שיתוף - לביקורת הצחוק הגדול

  • הוסף לסימניות
  • #1
לא מאמין
אבא'לה
איזה בדיחה חזקה
לא יכול להירגע.

איך הוא ממש בנה עלילה
עיצב מסביב את כל התפאורה
וזהו,
נכנסתי כולי לתוך המשחק.
כמו כולם.

בהתחלה הלכתי לבד
והרגשתי גבר.
אחר כך הרגשתי שאני לא.
ובסצנה ההיא עם האנשים הרעים
איך שפחדתי
כבר לא ניסיתי להאבק.
והאיש האכזרי שם עם הזקן, אוי
הוא כמעט גמר עלי.
הייתי בטוח שהסוף הגיע
זה קורה,
הכל קורס.

וזה קרה.
פתאום המסך התנדנד
וקרס.

ומאחורי השברים
התגלה הבמאי עם חיוך גדול ואוהב
וכל הקהל נשפך מצחוק.
חוץ מכמה אדישים
שעדיין,
חיים בסרט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פורים.
הנהגת היחוד.

חברים, בואו נצא יחד מהקונספציה
אין רע בעולם כלל
אין מה לדאוג
השם הוא טוב, והשם הוא המנהיג
אז איפה יש מקום לרע?

מתוך החושך, הגלות, וההסתר עצמם
מתגלה האור.

כמה שזה מצחיק.

ואפילו עוד לא הגיע הפאנץ'...
אז ימלא שחוק פינו
הוי, כמה שזה יצחיק.



"ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם".
מה ביאור המילה 'להפוך'?
- כשאדם עושה מעשה מסויים ואז מפסיק ממנו ועושה מעשה אחר נוסף, זה לא נקרא 'הפוך' אלא 'אחר'.
רק כשהוא לוקח את הדבר בעצמו ומשאיר אותו כמו שהוא רק הפוך, בעמידה שונה ובמבט שונה, זה נקרא 'להפוך'.

במגילת אסתר - הסתר מתגלית הנהגה מיוחדת, שהצרה והישועה כרוכות זו בזו והישועה באה מתוך הצרה עצמה, וכל פרט ופרט במה שהיה נראה חלק מההסתר והיגון בסופו של דבר כשנגמר הסיפור פתאום מתברר הפוך, לא רק שהצרה לא יצאה לפועל, אלא היא בעצמה הובילה לישועה הסופית ולגילוי הגדול!

השם אלהינו השם אחד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לא מאמין
אבא'לה
איזה בדיחה חזקה
לא יכול להירגע.

איך הוא ממש בנה עלילה
עיצב מסביב את כל התפאורה
וזהו,
נכנסתי כולי לתוך המשחק.
כמו כולם.

בהתחלה הלכתי לבד
והרגשתי גבר.
אחר כך הרגשתי שאני לא.
ובסצנה ההיא עם האנשים הרעים
איך שפחדתי
כבר לא ניסיתי להאבק.
והאיש האכזרי שם עם הזקן, אוי
הוא כמעט גמר עלי.
הייתי בטוח שהסוף הגיע
זה קורה,
הכל קורס.

וזה קרה.
פתאום המסך התנדנד
וקרס.

ומאחורי השברים
התגלה הבמאי עם חיוך גדול ואוהב
וכל הקהל נשפך מצחוק.
חוץ מכמה אדישים
שעדיין,
חיים בסרט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מעולה!!

הזכרתני, פסוק (זכורני בתהילים, אבל כעת מצאתי רק בישעיה) "אודך ה' כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני".
[ושמעתי או ממרן הגרע"י זצ"ל או מיבלח"ט האדמו"ר מתו"א שליט"א ששאל] ממתי אדם מודה על מכה וקושי שקיבל?
אלא זה לעתיד לבוא כשנראה שכל הכעס וההסתר שהיה לנו בימי הגלות הקשים והנוראים הללו בעצם היו כדי לגאול אותנו והיו רחמים גדולים עבורינו.
וזה משל בעצם לכל אדם בימי גלותו ועוניו - קרי, תלאותיו שעליו לדעת ולהתנחם שהמכה הזו היא מאב רחום, ויבוא יום שנדע שאלו נשיקות של אהבה, ע"כ.
וכמו שמסופר כמדומני על האדמו"ר מצאנז זי"ע כשבנו מחמדו נפטר עליו בדמי ימיו, אמר לסובביו שעם כל הכאב הוא מרגיש כאותו בן שהלך עם אביו ביער, ולעת ערב ידיהם רפו, והילד איננו... שניהם חיפשו האחד את רעהו כל הלילה, ותכף באילת השחר ראה האב את בנו מרחוק..
רץ אליו כל עוד נפשו בו וכשהיה עמו בתפישת יד נתן לו מכה בגוו (!)
בנו נבהל לרגע ובא לזעוק מרההה.
אך מיד כשהסתובב וראה שזה אביו שמח שמחה גדולה. חבקו ונשקו האחד פני רעהו.
כך ממש הוא מרגיש עם פטירת בנו אהובו, סיים הרבי זי"ע.
כתבתי כפי הזכור לי ומקווה שלא טעיתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה