דרוש מידע הצלה לקרובי משפחה מחו"ל שצריכים להגיע לארץ לחתונה

  • הוסף לסימניות
  • #1
חתן מחו"ל שמתחתן בארץ
לאחותו בעלה והילדים אין בנתיים אישור כניסה לארץ
מי יכול לעזור עם זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
שמעתי שאב''ד קרלסבורג מארה''ב שרצה להגיע לארץ לל'ג בעומר במירון הגיש בקשה לעשות עלייה ואז התאפשר לו להגיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יש דרך מסודרת להגיש בקשה באתר של השגרירות
וכתוב שם שמאשרים רק לחתן ולהורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לפנות אולי לשר דרעי
הוא ועוזריו עוזרים להמון אנשים בדברים האלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מי הנציג שלכם בכנסת??
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
הודעת דוברות רשות המסים:

החל מהיום ניתן להגיש לרשות המסים הצהרת הון באמצעות
מערכת דיגיטלית. המערכת פותחה על ידי חטיבת שומה וביקורת וחטיבת שע"מ ברשות המסים, ומטרתה להקל על הלקוחות המדווחים ולייעל את הליך הטיפול של רשות המסים בהצהרות הון. מדובר בפרויקט שהוגדר על ידי מנהל הרשות, מר שי אהרונוביץ', כאחד הפרויקטים האסטרטגיים של רשות המסים, והוא מהווה מרכיב מרכזי ומשמעותי למימוש יעדי רשות המסים לשיפור הישרות ללקוח ומעבר ל"רשות ללא נייר".

המערכת מאפשרת ללקוחות ומייצגיהם לשדר הצהרות הון לרשות המסים ולקבל אישור מיידי, ללא צורך בהגעה פיזית של הלקוח למשרד או הדפסה של טופס נייר ושליחתו למשרד. כמו כן, היא תאפשר תהליך מילוי והגשה ידידותי למשתמש, כולל הסברים מפורטים ופתרונות מתקדמים הכוללים בין היתר אפשרות להעלות מסמכים לאחר הגשת ההצהרה, חישובים אוטומטיים, שמירת טיוטה וצירוף מסמכים מתקדם.

במסגרת ההיערכות לפתיחת המערכת הדיגיטלית, נערכו גם עדכונים ושינויים בטופס הצהרת הון (טופס 1219), הכוללים הוספת סעיפי דיווח ייעודיים לנכסים דיגיטליים ונכסי נדל"ן בחו"ל, דיווח על ניירות ערך במונחי עלות בלבד, פירוט רכוש שלא בבעלות הנישום ומוחזק אצלו והון נטו שהוצהר בהצהרת הון קודמת. בנוסף, אי דרישת נתונים הקיימים בידי רשות המיסים, כגון: תוצרת ודגם של הרכב, כתובת הבנק, תאריך יסוד העסק, כתובת העסק, מספר תיק ניכויים ועוד.

יודגש, כי בשלב זה, השימוש במערכת להגשת הצהרת הון דיגיטלית הינו בגדר רשות ולא חובה. לקוחות שמעוניינים בכך יוכלו עדיין למלא הצהרת הון ידנית, באמצעות הורדת הטופס מאתר רשות המסים והגשתו באחד ממשרדי השומה או באזור האישי באתר.

הצהרת הון הינה הצהרה אודות סך הנכסים וההתחייבויות בארץ ובחוץ לארץ של הנישומים, בני או בנות זוגם וילדיהם, שטרם מלאו להם 18 שנה בשנת המס. את ההצהרה יש למלא רק אם התקבלה דרישה ממשרד מס הכנסה.

מקור

בס"ד

מה זה הצהרת הון שכולם פוחדים ממנה ? מה חשוב לכם לדעת ?

ראשית, אל לכם להיבהל כמייצג כבר הגשתי בס"ד במהלך השנים כמה מאות הצהרות הון זה תהליך רגיל שרק צריכים לדעת לטפל בו נכון.

כל עצמאי מקבל דרישה למלא טופס "הצהרת הון" אחת לכמה שנים. יש להבדיל בין "דו"ח שנתי" שאותו יש להגיש מידי שנה על ההכנסות לרשויות המס, ל"הצהרת הון" לה נדרשים בד"כ אחת ל 5 שנים, הראשונה עם פתיחת התיק והשניה לאחר מס' שנים באופן אקראי.

הצהרת הון היא הכלי בו רשויות המס בודקים את הדיווחים השנתיים ע"י השוואת ההון בין התקופות, בה מחשבים את ההכנסות, הוצ' המחיה, השקעות, רכישות שונות, וכדו' ולפי זה ניתן לבדוק את אמיתות הדוחות השנתיים.

כשיש הפרשים בין ההצהרות פקיד השומה יטען שיש כאן הכנסות שלא דווחו אלא א"כ יוכח אחרת כמו קבלת מתנות או הלוואות או נכסים שמומשו בתקופה.

הכנת הצהרת הון מורכבת מכמה שלבים:

  • להכין את רשימת הרכוש של שני בני הזוג והילדים עד גיל 18.
  • לערוך השוואת הון בין ההצהרות האחרונות לוודא שהכל דווח.
  • לבדוק האם דיווחי ההכנסות תואמים את השינוי בהון בין התקופות.
  • במידה ונתגלו הפרשים – למצוא את הסיבות וההסברים להפרשים אחרת הם יחשבו כהכנסה שלא דווחה.
הגשת הצהרת הון

בעבר היו מגישים את ההצהרה פיזית יחד עם כל המסמכים לפקיד שומה ומקבלים חותמת עם אישור הגשה, מאז הקורונה ניתן להגיש מקוון להעלות את כל המסמכים יחד עם ההצהרה למערכת מפ"ל.



דגשים להצהרות הון:

מתנה

ישנם המנסים להתחכם להעביר סכומים שנתקבלו כביכול כ"מתנה" מקרוב משפחה. צריכים לדעת כי ניתן לבדוק את דפי הבנק של הקרוב ולראות מתי בדיוק הכספים נכנסו ואיך נכנסו ומתי יצאו, וכשמדובר בתרגיל יוכלו לראות את זה מיד.

ככלל אישורים כל שהם מקרובי משפחה לא תמיד מתקבלים כמו שהם לכן חשוב לדעת שכל דיווח כזה על הלוואה מחויב בדיווח גם אצל הלווה וגם אצל המלווה בהצהרת הון

כל מקרה של מתנה יתכן וייבדק ספציפי, יתכן וגם יוזמן להעיד נותן המתנה, מה הסיבה למתנה? האם הוא בעל יכולת כלכלית לתת את המתנה?

הצהרת הון ישנה

לפעמים ההצהרת הון השניה מגיעה רק אחרי שנים רבות ולכאורה לא זוכרים בדיוק מה הי' במשך כל התקופה, חשוב לדעת כי לרשויות המס יש את הכלים להזכיר נשכחות ולמצוא את הנדרש הסברים.

לכן חשוב מאוד להתייעץ עם המייצג איזה מסמכים חובה לשמור גם אם חלפו שנים רבות, כי הם יכולים דווקא לעזור במקרים כאלו ולשמש כהסברים להפרשי ההון.

התארגנות לסוף שנה

כשידוע על סיכוי לקבל דרישה להצהרת הון לסוף השנה המגיעה, לא תמיד יעזור אם תפקידו לחשבון הבנק לפני סוף השנה סכומים גדולים כדי להראות על הון גדול או ההיפך, כי יתכן ותידרשו להציג את דפי הבנק שם יופיעו כל הפעולות לפני ואחרי מועד ההצהרת הון.

חו"ל

ישנם שיתופי פעולה בין המדינות ורשות המיסים תוכל לקבל מידע על נכסים בחו"ל לכן מומלץ כדי למנוע אי נעימויות לדווח על הנכסים הרשומים על שמכם גם אם הם בחו"ל.

כספת

יש חובה לציין בטופס האם יש ברשותך כספת, בד"כ מי שיש לו כספת היא מבוטחת בביטוח לכן בפוליסה ניתן יהי' לראות אם יש או אין כספת, אם יש כספת בבנק יופיע החיוב על החזקת הכספת בדפי הבנק.

השוואת הון

לפני הגשת ההצהרה חשוב לערוך את השוואת הון לוודא ולבדוק מול הלקוח שכל ההון נכנס כמו שצריך.

הוצאות שונות שלא נכללים בדוח השנתי

הוצאות שאינם מוכרות - למס הכנסה ישנם הוצ' שלא הותרו בניכוי, אבל יש לקחת בחשבון את ההוצ' האלו היות ובפועל הם היו, ואמורים להיכנס כשימושים בתקופה.

תשלומים לביטוח לאומי - יש לקחת בחשבון את כל התשלומים לביטוח לאומי, הדוח למס הכנסה מכירים רק חלק מהתשלום כניכוי לצורך מס.

תשלומי שכ"ד הפטורים – אמנם הם פטורים ממס אבל הם חלק מהמקורות לגידול בהון.

מאגרי המידע

מס הכנסה יודע על נסיעות לחו"ל של כל בני המשפחה ויש ג"כ לתת את הדעת ע"כ בחישובים. כמו"כ יתכן ויש להם מידע על הכנסות או על רכוש במדינות אחרות.

שיפוצים בנכס – במידה וקיבלת טופס 4 מידע זה מגיע גם אליהם ויש לזכור לדווח על כל ההוצאות שהיו בגין השיפוצים.

זכיה בפס"ד – לעיתים מגיע המידע הזה באופן שוטף למס הכנסה ויש לציין את הנתונים בהשוואה.

שמירת מסמכים חשובים

כל קבלת מתנה או הלוואה יש לשמור את מסמכי העברה בבנק (מזומן – לא מספיק אמין) כפי שכבר נכתב חובת הדיווח ע"כ היא על שני הצדדים.

נכסים שלא הוצהרו

יש לדעת כי לא יתקבלו הסברים על הכנסות מנכסים שלא נכללו בהצהרת הון גם לא בבית המשפט. לכן ישנה חשיבות מרובה לבדוק היטב שוב לפני ההגשה שלא פספסתם כלום.

שמירת טופס הצהרת הון

יש לשמור על העתק מהטופס שהוגש במלואו, לפעמים יעברו שנים רבות עד להצהרת הון הבאה ואם לא יהי' בידכם הטופס הקודם יהי' קשה יותר לערוך את ההשוואות הנכונות.

אגלה לכם שהיו לי מקרים שפניתי למס הכנסה לבקש את העתק מהצהרת הון קודמת ונעניתי שאין להם אותה, ולכן יחשיבו את ההצהרה שתוגש עכשיו כהצהרה ראשונה. ההודעה נמסרה בטל' ולא בכתב.

מהניסיון שלי אחרי מאות ההצהרות הון שהגשתי בשנים האחרונות רובם הגדול של הדרישות הם באופן אוטומטי מהמחשב לפי קריטריונים קבועים.

במקרים בודדים יתכן ופקיד שומה ידרוש הצהרת הון מעבר לעסק חדש בעקבות שינוי גדול בהון או שהתיק בתכנית עבודה וכדו'.
  • שכוייח!
Reactions: יהודה מילר1 //
5 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה