כולל באזור קייב ולבוב, והמרחב האווירי במדינה נסגר. נשיא אוקראינה זלנסקי הכריז על ממשל צבאי והורה לאזרחיו להישאר בבתיהם. בנוסף, הודיע שיחולק נשק לכל אזרח שירצה בכך.

המלחמה הצבאית​

דקות ספורות לאחר הכרזתו של פוטין, דווח על פיצוצים באזור קייב, חרקוב, אודסה ודונבאס. הרוסים דיווחו שהנחיתו כוחות באודסה ומריופול ושיגרו טילי שיוט על שדות תעופה, מפקדות צבאיות ומחסני נשק באזור קייב, חרקוב ודניפרו. כוחות רוסיים נכנסו לאוקראינה בשעה 6:48 דרך סנקיווקה הנמצאת על הגבול בין אוקראינה, בלארוס, ורוסיה. החלה פלישה תלת-חזיתית לאוקראינה, דרך בלארוס מצפון, דונבאס ממזרח וחצי האי קרים מדרום.

לפי הערכות גורמי מודיעין במערב, במהלומה הרוסית המקדימה השתתפו כ-75 מפציצים ונורו כ-100 טילי שיוט. הרוסים טענו שבמהלכה הם הצליחו להשמיד את רוב שדות התעופה של אוקראינה וכמעט את כל חיל האוויר האוקראיני. לפי הערכת גורמים מערביים, למרות הפגיעה הקשה שספג חיל האוויר האוקראיני, הרוסים לא הצליחו לשתק לחלוטין את יכולת פעולתו.

הפלת מסוק רוסי. צילום: הפרלמנט האוקראיני
הפלישה הקרקעית של צבא רוסיה התנהלה בארבעה מאמצים התקפיים עיקריים: בצפון אוקראינה – בגזרה זו התקדמו הכוחות הרוסיים מגבול בלארוס דרומה במטרה לכתר ולנתק את קייב, בירת אוקראינה. בצפון-מזרח אוקראינה – בגזרה זו תקפו כוחות רוסיים לכיוון דרום מערב, במטרה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי. בדרום-מזרח אוקראינה – בגזרה זו שלטו כוחות פרו-רוסיים והם תקפו לכיוון מערב במגמה להשתלט על השטחים של מחוזות דונייצק ולוהנסק, שנותרו בשליטת אוקראינה. בדרום אוקראינה – כוחות רוסיים תקפו צפונה מחצי האי קרים למחוז חרסון ונועדו לנוע מזרחה ומערבה, לאורך חופי ים אזוב והים השחור, במטרה לנתק את אוקראינה מהים.

עד עתה ביססו הרוסים את שליטתם בשלמותה בעיר חרסון ובתחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה בזפוריז'יה. במקביל, בעיר הנמל מריופול המכותרת כוחות רוסיים, הוחלט בשישי על הפסקת אש על מנת לאפשר לתושבים לעזוב, אולם הפסקת האש בוטלה במהרה בשל המשך ההפגזות. הרוסים גם מתקדמים לעבר הערים מליטופול ומיקולאייב.

לפי העדכון האחרון של האו"ם, 406 אזרחים אוקראינים נהרגו מתחילת הלחימה, אם כי גם הם מציינים ומדגישים שמדובר בהערכת חסר והמספר כנראה גבוה בהרבה. לטענת ממשלת אוקראינה, למעלה מאלפיים אזרחים נהרגו. לגבי החיילים, באוקראינה מסרבים לספק נתון רשמי, במודיעין האמריקאי מעריכים שכ-1500 אוקראינים נהרגו. לגב האבידות בצד הרוסי, המחלוקת לגבי האמת גדולה בהרבה. באוקראינה טוענים שהרגו למעלה מ-11 אלף חיילים רוסים, בפנטגון מעריכים שזה יותר קרוב ל-2000 חיילים, ובפעם האחרונה שברוסיה דיווחו על נתונים הם טענו שרק 498 חיילים משלהם נהרגו.

המלחמה הדיפלומטית​

פחות משעה אחרי שפוטין הודיע על הפלישה, הכריז נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הכריז על משטר צבאי בכל רחבי המדינה ועל ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם רוסיה. אחרי כמה ימי לחימה, החלו סבבי שיחות שלישי בין רוסיה לבין אוקראינה, והן הסתיימו גם השבוע בהסכמה מועטה. מוסקבה דורשת מאוקראינה לשנות את החוקה שלה על מנת להבטיח שלא תצטרף לנאט"ו או לאיחוד האירופאי.

האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל וגופים אחרים גינו את צעדי רוסיה וחלקן אמרו שיוטלו עליה עיצומים חדשים. לאחר מכן, צ'כיה החזירה את שגרירה ממוסקבה. בשל חלקה בפלישה, היו מדינות שהטילו עיצומים גם על בלארוס. מועצת אירופה השעתה את רוסיה.

פוטין מודיע על הפלישה. צילום: הקרמלין
בעקבות הפלישה הרוסית, הודיעה נאט"ו על שליחת כוחות נוספים למדינות הסמוכות לאוקראינה וחברות בברית הצבאית. עם זאת, בנאט"ו ובארצות הברית הדגישו שנאט"ו לא תשלח חיילים לאוקראינה עצמה – אשר אינה חברה בברית. מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר כי הברית הצבאית תמשיך לשלוח נשק לאוקראינה, כולל מערכות הגנה אווירית.

התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הודיע כי בכוונתו לפתוח בחקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מצד רוסיה במהלך הפלישה. ברחבי העולם התאספו מפגינים בערים מרכזיות כדי למחות נגד השגרירויות הרוסיות במדינתם.

המלחמה הכלכלית​

המלחמה הזאת הכניסה את רוסיה למדינה שזכתה לתגובות בינלאומיות וסנקציות כלכליות החמורות ביותר ממדינות העולם. האיחוד האירופי הודיע על איסור גורף של מעבר מטוסים רוסיים מעל המרחב האווירי של מדינות האיחוד. ארצות הברית ואחרות הצטרפו בהמשך. הושגה גם הסכמה לניתוק מספר בנקים רוסיים ממערכת התשלומים Swift.

סגן ראש הממשלה הרוסי מזהיר שמוסקבה עלולה להגיב לסנקציות האירופאיות על-ידי ניתוק הגז הטבעי לאירופה. מחירי הנפט בעולם הגיעו השבוע לשיא של 13 שנים בעקבות החששות מסנקציות על נפט וגז טבעי רוסיים. קנצלר גרמניה פוסל אפשרות לחרם אנרגיה על רוסיה ואומר כי להם תחליף.

זלנסקי בבונקר. צילום: לשכת הנשיאות
הבנק העולמי אישר לאוקראינה הלוואות ומענקים בשווי של 723 מיליון דולר בזמן שהמדינה נלחמת נגד רוסיה. מטעם נציגי הבנק נמסר כי הם ממשיכים לעבוד על חבילת תמיכה בשווי של 3 מיליארד דולרים בחודשים הקרובים. עוד הובטחה עזרה למדינות השכנות לאוקראינה שקולטות את הפליטים.

לאחר הפרסום על הפלישה הגיבו הבורסות בעולם בנפילות שערים, בורסת מוסקבה נפלה ב-33%, נאסד"ק ב-3%. מחיר הזהב זינק ביותר מ-2.5% ומחירי הנפט זינקו ב-6–7%. כמו כן הוערכה עליית מחירים בתחום המזון במדינות רבות, בשל היות אוקראינה ורוסיה מיצואניות החיטה והתירס הגדולות בעולם, וזאת נוסף לעליית מחירי הדלק. ערך הרובל הרוסי צנח ביותר מ-30% לשפל חסר תקדים ולמצב שערכו שווה פחות מסנט אמריקאי.

המלחמה האזרחית​

שעות אחרי פריצת המלחמה, מאות ואלפי תושבים אוקראינים החלו נמלטים מהבירה קייב לכיוון מערב, תוך יצירת עומסי תנועה רחבי היקף במערב העיר. לפי נתוני סוכנות הפליטים של האו"ם – מעל ל-1.7 מיליון פליטים נמלטו מאוקראינה מאז החלה פלישת רוסיה בשבוע שעבר.

מעל למיליון חצו את גבולה המערבי של אוקראינה לפולין. אחרים נסעו להונגריה, מולדובה, רומניה וסלובקיה. נכון לעכשיו בעיקר נשים וילדים מצליחים לעבור את הגבול, לאחר שאוקראינה חוקקה בתחילת הסכסוך חוק צבאי המחייב גברים בגילי 18 עד 60 להישאר במדינה. עבור פליטים רבים, המדינות הגובלות הללו הן רק התחנה הראשונה במסע.

מפרוץ הלחימה הגיעו לישראל 3,456 אזרחים מאוקראינה. כניסתם של 151 מהם סורבה. לפי נתוני משרד הקליטה עד תאריך 6.3 הגיעו לישראל כ-800 מהאזרחים האוקראינים שהגיעו לארץ עד עתה זכאי חוק השבות. ביום ראשון השבוע בצהריים הגיעו לישראל 91 ילדים מבית יתומים באוקראינה ועוד 300 עולים נחתו בשעות הערב.

באו"ם קוראים לרוסיה להבטיח מעבר בטוח לאזרחים הנמלטים מהלחימה. ההפגזות הרוסיות עדיין מונעות פינוי אזרחים מערים נצורות כמו קייב, מריופול, סומי ולחרקוב. בכלי תקשורת ממלכתיים ברוסיה דיווחו שהם מוכנים לפתוח מחדש את המסדרונות הומניטאריים אולם נשיא אוקראינה זלנסקי טוען כי הצעות אלו ציניות. הפסקות אש הומניטריות שהובטחו על-ידי רוסיה בימים האחרונים לא כובדו.

 

[אם לא תשאל איך תדע]

טנק וכלי רכב צבאיים רוסיים ננטשו באוקראינה.

https://www.jdn.co.il/wp-content/uploads/2022/03/WhatsApp-Video-2022-03-08-at-01.35.32.mp4

 

[אם לא תשאל איך תדע]

ההרס במחוז אידים שבחרקוב.

https://www.jdn.co.il/wp-content/uploads/2022/03/WhatsApp-Video-2022-03-08-at-01.34.21-1.mp4

 

[חיימקה פלונצ'ק]

קצב ההתקדמות של הצבא הרוסי הואט בצורה ניכרת, כך אמר אולקסי ארסטוביץ', יועץ לראש לשכת הנשיא האוקראיני. לדבריו, אותם כוחות רוסיים שממשיכים להתקדם אינם מהווים איום משמעותי.

 

[אם לא תשאל איך תדע]

המל"ל בוחן: הכנסת נציגים ישראלים רשמיים לתוך אוקראינה שיסייעו בחילוץ​

כבר אמש הנחה רה"מ בנט בדיון בוועדת השרים לעניני קליטה ועלייה להגביר את קצב הוצאת הישראלים והיהודים מאוקראינה – והבוקר נערך דיון במל"ל על אפשרות של הכנסת נציגים ישראלים רשמיים לתוך אוקראינה, אשר יסייעו בחילוץ



המלחמה במזרח אירופה: ‏שבועיים לאחר שישראל הוציאה את כלל אנשי השגרירות שלה באוקראינה ואת הדיפלומטים, מאחר ולחייהם נשקפה סכנת חיים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, דווח היום (שלישי) ב'גלצ' כי המדינה בוחנת כניסת נציגים ישראלים, מ"נתיב", לסיוע בהוצאת יהודים מאוקראינה.
לפי הדיווח, המחשבה הישראלית הזאת כבר נמצאת בשלבים מתקדמים כאשר הבוקר נערך דיון במשרדי המל"ל סביב אפשרות הכנסת הנציגים הישראלים לאוקראינה, ובדיון עלו דרישות אבטחה שייאלצו לנקוט במשרד החוץ בעקבות הכנסת אותם נציגים לאזור המלחמה.
הכוונה היא להקים עבור הנציגים הישראלים משרד בלבוב ממנו יפעל הצוות, ובדיון במל"ל בו לקחו חלק גם נציגי "נתיב", הסוכנות היהודית, גורמי ביטחון ומשרד החוץ – עלה גם עניין התיאום עם הרשויות באוקראינה. אמש במהלך דיון בוועדת השרים בנושא – הנחה בנט להגביר את קצב הוצאת הישראלים והיהודים, לרבות פעילות מתוך אוקראינה.
במקביל, מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור נחמן אש אסר על מנהלי בתי החולים ברחבי הארץ להשתתף ביוזמות אחרות לסיוע רפואי באוקראינה, למעט זו שיקים בית החולים שיבא ככל הנראה בעיר לבוב. ההוראה הזאת מוכיחה כי מדובר בפרויקט רחב היקף של הממשלה, פרויקט שצפוי להימשך זמן רב.