הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #81
בבקשה:
InitiativeQ – הונאה, גאונות או סתם ניסוי חברתי-כלכלי?
בן סמוחה לפני 17 שעות הוסף תגובה 3,081 צפיות
אין אחד שהצליח להתחמק, בהודעות פרטיות או בקבוצות הוואטספ והפייסבוק השונות, מההודעה המושכת (אך מציקה) המזמינה אותך להירשם למערכת תשלומים שנקראת InitiativeQ (יוזמת ה-Q). לפי ההודעה, ההרשמה חינמית לחלוטין וכרוכה בהזנת פרטיך האישיים – וכמובן, איך לא, במידה ותזמין יותר ויותר חברים, תזכה ביותר ויותר מטבעות שבסופו של דבר "יהיו שווים 150,000 ש"ח (או דולר)".
אז החלטתי לעשות עבורכם סדר. בכתבה הבאה תבינו מהו InitiativeQ, מי עומדים מאחוריו – והאם מדובר בתרמית פירמידה, בגאונות, או ניסוי חברתי-כלכלי רחב היקף.
שנתחיל?
InitiativeQ – "מערכת התשלומים של המחר"
עפ"י אתר הפרויקט, מערכות התשלומים הנוכחיות פגיעות, מיושנות, איטיות, מורכבות ויקרות. לטענת יוצרי הפרויקט, הפתרונות לבעיות שתוארו כבר קיימים אך ישנה בעיה אחת מרכזית שעומדת בדרכם: אימוץ מסיבי. כלומר לפי הסרטון המוצג באתר – אף בעל עסק לא יצטרף לרשת תשלומים בה אין קונים, ואילו אף קונה לא יצטרף לרשת תשלומים בה אין מוכרים.
לכן, פצחו המייסדים במה שלטענתם מוגדר כ"ניסוי חברתי כלכלי" ובו תחילה ישווקו באגרסיביות את הפרויקט בחינם כדי לצבור מאגר משתמשים כמה שיותר רחב, וברגע שהאימוץ יהיה נרחב מספיק – יחלו המשתמשים השונים להשתמש בו כמטבע (?) והמטבע יתחיל לצבור ערך. המייסדים אף הגדילו לומר שעל פי הערכותיהם, יוכל המטבע להגיע לשווי של 1$ למטבע.
אם לסכם בפשטות, הם אומרים את הדבר הבא: "תנו לנו את המידע שלכם היום, למרות שאין לנו מוצר, אין לנו מטבע ואין לנו מערכת – אבל ביום שיהיו מספיק אנשים ניצור את הנ"ל, אתם תהיו חלק ממנו, ומי שיצטרף קודם יהיה בעל נתח גדול יותר".
מי עומד מאחורי הפרויקט?
ובכן, כפי שההודעות המופצות ברחבי הרשת מצוינות, מאחורי הפרויקט אכן עומד בוגר 8200, ושמו סער וילף. סער מוכר כשחקן פוקר חצי-מקצועי המהווה גם יזם סדרתי. בין השאר, מכר ב-2008 חברה שייסד בשם Fraud Sciences Corp לענקית התשלומים פייפאל ואת החברה Trivnet לחברת האבטחה Gemalto.
הפעם החליט ווילף לחבור ללורנס ווייט, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון שבוירג'יניה (ארה"ב), בכדי ליצור את מערכת התשלומים שתעצב את הכלכלה מחדש. לטענת השניים, הבעיות שעולם המטבעות הדיגיטליים הגיע לפתור כגון בועת האשראי, הדפסת כספים יש מאין, ושליטה ריכוזית במדיניות כלכלית שמובילה למשברים כלכליים בלתי פוסקים כלל אינן קיימות. אלא כאמור, הבעיות טמונות בהתיישנות המערכת הנוכחית.
"הפוקוס שלנו הוא על איך גורמים לתשלומים לעבוד. בביטקוין הבעיה היא כיצד ליצור כסף מבוזר שלא ניתן להשתמש בו פעמיים בלי שיש לך רשות ריכוזית – איך רושמים כמה יש לכל אחד, בלי שיהיה אפשר לזייף את הרשימות האלו, ובלי רשות ריכוזית. זה פיתרון מאד יפה מתמטית, רק שזאת לא בעיה מעניינת, זה לא מסוג הדברים שחשובים בעולם." אמר ווילף בריאיון לכלכליסט.
