חברות יקרות,
אני חושבת שכדי שנבין לעומק את המושג יחסי עובד - מעביד נכנס לרגע כל אחד לנעליו של הצד השני (גם מי, שמאוד כועסת על אחד המעסיקים שלך...)
ישנו חק, וישנה מציאות.
החק משתדל להגן כמה שיותר על הצד החלש מפני הצד החזק (העובד ברב המקרים נמצא בצד החלש לענין זה) וכל חוקי העבודה נסובים סביב הטבות לעובד, חובת המעסיק, הפרשות פנסיה לעובד ועוד.
בשום מקום אין פירוט מה חייב העובד למעביד, זאת מתוך הנחה שאם הוא התקבל לעבודה הוא יודע והובהרו לו חובותיו.
כמי שעומדת משני עברי המתרס, אני יכולה לומר לכם שלמעסיקים יש תסכולים והרגשת ניצול מאוד לא פשוטה ולעיתים זה מגיע למימדים עצומים.
העובד שנותן את נשמתו לעבודה בטוח שהמנהל מכניס על הגב שלו סכומי עתק (וזה שורש הבעיה וזה מה שמביא את תחושת ה"עבדות" וההשפלה) מה שהוא שוכח שלמעסיק ישנם הוצאות שהוא לא חושב עליהן, שהמשכורת שרשומה אצלו בתלוש עולה למעסיק הון, בצרוף מיסי מעסיק, הפרשות חובה ועוד סכומי כסף נכבדים שהעובד בכלל לא רואה אותם (לא ברוטו ונטו אלא הרבה מעבר לכך) שלהחזיק מקום עבודה עולה שכירות, חשמל, תיקונים, והוצאות רבות נוספות שנראות כשוליות אך הן ענקיות.
שמחזיקים לפעמים עם משכורת מלאה עובדים לא יעילים ולא מניבים בלי אפשרות להפטר מהם (בהריון, אחרי לידה ועוד) והם לא שווים את המשכורת שלהם בכלל, ועדיף שבכלל לא יגיעו לעבודה כי הם רק מזיקים.
ומשלמים נסיעות וחופשות והבראה וחק פנסיה וקופת פיצויים על חשבון העסק בלי שאף משרד ממשלתי מממן את זה, וההכנסות לא עולות בגלל זה,
ולבסוף יושבים במשרד צוות מנצח של אנשים טובים ומקצועיים, ומקטרים על כל מיני דברים שהם לא מקבלים. מעבר למה שמחייב החק:
שהם חולים ולא קיבלו את הימים בשלמות (ואל תספרו לי שהמעסיק מקבל ממישהו החזר על ימי מחלה) והיתה להם שמחה משפחתית והבוס לא נתן להם חופש על חשבונו. והם היו בשמירה רק שבועיים והפסידו המון כסף, והם צריכים לאכול בעבודה ומגיע להם חצי שעה הפסקה (מי אמר שאי אפשר לאכול סנדביץ תוך כדי עבודה?) ועוד כהנה וכהנה טענות, שמאחוריהן עומדים אנשים תמימים שבטוחים שמישהו עושה עליהם קופה ענקית.
ומה שהכי נחמד בסוף, זה להגיע לדין תורה או לבית משפט ושם לעמוד מול העובד הנחמד והאומלל ושוב להיות שם הגזלן האכזרי והלא הוגן. וכל חוקי ומנהגי המדינה מחייבים אותו כל מיני דברים, ומה שהוא לא יכול להגיד בקול זה כל העוולות שנעשו לו, וכל הדברים הקטנים שהוא עיגל פינות וויתר, והעלים עין, ונתן בלי סיבה, כי הוא העשיר והוא חייב רק לתת ולתת...