"אני שם את הדגש על טכנולוגיית תשלומים: איך מתנהל הרישום. זה עולם אחר" הוא המשיך.
האמנם?
הביקורות לא איחרו לבוא
אודי ורטהיימר, מתכנת ביטקוין בעל שם בינלאומי, לא יכול היה להתעלם מבעיות קשות שלא מקבלות מענה במדור השאלות והתשובות באתר. לכן, פנה לפוסט שהעלה סער ווילף בפייסבוק הפרטי שלו בכדי לקבל את המענה.
"נניח בצד את הטענות המגוחכות והשחצניות שה"מטבע" המומצא שלך אכן יוערך בשווי של 2 טריליון דולר (!) בעתיד, כאשר מדובר בלא יותר מעמוד נחיתה יפה בשלב זה. אני מניח ש"הכל הולך" בעולם השיווק. יש לי כמה שאלות ספציפיות יותר על המודל שלך" התחיל אודי.
מטר השאלות התחיל, כאשר ההתמקדות הייתה בשאלות על אחוז היצע המטבעות שיוחזק ע"י החברה(*) לאחר ההשקה, על מודל התשלומים עצמו – שכבר בימים אלה נעשה בו שימוש בביטקוין או במטבעות דיגיטליים מבוזרים נוספים, על ההתעלמות מאפשרויות הבחירה של המשתמשים – בין אם "שחקנים גדולים" או משתמשים קטנים בעת השוואותיו לשוק הקריפטו (כלומר האם להחזיק את הביטקוין בעצמם, או שמא להיעזר בצד שלישי שיחזיק עבורם) ובעיות לגאליות.
(*) להזכירכם, סער מתכנן שמטבע ה-Q שיושק, יהיה "מהפופולריים ביותר בעולם" – כלומר מראש אחוזים די גבוהים מהיצע המטבעות יהיו בבעלותו או בבעלות החברה.
טענה נוספת שהעלה אודי ונתמקד בה המשך, דיברה על יציבות המטבע. בשאלות ותשובות שבאתר מצוין שהמטבעות הדיגיטליים חווים אי-יציבות בלתי רגילה, שלא תאפשר להם לשמש כאמצעי חליפין. כתגובה, שאל אותו אודי את השאלה המתבקשת: "אם אתה אכן מצפה להגיע לשווי של 2 טריליון דולר, מ-0, האם אתה באמת מצפה שלא תהיה אי יציבות בדרך? אני מוצא את הטיעון הנ"ל כלא ישר והוגן, בהתחשב בחומר השיווקי שלך באתר".
סער הגיב שב-FAQ אכן מצוין היצע המטבעות, ובו 10% מהכספים יגיעו לחברה עצמה, ועוד 10% נוספים לוועדה מוניטרית עצמאית שתקום. יתר 80% יחולקו למשתמשים. במילים אחרות, אם אכן שווי השוק של InitiativeQ יגיע ל-2,000,000,000,000 דולרים, 10% מהם ילכו אליו ואל עובדיו.
לטענתו ולאמונתו, המטבעות הדיגיטליים אינם מסייעים לפתירת בעיות בכלכלה. באשר לשמירת היציבות של המטבע, הסביר סער באופן כלל לא מספק ש"היצע המטבעות ישוחרר בהדרגה, תוך שמירה על ההיצע בשער של 1$~ למטבע". כיצד? על ידי שליטה עצומה בהיצע שמתחלקת לשניים:
האם InitiativeQ היא תרמית פירמידה?
לא… וכן.
אסביר.
תרמית פירמידה מוגדרת כמודל עסקי שאינו מחזיק מעמד לאורך זמן, שעוסק בעיקר בתגמול כספי בתמורה לצירוף אנשים חדשים למשחק, בלא כל מוצר או שירות. תרמיות פירמידה בנויות באופן כזה שככל שאתה מצטרף מוקדם יותר, תרוויח עמלות על חשבון המצטרפים אחריך – עד אשר לא יהיו יותר מצטרפים והפירמידה קורסת.
InitiativeQ באופן מסוים עונה על ההגדרה. היא בנויה על מודל שיווקי שנקרא MLM (מולטי-לבל מרקטינג) בו, בדומה לפירמידה, מרוויחים מהזמנת מצטרפים חדשים למערכת. לא די בזה, מדובר בשיווק אגרסיבי מאד שאם מנתחים אותו נשען על 3 מאפיינים עיקריים:
אחזור לעסוק בשאלת השאלות. האם InitiativeQ אכן פירמידה? ובכן לדעתי האישית (אם כי אינני עו"ד וגם לא מתיימר להיות), הקו הוא דק מאד. לאורך ההיסטוריה, תרמיות פירמידה אופיינו בגביית תשלומים מהמצטרפים החדשים, כך שתמריץ כספי תמיד היה חלק מהמשוואה עבור ה"משווקים". גם כן טמון במובן מסוים תמריץ כספי, אך מוחלק – כזה שיינתן בעתיד בסכום גבוה יותר למי שיצטרף קודם.
בנוסף, בעולם המודרני בו אנו נלחמים על זכותנו לפרטיות, האם לא ניתן להסתכל על המידע שלנו כתשלום? העובדה שכל מצטרף חדש מוכרח לנדב את המידע שלו בתמורה לזכות העתידית על המטבעות יכולה להיתפש כאמצעי תשלום בפני עצמה.
בכל אופן, את ה"עבודה" הזו אשאיר למבינים ביותר בתרמיות מהסוג הנ"ל, ולרשויות.
הייתכן שאתם, המצטרפים, מהווים המוצר?
אנקדוטה קטנה בהמשך לתכנית השיווקית של InitiativeQ. מי שנרשם הראה שהוא באופיו עונה לפחות על 2 מתוך 3 המאפיינים המתוארים. לא די בכך, מי שהזמנתם להירשם דרככם הוכח כמקורב בצורה כזו או אחרת אליכם. האם זה שווה כסף ליוצרי הפרויקט?
יהונתן קלינגר, עו"ד החבר באיגוד הביטקוין הישראלי ועוסק בתחומי הטכנולוגיה והמידע, החליט לעבור על מדיניות הפרטיות של InitiativeQ ולבחון את השאלה. עפ"י יהונתן, המדיניות בסיסית מאד ובנויה באופן שלא מסובך לקרוא ולהבין. מתואר בה כיצד הם מתכוונים להשתמש במידע: ליצור אתכם קשר דרך ניוזלטרים אינפורמטיביים, ליידע אתכם בעדכונים הקשורים באתר ובשירותים שלהם, לבחינת השימושים והביצועים באתר ובשירותים שלהם ולהשתמש במידע באופן נצבר ולא ספציפי לצורכי ניתוחים אנליטיים.
"המשמעות היא ש-InitiativeQ הרכיבו רשימה של קובעי-טרנד ומי 'רודף' אחרי אותם קובעי-טרנדים. למה? כי יש חלון זמן מוגדר 'לדחוף' אחרים להירשם דרכך לאתר. כלומר InitiativeQ מודדים כמה אנשים קיבלו את הקישור ממך, כמו לחצו עליו, ומתוך אותם מספרים הם יודעים לומר מי בעל אחיזה טובה בקהילה." כך יהונתן.
כך, במלים אחרות, יוכלו לדעת בעתיד בקשרים החברתיים של מי להשתמש בכדי ליצור טרנדים חדשים ולשווק מוצרים אחרים.
המידע הנ"ל יוכל להיות בשימוש אך ורק למטרות סטטיסטיות עפ"י מדיניות הפרטיות – אבל זה מוגדר באופן די שרירותי שלא ניתן לומר בדיוק מה הם מתכננים. כך או כך השורה התחתונה ברורה: במידע הנ"ל יהיה אפשר לעשות שימוש.
וגם שותפים עסקיים שלהם יוכלו. "אנחנו יכולים להעביר מידע, כולל מידע אישי שנאסף ממך או עליך, לספקי שירות אמינים, שותפים עסקיים, נספחים או סניפים וקבלני משנה" כך לפי המדיניות. הם יוכלו לעשות שימוש בכדי להציע לכם שירותים ומוצרים, בניתוח פעולותיכם לצורכי למידה כיצד אתם משתמשים באתרים השונים, ועוד.
בקיצור – אין ארוחות חינם גבירותיי ורבותיי. המידע שלכם – שווה כסף.
אבטחת מידע – הגיע הזמן שתהיו חשדניים
הדבר האחרון שארצה לדבר עליו לפני שאסכם, הוא אבטחת המידע שלכם. נכון, האינטרנט נמצא בשימוש רחב היקף כבר כ-20 שנה. אך בעשור האחרון, השינויים הטכנולוגיים הגלובליים שקורים כגון כיצד אנחנו משתמשים בכסף שלנו, כמה אנחנו שולטים במידע שלנו וכמה המידע שלנו באמת מוגן משפיעים על כל אספקט בחיינו – והופכים פושעים שעד כה חשבנו שהם זניחים, לאתגר הכי גדול שעומד בפני הרשויות המבצעות.
פושעי הסייבר.
תופעה שרבים מכם לא מכירים היא תופעת הפישינג (Phishing). פושעי סייבר למדו להעתיק באופן מוחלט אתר שמצופה מכם לנחות בו, אך לשנות במעט – בצורה שמטעה את העין שלכם – את הקישור שיפנה אתכם אליו.
הדוגמה הבאה תעשה עבורכם סדר:
שימו לב כמה מתוחכמים פושעי הסייבר כיום. Binance (בינאנס) היא בורסה מוכרת למסחר במטבעות דיגיטליים. פושעי סיבר ניצלו את עובדה זו בכדי להתחזות לאתר שלהם. הם החליפו את האותיות n באותיות עם נקודה מתחת – הבדל פצפון שהעין שלנו כמעט לא יכולה לזהות – והובילו משתמשים רבים לאתר מזויף ועוין שברגע שיזינו בו את פרטיהם, יוכלו להתחבר לחשבון הבורסה שלהם ולגנוב להם את הכספים.
באותו אופן, יכלו פושעי סייבר להחליף את הקישור של InitiativeQ ולהדביק את מכשירכם בוירוס רוגלה אשר תעקוב אחר פעילותיכם, וברגע שתיכנסו לחשבון הבנק שלך תוכל לשמור את פרטיו.
העולם הדיגיטלי מחייב אתכם לבצע שינויים בהרגלים שלכם. התקינו תכנת אנטי וירוס בטלפון החכם ובמחשבים שלכם, בדקו את הלינקים אליהם אתם נכנסים, ואל תשתפו כל דבר שמגיע אליכם.
לסיכום
אינני סבור שכוונותיו של סער ווילף היו זדוניות. ההיסטוריה שלו מלמדת על יזם סדרתי בעל ערך, כזה שמנסה ליצור מוצרים שישפרו את העולם. אך במקרה הנ"ל, אני בטוח שזו לא הדרך – במיוחד כשיש את ביטקוין.
שתפו את הפוסט והגיעו לחבריכם, אמנם הוא מאד עמוק – אך כך גם החשיבות שלו.
InitiativeQ – הונאה, גאונות או סתם ניסוי חברתי-כלכלי?
אין אחד שהצליח להתחמק, בהודעות פרטיות או בקבוצות הוואטספ והפייסבוק השונות, מההודעה המושכת (אך מציקה) המזמינה אותך להירשם למערכת תשלומים שנקראת InitiativeQ (יוזמת ה-Q). לפי ההודעה, ההרשמה חינמית לחלוטין וכרוכה בהזנת פרטיך האישיים – וכמובן, איך לא, במידה ותזמין יותר ויותר חברים, תזכה ביותר ויותר מטבעות שבסופו של דבר "יהיו שווים 150,000 ש"ח (או דולר)".
אז החלטתי לעשות עבורכם סדר. בכתבה הבאה תבינו מהו InitiativeQ, מי עומדים מאחוריו – והאם מדובר בתרמית פירמידה, בגאונות, או ניסוי חברתי-כלכלי רחב היקף.
שנתחיל?
InitiativeQ – "מערכת התשלומים של המחר"
עפ"י אתר הפרויקט, מערכות התשלומים הנוכחיות פגיעות, מיושנות, איטיות, מורכבות ויקרות. לטענת יוצרי הפרויקט, הפתרונות לבעיות שתוארו כבר קיימים אך ישנה בעיה אחת מרכזית שעומדת בדרכם: אימוץ מסיבי. כלומר לפי הסרטון המוצג באתר – אף בעל עסק לא יצטרף לרשת תשלומים בה אין קונים, ואילו אף קונה לא יצטרף לרשת תשלומים בה אין מוכרים.
לכן, פצחו המייסדים במה שלטענתם מוגדר כ"ניסוי חברתי כלכלי" ובו תחילה ישווקו באגרסיביות את הפרויקט בחינם כדי לצבור מאגר משתמשים כמה שיותר רחב, וברגע שהאימוץ יהיה נרחב מספיק – יחלו המשתמשים השונים להשתמש בו כמטבע (?) והמטבע יתחיל לצבור ערך. המייסדים אף הגדילו לומר שעל פי הערכותיהם, יוכל המטבע להגיע לשווי של 1$ למטבע.
אם לסכם בפשטות, הם אומרים את הדבר הבא: "תנו לנו את המידע שלכם היום, למרות שאין לנו מוצר, אין לנו מטבע ואין לנו מערכת – אבל ביום שיהיו מספיק אנשים ניצור את הנ"ל, אתם תהיו חלק ממנו, ומי שיצטרף קודם יהיה בעל נתח גדול יותר".
מי עומד מאחורי הפרויקט?
ובכן, כפי שההודעות המופצות ברחבי הרשת מצוינות, מאחורי הפרויקט אכן עומד בוגר 8200, ושמו סער וילף. סער מוכר כשחקן פוקר חצי-מקצועי המהווה גם יזם סדרתי. בין השאר, מכר ב-2008 חברה שייסד בשם Fraud Sciences Corp לענקית התשלומים פייפאל ואת החברה Trivnet לחברת האבטחה Gemalto.
הפעם החליט ווילף לחבור ללורנס ווייט, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון שבוירג'יניה (ארה"ב), בכדי ליצור את מערכת התשלומים שתעצב את הכלכלה מחדש. לטענת השניים, הבעיות שעולם המטבעות הדיגיטליים הגיע לפתור כגון בועת האשראי, הדפסת כספים יש מאין, ושליטה ריכוזית במדיניות כלכלית שמובילה למשברים כלכליים בלתי פוסקים כלל אינן קיימות. אלא כאמור, הבעיות טמונות בהתיישנות המערכת הנוכחית.
"הפוקוס שלנו הוא על איך גורמים לתשלומים לעבוד. בביטקוין הבעיה היא כיצד ליצור כסף מבוזר שלא ניתן להשתמש בו פעמיים בלי שיש לך רשות ריכוזית – איך רושמים כמה יש לכל אחד, בלי שיהיה אפשר לזייף את הרשימות האלו, ובלי רשות ריכוזית. זה פיתרון מאד יפה מתמטית, רק שזאת לא בעיה מעניינת, זה לא מסוג הדברים שחשובים בעולם." אמר ווילף בריאיון לכלכליסט.
"אני שם את הדגש על טכנולוגיית תשלומים: איך מתנהל הרישום. זה עולם אחר" הוא המשיך.
האמנם?
הביקורות לא איחרו לבוא
אודי ורטהיימר, מתכנת ביטקוין בעל שם בינלאומי, לא יכול היה להתעלם מבעיות קשות שלא מקבלות מענה במדור השאלות והתשובות באתר. לכן, פנה לפוסט שהעלה סער ווילף בפייסבוק הפרטי שלו בכדי לקבל את המענה.
"נניח בצד את הטענות המגוחכות והשחצניות שה"מטבע" המומצא שלך אכן יוערך בשווי של 2 טריליון דולר (!) בעתיד, כאשר מדובר בלא יותר מעמוד נחיתה יפה בשלב זה. אני מניח ש"הכל הולך" בעולם השיווק. יש לי כמה שאלות ספציפיות יותר על המודל שלך" התחיל אודי.
מטר השאלות התחיל, כאשר ההתמקדות הייתה בשאלות על אחוז היצע המטבעות שיוחזק ע"י החברה(*) לאחר ההשקה, על מודל התשלומים עצמו – שכבר בימים אלה נעשה בו שימוש בביטקוין או במטבעות דיגיטליים מבוזרים נוספים, על ההתעלמות מאפשרויות הבחירה של המשתמשים – בין אם "שחקנים גדולים" או משתמשים קטנים בעת השוואותיו לשוק הקריפטו (כלומר האם להחזיק את הביטקוין בעצמם, או שמא להיעזר בצד שלישי שיחזיק עבורם) ובעיות לגאליות.
(*) להזכירכם, סער מתכנן שמטבע ה-Q שיושק, יהיה "מהפופולריים ביותר בעולם" – כלומר מראש אחוזים די גבוהים מהיצע המטבעות יהיו בבעלותו או בבעלות החברה.
טענה נוספת שהעלה אודי ונתמקד בה המשך, דיברה על יציבות המטבע. בשאלות ותשובות שבאתר מצוין שהמטבעות הדיגיטליים חווים אי-יציבות בלתי רגילה, שלא תאפשר להם לשמש כאמצעי חליפין. כתגובה, שאל אותו אודי את השאלה המתבקשת: "אם אתה אכן מצפה להגיע לשווי של 2 טריליון דולר, מ-0, האם אתה באמת מצפה שלא תהיה אי יציבות בדרך? אני מוצא את הטיעון הנ"ל כלא ישר והוגן, בהתחשב בחומר השיווקי שלך באתר".
סער הגיב שב-FAQ אכן מצוין היצע המטבעות, ובו 10% מהכספים יגיעו לחברה עצמה, ועוד 10% נוספים לוועדה מוניטרית עצמאית שתקום. יתר 80% יחולקו למשתמשים. במילים אחרות, אם אכן שווי השוק של InitiativeQ יגיע ל-2,000,000,000,000 דולרים, 10% מהם ילכו אליו ואל עובדיו.
לטענתו ולאמונתו, המטבעות הדיגיטליים אינם מסייעים לפתירת בעיות בכלכלה. באשר לשמירת היציבות של המטבע, הסביר סער באופן כלל לא מספק ש"היצע המטבעות ישוחרר בהדרגה, תוך שמירה על ההיצע בשער של 1$~ למטבע". כיצד? על ידי שליטה עצומה בהיצע שמתחלקת לשניים:
- תמרוץ "משקיעים" על לקיחת סיכון. אם המטבע יהיה שווה 1$ בעתיד, ככל שמשקיע ייכנס מוקדם יותר – הוא ישלם פחות על המטבע, ויקבל יחס תשואה לסיכון גבוה יותר. כלומר הוא הופך את המטבע לשוק בפני עצמו.
איזה סיכון אתם תוהים? הסיכון שהמטבע כלל לא ישוחרר! אגב, השליטה המתוארת בסעיף זה כלל אינה מדברת על שליטה בהיצע המטבעות, אלא על צמיחת היצע המטבעות. "זה משמעותי מאד משום שאתה רק יכול להגדיל את ההיצע – אך לא תוכל לעולם להפחית אותו. זה בר-שימוש בסיטואציות בהן הביקוש גדל מהר מדי, אך חסר כוח לחלוטין כשהביקוש קטן." אמר ורטהיימר. - על ידי שמירת יחס קבוע של 1$ למטבע. לפי הדוגמה של ווילף, אם 100,000 מטבעות Q יהיו שווים 1000$ – כל מטבע Q יהיה שווה 1$ אבל המשתמשים השונים יוכלו להשתמש אך ורק ב-1% מהמטבעות שהם מחזיקים באותה עת.
אז למעשה, עפ"י המודל הזה, מנכ"ל בחברה קטנה שמרוויח מעל הממוצע ומקבל את משכורתו ב-Q, יהיה מוגבל באחוז מהמשכורת שהוא מוציא בחודש – ונתון לשיקוליהם של הוועדה המוניטרית העצמאית.
האם InitiativeQ היא תרמית פירמידה?
לא… וכן.
אסביר.
תרמית פירמידה מוגדרת כמודל עסקי שאינו מחזיק מעמד לאורך זמן, שעוסק בעיקר בתגמול כספי בתמורה לצירוף אנשים חדשים למשחק, בלא כל מוצר או שירות. תרמיות פירמידה בנויות באופן כזה שככל שאתה מצטרף מוקדם יותר, תרוויח עמלות על חשבון המצטרפים אחריך – עד אשר לא יהיו יותר מצטרפים והפירמידה קורסת.
InitiativeQ באופן מסוים עונה על ההגדרה. היא בנויה על מודל שיווקי שנקרא MLM (מולטי-לבל מרקטינג) בו, בדומה לפירמידה, מרוויחים מהזמנת מצטרפים חדשים למערכת. לא די בזה, מדובר בשיווק אגרסיבי מאד שאם מנתחים אותו נשען על 3 מאפיינים עיקריים:
- FOMO (הפחד להישאר מאחור) – ההודעות המנוסחות, הן באנגלית והן בעברית, יוצרות הרגשה של אם לא תצטרף עכשיו, תפסיד אחר כך. זאת כמובן למרות שאין שום דבר פרט להבטחה של מוצר עתידי.
- היצר האנושי לכסף מהיר – "המטבעות יהיו שווים 100,000 ש"ח, כך על פי המייסדים בוגרי 8200". מי לא היה רוצה לקבל 100,000 ש"ח במתנה? או דולר? זהו משחק על אדרנלין ההימורים שתוקף כל אחד ואחד מאיתנו בצורה כזו או אחרת.
- עצלנות ותפיסת ה"מה אכפת לי" – גם אם כשקראתם את ההודעה הרגשתם שזה כמעט חסר סיכוי שהמטבעות הללו יהיו שווים בסכומים גבוהים, התמלאתם בהרגשת ה-"יאללה, זה כולה הפרטים אישיים שלי, מקסימום זה לא יהיה שווה כלום".
אחזור לעסוק בשאלת השאלות. האם InitiativeQ אכן פירמידה? ובכן לדעתי האישית (אם כי אינני עו"ד וגם לא מתיימר להיות), הקו הוא דק מאד. לאורך ההיסטוריה, תרמיות פירמידה אופיינו בגביית תשלומים מהמצטרפים החדשים, כך שתמריץ כספי תמיד היה חלק מהמשוואה עבור ה"משווקים". גם כן טמון במובן מסוים תמריץ כספי, אך מוחלק – כזה שיינתן בעתיד בסכום גבוה יותר למי שיצטרף קודם.
בנוסף, בעולם המודרני בו אנו נלחמים על זכותנו לפרטיות, האם לא ניתן להסתכל על המידע שלנו כתשלום? העובדה שכל מצטרף חדש מוכרח לנדב את המידע שלו בתמורה לזכות העתידית על המטבעות יכולה להיתפש כאמצעי תשלום בפני עצמה.
בכל אופן, את ה"עבודה" הזו אשאיר למבינים ביותר בתרמיות מהסוג הנ"ל, ולרשויות.
הייתכן שאתם, המצטרפים, מהווים המוצר?
אנקדוטה קטנה בהמשך לתכנית השיווקית של InitiativeQ. מי שנרשם הראה שהוא באופיו עונה לפחות על 2 מתוך 3 המאפיינים המתוארים. לא די בכך, מי שהזמנתם להירשם דרככם הוכח כמקורב בצורה כזו או אחרת אליכם. האם זה שווה כסף ליוצרי הפרויקט?
יהונתן קלינגר, עו"ד החבר באיגוד הביטקוין הישראלי ועוסק בתחומי הטכנולוגיה והמידע, החליט לעבור על מדיניות הפרטיות של InitiativeQ ולבחון את השאלה. עפ"י יהונתן, המדיניות בסיסית מאד ובנויה באופן שלא מסובך לקרוא ולהבין. מתואר בה כיצד הם מתכוונים להשתמש במידע: ליצור אתכם קשר דרך ניוזלטרים אינפורמטיביים, ליידע אתכם בעדכונים הקשורים באתר ובשירותים שלהם, לבחינת השימושים והביצועים באתר ובשירותים שלהם ולהשתמש במידע באופן נצבר ולא ספציפי לצורכי ניתוחים אנליטיים.
"המשמעות היא ש-InitiativeQ הרכיבו רשימה של קובעי-טרנד ומי 'רודף' אחרי אותם קובעי-טרנדים. למה? כי יש חלון זמן מוגדר 'לדחוף' אחרים להירשם דרכך לאתר. כלומר InitiativeQ מודדים כמה אנשים קיבלו את הקישור ממך, כמו לחצו עליו, ומתוך אותם מספרים הם יודעים לומר מי בעל אחיזה טובה בקהילה." כך יהונתן.
כך, במלים אחרות, יוכלו לדעת בעתיד בקשרים החברתיים של מי להשתמש בכדי ליצור טרנדים חדשים ולשווק מוצרים אחרים.
המידע הנ"ל יוכל להיות בשימוש אך ורק למטרות סטטיסטיות עפ"י מדיניות הפרטיות – אבל זה מוגדר באופן די שרירותי שלא ניתן לומר בדיוק מה הם מתכננים. כך או כך השורה התחתונה ברורה: במידע הנ"ל יהיה אפשר לעשות שימוש.
וגם שותפים עסקיים שלהם יוכלו. "אנחנו יכולים להעביר מידע, כולל מידע אישי שנאסף ממך או עליך, לספקי שירות אמינים, שותפים עסקיים, נספחים או סניפים וקבלני משנה" כך לפי המדיניות. הם יוכלו לעשות שימוש בכדי להציע לכם שירותים ומוצרים, בניתוח פעולותיכם לצורכי למידה כיצד אתם משתמשים באתרים השונים, ועוד.
בקיצור – אין ארוחות חינם גבירותיי ורבותיי. המידע שלכם – שווה כסף.
אבטחת מידע – הגיע הזמן שתהיו חשדניים
הדבר האחרון שארצה לדבר עליו לפני שאסכם, הוא אבטחת המידע שלכם. נכון, האינטרנט נמצא בשימוש רחב היקף כבר כ-20 שנה. אך בעשור האחרון, השינויים הטכנולוגיים הגלובליים שקורים כגון כיצד אנחנו משתמשים בכסף שלנו, כמה אנחנו שולטים במידע שלנו וכמה המידע שלנו באמת מוגן משפיעים על כל אספקט בחיינו – והופכים פושעים שעד כה חשבנו שהם זניחים, לאתגר הכי גדול שעומד בפני הרשויות המבצעות.
פושעי הסייבר.
תופעה שרבים מכם לא מכירים היא תופעת הפישינג (Phishing). פושעי סייבר למדו להעתיק באופן מוחלט אתר שמצופה מכם לנחות בו, אך לשנות במעט – בצורה שמטעה את העין שלכם – את הקישור שיפנה אתכם אליו.
הדוגמה הבאה תעשה עבורכם סדר:
שימו לב כמה מתוחכמים פושעי הסייבר כיום. Binance (בינאנס) היא בורסה מוכרת למסחר במטבעות דיגיטליים. פושעי סיבר ניצלו את עובדה זו בכדי להתחזות לאתר שלהם. הם החליפו את האותיות n באותיות עם נקודה מתחת – הבדל פצפון שהעין שלנו כמעט לא יכולה לזהות – והובילו משתמשים רבים לאתר מזויף ועוין שברגע שיזינו בו את פרטיהם, יוכלו להתחבר לחשבון הבורסה שלהם ולגנוב להם את הכספים.
באותו אופן, יכלו פושעי סייבר להחליף את הקישור של InitiativeQ ולהדביק את מכשירכם בוירוס רוגלה אשר תעקוב אחר פעילותיכם, וברגע שתיכנסו לחשבון הבנק שלך תוכל לשמור את פרטיו.
העולם הדיגיטלי מחייב אתכם לבצע שינויים בהרגלים שלכם. התקינו תכנת אנטי וירוס בטלפון החכם ובמחשבים שלכם, בדקו את הלינקים אליהם אתם נכנסים, ואל תשתפו כל דבר שמגיע אליכם.
לסיכום
אינני סבור שכוונותיו של סער ווילף היו זדוניות. ההיסטוריה שלו מלמדת על יזם סדרתי בעל ערך, כזה שמנסה ליצור מוצרים שישפרו את העולם. אך במקרה הנ"ל, אני בטוח שזו לא הדרך – במיוחד כשיש את ביטקוין.
שתפו את הפוסט והגיעו לחבריכם, אמנם הוא מאד עמוק – אך כך גם החשיבות שלו.
Reactions: שמואלזון1 //